התראות

מדוע צרפת ממשיכה להיות מטרה מועדפת לארגוני הטרור?

שיתוף

תוכן העניינים

הפגוע בפאריס התרחש בעצומן של חגיגות ה-14 ביולי לציון יום הבסטיליה ושעות ספורות בלבד אחרי שהנשיא פרנסואה הולנד הכריז בראיון טלויזיוני כי "ניכרת רגיעה מסוימת בפעילות הטרור ושבימים הקרובים יוסר "מצב החרום". הוא אף טען שהוא יגביר את מלחמתו  נגד מעוזי דאע"ש בעירק ובסוריה.

הנשיא הולנד ושרותי הביטחון בצרפת האמינו בכל ליבם כי הם מסוגלים לעקור את שורשי הטרור הרחק ממדינתם. הם היו באמת משוכנעים כי ניתן יהיה לסכל פגועים מאחר וכל משחקי הכדורגל שנערכו שבועיים קודם במסגרת EURO, הסתימו אמנם בהפסד של צרפת בגמר התחרות, אך נערכו ללא תקרית למרות איומי הארגונים האיסלמים לבצע פגועים ראוותניים.       

היום, אחרי ההתקפה הרצחנית בעיר ניס, צרפת שוקעת בדיכאון עמוק מאחר והרפובליקה עצמה וערכיה נפגעו קשות ביום חרותה. הטרוריסט המוסלמי הבודד הצליח לבדו ועם משאיתו, לקעקע את הערכים הבסיסיים של המהפכה הצרפתית : החרות, השוויון והאחווה. העם הצרפתי עדיין לא הפנים לחלוטין שהוא נמצא במלחמת קיום והוא מתקשה להתאושש מגל הטרור האחרון.

אחרי שעיר האורות והתרבות, פאריס, הוכתה מספר פעמים מפגועי טרור המוניים,הנה לפתע פתאום העיר ניס, בירת  "חוף התכלת" שהיה כמדי שנה תוסס מתיירים ומצרפתים רבים הנופשים את חופשת הקייץ, הפכה בין לילה לעיר רפאים, לאי חורבות שבה שוטרים וחיילים מפטרלים. עיר התיירות השניה בגודלה אחרי פאריס שקעה פתאום בקדרות, באבל עמוק ובעצרות זיכרון. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, וימים אחדים בלבד בעת מלחמת אלג’יריה, צרפת שוב נמצאת בעוצר והתנועה הרגילה עצרה מלכת.  

כדי להבין את התופעה ומדוע צרפת הפכה להיות מוקד לפגועי טרור איסלמים נזכיר את שרשרת ארועי הטרור המרכזיים מאז 2012:

  • מרץ 2012- המחבל הצרפתי ממוצא אלגיראי, מוחמד מרח, רוצח בעיר טולוז 7 בני אדם ובניהם אב למשפחה יהודית ואת שלושת ילדיו בכניסה לבית ספר "אוצר התורה". המחבל היה ידוע לשרותים החשאיים.  

-7 בינואר 2015- ג’יהדיסטיים בעלי נתינות צרפתית ביצעו טבח נגד מערכת העיתון הסטירי CHARLIE HEBDO ונגד יהודים שבאו לקנות חלות שבת במרכול כשר. למחרת נערכת הפגנה המונית של סולדיריות בהשתתפות ראשי ממשלות ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

-3 פבואר 2015- התקפה עם סכין מטבח נגד שלושה חיילים צרפתים שאבטחו מרכז קהילתי יהודי.

-19  באפריל 2015- סוכל ברגע האחרון נסיון לפוצץ כנסיה בעיר VILLEJUIF.המחבל ממוצא אלג'יראי היה ידוע לשרותי הביטחון.

-26 ביוני 2015-  נערף ראשו של מנהל מפעל על ידי מחבל מוסלמי. ברגע האחרון סוכל נסיון של אותו מחבל לפוצץ רכב עמוס בבלוני גז.

-21 באוגוסט 2015- התקפה על ידי מוסלמי ברכבת אקספרס  שנסעה מבריסל לפאריס. הודות לתושייתם של חיילים אמריקנים בחופשה נוטרל המחבל.

-13 בנובמבר 2015-התקפות סימולטניות נגד מסעדות, ואיצטדיון STADE DE FRANCE ומועדון BATACLAN. הוכרז על מצב חרום בכל הטריטוריה הצרפתית. 130 הרוגים ו-350 פצועים.

  • 7בינואר 2016- סוכלה התקפה נגד מטה משטרה  בפאריס על ידי טרוריסט שזעק לעבר  השוטרים  "אללה ואכבר" כשסכין קצבים בידו.
  • 13 ביוני 2016- זוג קציני משטרה נרצח במקום מגוריו, ראש האישה נערף על ידי מוסלמי. הפגנות של שוטרים ברחובות וקריאה נואשת למשאבים נוספים ולביטחון יתר.
  • 14 ביולי 2016- הטבח בניס על ידי נהג משאית שהיה ידוע למשטרה כעבריין סדרתי ומסוכן ושריצה בעבר תקופת מאסר ושוחרר. באחרונה הוא עבר שטיפת מוח של מטיפים מוסלמים. בטבח הנורא היו 84 הרוגים ובהם עשרה ילדים ו-300 פצועים מתוכם 50 נלחמים על חייהם בבתי החולים. ארגון דאע"ש נטל את האחריות לטבח. כוחות הביטחון פתחו בחקירה נגד המחבל שהיה ממוצא טוניסאי ונשאלת השאלה האם אכן נשבע אמונים לארגון האיסלמי.

במקרה הזה כמו באחרים נשאלת השאלה מדוע לא ננקטו צעדים מתאימים ודרסטיים כדי למנוע פיגועים נוספים? מדוע צרפת עדיין לא הפנימה את העובדה כי יש להלחם בטרור הקיצוני עד חורמה? יש גם לתמוה מדוע אפשרו לנהג משאית של 19 טון לנסוע בלב הריבריה ביום הבסטיליה שהוא יום חג ושבתון? מדוע האמינו השוטרים לנהג שאמר להם כי הוא נושא עימו "גלידות לחוגגים"? מדוע ולמה לא נערכה בדיקה יסודית במשאית הארורה? ואם היתה זו משאית תופת, האם האסון  לא היה אז גרוע אלף מונים?

כדי להבין כיצד הגענו עד הלום ומהן הסיבות שדווקא צרפת היא מטרה ראשונה במערב יש להדגיש את הנקודות הבאות:

– צרפת מהווה סמל החופש והנאורות והערכים הדמוקרטים שהם מנוגדים לחלוטין לאידיאולוגיה הברברית והחשוכה של ארגוני הטרור העולמי. הפיגוע ביום הבסטיליה הוא ללא ספק פגיעה אנושה בערכי הרפובליקה הצרפתית ובצרפתיות עצמה.

– צרפת היא אמנם מדינה קתולית המפרידה בין דת למדינה. היא רפובליקה ממלכתית וחילונית בה חופש הביטוי וחופש העיתונות הם ערך עליון ומוחלט ומעוגן בחוקי יסוד. לראיה, הקריקטורות שהתפרסמו על הנביא מוחמד ושגרמו לטבח בינואר 2015 לא הרתיעו את העיתונאים והשלטונות מלהמשיך במלאכתם.

– צרפת הייתה בעבר אימפריה קולוניאליסטית שאחראית על עושק אוצרות הטבע של המושבות ועל דיכוי אוכלוסיות מקומיות.

– צרפת חתומה על הסכמי סייקס-פיקו שנחתמו לפני כבר מאה שנים. היא עד היום מנסה לשמור עליהם בניגוד גמור לארגונים האיסלמיים החותרים לפרק את המוסכמות שנחתמו אז, ולמחוק גם את הגבולות ששורטטו, כי מדינות המערב ובמיוחד צרפת לא התחשבו ברגשות הלאומיים של המקומיים ובמורכבויות השבטיות.

– צרפת דבקה בשמירת ריבונותה של לבנון ונלחמת נגד משטרו של אסד והיא שואפת להפילו בכל מחיר. אך במקביל היא מגבירה את מלחמתה נגד המדינה האיסלמית. בעירק ובסוריה וכן באפריקה.

– מלחמת אלג’יריה עדיין לא נשכחה בתודעה הצרפתית. בקרב הצעירים מהמגרב שנולדו בצרפת קיימת טינה עמוקה ותסכול כלפי השלטונות והוא מתבטא בנהירה לשורות דעאש והתנועות האיסלמיות במטרה לנקום.

– הנוכחות של 8 עד 10 מליון מוסלמים בצרפת משפיעה מאוד על קבלת ההחלטות בדרג המדיני וגם בהיבט המודיעיני.  יש לצייו שבניגוד לגרמניה שבה רוב המוסלמים הם טורקים או אנגליה שרובם מהודו ופקיסטן, בצרפת הרוב המכריע הוא ממוצא צפון אפריקאי, ממרוקו, טוניסיה ואליג'ריה. אין ספק כי התוהו ובוהו השולט בלוב והשתלטותה של דאע"ש על המדינה תסכן בעתיד הקרוב את צרפת מפגועים של יוצאי לוב המוסלמים.

  • צרפת שהיתה בשנות ה70 וה-80 מאוד נדיבה למהגרים מצפון אפריקה ולאיחוד משפחות מגלה היום את כפיות הטובה. כל עוד המוסלמים שבקרבה לא יפנימו כי אכן יש צורך להקלט כאזרחים רגילים ההסתה הדתית המוסלמית תמשיך להכות גלים ועימה פגועי טרור  נוספים.
  • מדובר כאן במלחמת תרבויות וערכים בין האיסלם הקיצוני למערב. בין אנשי החושך לאנשי הרוח והאור.
  • יש לציין כי הטבח בעיר ניס בוצע שנה בדיוק אחרי ההסכם  על הגרעין האירני שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה גם על ידי צרפת. האם  יש לשלטונות צרפת ביטחון שהפיגועים שנעשו בשנות ה-80 על ידי החיזבאללה נגד צנחנים צרפתיים בביירות שבלבנון או נגד מטרות בפאריס לא יחזרו על עצמם?
  • מדוע אם כן בחר שר החוץ של צרפת להפגש עם אנשי חיזבאללה בעת בקורו האחרון בביירות? האם הוא מודע באמת לכוונות של המליציה השיעית הלבנונית?
  • ההנהגה הפוליטית מחויבת לשנות לחלוטין את כללי המשחק. בתחילה יהיה קשה לצרפתים להפנים ולשנות את אורח חייהם עתיק היומין והנוח, אבל אין להם ברירה ועליהם לחיות מהיום ועד הודעה חדשה עם איומי הטרור היומי שאנו הישראלים חווים כבר שנים רבות.
  • בפאריס ובערי השדה אמנם הוכרז מצב חרום אך לא יהיה די בנוכחות של חיילים ושוטרים בכל פינת רחוב בכדי להרתיע את המפגעים חדורי השנאה. יש לנקוט בצעדים שישראל נקטה בכל המשורים והרמות. להקים מחסומי פתע ולא להרתע להכנס לרובעים מסוכנים בהם המוסלמים עושים שם כהוות נפשם וכטוב בעיניהם. המלחמה גם ברשתות החברתיות ובהסתה במסגדים חייבת להיות ללא כחל וסרק.     

– לצרפת יש אמנם שירותים מודיעיניים טובים ויכולות צבאיות וטכנולוגיות מתקדמות אך גם הפעם כמו בפעמים קודמות, כל  המערכות נכשלו. אין ספק שהיה גם מחדל מודיעיני ואבטחתי שיש לבדוק ביסודיות. הדו"ח האחרון על פגועי הטרור שפורסם על ידי ועדת חקירה ממלכתית הוכיח בעליל את כשלונות שרותי הביטחון והמודיעין ואת חוסר התיאום בין הזרועות במשטרה, בג'אנדרמריה, ובשרותים החשאיים. וכן את מלחמת האגו ביניהם לרבות מאבקי הכוח של האגודים המקצועיים שבקרב אותם גופים.

צרפת גם חייבת להשקיע משאבים כבירים בנושא המודיעיני ובכוח אדם מיומן. עם זאת יש גם לציין כי מתוך יהירות מסוימת צרפת סירבה במהלך השנים לשתף  פעולה עם מדינות המערב לרבות עם ישראל. היום המצב אמנם השתנה לטובה והקשרים אכן מאוד הדוקים בכל המישורים.

– בצרפת קיימים עדיין אינטלקטואלים רבים, הוגי דעות ויפה נפש שרואים בטרוריסטים לוחמי חרות וחופש. פעילי מחתרת הנלחמים בצדק נגד כל כיבוש ודיכוי. הדבר מתבטא בעיקר בנושא פתרון  הבעיה הפלשתינית למרות שאין כל קשר ישיר לסכסוך שלנו.

-האירוניה היא שצרפת הנחשבת לידידת העולם הערבי, שתומכת מאז ומתמיד במאבקם לרבות ביוזמה לפתרון הבעיה הפלשתינית, מקבלת תמיד כבומרנג את גלי הטרור והופכת למטרה מועדפת.

בשנים האחרונות התרענו לא פעם על הסכנה האורבת לצרפת אך השלטונות העדיפו להעלים עין מסיבות שונות ומשונות ומשקולים אלקטורליים. הם כמובן טעו כאשר הססו לקרוא לאחראים על גל הטרור טרוריסטים איסלמיים במלוא מובן המילה. הם אינם יכולים להתעלם מהעובדה שנתינים צרפתיים מוסלמים הם אלה שבצעו את פעולות הטרור בפאריס וגם בבריסל. חלקם אף התאמן בסוריה, בלבנון,בעירק ובאפגניסטן.

-על האירופאיים ובמיוחד הצרפתים להבין אחת ולתמיד כי אי אפשר לעקור מהשורש ולחלוטין את הטרור הג'יהדסטי כי אין  לו יעד ספיציפי. המימד הרעיוני והדתי הוא הקובע וזאת ישות שאין לה גבולות בכל המובנים. בלתי אפשרי להלחם בו באמצעים מערביים נאורים ולארגן אחרי כל טבח דיוני סרק ועצרות זכרון. המאבק הוא לאורך שנים ובשנוי המנטליות.  

-צרפת שפעלה נכון באפריקה ובאפגניסטן והיום נגד דאע"ש חייבת לערוך חשבון נפש אמיתי. הטרור חצה את הים התיכון והוא מכה באירופה. על צרפת לשנות ללא היסוס את האסטרטגיה שלה ואת תודעתה הנאיבית והאדיבה כלפי המהגרים הקיצוניים. היא חייבת לנקוט בצעדים דרסטיים ומשפטיים גם נגד ההסתה במסגדים ובצעדים מרחיקי לכת גם אם הדבר נוגד את חירויות הפרט. במלחמה כמו במלחמה יש להילחם עד חורמה ועד הניצחון ובמקביל לשמור כמובן על הערכים היסודיים של דמוקרטיה נאורה.

לבסוף נדגיש כי למרות שאנו מאוכזבים מהדיפלומטיה הצרפתית כלפינו ובמיוחד בנושא הסכסוך עם הפלשתינים, אנו כמובן מלוכדים היום עם העם הצרפתי באבלו ובמאבקו נגד הטרור, ומחזקים את ידי השלטונות. ישראל תמיד תהיה מוכנה להושיט יד ולסייע כי היא למודת נסיון רב וכאוב.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מצרים נגד ישראל – כדי לרצות את קטאר וחמאס?

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהירה מהטון האגרסיבי של קהיר כלפי ישראל. לדבריה, "ההצהרות הריקות והברברנות שיוצאות ממצרים בשבועות האחרונים מטרידות לא רק את הישראלים אלא גם מצרים כמוני, שלא רוצים לראות את מדינתנו מדרדרת למלחמה עם ישראל – לא בגלל עימות ישיר, אלא כדי לרצות את קטאר או את חמאס ותומכיו. זה לא הגיוני".

לדבריה, נקודת השיא הייתה בפסגת דוחה, כשנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כינה את ישראל "אויב". זיאדה מדגישה כי "אפילו אמיר קטאר, שעמד על הבמה באותה פסגה, לא השתמש במילה הזאת. זה היה הלם אדיר לשמוע את זה דווקא מקהיר". עם זאת, היא מציינת כי בעקבות התגובות הקשות נראה שמצרים מנסה כעת לסגת לאחור ולהבהיר כי היא רק מגינה על גבולותיה. אך זיאדה מוסיפה אזהרה ברורה: "אל תקחו את זה ברצינות. מה שאנחנו רואים בתקשורת המצרית ובדברי בכירים עדיין מטריד מאוד".

זיאדה מסכמת כי שלום ישראל-מצרים עומד בפני אתגר חמור: "שמענו את א-סיסי מאשים את ישראל ברצח עם ובטיהור אתני, ואת המודיעין המצרי מאיים במלחמה אם פליטים מעזה ינהרו לסיני. כל זה מנוגד לאינטרס המצרי בראש ובראשונה. השלום בין ישראל למצרים נראה היום שברירי יותר מאי פעם".

11:16am
המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm

Close