התראות

כללי המשחק החדשים ברצועת עזה

שיתוף
לוחמי דעא"ש בסיני

עניינים

הארגונים הסלפים הג'יהאדיסטים ברצועת עזה, התומכים בארגון דאע"ש הצליחו בשבוע שעבר, בירי של כמה רקטות בודדות לעבר ישראל וללא נפגעים, להביא למתיחות מחודשת בין תנועת חמאס לישראל. דבר זה ממחיש כמה נפיץ המצב בדרום הארץ.

ירי הרקטות של שני ארגונים, "אחפאד אל-צחאבה" ו "עומר חדיד",  נועד להפעיל לחץ על תנועת חמאס לשחרר מן הכלא כ-550 פעילים סלפים שנעצרו בעקבות ההבנות הביטחונות החדשות בין תנועת חמאס למצרים. תנועת חמאס לא טיפלה באופן יסודי בשנים האחרונות בארגונים הסלפים, דבר שאפשר להם לערער את הפסקת האש וההבנות שהושגו בין חמאס לישראל בתיווך מצרי בסוף מבצע "צוק איתן" ב-2014.

ההפצצות הישראליות על מטרות חמאס, בעקבות ירי הרקטות, גרמו נזקים כבדים לכמה מהתשתיות שבנה חמאס בשנה האחרונה ועפ"י מקורות ברצועה כתוצאה מהן התמוטטו גם כמה מנהרות.

ההסלמה הביטחונית החדשה מגיעה בימים הראשונים של יחיא סינוואר בתפקידו החדש כמנהיג הנבחר של רצועת עזה. סינוואר הוא גם המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס ולכן סביר להניח שהניסיון שלה לשנות את כללי המשחק הישראלים החדשים הוא תוצאה של הנחייה שהגיעה ממנו. הרחוב העזתי מצפה לתגובה חריפה של חמאס על ההפצצות הישראליות, במיוחד מיחיא סינוואר הנחשב לקשוח ותקיף מול ישראל, ועפ"י מקורות בעזה, זו הסיבה לאזהרתו של "אבו עוביידה" הדובר של הזרוע הצבאית של חמאס.

"אבו עוביידה" פרסם בדף הטוויטר שלו כי "לכל התקפה (ישראלית) תהיה המילה של הזרוע הצבאית ואם ההתנגדות מבטיחה – היא עומדת בהבטחתה והימים יוכיחו זאת". באתר האינטרנט הביטחוני של חמאס "אלמג'ד" נמסר אופי התגובה הצפוי של חמאס אם ההפצצות האוויריות של ישראל ימשכו, "טיל תמורת טיל, מוצב תמורת מוצב".

ההפתעה של חמאס

 ההיערכות של צה"ל לקראת הבאות חייבת לקחת בחשבון את מכלול דרכי הפעולה האפשריות של חמאס, לא רק את מה שהיא מבטיחה בגלוי. פרשנים בעזה שמכירים את יחיא סינוואר, מעריכים שהוא דווקא ינסה להפתיע את ישראל בפעם הבאה שתתחדש המתיחות בדרום, במה שנקרא "פעולה איכותית" ("עמליה נוועיה" בערבית).

הכוונה לאירוע הרג המוני, או חטיפה של חיילים ואזרחים באמצעות חדירה לעוטף עזה דרך המנהרות, או אפילו חדירה דרך הים לאחד מחופי ישראל הקרובים לרצועה, באמצעות יחידת הקומנדו הימי של הזרוע הצבאית של חמאס. תרחיש נוסף להערכתם יכול להיות שיגור כלי טייס ממולכד לעבר מוצב של צה"ל או ישוב אזרחי.

מקורות בחמאס אומרים כי התנועה הסיקה מפרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין "צוק איתן" והדיון הציבורי והתקשורתי בישראל בעקבות כך, את המסקנה כי ישראל השלימה עם שלטון חמאס ברצועה. הבנת חמאס היא כי ישראל לא מעוניינת למוטט את שלטון חמאס אלא להכיל אותו, כיוון שאין לה פיתרון אחר. לכן הסבירות שישראל תכבוש את כל הרצועה בעקבות אירוע חטיפה או הרג המוני היא נמוכה.

האפשרות שישראל תצא למלחמה כוללת, כפי שעשתה במלחמת לבנון השניה, בעקבות חטיפתם של החיילים רגב וגולדוואסר ז"ל, הפכה, להערכת גורמים בחמאס, לפחות סבירה. לאור זאת, לא מן הנמנע שיחיא סינוואר ינסה להפתיע את ישראל בדרך הפעולה הזו, דבר שעשוי, מבחינתו, לחזק את מעמדו כמנהיג החדש של הרצועה.

הנחת העבודה של סינוואר היא שאם חמאס תחזיק בידיה אזרחים או חיילים ישראלים שנחטפו מעוטף עזה, היא תצליח לכבול את ידיה של ישראל ולמנוע תגובה חריפה נגד רצועת עזה. ישראל תאלץ "לבלוע את הצפרדע" וחמאס גם תצליח לסחוט ממנה עסקה חלופין גדולה יותר מ"עסקת שליט" מ-2011, שבמסגרתה ישוחררו אלפי אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל. לכן החשיבות למקד את מאמצי צה"ל בדרכים למנוע אפשרות של חדירה לישראל דרך המנהרות כה גדולה. המנהרות גם מאפשרות לפעילי חמאס לחזור עם חטופים או גופות בחזרה לתחומי הרצועה ולהחזיק בקלפי מיקוח, דבר שאיננו אפשרי בחדירה לישראל דרך הים.

אפשרות ההתדרדרות לעימות צבאי

סביר להניח ששני הצדדים, ישראל וחמאס, עושים עתה הערכה מחדש לגבי דרכי הפעולה שלהם, אם המצב יתחמם מחדש. התחממות זו עלולה להתרחש במקרה שהארגונים "הסוררים" ברצועה יצליחו לשגר רקטות נוספות לעבר דרום הארץ.

ישראל איננה יכולה שלא להגיב. המדיניות החדשה של שר הביטחון ליברמן היא להגיב בעוצמה גדולה יותר מבעבר וישראל איננה יכולה לסגת בה כעת, מכיוון שהדבר יתפרש כחולשה. גם הזרוע הצבאית של חמאס מילכדה עצמה בהודעתה כי תגיב על כל הפצצה ישראלית.

במצב הזה, האפשרות של הסלמה והתלקחות לעימות צבאי, לא בהכרח מלחמה או מבצע צבאי גדול, גוברת. כל צד מנסה להרתיע את הצד השני ,אך שינוי כללי המשחק שהיו נהוגים עד כה עלול להסלים את המצב עוד יותר. לכך צריך להוסיף את המצב ההומניטארי הקשה ברצועת עזה, המחסור בתשתיות, במים ובחשמל ושיעור האבטלה הגבוה.

ברצועת עזה מצביעים על חודשי אפריל-מאי הקרובים כמועד אפשרי להתלקחות צבאית חדשה ברצועה, לא רק בגלל מזג האוויר היותר נוח, אלא דווקא בגלל ההתפתחויות הצפויות בישראל.

בחמאס יש אסכולה המעריכה כי צפויים זעזועים בקואליציה בישראל בעקבות החקירות הפלילות נגד ראש הממשלה. דבר זה עשוי לדחוף את כל מי שמעוניין ביציבות הקואליציה להסלים את המצב ברצועת עזה, כדי לשנות את סדר היום התקשורתי, זאת בתמיכת ממשל טראמפ, שהציב לו כיעד את המלחמה באסלאם הקיצוני.

ההערכה בחמאס היא כי ישראל גם עלולה לנסות וליצור משבר זמני, כדי לדרוש הכנסת כוחות זרים לרצועה, כפי שהציע ראש הממשלה נתניהו בפגישתו עם שרת החוץ של אוסטרליה.

בצד ההערכה הזו ישנה אסכולה אחרת בחמאס, הסבורה שישראל איננה מעוניינת בעימות צבאי נוסף נוכח ההתעצמות הצבאית הגדולה של חמאס, שיכולה לפגוע באלפי רקטות בלב ליבה של ישראל. האסכולה הזו גורסת כי הנשיא טראמפ מעוניין להקים ציר ישראלי-ערבי סוני, נגד איראן השיעית וכי לא יאפשר לישראל להיגרר למלחמה נוספת בעזה. ציר כזה יהיה מעוניין לדחות את הקמתה של המדינה הפלסטינית ולהוריד את הנושא מסדר היום הבינלאומי.

כרגע נראה שגם ישראל וחמאס אינן מעונינות בעימות צבאי רחב אך ירי הרקטות של הארגונים הסלפים נגד ישראל הגביר עוד יותר את נפיצות המצב בגבול הדרום וישראל צריכה לתת את הדעת על כך ולעשות את הפעולות הדרושות בהקדם כדי שחמאס לא תוכל להפתיעה באמצעות המנהרות שהפכו לסכנה אסטרטגית של ממש.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close