התראות

“מכה מורלית ומבצעית לאיראן, האייתוללות נמצאים במלכוד”

סא”ל מיכאל סגל לאחר חיסול המדען האיראני: “יש רצון לנקמה אבל גם זהירות מול הנשיא הנכנס ביידן”. אלכס גרינברג: “מסר לטהרן ולוושינגטון על הנחישות הישראלית”
שיתוף

עניינים

החדשות הדרמטיות מצהרי יום שישי על חיסולו של מוחסן פחריזאדה בטהרן עדיין מהדהדות בישראל ובשאר העולם, ועוד בטרם שקע האבק כבר עולות השערות רבות לגבי האירוע עצמו והשלכותיו. סא”ל (במיל’) מיכאל סגל, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה לאיראן, מספר בשיחה עם ‘מידה’ על יעד החיסול אשר לדבריו היה “אחד המומחים המובילים באיראן לנושא של פיזיקה גרעינית”.

על פי סגל, “פחריזאדה נחשף עוד ב-2006 כאשר ארגון האופוזיציה ‘מוג’אהדין ח’לק’ פרסם רשימה של עשרים מדענים העוסקים בתוכנית הגרעין, וגם לפני כשנתיים עם חשיפת הארכיון האיראני בידי ישראל. לאורך כל השנים הוא החזיק בתפקיד מרכזי בארגונים שונים במשרד ההגנה, ועמד למעשה בראש פרויקט ‘אמאד’ שהקים את התשתית המבצעית והרעיונית לתוכנית הגרעין. במהלך השיחות על הסכם הגרעין ב-2015 האיראנים סרבו בתוקף לכך שפקחי סוכנות האנרגיה הבינלאומית יפגשו או יחקרו את פחריזאדה, והוא באופן אישי היה נתון לסנקציות מצד ארה”ב והאו”ם”.

עד כמה סילוק של האיש הזה מהזירה ישפיע על תוכנית הגרעין?

“אמנם אנחנו נמצאים עדיין בסערה שאחרי החיסול ובזמנים כאלה קל מאוד להיסחף לכל מיני הגזמות, אבל ברור שפחריזאדה היה דמות מרכזית שליוותה את התוכנית לאורך שנים והובילה חלק חשוב מהארגון שלה. חסרונו בוודאי ישפיע מבחינה מבצעית והחיסול מהווה גם מכה מורלית וסמלית, אבל צריך לזכור שהידע והרצון האיראני לפתח פצצה עדיין קיימים, גם אם הם מתעכבים מדי פעם בשל מקרים כאלה”.

אילו תגובות נרשמו עד כה באיראן?

“יש כמובן את הגינויים הרגילים של הנשיא והמנהיג העליון, אבל מנגד רואים גם באופן מובהק מספר בכירים לשעבר במשמרות המהפכה ואפילו כאלה שמכהנים כיום בתפקידים בולטים אחרים מותחים ביקורת על הכישלון של ארגוני הביטחון מול הפעילות של ישראל וארה”ב. בעיתון ‘קיהאן’ המשמש למעשה שופר של ח’אמנאי פורסמה ביקורת קשה על כך שישראל מצליחה לפגוע במדענים ובמתקני הגרעין, ואחד הכותבים הבולטים אפילו שלח מכתב לנשיא רוחאני בו דרש לראות “תגובה שוברת שיניים ובזמן” שתגרום לישראל להתחרט, כמו גם פעולה נגד גורמים פנימיים שלדבריו הסתננו למערכת הביטחון. מצד אחר, האופוזיציה האיראנית בחו”ל מאוד מרוצה, ורואים הרבה מסרים ברשתות שלהם שאומרים שהמשטר חלש ולא מסוגל להגן על עצמו”.

כלומר קיימים גם מתחים פנימיים משמעותיים באיראן עצמה

“ברקע של כל זה צריך לזכור שביוני 2021 יתקיימו בחירות באיראן, ויש רבים במחנה המתון שתולים תקווה בדו-שיח חדש עם ארה”ב שיאפשר לשקם את הכלכלה ולהוציא את המדינה מהמשבר שבו היא נתונה, גם בגלל מגפת הקורונה וגם בגלל הסנקציות. מנגד, ח’אמנאי אמר לאחרונה כי הוא לא בונה בכל על הסרת הסנקציות והטיף להמשך ההתנגדות ופיתוח הכלכלה בתוך איראן. לכן יש גם קולות בקרב המחנה השמרני והאולטרה-שמרני שקוראים לא לפתוח בדיאלוג”.

אילו התפחויות עוד צפויות בעניין?

“אני מעריך שההתכתשות בין איראן לישראל בנושא הזה תמשיך להתחולל בזירות שונות. גם בשנים עברו היו פעולות של חיסולי מדענים, פעילות סייבר וסדרת פיצוצים במתקנים ואני מניח שזה ימשך, גם אם המשוואה היום קצת משתנה בגלל חילופי הממשל הקרובים בארה”ב. שמענו כבר חלק מהיועצים של ביידן שהגיבו בזעזוע לחיסול, והוא דיבר בעבר על נכונות לחזור להסכם הגרעין בתנאים מסוימים. גם ישראל מבחינתה תצטרך לשקול איך והאם היא מגיבה כשהנשיא ביידן בבית הלבן”.

איך החיסול יכול להשפיע על המצב באזור בכלל?

“אנחנו נמצאים במציאות אזורית חדשה לגמרי במזרח התיכון, שחלקה בזכות הפעילות של טראמפ שהשאיר לביידן כלים משמעותיים מאוד להתמודדות מול איראן אם ירצה בכך. רק בשבוע שעבר נתניהו ביקר בסעודיה, וביום שישי מתרחש אירוע חיסול כזה. האיראנים עושים את החיבור וכמובן רואים את ההתקרבות בין ישראל לעולם הסוני והנורמליזציה עם האמירויות ובחריין. איראן מרגישה שסוגרים עליה, הכלכלה שלה מפסידה מיליארדים וסופגת אירועים טראומטיים אבל בכל זאת ממשיכה בפעילות בתימן למשל”.

האם נראה להערכתך תגובה צבאית איראנית?

“אני מניח שיש לאיראן תשתית מבצעית קיימת בחו”ל כדי לתקוף מטרות כמו שגרירויות או אתרי תיירות, אבל בזמן הקורונה כל זה הופך ליותר מסובך. אם מסתכלים על חיזבאללה, הארגון כבר מיהר לגנות את “פשע החיסול” אבל גם הוסיף שההחלטה על תגובה היא של איראן עצמה. בטהרן היו מאוד זהירים השנה גם לאחר חיסול סולימאני, וכעת ההחלטה אם לנקום קשורה גם למצב בארה”ב. אני מעריך שלמרות המכה קשה האחרונה הם יגלו איפוק כדי לא לשרוף את הקשרים עם ביידן. זו סיטואציה שמציבה את האייתוללות במלכוד”.

הדילמה האיראנית

אלכס גרינברג, חוקר איראן ומומחה למזרח התיכון, מעריך גם הוא בשיחה עם ‘מידה’ כי פעולת החיסול בטהרן מציבה את האיראנים כעת בדילמה קשה. “מצד אחד מצטברות להם מכות מכאיבות כמו חיסול סולימאני שעליו לא ממש הגיבו מלבד ירי אקראי על בסיסים אמריקנים בעיראק, ויש רצון בוער לנקמה”, הוא מסביר ומוסיף: “מצד שני, הם חייבים להגיב באופן שלא יגרום להסלמה מול האמריקנים ויפגע בסיכויים לחידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין. שר החוץ האיראני זריף אמר כמה פעמים שאיראן מוכנה למשא ומתן אבל רק בתנאי שהאמריקנים יסירו את הסנקציות, שזה שבר שגם ביידן יתקשה לעשות”.

איזה מסר החיסול הזה אמור לשדר לטהרן?

“אנחנו יודעים שאת ההתבססות האיראנית בסוריה יהיה קשה מאוד לעצור, למרות הניסיונות הרבים של צה”ל, ובמקרה שיופעל משם אמל”ח מדויק לעבר ישראל אנחנו נעמוד בפני בעיה קשה. לכן בין השאר החיסול של פחריזאדה עשוי לסמן לאיראנים שגם לישראל יש יכולת לפגוע באיראן אם משהו כזה יקרה, היא נחושה לעצור את תוכנית הגרעין לא רק בהפצצה של מתקנים, ואף בכיר איראני אינו בטוח”.

אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמה ברורה של פגיעה במדענים

“אני מניח שהדרך הזו נבחרה כי מדובר בשיטה קלה יחסית לפגיעה בתוכנית הגרעין. אם אתה הורס למשל כור גרעיני אפשר לבנות אותו מחדש, אבל אם אתה מחסל את המוח אז לוקח הרבה יותר זמן להחליף אותו. זו גם דרך סבירה יותר מבחינת ביצוע – יותר קל להגיע לאנשים מאשר לפגוע במתקנים. גם במקרה של פחריזאדה ברור שחיסולו לא מבטל את תוכנית הגרעין שכבר קיימת, אבל הוא כן מהווה מכה קשה מכיוון שהיה מדובר בדמות מפתח מאוד מקושרת”.

 

מעבר לחיסול עצמו האירוע מהווה גם מכה תדמיתית לאיראן?

 

“במקרה הזה בוודאי, במיוחד שהוא מצטרף לדיווחים רק מהימים האחרונים על החיסול של בכיר אל-קאעידה בטהרן בחודש אוגוסט, שגם הוא היה תחת אבטחה כבדה אך בכל זאת חוסל. זאת שורת מחדלים ופרצות שמציגות את המודיעין האיראני באור לא טוב, ומחזקת עוד יותר את אלו שטוענים שהאייתוללות משקיעים יותר מדי בארגוני טרור במדינות זרות ופחות בחיזוק איראן עצמה”.

איך המדינות השכנות צריכות להתייחס למצב?

“סעודיה וגם מדינות אחרות במפרץ חוששות מאוד מחזרה אמריקנית להסכם הגרעין. צריך לזכור שלסעודים יש תוכנית גרעין אזרחית, ואם הם יחושו מאוימים הם יכולים להאיץ גם אחת צבאית וארה”ב תתקשה מאוד לעצור את זה. הסעודים גם יבחנו האם הממשל האמריקני החדש עוצם עיניים מול התוקפנות שמגיעה בתימן על ידי החות’ים בשליחות איראן, וביום שלישי שעבר שיגרו טיל מסוג ‘קודס 2’ לעבר מתקן נפט סעודי חשוב בעיר ג’דה. עיתונים באיראן שיבחו את הדיוק של החות’ים לצד ידיעות על הפגישה של נתניהו עם יורש העצר הסעודי, וברור מי עומד מאחורי השיגור. יש פה מתיחות גדולה והרבה על הפרק עבור כל אחד מהצדדים”.

ובתוך כל זה ממתינים לנשיא חדש בוושינגטון

“בהחלט יכול להיות שהחיסול של פחריזאדה הוא ניסיון לסנדל את ממשל ביידן הנכנס. גם העיתוי של פרסום החיסול הקודם בטהרן, שהתרחש כאמור באוגוסט אבל נחשף רק עכשיו, הוא קריטי מהבחינה הזו. האיתות פה הוא לא רק לאיראן אלא גם לביידן ואנשיו ששוקים לחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין: שום דבר לא יעצור את ישראל והממשל החדש צריך לדעת את זה”.

 

פורסם באתר מידה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close