התראות

מותו של אבו בכר אל-בגדאדי

לאחר חודש של שמועות אישר דאע"ש כי אבו בכר אל-בגדאדי מת. ההודעה לא פירטה את הנסיבות אך נמסר בה כי בקרוב יודיעו על יורשו ושעל "הלוחמים" לגלות נחישות במעוזיהם. כעת נותר לתהות מה הלאה מבחינת הארגון הרצחני וחזון "המדינה האסלאמית" שלו.
שיתוף
דאע"ש

עניינים

יוני בן מנחם:

לאחר חודש של שמועות אישר ארגון דאע"ש בהודעה קצרה שפרסם ב-11 ביולי בעיראק כי מנהיגו אבו בכר אל-בגדאדי נהרג. ההודעה לא פירטה את נסיבות מותו אך נמסר בה כי בקרוב תימסר הודעה על יורשו החדש ולוחמי הארגון התבקשו לגלות נחישות במעוזיהם.

גל השמועות החל מהודעה של רוסיה אשר מסרה לפני כמה שבועות כי עפ"י המידע שבידיה, אבו בכר אל-בגדאדי נהרג באחת מהפצצות חיל האוויר שלה על מעוזי הארגון בסוריה.

ארגון דאע"ש שמר על שתיקה ארוכה ולא התייחס להודעה הזו, לפני כשבוע הוא הוציא להורג את אחד ממקורביו של אבו בכר אל-בגדאדי המכונה "אבו קותאדה" לאחר שהוא החל לבכות בתפילת יום השישי במסגד ורמז כי אבו בכר אל-בגדאדי אכן נהרג. אח"כ הפיץ דאע"ש הורה לכל פעיליו שלא לדבר ולא לעסוק בנושא גורלו של אבו בכר אל-בגדאדי.

ההודאה של הארגון בהודעה רשמית כי מנהיגו נהרג נתפסת בעולם הערבי כאמינה, למרות שהיא באה דווקא לאחר שארגון דאע"ש נחל תבוסה ולמעשה גורש מהעיר מוסול.

נראה כי הנהגת הארגון החדשה מנסה בעצם פרסום ההודעה לשדר לפעיליה מסר של הרגעה ויציבות לאמור כי פעילות הארגון נמשכת כרגיל וכי אבו בכר אל-בגדאדי היה רק מנהיג שיש לו מחליפים, אך רעיון הדאע"שיות חי וקיים. למרות התבוסה שלו במוסול הייתה לארגון דאע"ש הצלחה גדולה בצפון סיני בסוף השבוע שעבר כאשר כ 100 מלוחמיו הצליחו להפתיע את גדוד הכוחות המיוחדים מס' 103 של צבא מצרים באזור אלברת' דרומית לרפיח ולהרוג במתקפה  מתוכננת היטב 12 חיילים ולפצוע עוד 14 חיילים נוספים.

סילוקו של דאע"ש מהעיר מוסול איננו אומר כי הארגון סולק מעיראק, צבא עיראק אומנם הצליח בשנתיים האחרונות לכבוש מידי דאע"ש 3 ערים ראשיות בעיראק ומספר גדול של עירות וכפרים אך לארגון יש עדיין נוכחות גדולה בעיראק שמאפשרת לו לבצע התקפות ופיגועי טרור.

ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי בגלל היכולות המבצעיות של ארגון דאע"ש בעיראק הוא יגביר את הפעילות בה כדי להוכיח כי מותו של אבו בכר אל-בגדאדי הוא אירוע חולף ואיננו מהווה מכה קשה לארגון. ארגון דאע"ש שולט באזור תלעפר בין מוסול לגבול עם סוריה, באזור אלחוויג'ה בצפון עיראק ובאזורים לאורך נהר הפרת במחוז אנבאר במערב עיראק הקרובים לגבול עם סוריה.

בסוריה מנהל ארגון דאע"ש קרבות קשים בכמה אזורים כשתשומת הלב התקשורתית מופנית לעיר א-רקה הנחשבת לעיר הבירה של "המדינה האסלאמית". הקרב על א-רקה אמור להיות קשה לא פחות מהקרב על מוסול בעיראק, ארגון דאעש מתמודד מול הצבא הסורי, מול חיל האוויר הרוסי ומול כוחות הקואליציה הבינלאומית בראשות ארצות הברית, הוא כבר השלים עקרונית עם נפילתה הצפויה של א-רקה והכין את העיר דיר א-זור כבסיס היערכות חלופי.

דאע"ש גם מסכן את ירדן וישראל, מעבר לאיום על ישראל מצפון סיני, יש לארגון חטיבה המצויידת בטנקים ותותחים בדרום סוריה, באזור נהר הירמוכ, במשולש הגבולות סוריה-ירדן ישראל הנקראת "צבא ח'אלד בן אלווליד".

סביר להניח כי צמרת ארגון דאע"ש  עוסקת מאז מותו של אבו בכר אל-בגדאדי בקרב הירושה למנוי היורש החדש, אין לנו מידע על כך אך מדובר בתופעה טבעית בכל ארגון טרור,בשבועות האחרונים גם לא דלף שום מידע מתוך הארגון על יורשים פוטנציאלים לאבו בכר אל-בגדאדי והארגון הצליח לשמור על מידור הדוק.

אם אכן אבו בכר אל-בגדאדי נהרג לפני כחודש בהפצצה של צבא סוריה, ניתן לשפוט מהפיגועים שהוא ביצע במהלך חודש רמאדאן כי הארגון המשיך בפעילותו החבלנית הרגילה מבלי שמות מנהיגו ישפיע עליה. במהלך חודש רמאדאן הוא עשה פיגוע גדול באוטובוס של הנוצרים הקופטים דרומית לקהיר,פיגועים בלונדון ובמנילה, פיגוע ראשון גדול בבנין הפרלמנט ובמוזילאום של ח'ומייני בטהרן ועוד 4 פיגועי התאבדות בעיראק.

אבו בכר אל-בגדאדי יהפוך בעיני פעילי דאע"ש לשהיד ולסמל וייתן להם רק מוטיבציה נוספת לבצע התקפות טרור כדי לנקום את מותו, במיוחד נגד רוסיה אשר טוענת כי הוא נהרג מהפצצת מטוסיה. מותו של אבו בכר אל-בגדאדי איננו מסמל את מות הארגון או מות האידיאולוגיה שלו, אל-בגדאדי יוחלף במנהיג אחר והארגון ימשיך באותן המטרות להקמת ח'ליפות אסלאמית בכל מקום אפשרי בעולם, מותו של אל-בגדאדי הינו מכה יוקרתית לארגון אך הוא יצמיח מנהיג אחר וינסה לשקם את יוקרתו באמצעות כיבוש שטחים נוספים במדינות ערב ובמתקפות טרור ברחבי העולם.

פנחס עינברי:

עד כה הידיעות על מותו של הטרוריסט מספר אחד, החליף של המדינה האיסלאמית, אבו בכר אל-בגדאדי, התבררו כמי שהקדימו את זמנן, אבל יכול להיות כי הפעם הן נכונות. בכל זאת, יש להמתין ולראות עד כמה משאלת לב היא אכן מציאות מוצקה.

אבל, בכל מקרה, מותו של המנהיג איננה מותה של המדינה האיסלאמית, והיא תמשיך ותחולל טרור מזוויע למרבה הצער.

ראשית, יש לברר את משמעות המונח "מדינה איסלאמית." במערב יש טעות רווחת באשר לפירוש המונח, ומכאן ההנחה שעם חיסול "המדינה" של דאעש, גם דאעש תעבור מן העולם.

ובכן, המונח "דוולה" במובנו האיסלאמי איננו "מדינה" במובן המודרני. אולי אפילו להפך. "דוולה" או "תדאוול" פירושו "מעבר", "השתנות" – ההפך מן המונח של "state" במובן המערבי. "state" מבטא קביעות, היות דבר סטטי, אבל לא זה המובן המקורי של המונח בהיסטוריה של האיסלאם. יישויות מדיניות בימי הביניים נקראו "דוולה" מכיוון שעברו ממקום למקום. וזה היה כוונת דאעש כאשר בחרה את השם. מוסול איננה מטרה, אלא תחנה. הם עברו למוסול ורקה אחרי שהיו באפגניסטן, משם יילכו ללוב, לסיני לאפריקה או יבלעו בסמטאות בגדאד, רבת עמון, לונדון או פריס, חלילה.

לדאעש ולצבאות שלחמו בה יש שתי שיטות לחימה שונות. הצבא העיראקי לוחם לחימה חזיתית, בעוד דאעש היא תנועת טרור. ההפסד במוסול—אם באמת דאעש נעקרה ממוסול, או התחפרה, או נסוגה למדבר, לא שינה דבר בטיב הלחימה של דאעש – הטרור.

המדינה האיסלאמית היא תופעה דתית תרבותית שצברה ניסיון ויכולות צבאיות, וכמו שמעיד השם – היא תחליף מקומות ובסיסים, ותמשיך בטרור. 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close