התראות

מלך ירדן מכשיר את בנו להיות יורשו

יורש העצר הירדני חוסיין בן עבדאללה יצא לביקור מדיני ראשון במצרים ונפגש עם הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי • גורמים ירדנים אומרים כי המלך עבדאללה החל בהכשרה מעשית של בנו לתפקיד מלך ירדן בעוד אחיו למחצה, הנסיך חמזה, שהיה יורש העצר, נתון במעצר בית
שיתוף

עניינים

עבדאללה מלך ירדן בן ה-60 החל בהכשרת בנו יורש העצר,חוסיין בן עבדאללה בן ה-27 להיות יורשו בתפקיד המלך הבא של ירדן.

בשבוע שעבר העניק המלך עבדאללה, המשמש גם בתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזויינים של הממלכה ההאשמית, דרגת סרן לבנו חוסיין והשבוע הוא שיגר אותו לשליחותו המדינית הראשונה במצרים שם הוא נועד עם הנשיא א-סיסי וביקר גם במכון הדתי אל-אזהר ובכנסיה הקופטית בקהיר.

גורמים ירדנים מעריכים כי המלך עבדאללה “זרק” את בנו יורש העצר ל”מים העמוקים” והחל בהכשרתו המעשית לקראת משימות מדיניות גדולות יותר שהוא מתכוון להטיל עליו בעתיד. בשנים האחרונות היה יורש העצר צמוד לאביו המלך בנסיעותיו ובפגישותיו המדיניות בירדן ומחוצה לה, הוא משמש בתפקיד יורש העצר משנת 2009.

הוא גם השתתף לצידו של אביו בפגישה החשובה של המלך עבדאללה עם הנשיא ביידן בבית הלבן בחודש יולי האחרון, בהסכמתו של הנשיא האמריקני שיש לו יחס חם מאוד כלפי המלך הירדני.

המלך עבדאללה בחר במצרים כתחנה הראשונה לחנוך את בנו במשימות המדיניות, מצרים היא שער חשוב לפוליטיקה הערבית, האזורית והבינלאומית.

ביקורו של יורש העצר הירדני במצרים נמשך 3 ימים  וההערכה היא שהוא ייצא לשליחויות מדיניות נוספות בקרוב.  הוא לא מביע דעות עצמאיות אלא חוזר על העמדות הידועות של אביו בנושא הסוגיה הפלסטינית, פתרון שתי המדינות והאפוטרופסות הירדנית על המקומות הקדושים בירושלים.

ב-10 בחודש מרץ השנה אמור היה יורש העצר הירדני, חוסיין בן עבדאללה, לבקר לראשונה במסגד אלאקצא ובעיר העתיקה בירושלים במסגרת ביקור דתי כביכול כדי להדגיש את האפוטרופסות הירדנית על המקומות הקדושים בירושלים. ישראל אישרה את הביקור’ אך בסופו של דבר הוא לא התקיים בגלל מחלוקת על סידורי הביטחון, בתגובה נקטה ירדן בצעד חריג ולא אישרה למטוס ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לטוס במרחב האווירי של ירדן בדרך לביקורו באיחוד האמירויות.

 

קרב הירושה הוכרע

המלך עבדאללה ורעייתו המלכה ראניה ספגו באחרונה מכה תדמית קשה בעקבות הפרסום העולמי של "מסמכי פנדורה" אשר חשפו את עושרם הרב של המלך עבדאללה ומשפחתו ורכישות הנדל"ן הענקיות שעשה בארה"ב ובבריטניה בעוד תושבי ירדן נאבקים במשבר כלכלי חמור.

"מסמכי פנדורה" גילו כי למלך הירדני ומקורביו היו לפחות 36 חברות שונות שנרשמו במקלטי מס. דרך החברות הללו רכש המלך, בין 2003 ל-2014, 14 בתי פאר בבריטניה ובארצות הברית. הסכום הכולל ששולם על הנכסים הגיע לכ-106 מיליון דולר. בין הנכסים: בית בעיירת היוקרה הבריטית אסקוט, דירות במרכז לונדון בשווי מוערך של מיליוני דולרים וארבע דירות במתחם יוקרתי בוושינגטון הבירה המשקיף לנהר הפוטומק.

יועצי המלך פעלו להסתיר את אחזקות הנדל"ן של המלך מחשש שהדבר יביא לתסיסה בירדן.

המלך עבדאללה, כמו אביו, נחשב לבן ברית אסטרטגי חשוב של ארה"ב וישראל, אבל גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי חשיפת "מסמכי פנדורה" גרמה למלך עבדאללה נזק רציני בדעת הקהל הירדנית.

Image Description Jordanian Crown Prince Hussein bin Abdullah, King Abdullah II and US President Joe Biden (Photo: The Royal Hashemite Court)
Image Description Jordanian Crown Prince Hussein bin Abdullah, King Abdullah II and US President Joe Biden (Photo: The Royal Hashemite Court)

כדי לרכך את הזעם בדעת הקהל בירדן  הודיע המלך עבדאללה השבוע כי הוא מעניק חנינה מיוחדת ל-155 ירדנים שהורשעו בפירסום לשון הרע על בית המלוכה ההאשמי ברשתות החברתיות.

שליחותו המדינית הראשונה של יורש העצר חוסיין בן עבדאללה למצרים התקיימה בעוד יורש העצר הקודם, הנסיך חמזה בן חוסיין, אחיו למחצה של המלך עבדאללה השני נתון במעצר בית בירדן מאז חודש אפריל.

הנסיך חמזה בן 41, בנם של המלך חוסיין והמלכה נור, מונה בפברואר 1999 ע"י המלך עבדאללה השני באופן רשמי ליורש העצר של הממלכה ההאשמית והוא מילא את התפקיד עד נובמבר 2004, הוא מלא מרירות ותומכיו בירדן טוענים כי הייתה לו הבטחה מאביו המלך חוסיין בן טלאל שהוא יהיה המלך הבא של ירדן.

הנסיך חמזה אהוד מאוד ברחוב הירדני בעיקר בקרב השבטים הבדואים בדרום ירדן, בניגוד ליורש העצר הנוכחי שהינו בנה של המלכה ראניה, שהיא ממוצא פלסטיני, ושנואה מאוד בירדן.

אולם, המלך עבדאללה השני הכריע והחליט כי בנו, חוסיין בן עבדאללה, יהיה יורש העצר והמלך הבא של ירדן.

שלטונות ירדן חשפו בתחילת חודש אפריל השנה ניסיון לקשירת קשר "כדי לערער את יציבות וביטחון הממלכה" ועצרו 16 חשודים, בהם נציגים של השבטים הבדואים, ועוד שני בכירים ירדנים: באסם עוואדלה ראש הלשכה המלכותית לשעבר  והשריף חסן בן זיד, איש עסקים המקורב ליורש העצר הסעודי, לשניהם היה קשר הדוק לבית המלוכה ההאשמי.

על פי הודעת השלטונות גם הנסיך חמזה היה מעורב ב"קשירת הקשר" נגד אחיו המלך, שירותי הביטחון הירדניים עקבו אחריו זמן ממושך ותיעדו את כל פעולותיו.

המלך עבדאללה הורה לשחרר מהמעצר את החשודים הבדואים כדי למנוע מתיחות בין השבטים הבדואים לבין בית המלוכה ההאשמי, באסם עוודאללה והשריף חסן בן זיד הועמדו לדין בבית הדין המיוחד לביטחון המדינה ונגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים, ואילו עם הנסיך חמזה הגיע המלך ל"הסדר מיוחד" בתיווכו של דודם המשותף הנסיך חסן.

הנסיך חמזה נאלץ לחתום על מסמך שבו הוא מתחייב לנאמנות מלאה למלך עבדאללה ולבנו יורש העצר והוכנס לבידוד ולמעצר בית, מאז נעלמו עקבותיו.

כביכול, המלך עבדאללה פתר את הבעייה בתוך משפחת המלוכה, אבל הבעייה כלל לא נפתרה למרות מעצרו של הנסיך חמזה, המתיחות בתוך בית המלוכה ההאשמי נמשכת וגם בקרב השבטים הבדואים בדרום ירדן הנאמנים לנסיך חמזה.

המלך עבדאללה הצליח להוריד במהירות יחסית את ניסיון המרד נגדו מסדר היום התקשורתי בירדן אך כל עוד הנסיך חמזה נתון במעצר בית, הרוחות לא יירגעו,גורמים ירדנים בכירים מעריכים כי המלכה נור לא תוותר והיא תילחם על שחרורו של בנה מהמעצר.

 

 

 

 

 

 

.

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close