מדינת האמירויות הערבית המאוחדת פרסמה השבוע רשימה של 85 ארגונים אסלאמיים שסומנו על ידה כארגוני טרור. הרשימה משלימה את חוק מספר 7 לשנת 2014 למאבק בטרור, שאושר לאחרונה על ידי שליט מדינת האמירויות, השייח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן.
הרשימה כוללת את ארגוני הטרור המוכרים לכל כגון אלקעידה על שלוחותיה השונות, דאעש (הידועה כמדינה האסלאמית), בוקו חראם, אנצאר בית אלמקדס ודומיהם, שלגביהם אין שום חילוקי דעות. המעניין הוא שהרשימה כוללת גם את ארגון האחים המוסלמים ושלוחותיו השונות במזרח התיכון, באסיה, באירופה ובארה"ב. היא אפילו נוקבת בשמם של ארגונים מוסלמים חשובים וידועים באיטליה, שבדיה, פינלנד, סרביה, בריטניה (ארבעה ארגונים), דנמרק, נורבגיה, גרמניה, בלגיה וארה"ב (שני ארגונים מרכזיים). אלה רשומים כארגונים לא ממשלתיים הפועלים כארגוני צדקה או כעמותות למען זכויות המיעוטים המוסלמים בארצות המערב, אך ידוע שהם בעלי זיקה לתנועת האחים המסולמים או נשלטים על ידה. חלקם נוסדו כבר בשנות ה-50 על ידי המהגרים הראשונים ממדינות ערב לאירופה ובמשך הזמן נפלו ברישתה של תנועת האחים. אחרים הוקמו ישירות על ידי האחים עצמם גם כן בשנות ה-50, כדי לארגן את הסטודנטים והפועלים, שזה מקרוב הגיעו במטרה לשמר את זהותם האסלאמית ולמנוע כל השתלבות בחברה המערבית.
נכנסו לרשימה: ארגונים גדולים שארה"ב ואירופה נמצאות עימם בקשר שוטף
מה שעורר מורת רוח גדולה ואפילו כעס באירופה ובארה"ב הוא שארגונים גדולים וחשובים שאיתם מקיימות הממשלות המקומיות יחסים שוטפים וטובים מצאו את עצמם ברשימה. בארה"ב מדובר ב-CAIR (Council on American-Islamic Relations), שהוא הארגון המרכזי של המוסלמים בארה"ב, ו-MAS Muslim American Society)); בצרפת ה-UOIF (Union of Islamic Organizations of France) הוא ארגון הגג של הארגונים האסלאמיים, שהקים סרקוזי, וכן ביתר המדינות שהוזכרו לעיל. בהתאם לרשימת מדינת האמירויות, כל הארגונים משתייכים לאחים המוסלמים, ולכן ביסודם הם ארגוני טרור.
החשוב אולי בארגונים אלו הנמצא ברשימה הוא "פדרציית הארגונים האסלאמיים באירופה", שהיא הזרוע האירופית של תנועת האחים העולמית. היא החלה את פעולתה בקרב המהגרים המוסלמים באירופה בשנות ה-50 ונרשמה כארגון לא ממשלתי מן המניין בבריטניה ב-1989. כיום, מרכזה נמצא בבריסל. היא מאגדת תחתיה כ-1000 ארגונים אסלאמיים בכ-30 מדינות, הכוללים ארגוני נשים, ילדים, סטודנטים, פועלים, אגודות צדקה ועוד. מטרתה הקמת מערכת שליטה על כל הארגונים האסלאמיים ביבשת היא שמירה על זהותם הדתית של המוסלמים וקירובם לדרכי חשיבתה, שהם הקמת ח'ליפות ויישום השריעה. היא בנוייה על מתכונת תנועת האחים, וכוללת מועצה ביצועית ומג'לס שורא, שהוא מעין מועצה מייעצת בהתאם למסורת האסלאם. "הפדרציה" נמצאת בקשר אמיץ עם המוסדות הממשלתיים של מדינות אירופה, ובראשם מוסדות האיחוד האירופי.
מדינות אירופה וארה"ב עומדות עכשיו בפני בעייה לא קלה. התקשורת המרכזית במערב וגם הממשלות רואות בתנועת האחים המוסלמים תנועה אסלאמית, אותנטית, מתונה, הפועלת לפיתוח ולמודרניזציה של העולם המוסלמי. אלא שהמציאות שונה לחלוטין. האחים המוסלמים הם דווקא אלה שהחיו את מה שמכונה כיום "האסלאם הרדיקלי". התנועה הוקמה במצרים ב-1928, כתגובה לביטול הח'ליפות על ידי כמאל אתאטורק במטרה למנוע את חדירת ערכי המערב לאסלאם. היא פעלה במצרים באלימות עוד בתקופת פארוק ואחר כך ניסתה להתנקש בחייו של נאצר. בשל כך פורק הארגון, רבים ממנהיגיו הוצאו להורג ועשרות אלפים מחבריו נכלאו במחנות מעצר ועונו עד ששוחררו על ידי סאדאת. הם פיתחו את התורות הקיצוניות ביותר לגבי השלטת האסלאם על היקום, כמו אלה של הג'האד וה"תכפיר", שעל פי תורה זו, המבוססת על השריעה ועל פסיקות חכמי אסלאם בעבר, ניתן להכריז על החברה המוסלמית ככופרת ולהרוג את ראשיה וחבריה אם אינם מקיימים את האסלאם כהלכתו. השאלה כמובן היא מי קובע מהו האסלאם כהלכתו – הטאליבן? אלקאעידה? דאעש?
מרבית הארגונים האסלאמיים הקיצונים כיום הוקמו על בסיס תורתם של האחים המוסלמים. לכך יש להוסיף כי האחים הגבירו גם את שנאת האסלאם ליהודים והם אשר פתחו במערכת הסתה ופוגרומים נגד היהודים בשנות ה-30. המופתי חאג' אמין אל חוסייני היה בקהיר תלמידו של ראשיד רדא, אביה הרוחני של תנועת האחים המוסלמים, וינק מתורתה.
למרות כל האמור לעיל, מדינות אירופה וארה"ב סבורות כי האחים המוסלמים הם התקווה של העולם המוסלמי. לכן, הן מתעלמות מכך שמרבית הארגונים האסלאמיים בשטחן נמצאים בשליטת האחים המוסלמים ומהווים סכנה ליציבותן.
דובר משרד החוץ האמריקני אמר כי ארה"ב אינה רואה בשני הארגונים האסלאמיים האמריקנים הנמצאים ברשימה ארגוני טרור וכי תבקש הבהרות ממדינת האמירויות. משרד החוץ הנורבגי פנה גם הוא למדינת האמירויות לבקש הבהרות ומשרד החוץ השבדי הודיע כי אינו מקבל את הרשימה הזו, המסנפת את האחים המוסלמים והאגודה האסלאמית השבדית כארגוני טרור. בריטניה אמרה שלא תגיב בינתיים. נראה כי ממשלת בריטניה שרויה במבוכה. לפני מספר חודשים הורה ראש הממשלה, דוד קמרון, לבדוק האם ארגוני האחים המוסלמים הפועלים בשטחה קשורים לטרור. עד כמהשידוע הבדיקה נסתיימה, אך הדו"ח לא פורסם. על פי הדלפות לתקשורת נראה כי אכן נמצא קשר בין האחים לטרור וממשלת בריטניה, החוששת מתגובה חריפה של המוסלמים בשטחה, מעדיפה לחזור ולבדוק בטרם תפרסם את מסקנותיה.
הליגה הערבית מברכת על רשימת הארגונים של מדינת האמירויות
הליגה הערבית דוקא נתנה את בירכתה לרשימה של מדינת האמירויות. נביל אלערבי, מזכ"ל הליגה, פרסם הודעה כי "אנו מסכימים להחלטה זו, במיוחד בצל גל הטרור באזור", בהדגישו כי מצרים כבר נקטה בצעד דומה. יוזכר כי גם סעודיה הכריזה על האחים המוסלמים כארגון טרור וכי האחים המוסלמים ממשיכים את מאבקם במצרים נגד משטרו של עבד פתאח אל-סיסי ואינם מקבלים את הדחתו של מורסי.
יחד עם זאת, דווקא בימים אלה חל שינוי מעניין ביחסי סעודיה, בחריין ומדינת האמירויות עם קטאר, הידועה בתמיכתה באחים המוסלמים. שלוש המדינות הנ"ל החזירו את שגריריהן מדוחא להתייעצות לפני כמה חודשים, כביטוי למורת רוחן מן המדיניות הקטארית, התומכת באחים, ומשידורי אלג'זירה, המפארים את תנועת האחים והמסיתים נגד מצרים ומדינות המפרץ. בתחילה, דרשו סעודיה ומדינות המפרץ מקטאר לגרש את מנהיגי האחים המוסלמים, וביניהם המטיף המרכזי של האחים, השייח' יוסף קאראדאווי, ולהפסיק את ההסתה. נראה כי בדיונים נוספים עם קטאר הושגה פשרה לפיה מנהיגי האחים ישארו בקטאר, אך תופסק ההסתה – אם כי קשה לראות שינוי בשידורי אלג'זירה. הרקע לפיוס מאולץ זה כנראה קשור לאיומים שגברו לאחרונה על סעודיה ומדינות המפרץ, הן מדאעש והן מאיראן, במיוחד לקראת אפשרות של חתימת הסכם עם המערב לגבי תוכניתה הגרעינית.
בשלב זה נראה שסעודיה סבורה כי הסולידריות של מדינות המפרץ חשובה יותר. מלך סעודיה קרא למצרים להבין את מהלכיה "למען האינטרס הערבי המשותף". בתגובה, פרסמה הנשיאות המצרית הודעה כי היא "מברכת על ההסכמה בין המדינות הערביות האחיות מול האתגרים". אל-סיסי לעומת זאת, כאשר נשאל בראיון לתקשורת האם תנרמל מצרים את יחסיה עם קטאר, השיב: "בואו נמתין ונראה את התוצאות שיביא ההסכם". האם יפסיקו האחים המוסלמים את מאבקם במשטרו של אל-סיסי, כאשר הם ממשיכים לטעון כי הם מייצגים את הלגיטימיות השלטונית, בזמן שמנהיגיהם כלואים בבתי סוהר ונמצאים בעיצומם של משפטים בגין האשמות חמורות וחלקם אף נידון למוות? ספק רב.
נראה, אם כן, כי מדינות ערב נמצאות בתוכה של מערבולת, המכלה אותן אחת אחרי השנייה, כפי שזה כבר קרה בלוב, סומליה, עיראק, סוריה, תימן ולבנון, שמנסות לחפש מוצא ומוכנות לפשרות, שספק רב אם יביאו לעצירתה של הסערה הפוקדת אותן. סערה שיכולה להימשך עוד שנים רבות ולהביא להרס בל יתואר, לא רק במזרח התיכון, אלא גם באירופה, שם כבר התבססו ארגוני האחים המוסלמים, כאשר השלטונות מעלימים עין מפעילותם המסוכנת.
