מהי "אמנת החורן" ומה המשמעות שלה לישראל? בשולי הלחימה הבלתי פוסקת בסוריה, מתפתחת יוזמה פוליטית מפתיעה מדרום המדינה: אנשי אופוזיציה מדרום סוריה, שמצאו מקלט באיסטנבול, פרסמו מסמך הקרוי "אמנת החורן", אשר קורא להתארגנות עצמאית למחוז פדרטיבי שיכלול את אזורי דרעא, הר הדרוזים וקונייטרה – כצעד ראשון לעבר סוריה פדרטיבית בעתיד.
היוזמה עוררה תגובות סוערות. ממשלת סוריה מיהרה להאשים את ירדן בתמיכה במהלך, כחלק מניסיון ליצור אזור חיץ יציב בין שטח סוריה המורדת לבין הגבול הירדני. ההאשמות הללו גרמו למשבר דיפלומטי מחודש בין שתי המדינות, זמן קצר בלבד לאחר שיפור מסוים ביחסים ביניהן.
גם בתוך האופוזיציה הסורית עצמה נשמעת ביקורת. פלגים לאומיים המתנגדים לפירוק סוריה מדגישים כי הם עדיין דבקים ברעיון של מדינה סורית מאוחדת – תחת שלטון חדש אמנם, אך ללא חלוקה אתנית או גיאוגרפית.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין בשאר אסד לפטרונו הרוסי, ולדימיר פוטין, נוגעת בדיוק לסוגיה הזו. אסד, יחד עם בני בריתו מאיראן, חותר להשיב את הריבונות המלאה על כל חלקי סוריה ולחסל כל ניסיון לפירוקה. לעומת זאת, רוסיה – אשר כבר השיגה דריסת רגל אסטרטגית לחופי הים התיכון באמצעות בסיסים צבאיים – מסתפקת בשמירה על השלטון בדמשק ואינה מתנגדת להסכמות מקומיות הכוללות אוטונומיות. דוגמה לכך היא המגעים שמנהלת מוסקבה עם הכורדים בצפון סוריה, שייתכן ויובילו להכרה רשמית באזור כורדי אוטונומי.
מה משמעות "אמנת החורן" לישראל? מנקודת המבט הישראלית, ליוזמה יש פוטנציאל חיובי ברור. אזור החורן, שבו מתגוררים רבים ממתנגדי המשטר הסורי, הוא גם האזור שממנו הגיעו מרבית הפצועים הסורים שטופלו בשנים האחרונות בבתי חולים בישראל. הקשר האנושי והסיוע הרפואי שניתן לאורך השנים סייעו לטפח גשרים שקטים של אמון.
מחוז דרומי פדרטיבי, ידידותי לישראל ומרוחק מהשפעת חיזבאללה והמשטר האיראני, עשוי לשרת את האינטרס הביטחוני של ישראל ולשמש כחיץ מול התבססות של גורמים עוינים ברמת הגולן הסורית. מבחינה אסטרטגית, מדובר בהתפתחות שישראל תעדיף לראות מתרחשת – גם אם בזהירות, מאחורי הקלעים.
