הרש"פ חטפה בסוף השבוע שעבר סטירת לחי ממצרים בכל הקשור לתוכנית החלת הריבונות של ישראל בגדה. העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-20 ביוני כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הוא שיזם את הפגישה ברמאללה עם שר החוץ הירדני איימן א-צפדי.
הוא הזמין לפגישה גם את שר החוץ המצרי סאמח שוכרי, אך נענה בשלילה. הוא קיבל תשובה כי השר עסוק בענייני לוב והמחלוקת עם אתיופיה על מי הנילוס וכי בכל מקרה בנושא הזה מטפל השר לענייני מודיעין עבאס כאמל.
ככל שחולף הזמן גוברת הביקורת השקטה בתוך תנועת פת"ח על מדיניותו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ועל החלטתו להתנער מהתיאום הביטחוני עם ישראל, דבר שמסבך את ההנהגה הפלסטינית ואת חייי היום יום של תושבי הגדה.
בכירים בפת"ח מרחיקים לכת בביקורת שלהם על מחמוד עבאס עוד מהזמן שקיבל את ההחלטה לפני יותר משנתיים להחרים לחלוטין את ממשל טראמפ בגלל הכרתו בירושלים כבירת ישראל.
לדבריהם, מחמוד עבאס היה צריך לשמור על ערוץ פתוח עם הממשל ולמשוך זמן ככל האפשר, בכך היה מרוויח את הסיוע הכספי של הממשל וממסמס בהדרגה את תוכנית הסיפוח הישראלית.
עבאס, כך נראה, ירה לעצמו ברגל. גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי המשימה העיקרית של הרש"פ היום היא לשמור על יציבות וביטחון בתחומי הרש"פ ועל עצם קיומה שנחשב ל"הישג לאומי" חשוב.
לדבריהם, הסכנה אורבת לרש"פ משני כיוונים:
א.ישראל – חשש שאם יתחדש הטרור נגדה משטחי הרש"פ או אם ישרור בגדה כאוס ביטחוני,תנצל ישראל את המצב לכבוש מחדש את שטחי A כפי שעשתה במבצע "חומת מגן" במאי 2002.
כך היא תוכל לבצע את החלת הריבונות ללא בעיות.
ב.תנועת חמאס – חמאס מחדשת את מאמציה לערער את יציבות שלטון חמאס בגדה, לכן הרש"פ ממשיכה במעצר פעיליה בחלקים שונים של הגדה.
גורמים ברש"פ אומרים כי לצד השמירה על הביטחון והיציבות בתחומי הרש"פ קיימת משימה נוספת והיא לצאת בצורה נכונה ממשבר הקורונה ולשקם את הכלכלה הפלסטינית שנפגעה קשות. הרש"פ מחפשת גם סיוע כספי והיא פנתה רשמית למדינות ערב בבקשה לקבל הלוואה של מאה מיליון דולר מדי חודש בגלל מצוקתה הכספית הנובעת בעיקר מסירובה לקבל את כספי המסים מישראל.
היעדר תוכנית אסטרטגית
לרש"פ אין שום אסטרטגיה ברורה ומערכת קבלת החלטות מסודרת בכל הקשור לתוכנית "עסקת המאה" ובמיוחד לרעיון החלת הריבונות בגדה.
בכיר בפת"ח אומר כי יו"ר הרש"פ מקבל בעצמו את ההחלטות ורק אחר כך מכנס את מוסדות פת"ח ואש"פ כדי שיתמכו בהחלטותיו ויהפכו למעשה ל "חותמת גומי".
הרש"פ, לא גיבשה הצעה נגדית לתוכנית השלום האמריקנית במשך זמן רב, רק לפני כחודש, לאחר לחץ כבד של האיחוד האירופי, היא הגישה לקוורטט בכתב את הצעתה הנגדית לתוכנית "עסקת המאה" המבוססת על נאומו של מחמוד עבאס במועצת הביטחון בפברואר 2008.
תוכנית שאין בה מעוף ויצירתיות המאפשרת את חידוש המשא ומתן עם ישראל.
תוכנית ישראל לספח 30 אחוזים משטחי הגדה איננה קיצו של פיתרון שתי המדינות, להיפך, היא מחזקת את רעיון הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית על 70 אחוזים משטחי הגדה. גם הפלסטינים יודעים זאת היטב, הם מסרבים להתפשר, הטקטיקה שלהם היא להרוויח זמן בתקווה שתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב בחודש נובמבר יביאו לשינוי מהותי שיחלץ אותם מהמכבש של הנשיא טראמפ.
הרש"פ חזרה לאסטרטגיית הסרבנות, להגיד לא לכל תוכנית שלום שאיננה מקבלת את ה"קווים האדומים" שלה ולהתקדם בשיטת הסלאמי, דהיינו לסחוט כל הזמן ויתורים מישראל ומארה"ב עד למילוי דרישותיהם.
מאזן הכוח הוא לטובת ישראל, את זה מבינים הרש"פ ומדינות ערב, אך הרש"פ אינה מוכנה להתגמש, מדינות ערב מגלות רפיסות, הן עסוקות במשברים הפנימיים שלהם, המצב הכלכלי הקשה, האבטלה, העוני והרעב,חלק מהן עסוק בסכנה האיראנית והבעיה הפלסטינית איננה בראש מעייניו במיוחד נוכח הסרבנות הפלסטינית להגיע להסכם פשרה עם ישראל.
פיתרון "המדינה האחת"
הרש"פ הודתה למעשה בכישלון הסכמי אוסלו לאחר שהודיעה על התנערות מהם והפסיקה את התיאום הביטחוני עם ישראל.
יו"ר הרש"פ מתנגד לאינתיפאדה מזויינת נגד ישראל ומחפש רעיונות חדשים למאבק מדיני. אחד הרעיונות הוא להחיות את רעיון פתרון "המדינה האחת" כדי להלך אימים על ישראל.
מי שמוביל את קו התעמולה הזה הינו צאיב עריקאת, מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ אשר הצהיר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי הפלסטינים בדרך לפיתרון "המדינה האחת" עם זכויות שוות כמו לישראלים.
" לא נקבל מדינה אחת עם שני משטרים, אחד לפלסטינים ואחד לישראלים כמו שרוצה נתניהו, זהו אפרטהייד, אנו רוצים זכויות שוות" אמר עריקאת.
הרש"פ מעלה לסדר היום את רעיון "המדינה האחת" כתחליף לרעיון "שתי המדינות" כספין תקשורתי, היא יודעת שהוא איננו בר ביצוע וכי ישראל תדחה אותו על הסף מכיוון שהוא מבטל למעשה את רעיון הציונות, מה עוד שגם הפלגים הפלסטינים האחרים והרחוב הפלסטיני מתנגדים לו.
עצם העלאת רעיון " המדינה האחת" משקף את הכישלון הגדול של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית והוא למעשה הכרה רשמית בכישלונה.
רעיון "המדינה האחת" איננו חדש, תנועת פת"ח הציעה אותו כבר ב-1968, הקמת מדינה פלסטינית חילונית אחת על כל שטחי פלסטין ההיסטורית שבה יחיו הפלסטינים והיהודים שיהיו מוכנים לכך, על בסיס חוק האזרחות תחת מדינה דמוקרטית וריבונית.
מדובר ברעיון בלתי מעשי, הרש"פ מנסה עכשיו להפחיד את ישראל באמצעות הדמוגרפיה ואיום על הרוב היהודי, במדינה הזו יגורו 7 מיליון פלסטינים שחיים כיום במה שנקרא "פלסטין ההיסטורית".
רעיון זה סותר לחלוטין את "חוק הלאום" הישראלי ואת רעיון הקמת המדינה היהודית, אבל יש בו גם הכנסת גול עצמי לפלסטינים, הוא מבטל למעשה את "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים החיים בחו"ל "לבתיהם ולרכושם" בתחומי 48 , בהתאם להחלטה 194 של האו"ם, והפליטים הפלסטינים רואים בו סכנה אסטרטגית לזכויותיהם.
רעיון אחר שבכירים ברש"פ מנסים לקדם, הוא הכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינית עצמאית בקווי 67 שמזרח ירושלים היא בירתה, מי שמוביל את הקו הזה הינו ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה והוא מהווה למעשה חזרה לרעיון פתרון "שתי המדינות".
יאסר ערפאת כבר הכריז חד צדדית על מדינה עצמאית בכינוס המל"פ באלגיר ב-1988 ושם דבר לא יצא מכך, מדובר במיחזור רעיון ישן.
הרש"פ מבולבלת, אין לה שום אסטרטגיה ובכירי אש"פ מושכים לכיוונים שונים, היא במצוקה ומפריחה איומים וספינים כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מלבצע את תוכנית החלת הריבונות.
זהו העיתוי המתאים ביותר מבחינת ישראל לבצע את המהלך ההיסטורי של החלת הריבונות 30 אחוזים מהגדה בדרך לקבור בהמשך את רעיון הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית, אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו.
