התראות

מצוקת הנוצרים במזרח התיכון: הצעת חוק בלבנון אוסרת על מכירת אדמות מנוצרים למוסלמים

שיתוף

עניינים

מצוקת הנוצרים במדינות המזרח התיכון, שקיבלה לאחרונה ביטוי מחריד בפיגועים הקשים בכנסיות בעיראק ובמצרים, משתקפת בלבנון בהגשתה של הצעת חוק שתאסור על מכירת אדמות מנוצרים למוסלמים. אומנם ההצעה מתייחסת לאיסור על מכירת אדמות בין בני עדה שאינם מאותה דת, אך הכוונה ברורה – למנוע העברת אדמות בבעלות נוצרית למוסלמים שיעים, הפועלים כנראה במצוות איראן.

ההצעה הוגשה לממשלת לבנון על ידי שר העבודה, בוטרוס חרב, נוצרי מרוני ואישיות פוליטית ידועה. חרב טוען כי בשנים האחרונות אובחנו מקרים רבים של מכירה למוסלמים של שטחי אדמה נרחבים השייכים לנוצרים. הקונים היו יחידים או חברות שפעלו כמתווכים ולא ניתן היה לדעת מיהם הקונים האמיתיים. בהתאם לבדיקות שנעשו התברר כי מדובר בגורמים שיעים הרוכשים את האדמות בכספים המועברים להם על ידי איראן וכי המדובר במערכה מאורגנת שמטרתה לסלק את הנוצרים מאדמתם, לבודדם ולאלץ אותם לעזוב את המדינה. הצעת החוק באה, לדברי חרב, למנוע את הפגיעה באיזון העדתי העדין הקיים – שהוא הבסיס לחיים המשותפים בין העדות –  העלולה להוביל לחידוש מלחמת האחים.

בהתאם להצעת החוק, האיסור יחול על שטחים בנויים ולא בנויים כאחד, יהיה תקף ל-15 שנים ואף יופעל רטרואקטיבית כדי לבטל הסכמי מכירה פיקטיביים, כלומר כאשר זהות הקונה אינה ידועה. העונשים יהיו כבדים לגבי הקונים והמוכרים כאחד: מאסר בין חמש לחמש עשרה שנים וקנס בגובה פי שניים מערך העיסקה.

כצפוי, ההצעה עוררה מיד תגובות חריפות והגבירה את המתיחות הקיימת במדינה על רקע הפירסום הקרוב של כתב האשמה נגד החשודים ברצח רוה"מ לשעבר,רפיק אלחרירי, שככל הנראה יכלול פעילים של חיזבאללה ואיומי הארגון להשתלט על ביירות בכוח הנשק.

המתנגדים, בעיקר מן האופוזיציה, אך ביניהם גם נוצרים ממפלגתו של המנהיג הנוצרי מישל עון הקרובה לחיזבאללה, טוענים, כי זהו חוק פוליטי שיפגע בדו-קיום בין העדות וגם יגרום נזק חמור לכלכלה. מימושו יביא לאובדן אימון המשקיעים, שכן עיסקותיהם תבחנה על פי קריטריונים עדתיים. המשמעות היא כי תפחתנה ההשקעות הזרות. על כך הגיב בוטרוס חרב באומרו כי החוק לא יכלול עיסקאות בתחומי התעשייה והתיירות, בתנאי שתהיינה גלויות.

לעומת זאת אומרים המגינים על החוק, כי הוא ישמור על האיזון הדמוגרפי של לבנון בשנים הבאות ולא תהיה לו כל השפעה שלילית, אם הוא אכן יבוטל אחרי 15 שנים כנאמר בו. הם טוענים כי רכישת שטחי אדמה גדולים במקומות ישוב נוצריים הביאה לעליית מחירי הדירות, שכיום הם הגבוהים ביותר במזרח התיכון. הצעירים הנוצרים מתקשים כבר עכשיו לרכוש דירה למגורים.

במהלך הדיון התקשורתי צפו ועלו על פני השטח זיכרונות מן העבר ונראה כי הצביעות מושלת בכיפה. התברר כי הצעתו של חרב אינה חדשה והיו מספר התייחסויות לנושא בעבר. וליד ג'נבלאט, המנהיג הדרוזי שעבר לאחרונה למחנה סוריה-חיזבאללה, כינה את הצעת החוק כ"טרוף". אולם היה מי שהזכיר כי הוא עצמו נתן הוראה לצאן מרעיתו – כלומר העדה הדרוזית – לא למכור אדמות ללא דרוזים באזורי המחיה שלהם ובעיקר בהרי השוף.  השר חרב עצמו סיפר, כי כבר ב-1983, בעקבות מלחמת האזרחים והגירת נוצרים רבים מלבנון, הוא העלה רעיון דומה שלא עורר כל כך הרבה התנגדויות כפי שקורה היום. הוא גם חשף כי סגן ראש המועצה השיעית העליונה, האימאם מחמד מהדי שמס אלדין (שבינתיים נפטר), פירסם ב-1984 פתווה (פסק דין הלכתי) האוסרת על מכירת אדמות ממוסלמים ללא מוסלמים. בנו של האימאם אבראהים שמס אלדין יצא מיד להגנתו של אביו ואמר כי היה מדובר "בנסיבות מיוחדות", כפי שנאמר בפתווה עצמה –  "כיבוש דרום לבנון על ידי ישראל" (ישראל תמיד אשמה, איך לא). הוא עצמו סבור כי אין למכור אדמות של מוסלמים ללא מוסלמים, במיוחד באזורים המאוכלסים במוסלמים. כך גם לגבי נוצרים. הוא מסכים לכן להצעתו של חרב, אם כי הוא טוען שיש בעייה חוקתית, שכן משמעותה של הצעת החוק היא הגבלת חרותו של האדם, בעוד שהפתווה הייתה מעין הנחייה שיישומה היה קשור "בנסיבות מיוחדות".

עוד התבר במהלך הדיון הנוקב המתנהל בתקשורת, כי אכן מתפתח מאבק מאורגן בנוצרים בלבנון במטרה לסלקם מארצם על ידי כוחות אסלאמים רדיקלים. יש שמועות שקשה לאמתן כי במקומות שונים מופצים כרוזים הקוראים לנוצרים להסתלק מלבנון, אוסרים על מכירת משקאות אלכוהולים ופוגעים בכנסיות.

ההנחה השלטת אצל גורמי ממשל, חברי פרלמנט משני המחנות ובתקשורת היא שלהצעתו של חרב אין שום סיכוי לעבור מאחר שפורמלית היא נוגדת את החוקה אבל בעיקר מכיוון שהממשלה הנוכחית אינה ממסוגלת להתמודד עם סוגיה הנתונה לויכוח מול חיזבאללה המופעל על ידי איראן (יוזכר שסוריה נשלטת על ידי מיעוט עלאווי שהיא נגזרת שיעית. אומנם העלאווים נחשבים ככופרים, אך ניתנה להם לגיטימציה על ידי חכמי דת שיעים בלבנון ובאיראן, כנראה על רקע פוליטי, במטרה לרצות את חאפז אל אסד, אביו של הנשיא הנוכחי, ולקרבו לציר השיעי איראן – חיזבאללה).

מכל מקום, משרד ראש הממשלה בביירות, שאצלו הופקדה הצעת החוק של חרב בהתאם להליך החוקתי, עדיין לא הגיב. ספק רב אם ההצעה תובא אפילו לדיון, שכן הממשלה אינה מתכנסת זה מספר שבועות בהמשך להודעת חיזבאללה, כי לא יאפשר את פעילותה אם ראש הממשלה לא יקבל את דרישותיו בנושא בית הדין הבינלאומי החוקר את רצח אביו, רפיק אלחרירי.

הצעת החוק של חרב צריכה להיבחן בהקשר של רדיפת הנוצרים במדינות ערב ובעולם המוסלמי בכלל. מספרם של הנוצרים בלבנון הולך ומצטמצם בעקבות הגירה מתמשכת למדינות המערב על רקע לחצים הולכים וגוברים של תנועות האיסלאם הרדיקלי למיניהן מאז מלחמת האזרחים שפרצה ב-1975. מעמדן של העדות הנוצריות ובמיוחד העדה המרונית נמצא בסכנה. העדות הנוצריות מנו בזמנו 51% מן האוכלוסיה – מתוכם המרונים  30% – על פי המפקד האחרון שנערך ב- 1932. כיום ההנחה היא כי הנוצרים מונים לא יותר מ-35% והשיעים הפכו לעדה הגדולה ביותר עם כ-35-40% מהאוכלוסיה.

הפיגועים הקשים בכנסיות בבגדאד ובאלכסנדריה הם הביטוי הבוטה האחרון של המתרחש במזרח התיכון מזה שנים רבות. בעיראק, מרבית האוכלוסיה הנוצרית כבר עזבה, כמו גם בשטחי הרשות הפלסטינית ובעזה. גם במצרים קיימת הגירה גדולה של הקופטים לאירופה ולארה"ב, אך הם עדיין מהוים לפחות עשרה אחוז מן האוכלוסיה. בהחלט קיימת אפשרות מצידם אף לתגובה אלימה שעלולה לפגוע ביציבות המדינה. גורמי האסלאם הרדיקלי ובראשם אלקאעידה ימשיכו ללא ספק את מאבקם בנוצרים. מטרתם היא לזעזע את המשטרים באזור ובאמצעות הכאוס שיווצר לתפוס את השלטון. המערב כדרכו עומד חסר אונים ומסתפק בגינויים רפים. אפילו הותיקן אינו מראה סימנים כי הוא מוכן לפתוח במאבק למען מאמיניו במזרח. אחרי הפיגוע באלכסנדריה קרא האפיפיור לנוצרים בעולם המוסלמי להישאר במקומם למרות מצוקתם. לא נראה שקריאתו שכנעה אותם. מי שיכול יברח והשאר יצטרכו להתעמת עם מצב שילך ויחמיר.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close