לוב לאן?

עתידה של לוב לוט בערפל ויש סימני שאלה רבים לגבי ההתפתחויות בימים ובחודשים הקרובים. השאלה המרכזית היא האם מועצת המעבר הלאומית אכן תצליח להשתלט בקרוב על כל שטחה של לוב או שאנו צפויים למלחמה ממושכת אשר תמנע את הקמתו של משטר חדש יציב. שאלה אחרת, ולא פחות חשובה, היא מהי מידת ההסכמה בקרב מועצת המעבר הלאומית לגבי הקמתה של ממשלה, קיום בחירות, ניסוח חוקה והתמקדות בשיקומה של המדינה. כמו כן, קיימת גם תהיה לגבי כוחם של הזרמים האסלאמים בקרב מועצת המעבר ומה תהיה השפעתם על אופי המשטר החדש.

מדינות אירופה עלולות להינזק מהמשך המלחמה

שאלות אלה חשובות ביותר עבור מדינות אירופה השוכנות מצידו השני של הים התיכון ואשר יכולות להינזק מהמשך המלחמה. זאת הן בשל הסיוע הצבאי שהן מגישות למורדים, שכבר מכביד על תקציבי הביטחון הדלים שלהן, והן בשל זרם הפליטים המגיע אליהן מלוב ומאפריקה, כשלוב משמשת מדינת מעבר עבורם. לכן, באירופה עוקבים מקרוב אחר המתרחש ולא בכדי סרקוזי וקמרון ביקרו בטריפולי בשבוע שעבר.

המורדים חווים קשיים בהשלמת השתלטותם על המדינה הרחבה

טריפולי הבירה אמנם נכבשה, אך לוב הינה מדינה מדברית גדולה ששטחה מיליון ושמונה מאות אלף קמ"ר ואין משיגים בקלות שליטה מלאה על שטחים כה נרחבים. במספר אזורים חשובים נמשכים עדין קרבות קשים והתוצאות אינן ברורות. בעיר סירת (מקום הולדתו של קדאפי), הנמצאת על שפת ים התיכון, הדפו כוחותיו של קדאפי את המורדים למרחק של כ-50 ק"מ. בבני ואליד, השוכנת דרום-מזרחית לטריפולי, נמשכים קרבות כבדים עם יתרון מסויים לנאמניו של קאדאפי. במרכז הסהרה מחזיקים כוחותיו של קאדאפי, לפחות חלקית, בעיר סבחה. קיימות ידיעות סותרות לגבי אזור ג'פרה, הנמצא 700 ק"מ דרום-מזרחית לטריפולי. המורדים טוענים כי הצליחו "לשחררה" ואף מצאו שם מחסן של נשק כימי אותו לוב הייתה אמורה להשמיד עם התקרבותה למערב ב-2004. מכל מקום, מתברר שהכוחות הנאמנים לקדאפי מגלים תושייה ונלחמים במרץ רב ואף בהקרבה. לעומתם, כוחות המורדים עדיין אינם מאורגנים די הצורך וקיים אצלם מחסור בנשק כבד ובתחמושת. זאת למרות חודשים רבים של לוחמה בסיוע המטריה האווירית המסיבית של נאט"ו וכוחות אירופים מיוחדים, אף כי במספרים מצומצמים. על רקע הקשיים בהשלמת השתלטות המורדים על כל כיסי ההתנגדות, הודיעה נאט"ו כי העריכה את המנדט של כוחותיה להמשיך במתן סיוע אווירי לשלושה חודשים נוספים. ברור לכל כי לולא סיוע זה המרד בלוב היה נכשל מזמן וכי מועצת המעבר של המורדים חייבת רבות למדינות אירופה, ובמיוחד לצרפת שהייתה חלוצת ההתערבות לטובתם.

דובר של קדאפי טען השבוע כי כוחותיו שבו 17 שכירי חרב מצרפת, אנגליה וקטאר והבטיח כי ייחשפו בפני התקשרת לאחר השלמת חקירתם. לא ברור אם מדובר בחיילים מהכוחות המיוחדים או שכירי חרב פרטיים בשרות המורדים. ארצות אירופה הכחישו כי חיילים שלהם נשבו.

קאדאפי עצמו עדיין מצליח להסתתר, כנראה בתוך לוב, ולעודד את נאמניו להילחם עד הסוף. אפילו בניו עדיין לא נתפסו. כוחות נאט"ו ממשיכים יום יום בהפצצות כבדות, אך פוגעים גם באזרחים שכוחותיו של קדאפי פועלים בתוכם. לא ברור כמה זמן יכול קדאפי להחזיק מעמד בתנאים אלה, אולם גם אם סירת ובני וואליד תכבשנה על ידי המורדים, קדאפי עדיין יוכל להפעיל מלחמת גרילה שתמצוץ את לשדה של המדינה ותפגע קשות ביציבותה.

הזירה הפוליטית החדשה

בנוגע למוסדות המדינה החדשים, מועצת המעבר החליטה למנות לראש ממשלה זמני את מחמד ג'בריל, שכיהן עד כה כראש האגף הביצועי של המועצה. עם זאת, המאמץ להקים ממשלה ייצוגית נכשל על רקע חילוקי דעות קשים. מחמד ג'יבריל שהשתתף בועידה הבינלאומית על עתידה של לוב, שנערכה השבוע בשולי העצרת הכללית בניו יורק, אמר כי הוא מקווה בכל זאת להקים את ממשלתו תוך 10 ימים.

למועצת המעבר יש אינטרס להקים את הממשלה מהר ככל האפשר כדי להפגין בפני הקהילייה הבינלאומית שתמכה בה כי "יש על מי לסמוך" ושהיא מצעידה את המדינה לקראת מוסדות נבחרים וניסוח חוקה חדשה לקראת הקמתה של "הדמוקרטיה הראשונה בצפון אפריקה".

אכן, השבוע הכיר האו"ם במועצה הלאומית הזמנית כרשות השלטונית המייצגת את לוב ודיגלה החדש-ישן (מתקופת המלכות) הונף מעל מטה הארגון. גם האיחוד האפריקאי הכיר השבוע במועצת המעבר, זאת לאחר היסוסים רבים ונסיונות תיווך כושלים בין קדאפי למורדים. הליגה הערבית עשתה זאת כבר לפני מספר שבועות. גם ארה"ב נתנה את בירכתה למועצה אחרי שמרבית מדינות האיחוד האירופי, ובראשם צרפת, כבר הכירו בה במהלך החודשים האחרונים.

עם זאת מצפים ללוב ימים לא קלים. בלוב אין מפלגות פוליטיות מאחר ובמהלך 40 שנות שלטונו קדאפי שחק את הזירה הפנימית ולא איפשר התארגנות של שום כוח פוליטי. נראה כי קבוצות אסלאמיות כגון האחים המוסלמים או שרידי "הקבוצה האסלאמית הלוחמת", הם הכוח היחיד המאורגן שהצליח לשרוד בצורה מוגבלת. לוב תהיה זקוקה לפחות לשנתים שלוש כדי לאפשר את הקמתם והתארגנותם של כוחות פוליטיים חדשים שיהיו מסוגלים לייצג את הזרמים השונים בחברה המקומית המגוונת, ובחלקה עדיין שבטית. התהליך כבר התחיל. האיחוד של המורדים בעיר מסראתה פירסם בתחילת השבוע הודעה בה הציג את מועמדותו של עבד אלרחמן אלסוייחלי לראשות הממשלה. אלסוייחלי מוכר כאיש אופזיציה מתון מתקופת קדאפי. בראיינות לתקשורת הוא אמר כי לא ברור את מי מייצג מחמוד ג'בריל, מועמדה של מועצת המעבר, וכי ככל הידוע לו ג'בריל מקושר עם רבים מאנשי המשטר הקודם, מה שיכול לסכן את הקמתו של שלטון דמוקרטי.

אלה רק ניצנים של התעוררות הזירה הפוליטית וצפויות עוד התפתחויות רבות משמעות בתקופה הקרובה כאשר בינתיים מתפתח כבר עימות בין אסלאמיסטים לחילונים.

התפתחות העימות בין אסלמאסטים לחילונים

לאחר כיבוש מבצר באב אל עזיזיה, מעוזו של קדאפי בטריפולי, נחשף שמו של מפקד כוחות המורדים שכבשו את עיר הבירה והתברר שמדובר בעבד אלחכים באלחאג', הידוע גם בשם עבדאללה אלצאדק, איש האסלאם הקיצוני שלחם באפגניסטאן נגד הרוסים. התברר גם כי הוא שהקים את "הקבוצה האיסלאמית הלוחמת", מי שהיתה האפוזיציה המרכזית מול קאדאפי בשנות ה-90. באלחאג' ואנשיו הצליחו לחדור לוועדות המהפכניות, שהיוו את הבסיס לשלטונו של קדאפי, ולהקים מחנה אימונים באזור הררי במזרח המדינה. בסופו של דבר גילה המודיעין של קדאפי את מקומו של המחנה והוא הופצץ מן האויר וחוסל. הקבוצה פורקה, באלחאג' הצליח לברוח לחו"ל, היה פעיל שנים רבות בשורות הג'יהאד ולבסוף נעצר בתאילנד ע"י סוכנים אמריקאים והוסגר ללוב ב-2004. הוא שוחרר באופן מפתיע ב-2010 לאחר שחזר בשאלה (כנראה חלקית), בעקבות דיונים עם חבריו בכלא ואף פירסם ספר בשם "מחקרים מתקנים" על מהות הג'יהאד. באלחאג' הצטרף למורדים מיד עם תחילת ההפגנות ב-17 בפברואר ועל פי התקשורת הלובית ואתרי אינטרנט איסלאמיים, הפך תוך זמן קצר ל"דינמו" של מועצת המורדים. עם חשיפת שמו ומעלליו נחרדו שותפותיה האירופיות של מועצת המורדים. באלחאג' הודיע בתגובה כי אין לו קשר עם אלקעאדה ואינו מתכוננן לפעול להקמתה של מדינה אסלאמית בלוב, אך יש ספק ביחס לכוונותיו האמיתיות.

בימים האחרונים, העיתונים החדשים של טריפולי (אשר הופיעו אחרי שחרורה של הבירה ממשטרו של קדאפי), הנוטים לצד הליברלי, פתחו במתקפה נגד גורמים אסלאמיים ונגד עבד אלחכים באלחאג'. בהתאם למידע שפורסם, גורמים אסלאמים חדרו לטריפולי והקימו שם משמרות צניעות שכבר מסיירות בעיר ומפעילות לחצים על מכוני יופי ואולמות אירועים לסגור את דלתותיהם. בנוסף, פורסמו בזמן האחרון פסקי הלכה, ממקורות עלומי שם, בדבר חובתן של נשים לעטות את הצעיף והאיסור שחל עליהן לצאת לעבוד מחוץ לביתן. כמו כן, נשמעו גם איומים על ערוצי טלוויזיה לבל יאפשרו לנשים להופיע על המסך הקטן. עוד נמסר כי המועצה הצבאית של טריפולי, בראשותו של באלחאג', משתלטת על מבני ציבור ובעיקר על הבניינים בהם שוכנים גורמי תקשורת וערוצי טלוויזיה, זאת ללא ידיעת מועצת המעבר בבנגאזי. העיתון "ערוס אלבחר" (כלת הים) כתב בגיליונו מ-20.9 כי לאחרונה הגיעו ל"מעיתיקה", נמל התעופה הבינלאומי של טריפולי, תשעה מטוסים שהביאו 100 טון של נשק, ציוד קשר ומשקפות מקטאר. המשלוח שנמסר לבאלחאג' לווה בקצינים קטארים שהקימו יחד עמו חמ"ל בנמל התעופה. העיתון טוען כי המטרה היא להשתלט על לוב, כפי שעשה חיזבאללה בלבנון, וסביר להניח כי ממתינה ללוב מלחמת אזרחים עקובה מדם. בינתיים לידיעות אלה אין אישור ממקורות אחרים, אך נראה כי בטריפולי, בחסות המועצה הצבאית בראשות באלחאג', יש מאמץ לקדם הקמת מסגרת שליטה בעלת מאפיינים אסלאמיים.

הולכים אל הלא נודע

לוב צועדת אל הבלתי נודע. אמנם מועצת המעבר כבר הוכרה על ידי הקהילייה הבינלאומית, אך המלחמה עדין לא הוכרעה והיא יכולה להתפתח למלחמת גרילה שתפגע בשיקומה של המדינה. גם לא ידוע אם המועצה הצבאית תוכל להקים ממשלה זמנית שתהיה מקובלת על מיגוון האוכלוסיה ואשר תפעל בהרמוניה להקמת מוסדות נבחרים דמוקרטים. הזירה הפנימית נמצאת רק בשלבי התעוררותה המוקדמים ויש לצפות לחילוקי דעות מהותיים על צורת המשטר החדש ואין להוציא מכל אפשרות תופעות של אלימות. אולם, יותר מכל קיים איום, שעוצמתו אינה ידועה בשלב זה, של השתלטותם של כוחות אסלאמיים על המהפכה, מה שעשוי להצית מלחמת אזרחים ואפילו להביא להתפרקותה של המדינה לאזורים אוטונומים על בסיס שבטי או אסלאמי. אירופה ללא ספק דואגת.