התראות

השלום כדרך לשגשוג כלכלי

אסטרטגיית ה'דה-נורמליזציה' של ההנהגה הפלסטינית ביחס לישראל מתבטאת בקמפיין גלובלי לאנטי- נורמליזציה ולבידודה של ישראל • הבוקר הושק ספרו של דן דייקר העוסק בדרכים אחרות לפתרון כלכלי לסכסוך
שיתוף
פועלים ישראלים, בדואיים ופלסטינים בעבודה משותפת בסודהסטרים
פועלים ישראלים, בדואיים ופלסטינים בעבודה משותפת בסודהסטרים

עניינים

אסטרטגיית ה'דה-נורמליזציה' של ההנהגה הפלסטינית ביחס לישראל מתבטאת בקמפיין גלובלי לאנטי- נורמליזציה ולבידודה של ישראל. מדיניות זו מקבלת את השראתה מהקמפיין הגלובלי שהביא בסופו של דבר להתמוטטותו של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ב-1994.

לדיון המלא:

ההנהגה הפלסטינית ברמאללה ותומכי ה-BDS בעולם עושים שימוש מעוות ושקרי במכוון בהיסטוריה של האפרטהייד בדרום אפריקה כשהם מציגים את ישראל כמשטר האפרטהייד החדש של העולם – מדינה "מצורעת" ולא לגיטימית בקרב האומות. התוצאה: בידודה הגלובלי של מדינת ישראל ודה-נורמליזציה של היחסים עם מנהיגי הרשות הפלסטינית בפרט והציבור הפלסטיני בכלל.

השוואה בין משטר האפרטהייד שהונהג בעבר בדרום אפריקה לבין מדינת ישראל הדמוקרטית היא מוטעת מיסודה. האפרטהייד היה מערכת חוקים ממשלתיים המושתתת על התפיסה הגזענית הדוגלת בעליונותו של הגזע הלבן. ישראל לעומת זאת היא דמוקרטיה של שלטון הרוב, ללא כל קשר למוצאם של אזרחיה, בין אם באו ממדינות ערב ואתיופיה ובין אם הם יוצאי מדינות אירופה או ערביי ישראל.

בשנות התשעים של המאה הקודמת חתמו ישראל והארגון לשחרור פלסטין (אש"ף,) בחסות בינלאומית, על הסכמי אוסלו, שאישרו פורמלית הכרה הדדית, כולל פיוס, ודרך לנורמליזציה של היחסים בין שני הצדדים.

אף על פי כן, ההנהגה של הרשות הפלסטינית, החתומה על הסכמי שלום שהעולם כולו היה עד להם, נוקטת מדיניות של מאבק מדיני נגד ישראל, כולל האשמות באפרטהייד, דה-נורמליזציה ו-BDS הפלסטינים אינם מפסיקים להצדיק מדיניותם. מנהיג הפת"ח בירושלים אחמד אל גול הסביר את מאבקם של הפלסטינים והכריז כי נורמליזציה "משווה בין הקורבן והתליין." עוד הוסיף: "היא מציגה בפני העולם תמונה ובה הפלסטינים והישראלים חיים בשלום ובאהבה." ג'יבריל ראג'וב, שר הספורט הפלסטיני, נתן תוקף למדיניות הדה-נורמליזציה של הרשות הפלסטינית ב2014- והכריז: "כל פעולה של נורמליזציה בספורט עם האויב הציוני היא פשע נגד האנושות."

וכאן טמונה ההונאה של תנועת הBDS- והדה-נורמליזציה. בעוד שהמנהיגות של הרשות הפלסטינית הציבה את הBDS- כקמפיין המוני שמטרתו ללחוץ על ישראל להיכנע לתביעותיהם המדיניות של הפלסטינים, מסתבר כי הקמפיינים הללו אינם מייצגים את כלל האינטרסים של התושבים הפלסטינים עצמם. למעשה, כ120,000- הפלסטינים המועסקים באזורי התעשייה ביהודה ושומרון או בתוך קווי '67 אינם מּודעים בדרך כלל ל-BDS הבינלאומי ולתנועות הדה-נורמליזציה, או אינם תומכים בהם.

במקום זאת, כפי שמראים המאמרים הבאים, הולך ומעמיק הפער בין הדה-לגיטימציה והדה-נורמליזציה של ישראל על ידי מנהיגי הרשות הפלסטינית וארגונים חוץ ממשלתיים ברמאללה מחד, לבין האינטרס של הציבור הפלסטיני החפץ בשיתוף פעולה ובהזדמנויות כלכליות ומקצועיות עם שכניו הישראלים מאידך. ניתן לשמוע בבירור את הקולות בדבר האינטרס של הציבור הפלסטיני באינטגרציה ובשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל מפי אנשי מקצועות חופשיים ובני מעמד הפועלים בערים, בעיירות ובכפרים הפלסטיניים ברחבי יהודה ושומרון.

מנהיגים פלסטינים בעיירות ובכפרים, במיוחד באזורי C ביהודה ושומרון, שיתפו את מחבר מאמר זה בגילוי לב ברצונם המשקף אינטרס ברור בשיתוף פעולה ויחסי שכנות טובים עם שכניהם היהודים. הם הביעו עניין בשיתוף פעולה עם ישראל בעבודה ובמסחר, בהיי-טק, בבריאות, בשירות הציבורי ובתשתיות.

במקביל, מנהיגים פלסטינים מקומיים חוששים מפעולות נקמה וענישה של הרשות הפלסטינית בעקבות ניסיונותיהם לקיים נורמליזציה של היחסים עם שכניהם הישראלים. כך קרה בגוש עציון ב,2016- כשפלסטינים נחקרו ונעצרו על ידי כוחות הביטחון הפלסטיניים לאחר שהוזמנו להתארח אצל שכניהם הישראלים במהלך החג ב"סוכת השלום" השנתית באחד מיישובי הגוש.

מאז 2010 אוסרת הרשות הפלסטינית על הכנסת מוצרים מההתנחלויות לאזורים שבשליטתה. דווח כי פלסטינים מסתירים מוצרים של רמי לוי שנקנו בירושלים או בסניפי הרשת מעבר לקו הירוק מתוך פחד ממעצר וחקירה על ידי סוכני הביטחון של הרשות הפלסטינית, העוצרים רכבים ועורכים בהם חיפוש. אם נמצאו כאלה הם מוחרמים ובעליהם נקנסים.

המאמרים הבאים משמיעים את קולם האותנטי של אותם פלסטינים שקוראים לפיוס עם הישראלים, גם ללא הסכם מדיני סופי בין הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל.

נקודות המבט המשותפות באנתולוגיה זו סותרות את הכרזות הדה-לגיטימציה ופעולות הענישה של ההנהגה הפלסטינית וארגונים לא ממשלתיים ל"זכויות אדם" המריעים לBDS- הבינלאומי, ואת השיח על האפרטהייד  והדה-נורמליזציה.

בקובץ זה, העיתונאי והמומחה לענייני פלסטינים ח'אלד אבו טועמה מתאר את מדיניותה של ההנהגה הפלסטינית התומכת בדה-נורמליזציה וב.BDS- אבו טועמה חושף גם את ניסיונותיה הכושלים של הרשות הפלסטינית לקדם פיתוח כלכלי, וחושף יוזמות שגרמו לאי אמון בהנהגה של הרשות הפלסטינית בקרב הציבור הפלסטיני.

מי שמסכים עם חלק מהממצאים של אבו טועמה הוא אלוף משנה במיל' ד"ר דני תרזה, שמילא תפקיד מרכזי בפיתוח אזורי התעשייה בגדה המערבית. תרזה העריך שהמשך הדה-נורמליזציה והחרם נגד התנחלויות יהודיות ואזורי תעשייה המעסיקים ישראלים ופלסטינים יאלצו את בעלי החברות לעבור לאזורים בתחומי הקו הירוק.

תרזה, לשעבר ראש היחידה לתכנון אסטרטגי ומרחבי בפיקוד המרכז של צה"ל, מסביר מדוע אזורי תעשייה ישראליים וישראליים-פלסטיניים משותפים ביהודה ושומרון חיוניים להתפתחות הכלכלה הפלסטינית, לשמירה על התעסוקה ולעידוד יזמות.

דניאל בירנבאום, מנכ"ל 'סודהסטרים,' מציג את האתגר בהקמת חברה בינלאומית בשטחים ולאחר מכן בנגב, כעוגן ליציבות כלכלית, שגשוג, שלום ונורמליזציה בין פלסטינים וישראלים.

נאביל בשראת כתב את אחד המאמרים המרתקים ביותר המוצגים כאן. בשראת, פלסטיני מוסלמי ומנהל מוערך מאוד ב'סודהסטרים,' חושף את חשיבותה של התרבות החיובית של מקום העבודה בחברה זו, המושתתת על שוויון וכבוד, שלהערכתו יכולים לשמש כמודל לחיקוי לחברות נוספות בישראל ובשטחים.

מאמרים נוספים המופיעים בשפה האנגלית (באתר jcpa.org ) חושפים את העיוות הציני שעושים ההנהגה הפלסטינית ופעילי BDS כשהם מאפיינים את שיתוף הפעולה הכלכלי הפלסטיני-ישראלי כיחסים של "אדון ועבד" המעמיקים את ה"כיבוש." לעומתם, המחברים הפלסטינים והישראלים של המאמרים הבאים משקפים חזון משותף המבוסס על עקרונות של שוויון, כבוד הדדי ושיתוף פעולה כלכלי.

המחברים חושפים לראשונה גם כיצד חברות כמו 'סודהסטרים' ו'רמי לוי' הקימו מודלים לשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני שניתן ליישמם במיזמים ממשלתיים ופרטיים כאחד. וחשוב מכל, מאמרים אלה מראים ששיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני יכול לגבור על התעמולה של ,BDS על הדה-נורמליזציה והדה-לגיטימציה של ישראל, ולטפח דרך חדשה של יחסי שכנות טובים ויציבות פוליטית בטווח הארוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close