מדיניות ההכלה של ישראל מול הרשות הפלסטינית והשלכותיה על ערביי ישראל

כללי

א. מאז נחתמו הסכמי אוסלו בספטמבר 1993, ממשלות ישראל לדורותיהן נוקטות מדיניות של הכלה כלפי הרשות הפלסטינית, אשר מפרה את ההסכמים באופן בוטה. מדיניות זו, המתפרשת בעיני הפלסטינים וערביי ישראל כביטוי של חולשה ושל תלות ברש"פ, משפיעה על הציבור הערבי בישראל בכל הנוגע למחויבותו לנרטיב המאבק הפלסטיני ולשמירה על החוק והסדר, ואף תרמה לפגיעה במשילות הישראלית ולשני גלי אלימות חסרי תקדים במגזר הערבי מאז הקמת המדינה.

הקמת ממשלת הימין החדשה בישראל היא הזדמנות פז לשׂידוד מערכות ולשינוי המדיניות כלפי הרש"פ וחמאס והשפעתן על הרחוב הערבי בישראל, באופן שיאפשר את החזרת המשילות ואכיפת החוק והסדר.

ב. ההשלכות של שני גלי האלימות הקשים שהציבור הערבי בישראל היה מעורב בהם נמשכות עד עצם היום הזה. הגל הראשון היה באירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 13 אזרחים ישראלים (12 ערבים ויהודי אחד).

השני היה גל האירועים האלימים בחודש מאי 2021, בזמן מבצע "שומר החומות". באירועים אלו נהרגו 3 אזרחים ישראלים.

המכנה המשותף של שני גלי האלימות הקשים הוא שהנפץ שגרם להתפרצותם היה ההתרחשויות במזרח ירושלים ובהר הבית.

הרש"פ וחמאס הפכו את נושא הר הבית ואת הנרטיב השקרי "מסגד אל-אקצא בסכנה" למנוע ההסתה העיקרי שלהן בקרב ערביי ישראל נגד המדינה.

ההסתה מתנהלת במערכת החינוך הפלסטינית, במסגדים, באמצעי התקשורת הרשמיים וברשתות החברתיות.

לקראת חודש הרמדאן גבר שוב החשש שהרש"פ וחמאס ינצלו את נושא הר הבית כדי להסית את ערביי ישראל. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע כי קיים חשש אמיתי לאירועים נוסח "שומר החומות 2" במגזר הערבי ובערים המעורבות, וכי המשטרה נערכת בהתאם לכך. בפועל, אומנם ההסתה והמתיחות גברו, ואף היו מספר אירועי טרור, אך למרות האיומים לא התפתחה הסלמה נרחבת.

מבחינת ערביי ישראל, התפרצות האלימות בחודש מאי 2021 ("שומר החומות") הייתה ספונטנית, ונועדה פחות למחות על הקיפוח ועל אי-השוויון בחברה הישראלית ויותר להדגיש כי זהותם הלאומית היא פלסטינית ולא ישראלית, למרות תופעות ישראליזציה בחברה הערבית. היא נועדה גם להמחיש את היותם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ואת הקשר שלהם למסגד אל-אקצא.

ג. בעצם ימים אלו מוקם הגוף המכונה "המשמר הלאומי", כלקח ישיר מאירועי האלימות הקשים במאי 2021. גוף זה אמור לתת מענה מבצעי הולם להחזרת המשילות במגזר הערבי ולטיפול בהפרות סדר נרחבות, ובכלל זה בערים המעורבות.

ד. גם לכמה מהמנהיגים של ערביי ישראל יש חלק בעידוד ההתפרצות האלימה באמצעות התבטאויותיהם בתקשורת. יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, מקדם הצעת חוק שתאפשר לפסול חברי כנסת ערבים שתומכים בטרור. על פי ההצעה, התבטאויות תמיכה בטרור או במחבל יחיד יהיו עילה מספקת לפסול מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת.

ד. בתוך כך, התושבים הבדואים בנגב מציינים מלאת שנה ל"התעוררות הנגב" ("הבת אלנקב" בערבית) נגד מבצע הנטיעות של קק"ל, וחלקם נערכים לעימות נוסף בעקבות כוונת הממשלה החדשה לאכוף את החוק והסדר.

המצב בחברה הערבית כיום

בקרב רבים מבני הדור הצעיר של ערביי ישראל נמשכות התחושות של אפליה, קיפוח, שנאה ותסכול לנוכח מה שנתפס בעיניהם כגזענות כלפי המגזר הערבי ומחסור בתקציבים לפיתוח. בתחום הפלילי והחברתי עדיין קיים זעם גדול על הממסד הישראלי בשל כוונתו להילחם בתופעת הבנייה הבלתי חוקית, ועקב הזנחת הטיפול בתופעות האלימות והפשיעה ובהחזקת נשק בלתי חוקי.

אי-הכללתה של מפלגת רע"ם בקואליציה הנוכחית מגביר את החשש כי תחילת הטיפול היסודי במגזר הערבי בהובלת מפלגה זו, שהייתה חלק מהקואליציה בממשלת בנט ולפיד, תיקלע למבוי סתום למרות ההבטחות של ראש הממשלה נתניהו לדאוג למגזר הערבי.

על פי דיווחים בתקשורת, ראש הממשלה נתניהו מתכוון להעביר סכום של 30 מיליארד שקל למגזר הערבי, לעומת 53 מיליארד שהקצתה הממשלה הקודמת.¹

בקרב ערביי ישראל יש תחושה של אי-ודאות בעניין מדיניותה של ממשלת נתניהו החדשה כלפי המשך היישום של תוכניות הממשלה הקודמת בכל הנוגע למגזר הערבי.

הממשלה הקודמת אישרה תוכנית כלכלית לסגירת פערים בחברה הערבית לחמש שנים (2026-2022) בהיקף של 30 מיליארד ₪, שבמסגרתה יקודמו שורה של מהלכים לצמצום פערים בתחומי הדיור והשיכון, שירותי הבריאות, פיתוח התעסוקה, החדשנות וההיי טק.

כמו כן אושרה תוכנית רב-שנתית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לשנים 2026-2022. לתוכנית זו הוקצו 2.5 מיליארד ₪, והיא נועדה לפרק את ארגוני הפשיעה, להפחית את תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, לצמצם את הזמינות של הנשק הבלתי חוקי, להעלות את תחושת הביטחון העצמי של האזרחים הערבים והיהודים כאחד, להגביר את אמונו של הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק, ועוד.

בחברה הערבית נמשך הקונפליקט החד בין הזהות הלאומית הפלסטינית לבין הזהות הישראלית והנאמנות למדינת ישראל.

מאז אירועי מאי 2021 שורר שקט במגזר הערבי, אך זהו שקט מדומה. הגחלים רוחשות מתחת לפני השטח ומאיימות לשוב ולהתלקח, בעיקר בערים המעורבות שבהן קיים חיכוך של ממש בין יהודים לערבים.

במגזר הערבי בישראל יש חשש גדול עקב מינויו של איתמר בן גביר, ראש מפלגת "עוצמה יהודית", לתפקיד השר לביטחון לאומי, וזאת לנוכח הצהרותיו במהלך מערכת הבחירות בעניין החזרת המשילות בנגב והמלחמה בפשיעה במגזר הערבי. חששות אלו גברו בעקבות עלייתו להר הבית ב-3 בינואר 2023 והצהרותיו בדבר הצורך בשינוי הסטטוס קוו בהר הבית. החשש הוא שמדיניותו תצית גל חדש של מהומות במגזר הערבי ובערים המעורבות.

ועד ראשי הרשויות הערביות שיגר ב-9 בינואר 2023 מכתב לראש הממשלה נתניהו ובו כתב: "אנו מתקשים לראות עבודה אפקטיבית אל מול השר החדש לביטחון לאומי, זאת בהינתן עמדותיו הגזעניות כלפי הציבור הערבי וחוסר אמון מוחלט ועמוק בין הציבור הערבי לבין השר ולשכתו".‏

ראשי הרשויות הזהירו כי לבן גביר הוענקו סמכויות הטומנות בחובן פוטנציאל רב לפגיעה בציבור הערבי, כגון העברת הרשות לאכיפה במקרקעין לאחריותו, בחינה ושינוי של הוראות הפתיחה באש, וכן התרת מעורבותו של שירות הביטחון הכללי ביישובי החברה הערבית, המאפשרת לשר לממש את מדיניותו כלפי החברה הערבית. ראשי הרשויות הבהירו כי "צעדים אלו יכולים להוביל בוודאות לאירועים אלימים ולאובדן השליטה בתוך היישובים בחברה הערבית".

פוטנציאל "ההתנגדות" של ערביי ישראל מבחינת הרשות הפלסטינית וחמאס

לקראת הקמת הממשלה החדשה בישראל גיבש יו"ר הרש"פ אבו מאזן "מפת דרכים" חדשה למאבק נגד ממשלת נתניהו. התוכנית תומכת ב"התנגדות עממית" ובפעילות מדינית ותקשורתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית.

במרכז התוכנית פעילות מדינית ותקשורתית נגד ממשלת נתניהו והצגתה כממשלת גזענית שנוקטת מדיניות של אפרטהייד.

התוכנית הוצגה בכינוס העשירי של המועצה המרכזית של פת"ח בתחילת דצמבר 2022.

גורמים ברשות הפלסטינית אומרים כי הרש"פ תנצל את היחס של ממשלת הימין החדשה כלפי ערביי ישראל כדי לנגח אותה בזירה הבינלאומית.

הרש"פ שומרת על קשרים הדוקים עם ערביי ישראל. בכיריה נפגשים עם מנהיגי הציבור הערבי, העולים לרגל למוקאטעה ברמאללה לפגישות עם יו"ר הרש"פ ומשתתפים באירועים של ההנהגה הפלסטינית, כגון כינוס המועצה המרכזית של אש"ף.

היו"ר הראשון של הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, השתמש בשירותים של ערביי ישראל לצורך גיבוש האסטרטגיה שלו מול ישראל, ומינה באוגוסט 1993 את ד"ר אחמד טיבי, מהעיר טייבה, ליועצו לענייני ישראל. ב-1998 אף שימש אחמד טיבי דוברה של המשלחת הפלסטינית בפסגת וואי פלנטיישן.

לוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל יש קשר הדוק מאוד לרש"פ, בעיקר באמצעות ראש הוועדה מוחמד ברכה, שמבקר לעיתים תכופות ברמאללה ומשתתף באירועים רשמיים של הרש"פ ושל תנועת פת"ח.

בארגון "ערי ישראל", שהוקם לאחר מבצע "שומר החומות" בידי תושבים יהודים בערים המעורבות בישראל, טוענים כי האירועים האלימים במאי 2021 לא היו ספונטניים, וכי ועדת המעקב של ערביי ישראל, שבמסגרתה פועלות המפלגות הערביות והרשויות המקומיות הערביות, היא שארגנה את הפעולות בשטח, עודדה את המתפרעים והבטיחה להם סיוע משפטי.²

נוסף על כך יש זרימה חופשית של ערביי ישראל לשטחי הגדה ולתפילה בהר הבית. הביקורים בגדה הם לשם לימודים אקדמיים (אלפי סטודנטים מקרב ערביי ישראל לומדים באוניברסיטאות בשטחי הרשות) וביקורי משפחות או לצורך קניות. הדוגמה הבולטת ביותר היא העיר ג'נין, שהפכה למרכז הקניות הגדול של ערביי ישראל בסופי שבוע בגלל המחירים הזולים שבה.

אלפים מערביי ישראל זורמים לעיר ג'נין בכל שבוע, והם מושפעים מהלכי הרוח בעיר שהפכה ל"בירת הטרור" של הגדה.

מערכת הביטחון אינה מגבילה כניסת ערבים ישראלים לג'נין כדי שלא לפגוע בחיי הכלכלה בעיר, שכן הקניות של ערביי ישראל בה הן אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של תושביה.

האדרת המחבלים על ידי הרשות באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לערביי ישראל המעורבים בטרור. במסגרת מדיניותה לשלם משכורות למחבלים הנושאים עונשי מאסר בישראל וקצבאות למשפחות של מי שנהרגו או נפצעו במסגרת המאבק הפלסטיני בישראל, הרשות משלמת משכורות גם לערביי ישראל שהיו מעורבים בטרור (למעשה, הם וערביי מזרח ירושלים מקבלים משכורות גדולות מעט יותר בהשוואה לערביי יו"ש ועזה). בכך היא מעודדת מעורבות של ערביי ישראל בפיגועים.

היחס המיוחד של הרשות ואבו מאזן למחבלים מקרב ערביי ישראל בא בעת האחרונה לידי ביטוי בעקבות שחרורו של המחבל כרים יונס מהכלא. יונס, תושב הכפר עארה, רצח ב-1980 את חייל צה"ל אברהם ברומברג ז"ל.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן התקשר בטלפון כדי לברך את כרים יונס על שחרורו ואמר לו:

נושא האסירים הוא נושא קדוש, נפעל יחד לשחרור האסירים והמולדת, אנו מחכים לשחרורם של מרואן ברגותי ושל מאהר יונס כדי לחגוג את החופש שלהם, וננקה מאסירים את כל מחנות המעצר של ישראל.

הקשר המיוחד בין הרש"פ לכרים יונס הוא אינדיקציה נוספת ומסוכנת לתמיכתה של הרש"פ בפעולות טרור שמבצעים ערבים אזרחי ישראל.

ב-2014 נכלל כרים יונס בקבוצה של אסירים ביטחוניים שעשו פיגועים לפני הסכמי אוסלו, ואשר הפלסטינים דרשו את שחרורם במסגרת השלב הרביעי של שחרור מחבלים מהכלא הישראלי כחלק מהמשא ומתן בין ישראל לרש"פ. אולם ראש הממשלה נתניהו התנגד לכך והמשא ומתן נפסק, בין היתר בשל עובדה זו.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן מינה ב-2017 את כרים יונס לחבר בוועדה המרכזית של תנועת פת"ח. הוא מונה לנציג האסירים הביטחוניים לצידו של מרואן ברגותי. ללמדך כי הרש"פ רואה בגורמי טרור מקרב ערביי ישראל שמשתייכים לפת"ח חלק בלתי נפרד ממנה ומהנהגתה, אף שהם אזרחים ישראלים שאמורים לשמור אמונים למדינת ישראל.

לשכת ראש הממשלה נתניהו גינתה בזמנו את המינוי, אך יו"ר הרש"פ לא ביטל אותו.

על פי הסכמי אוסלו, הרש"פ אמורה להילחם נגד הטרור ולא לעודד אותו. מינויו של אזרח ישראלי שעשה פיגועים ורצח חייל צה"ל לתפקיד בהנהגה הפלסטינית הוא התרסה של הרש"פ מול ישראל והפרה של הסכם אוסלו.³

זאת ועוד, הרשות מפעילה תחנת רדיו ייעודית לערביי ישראל, המשדרת מסרים שעולים בקנה אחד עם נרטיב המאבק הפלסטיני.

סיכום

הנהגת ערביי ישראל רואה בעצמה גוף המייצג חלק חשוב בעם הפלסטיני, מה שקרוי בערבית "הפנים" או ערביי 48', וצלע חשובה במשולש הכולל את ערביי ישראל, הפלסטינים בגדה והפלסטינים ברצועה.

גורם בכיר במגזר הערבי בישראל אמר לי כי משימתה של הנהגת המגזר היא להחזיר את ערביי "הפנים" לחיק העם הפלסטיני, ולאחר שתוקם המדינה הפלסטינית העצמאית בקווי 67 להכריז על אוטונומיה של ערביי ישראל, ובהמשך אולי אף להתאחד עם המדינה הפלסטינית ולהגביר את בידודה של מדינת ישראל.⁴

בקרב ההנהגה של ערביי ישראל קיימת התנגדות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב לפני השגת הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. הם מתנגדים גם לרעיון חילופי השטחים או חילופי האוכלוסייה כפי שהציע בזמנו אביגדור ליברמן, ויש הסבורים כי "הסכם אוסלו מת" וכי הוא הסיט את המאבק הפלסטיני ממסלולו. יש בהנהגה מי שתומכים ב"התנגדות מזוינת" נגד "הכיבוש הישראלי" וטוענים כי הדבר מעוגן בחוק הבינלאומי.

כלפי חוץ, האסטרטגיה של הנהגת ערביי ישראל היא לעזור לרש"פ ולארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה בכל "מאבק צבאי" שלהם נגד ישראל בדרך של התנגדות לא אלימה. אולם בפועל, בשטח עצמו המחאה הערבית עלולה לבוא לידי ביטוי בהפרות סדר נרחבות ביישובים הערביים בישראל, בחסימות צירים ראשיים כדי לשבש את מרקם החיים של הציבור היהודי ולמנוע העברת כוחות צבא ומשטרה בצירים אלו, וגם בהתפרעויות בערים המעורבות כגון רמלה, לוד, חיפה ועכו, שבהן גרים ערבים ויהודים. מבחינת ערביי ישראל מדובר בערים ערביות שנכבשו ב-1948 במהלך "הנכבה", ותושביהן היהודים הם "פולשים" שעברו להתגורר בהן.

להערכתי, הגישה הנרפית כלפי הרש"פ, המתפרשת כהססנות של ישראל מול הפלסטינים, ואשר באה לידי ביטוי גם בהיערכות חסר ובגישה הססנית בטיפול בהפרות הסדר במהלך "שומר החומות", תורמת לעלייה בתעוזה שמגלים ערביי ישראל ועלולה להביא לידי התממשות תרחישים בעייתיים בעימותים בעתיד. לכן חשוב שההנהגה בישראל תנקוט קו נוקשה מול הרש"פ וחמאס.

לדוגמה, באוגוסט 2021 אישר שר הביטחון דאז בני גנץ שורה של הקלות לרש"פ, ובהן הלוואה בסך חצי מיליארד ₪, הסדרת מעמדם של 3,000 פלסטינים שלא נשאו תעודת זהות פלסטינית, ואישור תוכניות בנייה בשטח C. ההקלות הללו, שבאו על רקע ההסתה של הרש"פ באירועים שקדמו למבצע "שומר החומות", יכלו להתפרש בעיני הרש"פ וערביי ישראל כביטוי לתלותה של ישראל ברשות ולפיכך כחולשה מצד ישראל וכעידוד להמשיך בדרכם.

עם זאת, יש להמשיך ב"מדיניות הבידול" בין רצועת עזה לבין שטחי יהודה ושומרון, וזאת כדי לנתק את הקשר המשולש שהנהגת ערביי ישראל רוצה ליצור עם הרש"פ בגדה ועם הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה.

נקיטת מדיניות ביטחונית מרתיעה והצבת "קווים אדומים" בעקבות האירועים שהיו באוקטובר 2000 ובמאי 2021 במגזר הערבי בישראל ובערים המעורבות היא בעלת חשיבות רבה.

לכן, יש להחמיר באמצעות חקיקה את העונשים על הפרות סדר, חסימת צירים ויידויי אבנים ובקבוקי תבערה, וגם על הסתה.

יש לעגן בחקיקה את שלילת אזרחותם של מחבלים מקרב ערביי ישראל שהורשעו במעשי טרור, ובכלל זה גירושם לחו"ל או לרצועת עזה. החוק שעבר בעת האחרונה בכנסת נועד לטפל בעניין זה, אך יישומו מותנה בכך שמחבלים אלו ביקשו לקבל משכורת מהרש"פ.

הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות השייח' ראאד צלאח אל מחוץ לחוק בשנת 2015, לאחר שהסית וחזר באינטנסיביות על הסיסמה השקרית "מסגד אל-אקצא בסכנה", הייתה מהלך חשוב בהקשר זה, אולם בכך אין די. הפלג ממשיך בפעילות הסתה מתוחכמת, מלווה בייעוץ משפטי, שנועדה ללבות את הנרטיב השקרי כי "מסגד אל-אקצא בסכנה". לפלג הזה היה גם חלק בהסתה להתפרעויות בערים המעורבות במאי 2021. על כן יש להחריף את הצעדים נגדו.

* * *

הערות