התראות

כשלון ביקורו של קרי במצרים

שיתוף
ועידת פריז: מהלך אירופי-פלסטיני (בתמונה: ג'ון קרי, מזכיר המדינה)
ועידת פריז: מהלך אירופי-פלסטיני (בתמונה: ג'ון קרי, מזכיר המדינה)

עניינים

מצרים: בכיר אמריקאי נוסף מתקבל בהפגנות זעם

ביקורו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בראשית השבוע במצרים בוודאי העלה מחשבות נוגות בוושינגטון. זו הפעם השנייה בתקופה האחרונה ששר החוץ של המעצמה הגדולה וידידתה של מצרים מתקבל בהפגנות זעם. ביולי שעבר היתה זו הילארי קלינטון, שבאה להקים קשר ראשון עם מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שזה עתה נבחר והושבע לנשיא, אך הופתעה מהפגנות נגדה בהם חברו מפלגות לא אסלאמיות וקופטים האשימו את ארה"ב בתמיכה באחים המוסלמים ובסיוע להגעתם לשלטון.

האופזוציה הלא אסלאמית במצרים: קוראת להחרמת ביקורו של קרי

השבוע חזרה על עצמה התופעה ביתר שאת. בנוסף להפגנות וייצוג תקשורתי עוין לארה"ב, הודיעה "חזית ההצלה הלאומית", המאגדת את מפלגות האפוזיציה הלא אסלאמיות, על החרמת ביקורו של קרי. זאת מאחר שארה"ב קראה לכל המפלגות להשתתף בבחירות הקרובות לפרלמנט האמורות להתחיל ב- 22 באפריל מבלי להתחשב בעמדת האופוזיציה הנחושה להחרים את הבחירות. מחמד בראדעי מנהיג החזית אמר שזו התערבות בעניינה הפנימיים של מצרים. האופוזיציה מתנגדת לקיום הבחירות על בסיס החוקה החדשה, בה היא היא אינה מכירה, וקוראת להקמת ממשלה נייטרלית שתנהל את הבחירות בשקיפות מלאה ותמנע זיופים והפרות חוק. מוחמד ברדעי וחמדיין סבאחי, מנהיג הזרם העממי – נאצריסטי הפועל בשיתוף עם בראדעי – הודיעו כי לא יפגשו עם קרי. עמרו מוסא, הצלע השלישית של "החזית"  הביע עמדה דומה, אך הסכים לבסוף לפגוש את קרי ב"אופן אישי", בארבע עיניים, כמנהיג מפלגת הקונגרס שהוא עומד בראשה ולא כמייצג "החזית". קרי אמנם טלפן לבראדעי עם הגיעו לקהיר ב- 2 במרץ, אך לא הצליח לשכנעו לשנות את עמדתו. בסופו שלדבר נועד קרי רק עם ששה נציגים של ארגוני אופוזיציה, שנענו להזמנת שגרירות ארה"ב לפוגשו, מתוך ה- 11 שהוזמנו. אחרי המפגש התברר כי קרי חזר על עמדת ארה"ב כי יש לקיים את הבחירות למען הבטחת יציבותה של מצרים, בעוד ששלושה מבני שיחו חזרו הודיעו כי יחרימו את הבחירות והשלושה האחרים אמרו כי ישתתפו רק אם יובטחו נקיון הבחירות ושקיפות תהליך ההצבעה. קרי נכשל איפוא בשליחותו, שעיקרה היה לפעול לשימור יציבותה של מצרים.

ארה"ב: מנסה לשמר את מצרים כעוגן של יציבות

קרי בא למזרח התיכון שבועות ספורים לאחר מינויו כשר חוץ כדי להכיר אישית את השחקנים המרכזים באזור, אך בעיקר כדי לוודא כי ארה"ב שומרת על מעמדה באזור. בנוסף למצרים הוא ביקר בטורקיה, סעודיה איחוד האמירויות וקטאר. בתקופת מובארק מצרים הייתה המעצמה המרכזית עליה הייתה מושתתת מדיניות ארה"ב במרחב הערבי. היא הייתה עוגן של יציבות ושמרה על השלום עם ישראל. בהיעדר תחליף, ארה"ב מעונינת לשמור על יחסים אלה עם מצרים, אפילו אם עברה לשלטון האחים המוסלמים, להם מטרות אחרות מאלו שהיו למובארק.

קרי: "ארה"ב מייחסת חשיבות עליונה לתפקידה של מצרים במזה"ת"

קרי התכוון להטיל את מלוא כובד משקלה של ארה"ב על מורסי ועל האופוזיציה כדי שיגיעו להבנה לגבי ניהולה של המדינה. הוא קרא למורסי לשמור על ערכי הדמוקרטיה, אך גם הדגיש בפניו כי ארה"ב מייחסת חשיבות עליונה לתפקידה שלמצרים במזה"ת ולשמירת השלום עם ישראל. בשיחותיו עם ראשי המודיעין המצרי הוא התייחס לצורך לטפל בבעיות הביטחון בסיני ומניעת הברחת נשק לעזה. במישור הכלכלי, הוא גילה הבנה למשבר החריף בו נמצאת מצרים והבטיח כי ארה"ב תסייע לה נוכח מצוקתה הכלכלית. הוא התחייב להעביר לאוצר המצרי 250 מיליון דולר, מתוך המיליארד דולר שהבטיח אובמה למצרים לפני שנה. עם זאת, הוא גם תבע ממורסי לאשר סופית את ההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית בדבר הלוואה של 4.8 מיליארד דולר. אישור ההלוואה מתעכב בגלל המצב הפוליטי הבלתי יציב ובשל הצורך למצוא פתרון הלכתי לתשלום הריבית – דבר המנוגד לשריעה המוסלמית. ההסכם, אם יאושר, יפתח את השער להלוואות נוספות בריבית נמוכה ממדינות אחרות ולהשקעות של חברות בינלאומיות. מורסי נדרש בתמורה להפעיל רפורמות ייעול בסקטור הציבורי ולבטל סובסידיות –  מה שיכול להחמיר את המשבר הפוליטי חברתי-כלכלי בו שרוייה המדינה.

מפגינים קוראים לסילוקם של האחים המשלטון

אלא שצרותיה הגדולות של מצרים לא ניתנות לפתרון כל עוד נמשכת אי היציבות וכל עוד אין הידברות בין האופוזיצייה למורסי. תהום גדולה מפרידה בין שני הצדדים.  מורסי כפה על המדינה חוקה שנתקבלה במועצה מכוננת בעלת רוב של אסלאמיסטים, לאחר שפרשו ממנה הנציגים החילונים והקופטים. הוא גם הוציא צו נשיאותי שהיקנה לו גם את סמכויות החקיקה והעניק חסינות מלאה להחלטותיו ואף פיטר את התובע הכללי. הוא אומנם נאלץ לסגת משתי החלטותיו האחרונות בשל הלחץ הציבורי והתנגדות הרשות המשפטית, אך לציבור התברר כי לאחים המוסלמים, ומורסי בראשם, יש מטרה אחת: להשיג שליטה מוחלטת על כל גלגלי השלטון ולהנציח את שלטונם. על רקע זה פרצו המהומות והוקמה חזית ההצלה הלאומית. ההפגנות הולכות ומתגברות ומורסי אינו מצליח להרגיען. להפך, ככל שעובר הזמן המצב מחמיר. המפגינים קוראים לסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון ולהדחתו של מורסי, ואף  קוראים לצבא לתפוס את השלטון. במספר ערים פנו מפגינים לערכאות משפטות כדי לתת יפוי כוח לשר הביטחון, עבד אלפתאח סיסי, לקחת את השלטון. הם מתעמתים ללא הרף עם כוחות הביטחון ומספר ההרוגים הגיע כבר לעשרות והפצועים לאלפים.

מורסי פועל נמרצות לאיוש משרדי הממשלה והשלטון המקומי באנשיו

המפגינים אמנם מוסלמים טובים, כמרבית אזרחי מצרים, אך הם אינם רוצים במשטר השריעה והם איבדו את האימון במורסי. קבוצות של קיצונים, ובינהם "הבלוק השחור", קוראים למרי אזרחי שהתחיל בפורט סעיד והתפשט לערי התעלה ולמחוזות נוספים. תחנות משטרה מותקפות ומועלות באש, פועלים משתקים את מפעליהם ומפגינים עוצרים את התנועה בדרכים ראשיות. מצרים נמצאת על סף אנרכיה. מורסי מתעלם מן המשבר ובנאומיו מסביר כי מצבה של מצרים טוב וכי "הדברים יסתדרו". אך במקביל התברר כי מורסי פועל נמרצות, ובדיסקרטיות רבה, לאיוש משרדי הממשלה והשלטון המקומי בחברי תנועתו. בימים האחרונים פורסמו רשימות של המינויים במשרדי החינוך, הדתות, הפנים והמועצות המחוזיות ונחשף כי אכן האחים פועלים בשיטתיות להעמקת שילטונם.

הציבור המצרי מביע את זעמו על ארה"ב

נראה כי שר החוץ קרי בא לא מוכן למצרים ומבלי היותו מודע לעומק המשבר. מדובר בהתעמתות חריפה הנוגעת לזהותה של מצרים החדשה – האם תצא לדרך של דמוקרטיה ופיתוח או שתסתגר בשלטון אסלאמי רדיקלי. הטפתו של קרי לאופוזיציה כי יש לקיים את הבחירות רק החריפה את המצב וקוממה עליו את הציבור. ראשי האופוזיצייה חזרו ואמרו כי כעת הם נחושים להחרים את הבחירות, אם לא יקבלו את כל הביטחונות לקיום בחירות הוגנות. בה בעת הביע הציבור את כעסו על ארה"ב ומכל אמצעי התקשורת נשמעו הקריאות: לכו מכאן, איננו רוצים בכספכם, אינכם מבינים את מצרים, תמכתם בדיקטטורה של מובארק ועכשיו אתם תומכים בדיקטטורה של האחים המוסלמים. מאידך, כלל לא ברור שמורסי עצמו מתחשב בהפצרותיו של שר החוץ האמריקאי וכבר נשמעים בגבעת הקפיטול ובתקשורת האמריקאית קריאות להפסיק את הסיוע למצרים.

נראה כי על ארה"ב "לעשות חושבין". האחים המוסלמים אמנם הצליחו להגיע לשלטון במצרים, תוניסיה ובמרוקו ומצבם מתחזק במדינות אחרות כמו בלוב ובקרב האופוזיציה הסורית, אך השאלה היא האם ארה"ב מוכנה להשלים עם השתלטות האסלאם הרדיקלי או לעודד את אלה המוכנים להיאבק בו.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close