התראות

מה נשאר מיוזמת אובמה?

שיתוף

עניינים

 

יתכן מאד שהשבוע נסתם הגולל על היוזמה הסעודית, לפחות מבחינתה של ישראל. בנוסף,  לא ברור כיצד יקדם הנשיא אובמה את תוכניתו להנעת המו"מ בין ישראל לפלסטינים, לנוכח העמדות שהפגינו סעודיה ומדינות ערב האחרות בתגובה להצעותיו: צעדי נורמליזציה קטנים תמורת יישום השלב הראשון של מפת הדרכים, דהיינו הקפאת ההתנחלויות.

בקשת אובמה מסעודיה לצעדי נורמליזציה עם ישראל נתקלת בסירוב

שגריר סעודיה בוושינגטון פרסם ב-13/9 את תשובת מלכו למכתבם של 220 חברי בית הנבחרים האמריקאי משתי המפלגות, בעניין  היוזמה הסעודית, המוכרת גם כיוזמה הערבית לשלום. במכתב ששוגר בסוף יולי בקשו חברי בית נבחרים ממלך סעודיה "לצאת בצעד דרמטי לבניית אימון כלפי ישראל, שיאפשר לקדם את תהליך השלום". המכתב נועד לתמוך בהצעותיו של הנשיא אובמה שבהתאם למקורות תקשורתיים פנה בכתב לשבע מדינות ערביות וביקש כי יבצעו צעדים קטנים בוני אימון כלפי ישראל, כגון פתיחת משרדי מסחר, התרת מעבר של מטוסי ישראל בתחום האווירי שלהן  ואף הציע כי נציגי מדינות ערב לא ימנעו מלחיצת ידיהם של נציגים ישראלים, אם יזדמנו יחדיו בפורומים בינלאומיים. הכוונה כמובן הייתה לשפר את האווירה לקראת הדברות ולהפגין בפני ישראל כי העוינות הערבית אינה טוטאלית כפי שטוענת ירושלים.

בהודעת השגריר הסעודי נאמר כי "עמדת סעודיה היא שהשגת השלום על בסיס בניית צעדי אימון לא צלחה בשלושים השנים האחרונות ואנו מאמינים כי לא תשיג את מטרתה גם היום."  "אנו מאמינים בכל מאודנו כי פתרון הסכסוך דורש את קביעת הפתרון הסופי כבר בהתחלה ולאחר מכן מו"מ על בסיס הפתרונות שנקבעו לכל הנושאים: השטחים, ירושלים, המים, הביטחון, הפליטים, תוך קביעת מועד לסיום המו"מ במהרה."

השגריר אומנם מסיים את הודעתו בדברי שבח לתפקיד ארה"ב בהנעת תהליך השלום וכתב כי זה "חיוני שארה"ב תמלא תפקיד פעיל וחזק במו"מ…", אך זו ללא ספק סטירת לחי לנשיא אובמה, שקרא למדינות ערב להפגין את עמדתן כלפי השלום בביצוע צעדים בוני אימון לנורמליזציה עם ישראל.

גל התבטאויות אנטי-ישראליות

הודעתו של השגריר היא האחרונה בסדרה של  התבטאויות סעודיות דומות בכל הדרגים.  שר החוץ, סעוד אלפייסל, אמר בתחילת החודש שעבר בעת ביקורו בוושינגטון ואחרי שיחתו עם שרת החוץ הלארי קלינטון, כי סעודיה לא תסכים לנקוט במדיניות של צעד אחרי צעד כלפי ישראל. הוא הדגיש כי "הבעיה היא לא מה שיתנו הערבים לישראל, אלא מה תיתן ישראל בתמורה ליוזמה הערבית." בראיון לניוזוויק הוסיף כי "לערבים אין להציע לישראל אלא רק נורמליזציה ואם נעשה זאת לפני שיוחזרו השטחים הערבים הכבושים, נשמיט מידינו את הקלף היחיד הנמצא בידי מדינות ערב."

מקורות אמריקאים יודעים לספר שהנשיא אובמה עצמו, שניסה לבדוק את רעיונו לצעדי נורמליזציה צנועים בפגישתו עם מלך סעודיה בריאד שבועות ספורים אחרי כניסתו לתפקידו,   זכה לתשובה חריפה ובלתי נעימה.

סעודיה לא הייתה יחידה בעמדתה הסרבנית. גל של תגובות ומאמרים המתנגד לכל צעד חיובי כלפי ישראל שטף את העולם הערבי.

חזית ערבית נגד נורמליזציה עם ישראל

הנשיא מבארק, שביקר באמצע אוגוסט בוושינגטון, אמר בצורה גלויה בראיונות עיתונאים, אף כי ידע כי יביך את מארחו הנשיא אובמה, כי הניסיון הערבי בשיחות עם ישראל מאז ועידת מדריד ב-1991 אינו מעודד לקיים צעדי נורמליזציה  וכי הערבים יכירו בישראל וינרמלו את היחסים עימה רק אחרי שייחתם שלום מלא וצודק עם הפלסטינים.

במרוקו נערכו הפגנות נגד הנורמליזציה עם ישראל לאחר שנודע כי אחד ממכתביו של אובמה הופנה למלך מרוקו.

בלבנון פרסם מנהיגה הרוחני של העדה השיעית, מחמד חסיין פאדלאללה, פתוא (פסיקה הלכתית) האוסרת על נרמול היחסים עם ישראל.

מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, אמר ב-6/9 במסיבת עיתונאים משותפת בקהיר עם ח'אלד משעל, מראשי חמאס, כי דיון על צעדי נרמול עם ישראל אינו עומד על הפרק, בשל עמדתה  הבלתי מתפשרת לגבי הקפאת ההתנחלויות. לדעתו שום מדינה ערבית לא תעיז לבצע מחוות מסוג זה, מכיוון שתגובת העולם הערבי תהיה חריפה. ח'אלד משעל ציין כי המהלך האמריקאי נועד לגייס את הערבים נגד איראן ולהסיח את דעתם מהבעיה הפלסטינית.

התקשורת הערבית לא נותרה אדישה מול הסוגיה, התגייסה כמנהגה להגן על העמדות הסרבניות של מנהיגי ערב והסבירה בלהט את הסכנה שבנורמליזציה עם ה"אויב הציוני."

כשלון המאמצים האמריקאים בקרב בנות בריתה במזרח התיכון

הנשיא אובמה פעל נמרצות לקידום מדיניותו. בנוסף לשיחותיו הישירות, שעליהן אנו יודעים מעט, נרתמו לנושא חברי בית הנבחרים כאמור לעיל, שרת החוץ קלינטון והשליח למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל. כל הלחץ המסיבי הזה לא עזר. בשלב הנוכחי נדחו בקשותיו של הנשיא האמריקאי בצורה בוטה. מדובר במדינות  המקיימות יחסים קרובים עם ארה"ב בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה כגון מצרים, סעודיה, מרוקו, ירדן, קטר, איחוד  האמירויות, בחריין וכוויית. בקטר שוכנים בסיסי הצבא של פיקוד המרכז של ארה"ב. בבחריין נמצאים בסיסי הצי האמריקאי. כוויית משמשת מקום מעבר לצבא האמריקאי בעיראק. מצרים וסעודיה הן בעלות הברית המרכזיות של ארה"ב באזור במישור האסטרטגי מול איראן, פקיסטאן ואפגניסטאן. מצרים מקבלת סיוע כספי נדיב.

נראה שהנשיא אובמה העריך כי הכריזמה לה הוא זוכה בעולם כולו ומאמציו לפייס את עולם האסלאם, כפי שראינו בנאומו המפורסם באוניברסיטת קהיר, יסייעו לו אצל מנהיגי ערב וכי יוכל להשיג מהם מעט גמישות כדי לסייע לו בקידום מדיניותו במזרח התיכון. תגובת מדינות ערב חשפה מחדש לא רק את עקשנותן אלא גם, ובעיקר, את העוינות הבסיסית לישראל.

חוסר ההבנה של הממשל האמריקאי לשבריריות הממשל הסעודי

יתרה מכך, הייתה זו ללא ספק טעות מצידו של אובמה לפנות לסעודים בבקשה לנרמל את היחסים עם ישראל. מלך סעודיה שתוארו הנוסף והחשוב הוא "שומר שני המקומות הקדושים של האסלאם" (מכה ומדינה) והחייב את יציבות שלטונו להסכם (מן המאה ה-18) עם הממסד הדתי הוואבי, שהוא מן המחמירים באסלאם, אינו יכול להרשות לעצמו לפתוח בצעדי נרמול עם ישראל, הנחשבת כמוקצה באסלאם. יש בכך סיכון ליציבותה של הממלכה, במיוחד בעת הנוכחית כאשר המשפחה המלכותית השלטת מתמודדת עם גלי טרור של אלקאעדה, שמנהיגיה נשבעו להפילה ולהשתלט על המדינה. על כך יש להוסיף את המשבר בו שרויה המשפחה המלכותית. המלך עבדאללה בן ה-86 מתמודד עם גילו המתקדם ויורש העצר הנסיך סולטאן בן ה-83 גם הוא נמצא בשלהי חייו. המשפחה תצטרך להסכים על יורש צעיר בשנים הקרובות ולשם כך הקים המלך מועצת נאמנות, אך מדובר בסוגיה קשה, שעלולה לגרום למריבות ולסכן את המזרח התיכון כולו. אין איפוא לצפות כי סעודיה תעשה מחוות לישראל. לאחרונה אף נודע, כי סעודיה, בניגוד להבטחות שנתנה לארה"ב, החריפה את החרם הכלכלי על ישראל ודורשת מחברות בינלאומיות ואמריקאיות המבקשות לקיים עימה יחסי מסחר, לאשר כי אין בתוצרתן מוצרים או רכיבים מתוצרת ישראל.

הצעת אובמה איננה יכולה להתקבל גם בצד הישראלי

רה"מ נתניהו הלך לקראת הנשיא האמריקאי כאשר שינה את עמדותיו העקרוניות והכריז כי הוא מקבל את פתרון שתי המדינות ומוכן לנהל מו"מ על כך עם הפלסטינים . יחד עם זאת, עבור ישראל, שמעולם לא קיבלה את היוזמה הסעודית מאחר שראתה בה יותר תכתיב וכפיית פתרונות מאשר בסיס למו"מ ולפתרונות של פשרה, תשובת הסעודים לנשיא אובמה מורה על כך שהיא  צדקה. ישראל לא תוכל להסכים לפתוח במו"מ כאשר הערבים תובעים לקבוע מראש את הפתרונות לבעיות הסבוכות בין ישראל לפלסטינים. יצוין גם שבהתאם ליוזמה הסעודית יש למצוא פתרון "צודק" לבעיית הפליטים הפלסטינים, כאשר מודגש כי הפליטים לא ייושבו במדינות ערב. המשמעות היא דרישה ל"זכות השיבה" שישראל לא תוכל לקבל בשום אופן.

בשלב הנוכחי נראה אפוא שיוזמתו של אובמה אינה מצליחה להתרומם בצד הערבי, אף כי מקור מדיני בכיר ממדינות המפרץ טוען כי עדיין נמשך המו"מ עם מדינות ערב. אולם לא רק בצד הערבי. אובמה גם לא גילה הבנה מעמיקה בבעיותיה של ישראל כאשר ביקש הקפאה מלאה של הבנייה בהתנחלויות – כולל בירושלים – ואף לצרכי גידול האוכלוסין הטבעי. ממשלת ישראל לא תוכל להסכים לבקשות אלה, שיישומן עלול לסכן את יציבותה.

מדיניותו של אובמה והלחצים הבלתי נלאים של שליחו על ישראל להקפאה גורפת של ההתנחלויות שיחקה לידיו של מחמוד עבאס, המשותק בלאו הכי בשל הקיפאון בשיחות הפיוס עם חאמס. הוא חש כי ארע שינוי משמעותי בעמדת ארה"ב לגבי המזרח התיכון, החליט לנצל את המצב החדש והודיע כי לא ייפגש עם נתניהו ולא יפתח במו"מ עם ישראל כל עוד היא לא תענה לדרישה להקפאה מלאה של ההתנחלויות.

האם יש התחלה של התפכחות אמריקאית?

מבחינתה של ארה"ב המצב הנוכחי באזור מוזר ביותר ואף חמור. חיזוריה אחרי סוריה לא נשאו פרי והנשיא אסד ממשיך ביחסיו הטובים עם איראן ובמדיניותו הקיצונית לגבי כל סוגיות האזור;  מדינות ערב המקורבות לאמריקה ומכונות פרגמטיות מוצאות את עצמן בעימות עימה ומסרבות להיענות לבקשותיה לקידום תהליך השלום. אפילו ישראל, בת בריתה האיתנה, הוכנסה על ידה למצב בו לא תוכל למלא את דרישותיה, מה שהביא את הרשות הפלסטינית לעמדה של סרבנות והעמדת תנאים בלתי אפשריים לקידום תהליך השלום.

לא ברור כיצד ואיך תצא ארה"ב מסבך זה כאשר כל מדינות האזור מרגישות כפגועות על ידי מדיניותה הלא ריאלית. מאידך סביר להניח כי  בסופו של דבר תמצא פשרה כלשהי, שכן כל אותן המדינות זקוקות לתמיכתה הצבאית, הפוליטית או הכלכלית של ארה"ב. עם זאת, נראה כי סעודיה שחשפה את מהותה של יוזמתה, הביאה גם למותה, שכן ישראל לא תוכל לקבלה אפילו אם ארה"ב תדרוש בה שינויים מהותיים כדי שאפשר יהיה לקדם את תהליך השלום – אם בכלל. בינתיים הכל שוב ממתינים לנאומו של אובמה בעצרת הכללית של האו"ם בשבוע הבא, שם הוא אמור להציג  את ראייתו לגבי התהליך המדיני. ספק אם יוכל לרצות את כל הצדדים. על כל פנים, נראה שהוא מתחיל להתפכח מכמה אשליות, אם נכונות השמועות לפיהן מתחילים להצטנן יחסי ארה"ב עם סוריה. יפה שעה קודם.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close