התראות

“מכה מורלית ומבצעית לאיראן, האייתוללות נמצאים במלכוד”

סא”ל מיכאל סגל לאחר חיסול המדען האיראני: “יש רצון לנקמה אבל גם זהירות מול הנשיא הנכנס ביידן”. אלכס גרינברג: “מסר לטהרן ולוושינגטון על הנחישות הישראלית”
שיתוף

תוכן העניינים

החדשות הדרמטיות מצהרי יום שישי על חיסולו של מוחסן פחריזאדה בטהרן עדיין מהדהדות בישראל ובשאר העולם, ועוד בטרם שקע האבק כבר עולות השערות רבות לגבי האירוע עצמו והשלכותיו. סא”ל (במיל’) מיכאל סגל, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה לאיראן, מספר בשיחה עם ‘מידה’ על יעד החיסול אשר לדבריו היה “אחד המומחים המובילים באיראן לנושא של פיזיקה גרעינית”.

על פי סגל, “פחריזאדה נחשף עוד ב-2006 כאשר ארגון האופוזיציה ‘מוג’אהדין ח’לק’ פרסם רשימה של עשרים מדענים העוסקים בתוכנית הגרעין, וגם לפני כשנתיים עם חשיפת הארכיון האיראני בידי ישראל. לאורך כל השנים הוא החזיק בתפקיד מרכזי בארגונים שונים במשרד ההגנה, ועמד למעשה בראש פרויקט ‘אמאד’ שהקים את התשתית המבצעית והרעיונית לתוכנית הגרעין. במהלך השיחות על הסכם הגרעין ב-2015 האיראנים סרבו בתוקף לכך שפקחי סוכנות האנרגיה הבינלאומית יפגשו או יחקרו את פחריזאדה, והוא באופן אישי היה נתון לסנקציות מצד ארה”ב והאו”ם”.

עד כמה סילוק של האיש הזה מהזירה ישפיע על תוכנית הגרעין?

“אמנם אנחנו נמצאים עדיין בסערה שאחרי החיסול ובזמנים כאלה קל מאוד להיסחף לכל מיני הגזמות, אבל ברור שפחריזאדה היה דמות מרכזית שליוותה את התוכנית לאורך שנים והובילה חלק חשוב מהארגון שלה. חסרונו בוודאי ישפיע מבחינה מבצעית והחיסול מהווה גם מכה מורלית וסמלית, אבל צריך לזכור שהידע והרצון האיראני לפתח פצצה עדיין קיימים, גם אם הם מתעכבים מדי פעם בשל מקרים כאלה”.

אילו תגובות נרשמו עד כה באיראן?

“יש כמובן את הגינויים הרגילים של הנשיא והמנהיג העליון, אבל מנגד רואים גם באופן מובהק מספר בכירים לשעבר במשמרות המהפכה ואפילו כאלה שמכהנים כיום בתפקידים בולטים אחרים מותחים ביקורת על הכישלון של ארגוני הביטחון מול הפעילות של ישראל וארה”ב. בעיתון ‘קיהאן’ המשמש למעשה שופר של ח’אמנאי פורסמה ביקורת קשה על כך שישראל מצליחה לפגוע במדענים ובמתקני הגרעין, ואחד הכותבים הבולטים אפילו שלח מכתב לנשיא רוחאני בו דרש לראות “תגובה שוברת שיניים ובזמן” שתגרום לישראל להתחרט, כמו גם פעולה נגד גורמים פנימיים שלדבריו הסתננו למערכת הביטחון. מצד אחר, האופוזיציה האיראנית בחו”ל מאוד מרוצה, ורואים הרבה מסרים ברשתות שלהם שאומרים שהמשטר חלש ולא מסוגל להגן על עצמו”.

כלומר קיימים גם מתחים פנימיים משמעותיים באיראן עצמה

“ברקע של כל זה צריך לזכור שביוני 2021 יתקיימו בחירות באיראן, ויש רבים במחנה המתון שתולים תקווה בדו-שיח חדש עם ארה”ב שיאפשר לשקם את הכלכלה ולהוציא את המדינה מהמשבר שבו היא נתונה, גם בגלל מגפת הקורונה וגם בגלל הסנקציות. מנגד, ח’אמנאי אמר לאחרונה כי הוא לא בונה בכל על הסרת הסנקציות והטיף להמשך ההתנגדות ופיתוח הכלכלה בתוך איראן. לכן יש גם קולות בקרב המחנה השמרני והאולטרה-שמרני שקוראים לא לפתוח בדיאלוג”.

אילו התפחויות עוד צפויות בעניין?

“אני מעריך שההתכתשות בין איראן לישראל בנושא הזה תמשיך להתחולל בזירות שונות. גם בשנים עברו היו פעולות של חיסולי מדענים, פעילות סייבר וסדרת פיצוצים במתקנים ואני מניח שזה ימשך, גם אם המשוואה היום קצת משתנה בגלל חילופי הממשל הקרובים בארה”ב. שמענו כבר חלק מהיועצים של ביידן שהגיבו בזעזוע לחיסול, והוא דיבר בעבר על נכונות לחזור להסכם הגרעין בתנאים מסוימים. גם ישראל מבחינתה תצטרך לשקול איך והאם היא מגיבה כשהנשיא ביידן בבית הלבן”.

איך החיסול יכול להשפיע על המצב באזור בכלל?

“אנחנו נמצאים במציאות אזורית חדשה לגמרי במזרח התיכון, שחלקה בזכות הפעילות של טראמפ שהשאיר לביידן כלים משמעותיים מאוד להתמודדות מול איראן אם ירצה בכך. רק בשבוע שעבר נתניהו ביקר בסעודיה, וביום שישי מתרחש אירוע חיסול כזה. האיראנים עושים את החיבור וכמובן רואים את ההתקרבות בין ישראל לעולם הסוני והנורמליזציה עם האמירויות ובחריין. איראן מרגישה שסוגרים עליה, הכלכלה שלה מפסידה מיליארדים וסופגת אירועים טראומטיים אבל בכל זאת ממשיכה בפעילות בתימן למשל”.

האם נראה להערכתך תגובה צבאית איראנית?

“אני מניח שיש לאיראן תשתית מבצעית קיימת בחו”ל כדי לתקוף מטרות כמו שגרירויות או אתרי תיירות, אבל בזמן הקורונה כל זה הופך ליותר מסובך. אם מסתכלים על חיזבאללה, הארגון כבר מיהר לגנות את “פשע החיסול” אבל גם הוסיף שההחלטה על תגובה היא של איראן עצמה. בטהרן היו מאוד זהירים השנה גם לאחר חיסול סולימאני, וכעת ההחלטה אם לנקום קשורה גם למצב בארה”ב. אני מעריך שלמרות המכה קשה האחרונה הם יגלו איפוק כדי לא לשרוף את הקשרים עם ביידן. זו סיטואציה שמציבה את האייתוללות במלכוד”.

הדילמה האיראנית

אלכס גרינברג, חוקר איראן ומומחה למזרח התיכון, מעריך גם הוא בשיחה עם ‘מידה’ כי פעולת החיסול בטהרן מציבה את האיראנים כעת בדילמה קשה. “מצד אחד מצטברות להם מכות מכאיבות כמו חיסול סולימאני שעליו לא ממש הגיבו מלבד ירי אקראי על בסיסים אמריקנים בעיראק, ויש רצון בוער לנקמה”, הוא מסביר ומוסיף: “מצד שני, הם חייבים להגיב באופן שלא יגרום להסלמה מול האמריקנים ויפגע בסיכויים לחידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין. שר החוץ האיראני זריף אמר כמה פעמים שאיראן מוכנה למשא ומתן אבל רק בתנאי שהאמריקנים יסירו את הסנקציות, שזה שבר שגם ביידן יתקשה לעשות”.

איזה מסר החיסול הזה אמור לשדר לטהרן?

“אנחנו יודעים שאת ההתבססות האיראנית בסוריה יהיה קשה מאוד לעצור, למרות הניסיונות הרבים של צה”ל, ובמקרה שיופעל משם אמל”ח מדויק לעבר ישראל אנחנו נעמוד בפני בעיה קשה. לכן בין השאר החיסול של פחריזאדה עשוי לסמן לאיראנים שגם לישראל יש יכולת לפגוע באיראן אם משהו כזה יקרה, היא נחושה לעצור את תוכנית הגרעין לא רק בהפצצה של מתקנים, ואף בכיר איראני אינו בטוח”.

אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה ברורה של פגיעה במדענים

“אני מניח שהדרך הזו נבחרה כי מדובר בשיטה קלה יחסית לפגיעה בתוכנית הגרעין. אם אתה הורס למשל כור גרעיני אפשר לבנות אותו מחדש, אבל אם אתה מחסל את המוח אז לוקח הרבה יותר זמן להחליף אותו. זו גם דרך סבירה יותר מבחינת ביצוע – יותר קל להגיע לאנשים מאשר לפגוע במתקנים. גם במקרה של פחריזאדה ברור שחיסולו לא מבטל את תוכנית הגרעין שכבר קיימת, אבל הוא כן מהווה מכה קשה מכיוון שהיה מדובר בדמות מפתח מאוד מקושרת”.

 

מעבר לחיסול עצמו האירוע מהווה גם מכה תדמיתית לאיראן?

 

“במקרה הזה בוודאי, במיוחד שהוא מצטרף לדיווחים רק מהימים האחרונים על החיסול של בכיר אל-קאעידה בטהרן בחודש אוגוסט, שגם הוא היה תחת אבטחה כבדה אך בכל זאת חוסל. זאת שורת מחדלים ופרצות שמציגות את המודיעין האיראני באור לא טוב, ומחזקת עוד יותר את אלו שטוענים שהאייתוללות משקיעים יותר מדי בארגוני טרור במדינות זרות ופחות בחיזוק איראן עצמה”.

איך המדינות השכנות צריכות להתייחס למצב?

“סעודיה וגם מדינות אחרות במפרץ חוששות מאוד מחזרה אמריקנית להסכם הגרעין. צריך לזכור שלסעודים יש תוכנית גרעין אזרחית, ואם הם יחושו מאוימים הם יכולים להאיץ גם אחת צבאית וארה”ב תתקשה מאוד לעצור את זה. הסעודים גם יבחנו האם הממשל האמריקני החדש עוצם עיניים מול התוקפנות שמגיעה בתימן על ידי החות’ים בשליחות איראן, וביום שלישי שעבר שיגרו טיל מסוג ‘קודס 2’ לעבר מתקן נפט סעודי חשוב בעיר ג’דה. עיתונים באיראן שיבחו את הדיוק של החות’ים לצד ידיעות על הפגישה של נתניהו עם יורש העצר הסעודי, וברור מי עומד מאחורי השיגור. יש פה מתיחות גדולה והרבה על הפרק עבור כל אחד מהצדדים”.

ובתוך כל זה ממתינים לנשיא חדש בוושינגטון

“בהחלט יכול להיות שהחיסול של פחריזאדה הוא ניסיון לסנדל את ממשל ביידן הנכנס. גם העיתוי של פרסום החיסול הקודם בטהרן, שהתרחש כאמור באוגוסט אבל נחשף רק עכשיו, הוא קריטי מהבחינה הזו. האיתות פה הוא לא רק לאיראן אלא גם לביידן ואנשיו ששוקים לחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין: שום דבר לא יעצור את ישראל והממשל החדש צריך לדעת את זה”.

 

פורסם באתר מידה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close