אני מבין את הגישה של הישראלים שהתייצבו להגנתה של תנועת BDS נוכח ההחלטה של גרמניה להגדיר את התנועה כאנטישמית. הם מזכירים לי את הפלסטינים בעזה המתייצבים להגנתם של הטרוריסטים של החמאס נוכח פעילות ישראלית נגדם. יש הבדלים חשובים בין אלה לבין אלה, אולם הדמיון בגישה הוא עמוק ומאיר עיניים.
המתייצבים על גג בית בעזה, כדי להפריע לישראל להתגונן מפני הטרוריסטים הפעילים מתוכו, אינם טרוריסטים. הם לא נמצאים שם כדי להרוג ישראלים בעצמם. הם נמצאים שם כדי להביע הזדהות מקיפה עם הטרוריסטים, עם המטרות שלהם ועם האמצעים האלימים שהם נוקטים בהם. כשהם נמצאים שם, הם מפריעים ללחימה בטרור, ובזה הם מעצימים את הטרור ונעשים שותפים לסכנה שהוא יוצר.
המתייצבים להגנתה של תנועת BDS נוכח ההחלטה של גרמניה אינם אנטישמים. הם לא עושים זאת כדי להפלות יהודים לרעה, באירופה או בארצות הברית. הם עושים זאת כדי להביע הזדהות מקיפה עם תנועה הנגועה באנטישמיות, עם המטרות שלה ועם האמצעים הזדוניים, האנטישמיים, שהיא נוקטת בהם. כשהם מתייצבים שם, הם מפריעים למאבק באנטישמיות החדשה, בזה הם מעצימים את האנטישמיות החדשה, ונעשים שותפים לסכנה שיוצרת האנטישמיות ליהודים ולכל היבטי חייהם.
ההזדהות עם תנועת BDS היא בלתי מוסרית. היא לא חלק ממאבק מקיף כנגד מצבים שונים של שהות כוחותיה של מדינת עם אחד בשטחים שיש בהם עם אחר. אין לתנועה הזאת עניין בנעשה בטיבט. אין לה עניין בנעשה בחצי האי קרים. אין לה עניין בנעשה בסהרה המערבית. יש לה עניין רק בשהות של מדינת הלאום של העם היהודי בשטח שנוי במחלוקת. עניין מעשי במצב אחד, תוך התעלמות עקרונית ומתמדת מכל המצבים המקבילים, הוא סוג של גזענות. ליחס גזעני כלפי יהודים קוראים אנטישמיות. היחס הגזעני כלפי ישראל הוא האנטישמיות החדשה. המתייצבים נגד ההחלטה של גרמניה מגוננים עליו.
ההזדהות עם תנועת BDS היא בלתי מוסרית, גם מכמה טעמים נוספים. ראשית, מטרתה היא לגרום נזקים כלכליים, תרבותיים ומדיניים, לכלל האזרחים של מדינת ישראל. זוהי הזדהות אטומה, שאין בה שום הסתייגות מן העוול הנואל שיש בזריעה גורפת של נזקים. שנית, זוהי הזדהות פחדנית, שאין בה שום גילוי של אומץ לעמוד, במצבים מקבילים, נוכח סין או רוסיה.
ושלישית, זוהי הזדהות צבועה, שאין בה שום גילוי של נכונות להתייצב מול ארצות-הברית, שבמהלך כהונתו של הנשיא טראמפ היא המשענת המדינית העיקרית של מדינת ישראל, באופן חסר תקדים. אילו תנועת BDS הייתה בעלת שורשים ערכיים עקביים היא הייתה קוראת לתומכיה להחרים את ארצות הברית. היא לעולם לא תעשה זאת. זה לא מרכיב מקובל בהתנהלות אנטישמית.
ראוי להסיק מסקנות גם מן האופי הלא-תכליתי של פעילות BDS, שמתגלה בסיכום כולל כעתירת מימון אך דלת הישגים. פעילותה מתמשכת, כיוון שיוזמיה מעוניינים בביטוי מתמיד של האנטישמיות החדשה, גם אם הישגיה אפסיים, בעבר, בהווה ובעתיד. תנועות כאלה אינן זקוקות להישגים כדי להצדיק את ההתבטאויות שלהן. הן קיימות כדי להתבטא. לעזור להן פירושו לעזור להתבטאות המתמשכת, הבלתי פוסקת, של האנטישמיות החדשה.
המגינים האנושיים של הטרוריסטים אינם טרוריסטים אבל גם אינם אזרחים בלתי מסוכנים, מנקודת המבט של המאבק בטרור. בשעת הכורח אין מנוס מלפעול כנגדם, באמצעים צבאיים, כדי להתגונן כראוי מפני הטרוריסטים. המגינים האנושיים של האנטישמיות החדשה אינם אנטישמיים אבל גם אינם אזרחים בלתי מסוכנים, מנקודת המבט של המאבק באנטישמיות החדשה. בשעת הכורח אין מנוס מלפעול כנגדם, באמצעים מדיניים, משפטיים, כלכליים ודומיהם, כדי להתגונן כראוי מפני האנטישמיות החדשה.
- פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב- 2.7.19
