התראות

להגיב למתקפה של איראן או לא להגיב: האם זו השאלה?

התגובה למתקפה צריכה להיות המשך פעולות יזומות ישראליות המכוונות נגד איראן בשטחה ומחוצה לו.
שיתוף
קריקטורה
(Amjad Rasmi/Arab News/Asharq Al-Awsat)

עניינים

לאור המתקפה האיראנית על ישראל, מתנהל דיון האם ישראל צריכה להגיב או לא להגיב לפעולה של איראן. מה שחסר בדיון הוא העובדה שהתקיפה האיראנית היא למעשה "תגובה" לפעולה ישראלית משוערת שחיסלה את סגל הפיקוד של כוח אל-קודס בסוריה.

הסיבות בעד ונגד מתקפת תגמול ישראלי מתמקדות בסוגיית ה"הרתעה", מושג שנמדד למעשה התנהגותית ולכן דורש הערכה פסיכולוגית.

המצדדים בתגובה מיידית נגד איראן טוענים כי בלעדיה תיחלש ההרתעה הישראלית, בעוד שהמתנגדים טוענים כי עצם ההגנה הישראלית המוצלחת היא הפסד לאיראן וטוב אם נמנע כעת מתגובה ישירה. שאלת ההרתעה מתעלמת מהעובדה שהתקיפה האיראנית נועדה, מנקודת מבטם, ליצור לעצמם הרתעה; להניא את ישראל מתקיפות עתידיות נגד דמויות ונכסים איראניים. לכן אסור לנו לתת להם פרס וחייבים להיות נחושים בדרכנו.

השאלה האמיתית שיש לשאול היא האם המתקפה האיראנית תצליח או לא תצליח להפחית את ההסתברות לפעולות צבאיות ישראליות בעתיד. מבחינה פסיכולוגית, שאלת ההרתעה נמדדת בהתנהגות הנראית לעין. המשך פעולות יזומות ישראליות המכוונות נגד איראן בתוך איראן ומחוצה לה יהוו עדות לכך שאיראן לא הצליחה להשיג הרתעה במתקפה הנוכחית שלה. וזאת למעשה תהיה התגמול הכי יעיל שישראל יכול לאמץ.

ההתמקדות במתקפת נגד ישירה עכשיו כתגמול נגד איראן בניגוד להמשך פעולות ישראליות קיימות להחלשת איראן מחמיצה את הנקודה ומתעלמת מה- "תמונה הגדולה" מבחינת ישראל. המדד להצלחה הישראלית בסיכול התקיפה האיראנית הוא האם ישראל תמשיך או לא תמשיך במדיניות הצבאית הנוכחית שלה נגד איראן-כלומר המשך פעולות יזומות כמו שראינו בדמשק נגד מפקדי כוח אל-קודס.

בהתחשב בהצלחתה של ישראל נגד התקיפה האירנית, יש לראות בכל פעולה איראנית עתידית בתגובה ליוזמות ישראליות מוצלחות כעדות לכישלון במטרה המוצהרת של איראן בתקיפה להרתיע את ישראל. יכולתה של ישראל להתגונן מפני התקפות איראניות מאפשרת לה להמשיך ולהרתיע את איראן מיעדיה הצבאיים והפוליטיים נגד ישראל.

בשורה התחתונה מדובר בסוגיה קונספטואלית, כאשר אלה שמצדדים בתגובה מיידית רואים אותה כהכרחית על מנת לשמר את ההרתעה של ישראל ואלו שמצדדים בתגובה עמומה ולא מיידית רואים זאת אחרת.

המתקפה האיראנית לא הייתה הפתעה. המנהיג העליון של איראן הצהיר על כוונותיו במספר הזדמנויות והוכרז עליה כ"עונש" על ההפצצה הישראלית על המתחם האיראני בדמשק שהרגה כמה מפקדי כוח אל-קודס. בחינה קונספטואלית, התנהגותה של איראן היא "תגובה" ליוזמה ישראלית וכזו מתוארת בצורה הטובה ביותר כ"מתקפת נגד" ולא כ"מתקפה". מתקפת הנגד הזו נועדה בבירור "לשלוח מסר" לישראל ש "…מטרתה לחזק את ההרתעה של איראן" נגד ישראל, וזאת לפי "אל-ג'זירה".

המושג "הרתעה" מוגדר בסקירת נאט"ו כ"…איום הכוח על מנת להרתיע יריב מלנקוט בפעולה לא רצויה." בעוד שהפעולה של איראן הייתה ניסיון להרתיע את ישראל מהתקפות עתידיות נגד אנשי איראן ונכסיה, מה אמורה להיות התגובה היעילה ביותר של ישראל בעקבות פעולותיה של איראן? כמובן, המשך הפעולות הצבאיות ועסקים כרגיל.

מדיניות הפעולות הישראליות נגד איראן היא קודם כל כדי לסכל אסטרטגיה איראנית (ברוב דרך שלוחיה) שמטרותיה להחליש את ישראל. אם לשפוט על פי אופי המתקפה האיראנית הנוכחית נגדנו, הפעולות הישראליות גרמה לבהלה איראנית ודחפה אותה למקום שבו היא נאלצה להגיב בעוצמה, ואולי בצורה נמהרת. בעוד שישראל תרצה לצמצם את ההסתברות למתקפה איראנית עתידית, חשוב הרבה יותר מבחינה אסטרטגית להמשיך ליזום ולסמן נכסים האיראניים כמטרות ראויות. אם ישראל אכן תמשיך במדיניות זו, המתקפה האיראנית שחווינו לא תשיג את מטרתה. זה אמור להיות יותר חשוב ויותר מעשי מפעולת תגמול ראוותנית מיידית.

פרדיגמת ה"תגובה" שכמה גורמים ישראלים דוגלים בה מניחה שמטרת האסטרטגיה הישראלית היא למנוע מתקפת נגד איראנית, כאשר למעשה המטרה היא למנוע התקפות יזומות מצד איראן מכל מקור—הן מלבנון והן מתימן ומסוריה, עירק או תימן אבל בסופו של דבר המטרה העליונה היא למנוע מאיראן יכולת גרעינית . תגובה ישראלית במטרה לצמצם מתקפה איראנית אפשרית בעתיד תהיה יעילה רק אם איראן תאבד מוטיבציה להגיב לפעילות יזומות צבאיות ישראליות. הסבירות שזה יקרה הוא עניין של הבנה נכונה ומדידה מדויקת של החשיבה האיראנית.

כל עוד שישראל מסוגלת להגן על עצמה ביעילות מפני פעולות תגמול איראניות עתידיות, המשך האסטרטגיה שלה ליזום הרתעה מונעת נגד אינטרסים איראניים, כפי שעשתה עד כה, מבלי לנקוט בפעולת "תגמול" פורמלי נראית נכונה.

האינטרס הישראלי עשוי להיות לחזק ולהעמיק את הברית האזורית שתמכה בישראל במהלך מתקפת איראן ולהימנע מפעולות שעלולות להתפרש כ"תגמול" על שטח איראן, פעולה שעלולה לטרפד חיזוק היחסים עם בעלי ברית פוטנציאלים. במקביל, המשך המדיניות הנוכחית ובפעולות המכוונות נגד אינטרסים איראניים, כפי שנתמכו על ידי רוב ממשלות המערב, יהיה הגיוני ותעבוד נגד מטרתה המוצהרת של איראן, כלומר למנוע פעולה ישראלית יזומה נגדה בעתיד. אבל יותר חשוב, היא תהיה מרכיב מרכזי בכל תוכנית לסכל שאיפות הגרעין של איראן ולסיים לתמיד את משטר האייתולות.

פורסם ב-ערוץ 7

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close