הספר "מלחמת זכות השיבה" מסביר לראשונה ובצורה ברורה את המושג "זכות השיבה" בעיני הפלשתינים, ומאבקם הנמשך מאז 1948 ועד היום במטרה להנציח את בעיית הפליטים.
הספר מפרט בצורה כרונולוגית ובסיוע מסמכים, דו"חות, ראיונות וקטעי עיתונות, את כל הניסיונות שנכשלו במטרה לשקם את הפליטים. ניסיונות שהחלו אחרי הסירוב הערבי לתכנית החלוקה ב-1947 ושנעשו הן על ידי הקהילייה הבינלאומית, במיוחד על ידי ארה"ב, והן על ידי מדינת ישראל.
הספר מקדיש גם חלק חשוב על תפקידה של סוכנות הפליטים אונר"א. מדוע היא נוצרה וממשיכה להתקיים עד היום ואיך דרכה נוצרה במחנות הפליטים לאומיות פלשתינית הדוגלת באלימות וטרור והמסרבת בתוקף לכל פשרה במיוחד על "זכות השיבה".
מאחר והנושא מורכב ומסובך ועד היום לא נמצא לו פתרון הולם, הצליחו המחברים לתאר בשפה פשוטה וקולחת איך נולדה תביעת השיבה הפלשתינית ומה היו הסיבות האמיתיות לכישלון הניסיונות לשיקומה. המחברים גם אינם חוסכים את שבט בקורתם על ממשלות ישראל שמאז 1948 ועד היום נמנעות מלטפל בכובד ראש להפסקתה של "מלחמת זכות השיבה" שמהווה את המכשול העיקרי הקיים לכל הסדר שלום אפשרי עם הפלשתינים.
שורץ ווילף אינם מתארים רק את השתלשלות האירועים שהובילו עד היום למבוי הסתום, והיכן טעו ממשלות ישראל במיוחד בהקשר לאונר"א, יאמר לזכותם כי הם מנסים לחשוב מחוץ לקופסא ולהציע חלופות גם אם הן רק קצה חוט ולא הצעות קונקרטיות ומפורטות בשטח.
הספר המכיל 300 עמודים בדיוק, מחולק לחמישה פרקים כרונולוגיים מ-1948 עד 2017 ובסיכום: מה הלאה? בסוף הספר נמצא ביבליוגרפיה עשירה, הערות חשובות המשתרעות על שלושים עמודים וכן מפתח כללי. הספר נפתח בשתי הקדמות נפרדות, מבוא ראשון של עדי שוורץ והשני של עינת וילף.
עדי שורץ, שהוא עיתונאי-חוקר, מדגיש בעמוד 7 כי בעיית הפליטים איננה רק עוד אחת מהבעיות בסכסוך, כמו בעיית הגבולות או ענין סידורי הביטחון. היא אינה ענין טכני, אלא אסטרטגי.
ד"ר עינת ווליף שזה ספרה השישי היא אתאיסטית אדוקה שגדלה בשמאל והייתה לימים חברת כנסת. היא השתתפה במפגשים רבים עם הפלשתינים. בעמוד 15 היא כותבת "קוממה אותי הטענה של הפלשתינים שהיהדות היא דת בלבד – טענה שלא רק שאינה נכונה, אלא גם מדירה אותי ואת שכמותי מהעם היהודי".
אין ספק כי הטענה הזאת היא הבסיס לכל הטענות של הפלשתינים וחשוב היה להדגיש זאת בספר. בהחלט, מגיעים בספר למסקנה ברורה כי לא יהיה שלום בר קימא באזורינו כל עוד הטענה הזאת אינה נמחקת מהנרטיב שלהם ולא תהיה הכרה מלאה בזיקה ובקשר ההדוק של העם היהודי לארץ ישראל, ובזכותו הלגיטימית למדינה ריבונית ועצמאית במולדתו ההיסטורית, היא ארץ ישראל.
לאורך כל הספר מודגש הניפוח של מספר הפליטים ושמתוך 5.3 מיליון פליטים הרשומים בסוכנות אונר"א 4.3 מיליון, כלומר יותר משמונים אחוזים, אינם יכולים להיחשב כפליטים על פי כל הפרמטרים המקובלים בעולם. בתוך כך, יש צורך להגדיר במפורש ,מי הוא פליט פלשתיני? מדוע אונר"א ממשיכה לפעול עדיין בגדה המערבית? מדוע ולמה הפליטים החיים בירדן שמעמדם האזרחי שווה למעמדם של כלל אזרחי הממלכה האשמית, מלבד זאת שהם נחשבים לבעלי זכות שיבה לפלשתין?
קושיות, מחדלים ונתונים לפעמים אבסורדים מופיעים בספר זה. זאת למעשה הפעם הראשונה שמתפרסם ספר ברור בפני הקורא הישראלי על הבעיה הכואבת והמורכבת הזאת. טוב עשו המחברים שהביאו לדעת הקהל בישראל את שורש הבעיה ואת כל ההיבטים והסוגיות במטרה לשים קץ למחדל ולמצוא פתרון הולם ופרגמטי.
ניכר לאורך הספר הרצון הכן של שני המחברים לתקן את המעוות ולפעול למען המטרה הנעלה והחשובה להאיר את מחשבם המקובעת של מקבלי ההחלטות בארץ, מנהיגי אירופה ודיפלומטים גם בארגוני או"ם בנושא פתרון הבעיה הפלשתינית.
לסיכום, מן הראוי ואף חובה על כל מי שעוסק בנושא הסכסוך ועל כל מי שאמור לשאת ולתת עימם בעתיד להירתם לקריאה מעמיקה של ספר מרתק זה.
בקורת ספר- מלחמת זכות השיבה- עדי שורץ-עינת וילף-הוצאת דביר
Adi Schwartz& Einat Wilf- The war of return- Kinneret-Zmora-Bitan-Dvir-Publishing House Ltd-2018
