התראות

צרפת במשבר חברתי עמוק וחסרת אונים מול הטרור

הפיגוע בשטראסבורג מעלה מחדש את נושא ההגירה למדינה ואת הניסיון הצרפתי לטשטש את המציאות • צרפת נמצאת תחת משטר חירום זמן רב
שיתוף
הפיגוע בשטראסבורג
הפיגוע בשטראסבורג

עניינים

בערב חג מולד זה שוררת בכל רחבי צרפת אוירה של עצב ודיכאון שלא הייתה מזה שנים רבות במדינה ארופית. המצב הכלכלי והחברתי בכי רע והוא מדרדר מיום ליום. מחאת "האפודים הצהובים" קוראת תגר לממשלה בהפגנות סוערות ובמעשי וונדליזם שלא היו כמותם גם בעת מהומות הסטודנטים במאי 1968.  אז המחאה הייתה אידאולוגית, ונבעה ממרד נעורים נגד הממסד, היום סמלי המדינה מנופצים לכל עבר בעוד ההמון משתולל  ומשליך את זעמו לעבר העשירים, הבנקים, סמלי הקפיטליזם שהנשיא מקרון מייצג אותם.

לפני 18 חודשים נבחר מקרון לנשיאות בקול תרועה רמה ובמצלתיים, אך מתוך ברירת מחדל, כשעמדה מולו בסבוב השני של הבחירות מנהיגת הימין הקצוני, מרין לה פן.

כל הבטחותיו לשנויים מרחקי לכת ורפורמות חברתיות וכלכליות כשלו. גם כאשר נסה לרכך את עמדותיו ולהמתיק את הגלולה המרה בהסרת הגזרות, הרוב המכריע של הצרפתים ממשיך לשקוע בפסימיות ומאשימו להיות מנותק מהמציאות. האיש ברחוב אינו מאמין לו וחושש ממשבר עמוק שיפגע עוד יותר באורח החיים היום יומי, דבר שגם יחליש את  תדמיתה ומעמדה של צרפת באירופה ובזירה הבינלאומית. 

באוירה דכאונית זו ועל רקע המשבר החברתי, ממשלת צרפת מתמודדת גם  בגל טרור איסלמי חסר תקדים המתמשך בשטחה זה כבר כמה שנים.

בהקשר זה, מן הראוי לציין כי התקשורת המצרית טוענת כי המהומות האחרונות בצרפת דומות לאותן מחאות שהיו במצרים והובילו להפלת משטרו של חוסני מובארק. לטענתם, ארגון האחים המוסלמים היה גם מעורב בהפגנות של "האפודים הצהובים" והם אף הצליחו להסתנן לשורותיהם במטרה ללבות את האלימות, פעולות הביזה והחבלה נגד הבנקים, החנויות, ומשרדי הממשלה. האשמות אלו אמנם הוכחשו על ידי הארגון האיסלמי, אולם אין ספק, כי קיים קשר הדוק בין השמאל הקצוני בצרפת עם "ארגוני צדקה" ערביים המזוהים  עם האחים המוסלמים.

הפגוע האחרון שהיה בשוק חג המולד בשטרסבורג ב-11 בדצמבר 2018 ממחיש עוד יותר את אזלת היד של השלטונות למרות כל האמצעים שננקטו  עד כה.

בפיגוע זה כמו באחרים התברר כי שלטונות צרפת ממשיכים להסתיר מידע חשוב לציבור. הם מתעקשים להשתמש בטרמינולוגיה ייחודית, במושגים שונים בשפה הצרפתית  במטרה אחת להימנע מלהגדיר במפורש מה היא פעולת טרור ומי הוא טרוריסט. בכל מהלך שנעשה אחרי אירוע טרור הם גם נמנעים לומר בפרוש כי כל הפיגועים בוצעו על ידי טרוריסטים מוסלמים. משטרת צרפת גם אינה פועלת מספיק נגד הרדיקליזציה האסלמית במסגדים וכן בבית הסוהר. יש היום בצרפת יותר מ-עשרים אלף "חמומי מוח איסלמים" שמסרבים לשוב למוטב ולהתאקלם בחברה. גם אז כמו היום נאמר על ידי השלטונות כי " החשוד היה ידוע למשטרה בשל עבירות פליליות, סמים או שוד ושלא התגלו אחרי מעקב  אחריו שום סימנים להקצנה דתית. לא יכולנו לומר שהוא קיצוני עד כדי כך שעשוי היה להוציא לפועל פיגוע וכל הנראה הוא פעל לבדו."

 זאת הגישה המוטעית והחוזרת על עצמה בכל אירוע מאז תחילת גל הפיגועים.

הטרוריסט האחראי לפגוע בשטרסבורג הוא כמו רוב המחבלים האחרים, צעיר מוסלמי שנולד בצרפת למשפחה שהגרה מארצות המגרב. צרפת, מדינה חילונית מקפידה להפריד בין הדת למדינה ומתמידה לא לשייך את מבצעי הפגועים למוצאם או לדתם. גם אין כל רשום על כך בתעודות הזהות ובכל מרשם אוכלוסין אין לדעת מה מספר המוסלמים או היהודים החיים במדינה וכולם מסתמכים על הערכות של מוסדות הקהילה בלבד.

הפגוע בשטרסבורג אינו מקרי כי עיר זאת היא בירתה של חבל אלזאס שגובלת עם גרמניה. קיימת בה אוכלסיה גדולה של מוסלמים. חלקה רדיקלית וקצונית שבעבר ניסתה לפגוע בשוק חג המולד הססגוני המושך מדי שנה יותר מעשרה מיליון מבקרים. המטרה של האסלמים אינה רק התקפת טרור נגד יעד דתי, פגיעה משפילה ואימתנית בסמל הנצרות,  והרג של חפים מפשע בשוק הומה אדם,  כי אם גם בגלל ששסטרבורג היא סמל אירופי, עיר הקשורה בטבורה לגרמניה ובמיוחד מושבו של הפרלמנט האירופי.

כבר ב-דצמבר  2000 , לפני בדיוק שמונה שנים, נלכדה בעיר חולית טרור הקשורה לרשת גרמנית של אל-קיידע שמעוזה בפרנקפורט. בראש החוליה עמד אחד מסגניו של בן לאדן באירופה, מוחמד בן סקריה, שתכנן פגוע ראוותני לקראת חג המולד. הוא תכנן בין היתר לפגוע במגדל אייפל ובשווקי חג המולד  בסטרסבורג ובפאריס. חברי החוליה היו סלפיסטים  ממוצא אלג'יראי. החוליה נעצרה ופורקה על ידי פעולה משותפת של שרותי הביטחון של צרפת וגרמניה, היא נלכדה כמה ימים בלבד לפני חג המולד. בביתם של הטרורסטים נמצאו חומרי נפץ בתוך סירי לחץ, רמונים וכלי נשק וכן קלטות ווידאו. החוליה צלמה מבקרים רבים בשוק חג המולד ופרסמה כתובות מאיימות כגון : "נשלח את כל הכופרים לגיהינום כי הם אויבי אללה".

על פי מקורות בשרותים הצרפתים, תוכנן גם פגוע ראוותני  נוסף נגד הקאטדרלה המפוארת המקומית, על פי הוראות מפורשות שהתקבלו ממחנות אמונים של אל-קיידע באפגניסטאן, שם גם התאמנה החוליה קודם ששבה לצרפת. נזכיר כי מטרת אותם טרוירסטים היתה לתקוף  את שגרירות ארצות הברית בפאריס מיד אחרי הפגוע שהיה נגד מגדלי התאומים בניו יורק ב11 בספטמבר 2001.

מה שמדאיג בפגוע האחרון בשטרסבורג הוא שהמחבל, שריף צ'קאט בן 29, היה ידוע למשטרה. הוא ריצה שמונה שנות מאסר ושוחרר. ובאותו יום של הפגוע נעשה אף חיפוש בביתו ונמצאו שם כלי נשק ורמונים. עוד ועוד, הטרוריסט הצליח לחדור לשוק חג המולד שהיה מקום מוקף בשוטרים ומאבטחים והוגדר כאזור סטרילי לחלוטין. המחבל גם הצליח להלחם בשוטרים שרדפו אחריו ואף נמלט במונית. רק שש שעות לאחר הירי הודיע שר הפנים החדש של צרפת , כירסטוף קסטנר, כי הועלתה רמת הכוננות לשיא. המחבל הבודד הצליח לשתק עיר שלמה, לרתק  בבתיהם אוכליסיה של יותר מ- 275000 נפש, ולהטיל מצור על כל חברי הפרלמנט האירופי עד עלות השחר.

אין ספק כי היתה כאן שורה של מחדלים חמורים שמחייבים את השלטונות לערוך בדק  בית יסודי.

נזכיר כי  מצב חרום שרר במדינה במשך 719 ימים, וחוק דרסטי המגביל את התנועה והמגביר את האכיפה של חשודים התקבל בפרלמנט כבר בנובמבר 2017 .היום, צרפת נמצאת שוב בעוצר והתנועה הרגילה עצרה מלכת.

כדי להבין את התופעה ומדוע צרפת הפכה להיות מוקד לפגועי טרור איסלמים נזכיר את שרשרת ארועי הטרור המרכזיים שהיו מאז 2012:

מרץ 2012- מחבל צרפתי ממוצא אלגיראי, מוחמד מרח, רוצח בעיר טולוז 7 בני אדם ובניהם אב למשפחה יהודית ואת שלושת ילדיו בכניסה לבית ספר "אוצר התורה". המחבל היה ידוע לשרותים החשאיים.  

ב-7 בינואר 2015- ג’יהדיסטיים בעלי נתינות צרפתית ביצעו טבח נגד מערכת העיתון הסטירי CHARLIE HEBDO ונגד יהודים שבאו לקנות חלות שבת במרכול כשר. למחרת נערכת הפגנה המונית של סולדיריות בהשתתפות ראשי ממשלות ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ב-3 בפבואר 2015- התקפה עם סכין מטבח נגד שלושה חיילים צרפתים שאבטחו מרכז קהילתי יהודי.

ב-19 באפריל 2015- סוכל ברגע האחרון נסיון לפוצץ כנסיה בעיר VILLEJUIF.המחבל ממוצא אלג'יראי היה ידוע לשרותי הביטחון.

ב-26 ביוני 2015-  נערף ראשו של מנהל מפעל על ידי מחבל מוסלמי. ברגע האחרון סוכל נסיון של אותו מחבל לפוצץ רכב עמוס בבלוני גז.

 ב-23 באוגוסט 2015- התקפה על ידי מוסלמי ברכבת אקספרס  שנסעה מבריסל לפאריס. הודות לתושייתם של חיילים אמריקנים בחופשה נוטרל המחבל.

ב13 בנובמבר 2015-התקפות סימולטניות נגד מסעדות, ואיצטדיון STADE DE FRANCE ומועדון BATACLAN. הוכרז על מצב חרום בכל הטריטוריה הצרפתית. 130 הרוגים ו-350 פצועים.

7 בינואר 2016- סוכלה התקפה נגד מטה משטרה בפאריס על ידי טרוריסט שזעק לעבר השוטרים:  "אללה ואכבר" כשסכין קצבים בידו.

13  ביוני 2016- זוג קציני משטרה נרצח במקום מגוריו, ראש האישה נערף על ידי מוסלמי. הפגנות של שוטרים ברחובות וקריאה נואשת למשאבים נוספים ולביטחון יתר.

14  ביולי 2016- הטבח בניס על ידי נהג משאית שהיה ידוע למשטרה כעבריין סדרתי ומסוכן ושריצה בעבר תקופת מאסר ושוחרר. באחרונה הוא עבר שטיפת מוח של מטיפים מוסלמים. בטבח הנורא היו 84 הרוגים ובהם עשרה ילדים ו-300 פצועים מתוכם 50 נלחמים על חייהם בבתי החולים. ארגון דאע"ש נטל את האחריות לטבח. כוחות הביטחון פתחו בחקירה נגד המחבל שהיה ממוצא טוניסאי ונשאלת השאלה האם אכן נשבע אמונים לארגון האיסלמי.

במקרה הזה כמו באחרים נשאלת השאלה מדוע לא ננקטו צעדים מתאימים ודרסטיים כדי למנוע פיגועים נוספים? מדוע צרפת עדיין לא הפנימה את העובדה כי יש להלחם בטרור הקיצוני עד חורמה? יש גם לתמוה מדוע אפשרו לנהג משאית של 19 טון לנסוע בלב הריבריה ביום הבסטיליה שהוא יום חג ושבתון? מדוע האמינו השוטרים לנהג שאמר להם כי הוא נושא עימו "גלידות לחוגגים"? מדוע ולמה לא נערכה בדיקה יסודית במשאית הארורה? ואם היתה זו משאית תופת, האם האסון  לא היה אז גרוע אלף מונים?

אין ספק כי הנוכחות של 8 עד 10 מליון מוסלמים בצרפת מדירה שינה ממקבלי ההחלטות בצרפת. היא משפיעה מאוד בדרג המדיני וגם בהיבט המודיעיני.  יש לציין שבניגוד לגרמניה שבה רוב המוסלמים הם טורקים, או אנגליה שרובם מהודו ופקיסטן, בצרפת הרוב המכריע הוא ממוצא צפון אפריקאי, ממרוקו, טוניסיה ואליג'ריה.

צרפת שהיתה בשנות ה70 וה-80 מאוד נדיבה למהגרים מצפון אפריקה ולאיחוד משפחות מגלה היום את כפיות הטובה. כל עוד המוסלמים שבקרבה לא יפנימו כי אכן יש צורך להקלט כאזרחים רגילים ההסתה הדתית המוסלמית תמשיך להכות גלים ועימה פגועי טרור  נוספים.

המצב הקיים והמדרדר מבחינה חברתית וכלכלית ורבוי פעולות הטרור משפיעים על הלוך הרוח בקהילה היהודית. אין ספק כי ככל שהמצב ידרדר יותר והמשבר יחריף , אזי היהודים, המהווים את הקהילה הגדולה ביותר במערב אירופה, יחששו מאוד להיות הקרבנות של זעם ההמון, פעולות הטרור והמעשים האנטישמים.

 בתוך כך, מחויבת ממשלת צרפת לנקוט לאלתר בכל הצעדים הנחוצים במטרה למנוע התנכלויות נגד הקהילה לא רק בהצבת שוטרים, כי אם גם בפעולות מנע נמרצות, נגד מפירי חוק, ההסתה והחרמות. עליה למנוע עימות בין יהודים וערבים על רקע הסכסוך הישראלי-פלשתיני ובמיוחד להמנע מההחלטות התומכות בעקיפין בדה-גליטימציה של מדינת היהודים ובתמיכת ועדוד עקיף של פעולות טרור החאמס והארגונים האיסלמים למיניהם .  

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close