איראן הגדירה כמלחמה פסיכולוגית חסרת ערך את אזהרת הרמטכ"ל מפני חזרה להסכם הגרעין עם איראן, אפילו בגרסה משופרת מעט, תמורת הסרת הסנקציות האמריקניות המכאיבות, ואת הצהרתו כי הורה לצה"ל להכין תוכניות נוספות לפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית, נוכח האפשרות שישראל תיאלץ למנוע בכוחות עצמה את ההתגרענותה של איראן.
לדברי מחמוד ואעט'י, מנהל לשכתו של נשיא איראן, רוחאני, ישראל מוטרדת מהגישה העצמאית של הממשל החדש בארה"ב, שהיא אינה יכולה לכפות עליו את דעתה, והיא מנסה באמצעות הצהרות אלה, יחד עם מספר מדינות ערביות ובהן סעודיה, למנוע מוושינגטון לחזור להסכם הגרעין. הדובר האיראני הדגיש כי איראן מוכנה להגן על עצמה מפני כל תוקפנות.
תמונת המצב האמיתית מורכבת יותר. ראשית, גם אם הצהרת הרמטכ"ל היא אכן חלק מניסיון להבהיר לממשל את התנגדותה הנחרצת של ישראל לחזרה להסכם הגרעין, מי שמנהל כעת מלחמה פסיכולוגית משמעותית הרבה יותר כדי לשכנע את הממשל החדש לחזור להסכם הם האיראנים עצמם.
שה"ח זריף פרסם מאמר בכתב העת האמריקני היוקרתי "פוריין אפיירס", המקורב לממשל החדש, בו הבהיר את דרישותיה של איראן לחזרת ארה"ב להסכם, ודוברים רשמיים ולא רשמיים מטעם איראן מהדהדים את דבריו ללא הרף בימים האחרונים.
יתר על כן, האיראנים אינם מסתפקים בהצהרות, אלא מגבים את המלחמה הפסיכולוגית בשורה של צעדים המקצרים את הזמן הדרוש להם לפריצה לעבר השגת נשק גרעיני (העשרת אורניום לרמה של 20%, התקנת צנטריפוגות מתקדמות באתר ההעשרה בנתנז, צבירה של כמות גדולה של אורניום מועשר ל-4.5%, כוונה להקים מפעל לאורניום מתכתי).
יותר מכפי שצעדים אלה נועדו להשגת הנשק, הם מיועדים ללחוץ על ארה"ב לחזור להסכם הגרעין, ולספק צידוקים למהלך כזה, תוך הכרזה על כישלון מדיניות "הלחץ המכסימלי" של טראמפ. עצם ההעדפה הברורה של איראן לחזרה להסכם מ-2015 ולהיטותה להביא לכך, תוך נטילת סיכונים, מעידה כאלף עדים שהרמטכ"ל צודק בניתוחו שחזרה להסכם טובה לאיראן, ומסכנת את שלום האזור והעולם ואת ביטחון ישראל. אך טבעי הוא שכיועץ הממשלה לעניינים צבאיים – אופרטיביים ואסטרטגיים – יבהיר הרמטכ"ל את עמדתו בנושא ואת המשמעויות שהוא גוזר ממנה.
החזרה להסכם 2015 טובה לאיראן משום שהוא סלל בפניה דרך בטוחה ליצור תשתית שתאפשר לה הצטיידות בארסנל גדול של נשק גרעיני בתוך 10 שנים מהיום, באופן לגיטימי וללא קשיים כלכליים וסכנה של היחשפות לפעולה צבאית נגד תשתיות הגרעין שלה, ואיפשר לה לממן את עושי דברה העוסקים בטרור ובחתרנות באזור ומעבר לו. לעומת זאת, הנתיב הנוכחי כרוך בהמשך המצוקה הכלכלית ובהכרה בכך שבשלב מסוים תיתכן גם פעולה צבאית אמריקאית או ישראלית נגד הגרעין האיראני.
הניסיון האיראני להציג נכונות להגן על תשתיותיה משקף אמנם מאמץ איראני מתמשך לשפר את יכולותיה הצבאיות הרלבנטיות, אך גם את התועלת ההרתעתית של דברי הרמטכ"ל. איראן איננה נסחפת בגל של ביטחון עצמי מופרז. היא נרתעה מלאתגר את האמריקנים אחרי הפגיעה בקאסם סלימאני וגם יום השנה לחיסולו עבר ללא מהלך צבאי איראני. גם בעבר נמנעה איראן מלאתגר את ארה"ב וישראל, מתוך הכרה ביכולותיהן. כך, לאחר שראש הממשלה נתניהו הבהיר בעצרת האו"מ ב-2012 כי צבירת 250 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20% היא בבחינת "קו אדום" מבחינת ישראל, נמנעו האיראנים מלחצות קו זה ועל אף שהעשירו אורניום לרמה זאת בכמות גדולה יותר הם הקפידו להמיר את הכמויות הנוספות לתחמוצת אורניום שקשה מאד להשיב אותה לתצורה הניתנת להעשרה נוספת לרמה של 90% הדרושה לנשק גרעיני.
במלים אחרות סביר שהאיראנים מתייחסים ברצינות לאזהרות הרמטכ"ל גם אם הם מנסים להמעיט בערכן.
מכל מקום, הסדר אפקטיבי ביחס לתוכנית הגרעין של איראן צריך לוודא שהמגבלות עליה לא תוסרנה, שתשתיות הגרעין שהן חלק מהתוכנית הצבאית ייהרסו, שהפיקוח יהיה מלא ויאפשר בדיקה של כל מקום בכל עת, כולל פיקוח על מדעני הגרעין, ושגם תוכנית הטילים תהיה חלק מההסכם, שצריך לטפל גם בתמיכה האיראנית בטרור ובחתרנות.
פורסם לראשונה באתר "ישראל היום"
