התראות

מדינות המפרץ במצוקה

שיתוף

עניינים

מנהיגי שש המדינות חברות מועצת המפרץ לשיתוף פעולה (סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, בחריין, כווית וקטאר) שהתכנסו השבוע (14.5) בריאד למפגש פסגה של התייעצויות (כך הוגדר האירוע בתקשורת), לא הצליחו להסכים על הקמת "איחוד מדינות המפרץ" שאמור היה לחזק את עמידתן מול האיום האיראני והזעזועים הנובעים מהתפתחוית "האביב הערבי". בחודשים האחרונים דובר רבות על האיחוד, בעיקר בעיקבות הצהרתו של מלך סעודיה בפני פסגת מנהיגי המדינות חברות המועצה לשיתוף פעולה של המפרץ בדצמבר 2011, כי צריך לעבור מהשלב של שיתוף הפעולה להקמת איחוד שיעניק עוצמה למדינות האיזור. בעקבות דבריו הקימה מועצת המפרץ וועדה לעיצוב תוכנית מעשית. שרי החוץ של שש המדינות שהתכנסו ערב פסגת ההתייעצויות, דנו בהצעת התוכנית והגישוה למנהיגיהן לדיון, אך הללו היססו והעדיפו להחזירה למועצת שרי החוץ לדיון לנוסף לקראת מפגש קרוב שמועדו טרם נקבע.

מחקר של המכון הסעודי לחקר הדיפלומטיה אשר פורסם השבוע העריך את האיומים על מדינות המפרץ כדלקמן:

  • איראן – עוד מתקופת השאה שאפה איראן לחזק את השפעתה באיזור המפרץ במטרה להשתלט על מקורות הנפט ועל המקומות הקדושים לאסלאם. מגמה זו גברה עם הקמתה של הרפובליקה האסלאמית מיסודו של חומייני, שתכליתה המוצהרת הייתה ונשארה לייצא את "המהפכה האסלאמית", ובמילים אחרות – לכפות את האסלאם השיעי על המפרץ והמזרח התיכון כולו. לאיראן, בעלת האוכלוסיה של כ-75 מיליון איש, צבא סדיר של כחצי מיליון איש ההולך ומתחזק התקפית בטילים ובבניית צי חזק. כמו כן, קיים גם חשש מבוסס כי בעוד שנים ספורות, אם לא חודשים, היא תצטייד בנשק גרעיני. מדינות המפרץ, אף כי מצויידות בנשק מודרני שהן רוכשות בארה"ב ובצרפת, חשות בנחיתות מול העוצמה הדמוגרפית והצבאית של איראן ונחישותה לעמוד מול הקהילייה הבינלאומית אף במחיר של פגיעה חמורה בכלכלתה. חמשת מדינות המפרץ הקטנות מונות יחד כ-17 מיליון איש, כאשר רק כ-15% מהם הינם בעלי אזרחות, והשאר – כלומר הרוב המכריע – הינם מהגרים, בעיקר מאסיה. סעודיה מונה כ-27 מיליון איש, כרבע מהם זרים. צבאותיהן של שש מדינות המפרץ כוללים כ-360,000 אלף חייל, אך הם אינם מצויים תחת פיקוד משותף והם חסרי ניסיון קרבי.
  • עיראק – נסיגת צבא ארה"ב מעיראק השאירה חלל ריק באיזור והעצימה את איראן. כוחה של עיראק נשחק ולא חזר לממדיו בתקופת סאדאם. יתרה מכך, עיראק מונהגת כיום על ידי רוב שיעי הנוטה לאיראן ואשר רודף את המיעוט הסוני שמשל בעידן סאדאם. מדובר בשינוי בעל משמעות אסטרטגית. מדינות המפרץ רואות בארה"ב את האחראית לשינוי דרמטי זה. לכך יש להוסיף את התנערותו המהירה של אובמה ממובארק, בן בריתה הוותיק של ארה"ב, שהגבירה את חוסר האימון של מדינות אלה במדיניותה של וושינגטון. נפילתו של מובארק מי שהוביל את הגוש הערבי הפרגמאטי מול איראן, הותירה חלל ריק והחלישה את מדינות המפרץ.
  • תימן – סכנה נוספת לגבי סעודיה הוא המצב בתימן, שם המאבק בין הכוחות הפוליטים המרכזיים יכול להתפתח למלחמת אזרחים ולהביא לחלוקתה של המדינה. נמשך גם מרד השבטים החות'ים בצפון, בעוד ארגון אלקאעידה מעמיק את התבססותו ומצהיר קבל עם ועדה על כוונותיו לפגוע בסעודיה.
  • "האביב הערבי" – "האביב הערבי" החמיר את תחושת הסכנה של מדינות המפרץ. מנהיגיהן חוששים מגלישת ההתקוממויות העממיות לשטחן. הם מודעים היטב לכך שהשלטון הדיקטטורי שהוקם במאה הקודמת בכל מדינות ערב נמצא בשלבי נסיגה וכדי לשמור עוד זמן מה על הפריבילגיות שלהם עליהם לחבור יחדיו ולהקים ישות חדשה שתרתיע את האויבים מחוץ ותמצא דרך להתמודד עם בעיות הפנים.

עד כאן האיומים על פי המכון הסעודי.

בחריין: סיפוח לסעודיה או המחוז ה-14 של איראן?

בבחריין ההתקוממות התחילה הלכה למעשה בראשית השנה שעברה. משפחת המלוכה הסונית השלטת התקשתה לדכא את גל ההפגנות הראשון ונאלצה לבקש את סיועה של סעודיה. זו חששה מאד מנפילתם של השליטים בבחריין, בני בריתה הקרובים, ומההשלכות החמורות לגבי כל המשטרים המלכותיים במדינות המפרץ. היא שגרה למנמה כוח של 1,500 חיילים וכוחות שריון במסגרת כוח "מגן המפרץ". כוח "מגן המפרץ" הוקם בשנות ה-80 במסגרת הסכם הגנה בין שש מדינות המפרץ כדי לסייע לכל אחת מהן אם תותקף על ידי גורם חיצוני. הכוח, אשר מונה כ-30,000 אלף חיילים, שוכן ומתאמן בצפון סעודיה ליד הגבול עם כוויית ועיראק. אמנם לא הייתה התערבות חיצונית במקרה של בחריין, אבל סעודיה העריכה כי האירועים שם מהווים סכנה לכל מדינות האיזור והפעילה את ההסכם. בכוח ששוגר לבחריין, ושעדיין נמצא שם, משתתפים גם כמה מאות חיילים מאיחוד האמירויות.

איראן גינתה בזמנו את "הפלישה הסעודית" בה ראתה התערבות בענינייה הפנימיים של בחריין. גם מדינות המערב הביעו את הסתייגויותן, אך בטון מינורי. ארה"ב מצידה הטילה אמברגו על מכירת נשק לבחריין. עם זאת, מפעם לפעם ההפגנות פורצות מחדש. האופוזיציה בבחריין מורכבת בעיקר מהרוב השיעי המופלה לרעה על ידי המיעוט הסוני. בחריין טוענת כי איראן מבקשת באמצעות הסתת המיעוט השיעי להפיל את השלטון הסוני ולספח את בחריין בה היא רואה שטח איראני – המחוז ה-14.

בסעודיה עצמה פרצו לפני כשנה הפגנות במזרח הממלכה שם שוכן מיעוט שיעי הטוען גם הוא לאפליה. השלטונות הצליחו לעצור את התפשטותן בכוח, תוך שהם מבטיחים מענקים של אלפי דולרים לכל משפחה. ההפגנות אמנם שככו, אך נראה שקיימת תסיסה מתחת לפני השטח ומפעם לפעם, למרות המגבלות על התקשורת, מתפרסם מידע על הפגנות המדוכאות בכוח באיזורים שונים של הממלכה.  מדינות המפרץ מודעות היטב למצב והן מעריכות כי אלה איומים קיומים, אך הן עדיין חלוקות לגבי דרכי ההתמודדות עימם.

ארה"ב: עדיין המשענת המרכזית של מדינות המפרץ

למרות הפגיעה באמינותה, ארה"ב מוסיפה להיות המשענת המרכזית שלהן: בבחריין שוכן בסיס הצי האמריקאי הגדול ביותר מחוץ לארה"ב; בקטאר מחזיקה ארה"ב בשלושה בסיסי צבא שהיו בעלי ערך רב בזמן המלחמה בעיראק; כוויית שימשה כמקום המעבר העיקרי של הצבא האמריקאי לעיראק וארה"ב עדיין נזקקת לשרותיה מול המתרחש בעיראק. בנוסף, ארה"ב מחזיקה גם בכוח ימי גדול במפרץ, סמוך למיצרי הורמוז. נושאות המטוסים המפטרלות שם משמשות ככוח מרתיע מול איומי איראן לסגור את המיצרים. עם זאת ארה"ב לא הצליחה להקים מטריית טילים אנטי-אוויריים באיזור בגלל חילוקי דעות בין שש המדינות.

סעודיה מנסה להקים מערך הרתעה

סעודיה סבורה עם זאת כי היא ובנות בריתה במפרץ חייבות להקים מערך מינימאלי של הרתעה. סעודיה הודיעה כבר לפני מספר שנים כי אם איראן תצטייד בנשק גרעיני גם היא לא תהסס להיכנס למירוץ החימוש של נשק השמדה המוני – מה שעד כה לא הרתיע את איראן הנמצאת בשלבים מתקדמים ליצור נשק גרעיני. לפני מספר חודשים קראה סעודיה לירדן ולמרוקו להצטרף למועצת המפרץ כדי ליצור גוש של מדינות שמרניות מול האיומים מבית ומחוץ. גם ביוזמה זו לא היה כדי לשנות את המאזן השלילי מול איראן. מכל מקום, סעודיה נסוגה מיוזמתה לאחר שהתברר כי תצטרך להעניק לשתי המדינות העניות הנ"ל סכומי עתק כדי לתמוך בכלכלתן. הסבר נוסף להסתייגות של סעודיה הוא כי ירדן מסרבת לתמוך בעמדה הלוחמנית של סעודיה נגד אסד, הקוראת לחמש את צבא סוריה החופשי האופוזיציוני. בהקשר זה גדולה חשיבותה של ירדן בשל גבולה הארוך עם סוריה. סעודיה פעילה ביותר במאבק נגד משטרו של אסד כאשר מטרתה העיקרית היא החלשתה של איראן על ידי הפלתו של אסד בן בריתה החשוב.

לכן, הצעתו של מלך סעודיה להקים את איחוד מדינות המפרץ נראית כמהלך נואש לכנס את כל מדינות האיזור תחת כנפיו, להקים פיקוד צבאי משותף, לתאם את רכישות הנשק מארה"ב ולאמן את הצבאות באופן שיהוו כוח מאורגן ומרתיע במידת האפשר.

חלום האיחוד הסעודי: מדינות המפרץ חוששות

בימים שקדמו לפסגה בריאד פורסמו הצהרות רבות, חלקן בעילום שם, מהן נראה היה כי סעודיה מתקשה להשיג את הסכמתן של כל המדינות להקמת האיחוד וכי גם היא עצמה מלאה בלבטים. אי לכך פרשנים הניחו כי סעודיה תפעל בצורה הדרגתית. בשלב ראשון יוקם האיחוד עם בחריין, הנמצאת כאמור בסכנה גדולה, ולאחר מכן יצורפו שאר המדינות. עוד לפני הפסגה וגם במהלכה התברר שקיימים חששות והיסוסים המצדיקים את השעיית יישומה של התוכנית. מדינות המפרץ הקטנות חוששות, ובצדק, כי עצמאותן תפגע מול "הענק" הסעודי והשאלה היא האם "איחוד" יקדם את עניינם מול איראן ויסייע בפתרון בעיות הפנים.

החלום הסעודי להקים איחוד מלא המשתרע על כל חצי האי ערב – למעט תימן – על שטח של 2.8 מיליון קמ"ר לא נראה מציאותי. קטאר ועומאן המקיימות יחסי ידידות עם איראן אינן רוצות להכעיסה ולסכן את עצמן. לכל היותר הן תסכמנה לאיחוד כלכלי חלקי. איחוד האמירויות נמצאת בסכסוך עם סעודיה לגבי הגבול בין שתי המדינות וגם לגבי נושאים כלכליים. כווית לא חשפה את עמדתה, שכן קיים אצלה מיעוט שיעי גדול המתנגד לאיחוד עם סעודיה "מגינת הסונים" ולכן היא נוהגת בזהירות. רק בחריין אמרה במפורש כי היא מקבלת בברכה את רעיון האיחוד, אם כי היא מודעת שיהיה עליה להתמודד עם הרוב השיעי שהכריז מפורשות על התנגדותו.

על רקע חילוקי דעות אלה סוכם לבדוק מחדש את תוכנית האיחוד במפגש קרוב. מעטים מאמינים שמדינות המפרץ מסוגלות לקבל את המרות הסעודית. בכל מקרה, אין מדובר באיחוד אמיתי שיבטל את עצמאותן ואת חברותן באו"ם, אלא בהסכם שיעביר תחומי פעולה לפיקוח משותף כדוגמת האיחוד האירופי.

יוזכר כי עד כה, למרות מאמצים רבים, לא הצליחו מדינות המפרץ להקים שוק כלכלי משותף ומטבע אחיד. עתה נראה כי סעודיה מתכוונת לקדם את הפן הכלכלי, אבל היא בעיקר מעוניינת לאחד את תחומי ההגנה והחוץ תחת פיקוחה. אולם גם שם יש לצפות לחילוקי דעות ומריבות. האם יהיה בכך גורם הרתעה מול איראן? ספק רב. זו האחרונה שיגרה מסרים קשים למדינות המפרץ עוד בעת קיום הפסגה.

איראן מזהירה: סיפוח בחריין יעורר אנדרלמוסיה באיזור

הפרלמנט האיראני פירסם הודעה כי הוא רואה בתוכנית הסעודית "סיפוח של בחריין" והזהיר את שתי המדינות כי מימושה "יעורר אנדרלמוסיה בכל האיזור ובעיותיה של בחריין יועברו לסעודיה". יו"ר הפרלמנט, עלי לאריג'אני, אמר כי בחריין אינה "נתח קל לבליעה". אחד מחברי פרלמנט אף קרא לספח מיידית את בחריין לאיראן. שר החוץ הסעודי, סעוד אלפייסל, דחה את איומי איראן ואמר כי לאיראן אין זכות להתערב בענייני שתי המדינות.

מדינות המפרץ לא מצליחות להילחם באיומים מבית ומחוץ

מדינות המפרץ וסעודיה בראשן, נמצאות במצוקה קשה ואינן מצליחות לגבש פתרון פוליטי, צבאי או כלכלי שישנה מהותית את המצב. לא נראה שהן יכולות בכוחן הן – אפילו אם יקימו חזית משותפת – להרתיע את איראן. גם לא נראה שהן יכולות לעצור על גבולן את תנועת "האביב הערבי" המעודדת את עמי המזרח התיכון להתקומם נגד משטריהם הרודניים ולדרוש שינויים ורפורמות מרחיקות לכת. בסעודיה הולכת ומתרחבת התנועה הדורשת את הקמתה של ממלכה חוקתית בה יועברו כל סמכויות המלך לפרלמנט נבחר שיקים את הממשלה והמלך לא יהיה אלא סמל האומה, כנהוג במשטרים מלכותיים באירופה. בשלב זה, לא סביר שהמשפחה המלכותית הסעודית תסכים לרפורמה כה רדיקאלית.

נשארת בינתיים המשענת האמריקאית. כיום, ארה"ב היא היחידה היכולה להרתיע את איראן. היא פועלת בדרכה לחיזוק קשריה עם מדינות המפרץ באמצעות רכישת נפט, העברת טכנולגיה וריבוי השקעות, ובעיקר מכירת נשק מתקדם בכמויות גדולות לסעודיה ולאיחוד האמירויות. בימים האחרונים היא חידשה את מכירת הנשק לבחריין. לעומת זאת, ארה"ב ובני בריתה האירופאיים מתקשים לעצור את מירוצה של איראן לנשק הגרעיני, אשר אם ימצא בידיה ישנה לחלוטין את המצב באיזור. ייתכן ובסתר ליבן מקוות מדינות המפרץ שישראל תפציץ את המתקנים לפיתוח הגרעין באיראן ובכך תסיר מהן, לפחות באופן זמני, את האיום האיראני. עם זאת עדיין אין תשובה לשאלה מי יציל את מדינות המפרץ, ובעיקר את סעודיה, מהתקוממות פנימית שתדרוש דמוקרטיה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close