התראות

מנדט שני למקרון – האם ישתנו היחסים עם היהודים וישראל?

האכזבה של ישראל מצרפת ב-55 השנים האחרונות מביאה אותנו למסקנה אחת :כהונתו השנייה של הנשיא עמנואל מקרון תיהיה כקודמתה וכל הנראה לא תשנה את המדיניות המסורתית של כל נשיאי צרפת של הרפובליקה החמישית
שיתוף
Emmanuel Macron (YouTube)
Emmanuel Macron (YouTube)

עניינים

הניצחון של עמנואל מקרון היה צפוי  מראש לנוכח הדמוניזציה של מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן לאורך כל תקופת מערכת הבחירות.

מנהיגי ארגון גג של הקהילה היהודית, ה-CRIF ( Conseil Représentatif des Institutions Juives de France), וכן ה – Consistoire (המייצג את הרבנות הראשית התערבו בגלוי במערכת הבחירות לנשיאות. בסיבוב הראשון הם התנגדו בחריפות נגד המעמדות של העיתונאי היהודי אריק זמור בעל דעות ימניות קיצוניות , ובסבוב השני, יצאו בקריאה נרגשת להצבעה מסיבית לבחירתו מחדש של מקרון. וזאת ביודעם כי השפעת  "הקול היהודי" על תוצאות הבחירות היא כמעט אפסית.

ב-1981 קראה תנועת ההתחדשות היהודית RENOUVEAU JUIFלא להצביע לכהונה שניה לנשיא ולרי ז'יסקאר ד'אסטן שהתמודד אז מול פרנסואן מיטראן הסוציאלסטי בגלל  מדיניותו האנטי-ישראלית.  בין היתר על כך שסיפק כור גרעיני לעיראק של סאדם חוסיין.(הכור שנבנה על יד בגדאד חוסל על ידי חיל האוויר ביוני 1981 בהוראת ראש הממשלה מנחם בגין).

הקריאה להחרים את הנשיא ג'יסקר גרמה למבוכה גדולה ואף לקרע עמוק בקהילה היהודית. כל ראשיה ובניהם הברון דה רוטישלד זעמו על התערבותה הפוליטית של התנועה היהודית החדשה ששאפה לראשונה להקים לובי יהודי פוליטי לדוגמת אייפ"ק האמריקני.

הרב הראשי של צרפת רנה סמואל סיראט היה אז מאוד נחרץ. הוא  הצהיר כי "עמדתו נחרצת שלא  להתערב בשום צורה, בכל צורה ובכל זמן במערכת הבחירות".

ברור כי על המוסדות היהודיים מוטלת החובה להילחם בכל האמצעים הדמוקרטים נגד רעיונות פופוליסטים, דעות קיצוניות וההסתה לשנאה. אין ספק כי נזכור תמיד  את השנים האפלות של משטר וישי.  אין כפרה ומחילה למשתפי פעולה עם הנאצים, וגם לא למכחישי שואה נתעבים המפיצים גם היום כתבי עת ומאמרים אנטישמיים.

עם זאת, התבטאויות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות מושמעות מאז מלחמת ששת הימים גם על ידי השמאל הקיצוני הצרפתי, בעיתונות, ובקרב  אינטלקטואלים המשווים את ישראל למדינת אפרטהייד.

לאור המצב העגום שנוצר במערכת הפוליטית ובחברה הצרפתית יש כמובן להוקיע את המוסר הכפול.

שני הגושים הקיצוניים הקיימים היום בצרפת  הם חלק מהספקטרום הפוליטי, ולכן לא נוכל להתעלם מהתחזקות מפלגת השמאל של ז'אן-לוק מלנשון בסיבוב הראשון, ובמקביל להתעלם מיותר מ-13 מיליון צרפתים שהצביעו למרין לה פן בסיבוב השני.  לא כל המצביעים האלה פעילי ימין קיצוני.

גם עלייתו של מלנשון לשלטון מדאיגה מאוד. בשני המקרים, התערבות בהצבעה הייתה חסרת תועלת. בכל הנסיבות, דה-לגיטימציה או חרם של מנהיג מפלגה שנבחר באופן דמוקרטי אינו משרת אף צד ויכול במקביל לשחק כבומרנג.

Israel’s Foreign Minister Yair Lapid with French President Macron (Facebook)
Israel’s Foreign Minister Yair Lapid with French President Macron (Facebook)

בכל הנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי, מקרון ולה פן דוגלים במדיניות דומה, בעוד שמלנשון הרבה יותר קיצוני ביחסו לישראל. שלושתם תומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים. שלושתם דורשים את נסיגת ישראל מכל השטחים, ושלושתם בעד פשרות משמעותיות  עם מנהיגי איראן.

בתוך כך,קשה להבין מדוע שר החוץ של ישראל יאיר לפיד מיהר להצדיע לניצחונו של מקרון עוד לפני פרסום התוצאות הרשמיות, והכריז עליו כ"ידיד אמת של מדינת ישראל". האמנם?

צרפת מפולגת מאי פעם, מפוצלת פוליטית לשלושה גושים, ושסועה בכל המגזרים.  למקרון יהיה קושי רב לאחד את השורות ולהנהיג את המדינה. הדבר יהיה גם תלוי "בסבוב השלישי", הבחירות הקרבות לאסיפה הלאומית שתתקיימנה   ב-19 ביוני 2022. קואליציה אפשרית עם מלנשון מהשמאל הקיצוני עלולה להוביל להתקרבות נוספת בין צרפת לעולם הערבי-מוסלמי על חשבון ישראל.

האם מדיניות צרפת יכולה להשתנות ?

כיום, היחסים הבילטרליים בין ישראל לצרפת טובים ופוריים בכל התחומים אך המחלוקות גדולות עדיין בנושא הפלשתיני ופרויקט הגרעין האירני.

מאז האמברגו שהטיל הגנרל דה גול ב- 1967 ועד כהונתו השנייה של מקרון, ההיסטוריה של היחסים  התאפיינה בשורה ארוכה של מחלוקות, חוסר הבנה, חוסר הוקרה, וזלזול. כל פעם אחרי ריב ומדון מגיעה תקופה של פיוס. הדף החדש שנפתח ביחסים יעלה חיש מהר על שרטון.

Marine Le Pen at the European Parliament (European Parliament/CC BY-NC-ND 2.0)
Marine Le Pen at the European Parliament (European Parliament/CC BY-NC-ND 2.0)

בנושא פתרון הסכסוך הישראלי ערבי  כל נשיאי צרפת ניהלו אותה מדניות עקבית ופרו-ערבית מוצהרת.

במשך 55 שנה, מנהיגי צרפת דורשים את נסיגת ישראל "מכל השטחים" בטענות להבטחת ביטחון ישראל עם "גבולות בטוחים ומוכרים".

תגובתה של ישראל תמיד הייתה "לא תודה. אנחנו יכולים להגן על עצמנו בלי עזרתכם".

ישראל אינה אוקראינה, ואינה זקוקה לסיוע של כוחות בינלאומים או לרחמים…

Ben-Gurion and De Gaulle in 1960 (Fritz Cohen/GPO)
Ben-Gurion and De Gaulle in 1960 (Fritz Cohen/GPO)

מתוך רצון עז להשפיע על מהלכים במזרח התיכון ולמלא תפקיד בכל מחיר באזורנו ובמקומות אחרים, צרפת, לא כיבדה את כללי המשחק ואת הבוררות בפועל.

במהלך חמשת העשורים האחרונים, כל הניסיונות הצרפתיים נכשלו, כולל ב- 2017 כאשר הנשיא פרנסואה הולנד כינס את "ועידת פריז לשלום" שנערכה חמישה ימים בלבד לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות, וזאת בלי השתתפותה של ישראל.

האם המדיניות הפרו-ערבית של צרפת במהלך השנים, עם הצבעות מבישות באונסק"ו וביקורת נוקבת נגדנו על המהומות האחרונות בהר הבית הועילו למאמצי השלום או לביטחון ישראל? התשובה היא כמובן לאו מוחלט.. גרוע מכך, צרפת ממשיכה להיות יעד מועדף של טרוריסטים איסלאמיים.

מסקנות

במהלך כהונתו הראשונה, עמנואל מקרון לא הצליח לשנות דבר במדיניותה המסורתית של צרפת למרות שעל פי החוקה הוא אחראי אישית על עיצובה. גם כל הניסיונות לתווך לפתרון הבעיה הפלסטינית עלו בתוהו.

האם בעת כהונתו השנייה יצליח מקרון לעקוף את משרד החוץ שלו-את פקידי הקיי ד'אורסיי? האם הוא יסיק סוף סוף את המסקנות כי מדיניותו נכשלה לחלוטין והיא לא תרמה במהומה לתהליך השלום. נהפוך הוא, היא הזיקה ליחסים, במיוחד בהתחשב בגודל ובחשיבותה של הקהילה היהודית וכן במספר הגבוה של הפרנקופונים בארץ.

מול המשבר הכלכלי העולמי שיעמיק עוד יותר בעקבות המלחמה באוקראינה, מקרון, כלכלן-בנקאי מבריק, יחזק ככל הנראה ובקור רוח רב את היחסים המסחריים, הטכנולוגיים והמדעיים עם ישראל, במטרה לעשות עסקים טובים עם מה שהוא מגדיר: "מדינת הסטארט-אפ ".

יחסינו עם צרפת בוודאי לא ישובו לתקופת "ירח הדבש" של שנות החמישים. מקרון יאמץ מדיניות של אינטרסים בלבד בעיקר עם מדינות ערב, וכן עם עם איראן, הרי הוא תומך נלהב של חידוש הסכם הגרעין.

ישראל מקווה שמקרון ימשיך להילחם נגד הדה-לגיטימציה של ישראל ונגד כל החרמות, במיוחד נגד BDS.
אנו גם מקווים ששירותי המודיעין של שתי המדינות ימצאו סוף סוף אוזן קשבת בנושאים רגישים בלוחמה נגד הטרור כמו בגרעין האירני למרות הימים הסוערים שהיו בעבר.

אנחנו עדיין מקווים לשינוי חיובי כלפינו. לאותה צרפת, שהייתה פעם "ידידתנו ובת בריתנו".

האם זה חלום באספמיה? האם הזוי יהיה לצפות שצרפת תגלה אומץ מדיני ותכיר סוף סוף בדבר הברור מאליו: ירושלים היא בירתה הבלעדית של מדינת ישראל. האם יפעל מקרון בזירה הבינלאומית למען גבולות בני הגנה למדינת היהודים?

לסיכום, האכזבה של ישראל מצרפת ב-55 השנים האחרונות מביאה אותנו למסקנה אחת :כהונתו השנייה של הנשיא עמנואל מקרון תהיה כקודמתה וכל הנראה לא תשנה במהות את המדיניות המסורתית של כל נשיאי צרפת של הרפובליקה החמישית.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close