התראות

"מדינות שיחרימו את ישראל – יחטפו"

האירוויזיון בפתח, ופעילי ה־BDS מחממים מנועים • "העסק רק ילך ויחמיר", מעריך אדם שי, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה • "נראה הפגנות, אבל הסיכוי שאמנים יבטלו - קלוש"
שיתוף
חלום האירוויזיון // מתוך הטוויטר הרשמי
חלום האירוויזיון // מתוך הטוויטר הרשמי

עניינים

הרוחות באירופה סוערות. ישראל בחרה השבוע את מועמדה לאירוויזיון, ובמקביל מתקיימות ברחבי היבשת תחרויות שירה שונות שמטרתן לקבוע מי יהיו נציגי המדינות השונות לתחרות הנחשקת. באותו הזמן מרימים פעילי ה־BDS ראש ומתחילים לחמם מנועים: נציג צרפת ספג איומי מוות, בלונדון תומכי החרם הפגינו מחוץ לאולם שבו התקיימה תחרות קדם האירוויזיון במדינה, ובאיסלנד הבטיחה להקת "אטארי" מחאה נגד ישראל על הבמה והזמינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו לתחרות איגרוף. באיטליה פרצה סערה לאחר שהתברר שצעיר מוסלמי ייצג אותה באירוויזיון.

"זו רק ההתחלה, והעסק ילך ויחמיר", מעריך אדם שי, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שמתמחה בתחום ה־BDS התרבותי. בשנים האחרונות הוא מסייע למפיקים בישראל שמנסים להביא לארץ אירועי תרבות שונים, ונתקלים בניסיונות כבדים למנוע אותם, כמעט בכל מחיר.

שי מספר כי כרגע לא כל המדינות סיימו לבחור את נציגיהן, ולכן אנשי ה־BDS ממתינים. "המועמדים המוסלמים יסבלו הכי הרבה. זה בלתי נמנע, בין היתר כי מועמדותם נתפסת מבחינתם כפגיעה בסולידריות ובמורשת האסלאמית. הם מטרה קלה".

בשבוע שעבר קיבל בילאל חסאני, מועמד צרפת לאירוויזיון, איומים במוות. האיומים האלו אמיתיים?

"אני לא חושב שזה תרחיש ריאלי. איומים במוות מאחורי המקלדת הם דבר אחד, אבל האם אדם שגר במלטה יטריח את עצמו לתל אביב כדי לפוצץ מועמד? אני בספק. בתור מי שמתעסק עם מפיקים שמייבאים ארצה הופעות, כמעט אין מי שמגיע לישראל שלא סופג איומים במוות. רובם לא מפרסמים את האיומים כי אין להם אינטרס. לפרסם דבר כזה זה לתקוע עין באג'נדה הפלשתינית, ואיש לא רוצה בכך. האמנים הולכים בין הטיפות. ראיתי כמה וכמה מכתבים כאלו – זה סטנדרטי. האם זה רציני? התנועה היא קשקוש, אבל כמובן צריך לקחת כל סיכון באחריות. יש לציין, כמובן, שאם יש דבר שאנחנו עושים טוב זה לספק ביטחון.

"ככל שנתקרב להופעה נראה החרפה – גם בישראל וגם במקומות אחרים. עם זאת, חשוב לזכור גם מיהם המועמדים: לרוב מי שמגיע להופיע באירוויזיון הם לא אנשים בעלי קריירה מפוארת אלא דווקא אמנים בתחילת דרכם. מי שמע על נטע ברזילי לפני הניצחון שלה? הם לא ימהרו לוותר על אפשרות חשיפה שכזו. האירוויזיון היא תחרות השירה המפורסמת והנצפית ביותר בעולם, וצריך משהו די קריטי כדי לגרום לביטול של אמן".

אתה רואה אפשרות שמדינה תחרים את האירוויזיון?

"הדרג הפוליטי מנוע באופן פורמלי מהתערבות במנגנון הבחירה, ומי שמקבלת החלטה היא רשות השידור באותה מדינה. זה עושה לנו את החיים קלים יותר, מכיוון שכל הדיון מתנהל על פי שפה תאגידית ולא פוליטית. עם זאת, לא הכל שקט. רשות השידור האירופית מתדרכת את האחראים במדינות השונות כיצד להתמודד עם המתקפות ומביאות אותן בחשבון, ובמקביל גורמי החרם עושים הכל כדי להתערב. הבעיה היא מדינות נאלחות שנותנות להם מקום, בראש ובראשונה בריטניה. ה־BBC וה'גרדיאן' פרסמו עצומות בנוגע לשאלה אם נכון להחרים את האירוויזיון. זה דבר שערורייתי. הם נותנים ל־BDS לגיטימציה.
"מדינה לא מסוגלת להחרים את ישראל בלי לחטוף. תראו את איסלנד. עם כל הכבוד לכ־18 אלף שקראו לחרם, גם אם כל 330 אלף התושבים באי יחתמו על עצומה להחרים את ישראל, התאגיד האיסלנדי הוא המחליט ותהיה לו בעיה להחרים אותנו. מדינות שניסו בעבר להחרים את ישראל ניזוקו. לבנון ניסתה להחרים וקיבלה קנס גדול, ובירדן בעבר החשיכו את המסך בזמן השיר הישראלי. אופתע מאוד אם מדינה תחרים אותנו, אבל להרבה מדינות נוח להשאיר את ההחלטה בידי התאגיד. אם התאגיד יחליט לא להשתתף, המדינה תאמר שזו לא החלטה שלה ותתנער מאחריות".

פרובוקציה ורוג'ר ווטרס

תנועת ה־BDS פועלת בשלושה מעגלים – דרך האקדמיה, דרך התרבות ולבסוף ניסיון פגיעה דרך העולם הכלכלי. במעגל הראשון, לתנועת החרם באוניברסיטאות בעולם יש תשומת לב ואהדה. המעגל השלישי, הכלכלי, אומר שי, הוא כרגע בגבול הבלתי אפשרי מכיוון שכל עוד ישראל תייצר מוצרים טובים, בעולם ימשיכו לקנות אותם: "כשהאירופאי הולך למכולת הוא לוקח את הארנק, לא את הלב".
נותר המעגל השני, שבו משקיעים המחרימים משאבים רבים בניסיון למנוע מאמנים להגיע לישראל, לעיתים בהצלחה. "מדובר בשיח ערכי אבל פשטני. לא בשאלה איפה עובר הקו הירוק אלא בסוגיות של 'בסדר ולא בסדר'. לכן רוב ההישגים של התנועה היו בעולם התרבות. לכן יש להם גם דוגמן בית – רוג'ר ווטרס. ב־2019 אג'נדה פוליטית צריכה פרזנטור שיקדם אותה".

 

כפי שראינו בהופעות קודמות בישראל, אך בסדר גודל משמעותי בהרבה, לקראת התחרות שתתקיים במאי הקרוב ינסו גורמי ה־BDS להתערב ולעורר פרובוקציות. "נראה הפגנות באירופה וייתכן שגם בישראל", אומר שי. "הפלשתינים ינסו לשנות את הסיפור – לא מדינת ישראל הפלורליסטית שתומכת בזכויות אדם, אלא מדינת אפרטהייד כובשת שמפלה את זכויותיהם. ה־BDS הצליח לטשטש את ההבחנה בין שני צדדיו של הקו הירוק – פלשתיני מג'נין שווה לישראלי מכפר קאסם.
"לדוגמה, בשבוע שעבר פורסם ב'אל־חיאת אל־ג'דידה', עיתון הבית של הרשות הפלשתינית, ידיעה על כך שהאירוויזיון טובע בביצת הגזענות, ומדוע אנחנו מדינת אפרטהייד שלאירוויזיון אסור להיערך בו. ה־BDS מבוסס על נראות, טיעונים אמוציונליים והתקרבנות, למרות שבפועל זה לא משנה. גם אם מדינה כובשת, זה לא פוסל אותה מהשתתפות באירוויזיון, וגם מדינות שיש להן רקורד הרבה יותר חמור מבחינת זכויות אדם נמצאות בתחרות, למשל רוסיה עם החקיקה המטורפת נגד הקהילה הגאה, בת עינה של האירוויזיון. הנושא כלל לא עולה לדיון".

תמונה אלטרנטיבית

יש לא מעט תרחישים שעלולים להתרחש, חלקם בסבירות נמוכה וחלקם בסבירות גבוהה הרבה יותר. "מה יקרה אם שבוע לפני האירוויזיון ינחת מטח של גראדים באשקלון? ההופעה תבוטל. ברור שמדובר בתרחיש קיצון ופחות סביר, שיעלה לפלשתינים יותר ממה שהם ירוויחו, אבל מי יודע".

תרחיש הגיוני יותר הוא פרובוקציה שתתרחש על הבמה או בקהל. "למארגני האירוויזיון יש אפשרות לבדוק מי נכנס למתחם, ולמשל אסור יהיה להיכנס לכפר האירוויזיון עם דגל פלשתיני. ב־2016 דלף מסמך שמפרט את מדיניות הדגלים של התחרות – מותרים הדגלים של המדינות שמשתתפות ושני דגלים נוספים בלבד – דגל הקהילה הלהט"בית ודגל האיחוד האירופי. הם גם פירטו דגלים שאסורים בתכלית האיסור – מיעוטים אתניים במדינות משתתפות, שבהם צפון קפריסין, דגל הבאסקים בספרד, הדגל של דאעש והדגל הפלשתיני.

"סביר להניח שמי שינסה להגניב דגל ויהיה מספיק טיפש כדי שיעצרו אותו יסולק, אבל ברור שיהיה מי שיצליח להכניס דגל או יעשה פרובוקציה והמצלמות יקלטו אותו. אנחנו רוצים מטבע הדברים תמונה יפה, והפלשתינים רוצים תמונה אלטרנטיבית. הם לא יכולים להרשות לעצמם לפספס את ההזדמנות. עיני כל העולם יופנו לישראל, ואנחנו צריכים להיות מוכנים".

 

פורסם ב"ישראל היום"

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close