מיום כניסתו לארמון הנשיאות במאי 2017 מנסה הנשיא עמנואל מקרון לשפר את תדימתה של צרפת בזירה הבינלאומית ולשחק תפקיד מרכזי בפתרון סכסוכים. מאז ומתמיד חוששת צרפת מעימותים מזוינים ומאי-שוויון אסטרטגי, ולשם כך, מדיניותה מושתתת על הדיפלומטיה הקלאסית ועל כבוד החלטות מועצת הביטחון והסכמים בינלאומיים.
מקרון מנצל את חולשתה המדינית והכלכלית של אירופה ואת המשברים הפנימיים המחריפים בארצות שונות: בגרמניה, עם פרישתה העתידית של הקנצלרית מרקל, באיטליה, עם עליית הימין הקיצוני והמשבר הקואליציוני, ובבריטניה עם השלכות פרישתה מהאיחוד האירופי.
מטרת מקרון להוכיח כי הממשל הנשיאותי בצרפת יציב מאוד על אף המהומות של "האפודים הצהובים", ושהוא למעשה המנהיג היחידי ביבשת המסוגל ל"החזיר עטרה ליושנה" אל הקהילה האירופית, ולנהל יחסים תקינים וידידותיים עם כל המחנות והצדדים, וכן לשאת ולתת ישירות "בגובה העיניים" עם מנהיגי המעצמות הגדולות כמתווך הגון ואולטימטיבי.
השאיפה הזאת של מקרון היא בעורכיו, מאז שעבר לשדה הפוליטי והתמנה לשר אוצר בממשלה הסוציאליסטית האחרונה, והיא נועדה בעיקר להחזיר לצרפת את המוניטין של מעצמה מדינית, כלכלית ותרבותית ובלתי תלויה במעצמות-על. מטרתה הנוספת היא להחזירה לחיק ההחלטות הגלובליות והגורליות כחברה מן המניין במועצת הביטחון, לשוב וליישם את משנתו של מייסד הרפובליקה החמישית, הגנרל שארל דה גול : מדניות חוץ עצמאית שמסוגלת לישר קו עם ארצות הברית והמערב רק על פי האינטרסים של צרפת.
לאור המבוי הסתום בתהליך השלום עם הפלסטינים והכישלון הצורם של קודמו פרנסואה הולנד, שנרתם בברכת הנשיא אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי, להניע מחדש את התהליך בוועידה בינלאומית שהתכנסה בפאריס ב-15 בינואר2017 , חיפש מקרון מהלך דיפלומטי "חדש ומקורי" שיחזיר את צרפת לקדמת הבמה הבינלאומית ולפעילות מדינית במזרח התיכון.
ראוי לציין כי למרות ההתקרבות לאיראן העדיפו הצרפתים מאז ומתמיד את המחנה הסוני על השיעי. נציין כי בעת מלחמת איראן-עירק של שנות ה-80 תמכה צרפת ללא עוררין בסאדם חוסיין וספקה לו נשק ואף כור גרעיני –"אוסראק" המפורסם שהושמד על ידי ישראל ביוני 1981.
עם פרישת הנשיא דונלד טראמפ מהסכם הגרעין ב-8 במאי 2019 וחידוש הטלת הסנקציות על אירן, ראה הנשיא מקרון הזדמנות פז לצאת למתקפה דיפלומטית חדשה וענפה שמטרתה היא לשמר את ההסכם שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה.
המהלכים הדיפלומטים
ראוי להדגיש כי במגעים שהובילו לחתימת הסכם הגרעין בוינה שחק הממשל הקודם של צרפת תפקיד חשוב . עמדתו של שר החוץ דאז לוראן פביוס הייתה אף יותר קשוחה מהעמדה האמריקנית, כאשר דרש להגיע להסדר "קשוח מכל הבחינות" לרבות הסכם שימנע המשך פיתוח הטילים הבליסטיים. בסופו של דבר התיישרה צרפת עם הנשיא אובמה וחתמה על הסכם גרוע.
מחליפו בתפקיד, ג'אן איב לה דריאן, המכהן היום שר חוץ, ידוע בקשריו הטובים עם העולם הערבי. הם החלו להתהדק מאז שכהן בתפקיד שר הגנה. הוא חתם עם מדינות ערב על הסכמים רבים לשיתוף פעולה ולמכירת נשק וכן טכנולוגיה מתקדמת. הוא חזק את היחסים במקביל עם סעודיה ואירן וכן עם מצרים וקטר ונסיכויות המפרץ. הוא גם הדק את הקשרים עם לבנון. צרפת מפרידה בין "החיזבאללה הפוליטי" לבין "הזרוע הצבאית". היא אינה מאמינה שאפשר יהיה לפרק את חיזבאללה מנשקו ועל כן יש לאפשר למליציה השיעית להיות חלק בהנהגת המדינה הלבנונית. צרפת מודאגת מאי יציבות שלטונית בלבנון, ממשבר כלכלי ומקריסת המערכת הבנקאית.
נזכיר כי בשני העשורים האחרונים אין ללבנון תקציב לאומי והמערכות פועלות מתוך אינטרסים עדתיים שונים בלתי מבוקרים ונגועים בשחיתות. בתוך כך, מנסה צרפת בכל דרך למנוע מלחמת אזרחים חדשה. נציין כי הדאגה אינה רק על עתיד לבנון, היא חוששת במיוחד שמלחמת אזרחים תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטחה.
בעת התקרית האחרונה עם החיזבאללה ליד קיבוץ אביבים, קרא מקרון להפגין איפוק מירבי והדגיש כי הוא קיים מגעים רבים עם נשיא לבנון ועם ראש הממשלה נתניהו ועם נשיא איראן רוחאני.
צרפת גם חוששת שבדידותה של איראן בזירה הבינלאומית תקשיח את עמדתה והדבר עלול לסבך עוד יותר את המצב הגיאופוליטי בסוריה ובעירק. היא אף חוששת מאוד שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן.
לאור הנתונים האלו וסירובו של הנשיא טראמפ לחזור להסכם המקורי עם אירן, גישתה של צרפת הייתה למצוא כל דרך כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות. בתום שיחות רבות שניהל מקרון עם מנהיגי אירופה הוחלט בינואר 2019 על מנגנון INSTEX שיקל לבצע עסקאות עם טהרן בלי להתבסס על המטבע האמריקני.
הרצון של צרפת וגם של גרמניה ואיטליה לסייע לשמר את התועלת הכלכלית שצמחה לאיראן מהסכמתה לחתום על הסכם הגרעין ובעיקר לשמר את ההשקעות הכלכליות. נציין כי המנגנון החדש היה מיועד בראש ובראשונה במתן סיוע במזון, תרופות וסיוע הומניטרי.
במקביל וכדי לרצות את דרישות ארה"ב ואף במטרה ל"מתן" את ההתנגדות הישראלית, העביר שר החוץ הצרפתי לעמיתו האירני את דרישת האיחוד האירופי לפתוח את נושא הטילים למו"מ, אולם מאז האיצה איראן את מאמציה לשדרג את מאגר הטילים שברשותה.
בשיחות שהוא ניהל עם עמיתו זריף וכן בפגישה שקיים מקרון עם נשיא איראן רוחאני, בשולי עצרת האו"ם האחרונה בספטמבר 2018, הבהיר כי הוא מתנגד לשאיפות ההתפשטות של איראן במזה"ת והוא דואג מהמשך הנוכחות האיראנית הצבאית בסוריה, מהתמיכה הצבאית והכספית של איראן בחיזבאללה ומהחתרנות האיראנית בתימן ותמיכתה הצבאית בחות'ים. מקרון גם הביע התנגדות להפרת זכויות האדם מצד המשטר האיראני נגד נשים, מיעוטים דתיים ואתניים. יש לציין כי שלטונות איראן מחזיקים היום במעצר חוקרת צרפתייה ממוצא איראני ומקרון ביקש את שחרורה המידי, אך דבריו נותרו ללא מענה עד היום. פריבא עאדלחה נעצרה ביולי 2019 על ידי משמרות המהפכה באשמת ריגול. אין ספק כי מעצרה משמש קלף מיקוח מול צרפת כחלק מהמאבק האיראני לביטול הסנקציות.
It’s time to take action! #G7Biarritz pic.twitter.com/Xak0IBTVhg
— G7 France (@G7) August 25, 2019
נשיא צרפת מקרון במהלך פגישת ה- G-7
כינוס ה-7G בצרפת בסוף אוגוסט 2019 העניק לנשיא מקרון הזדמנות נוספת להעלות את עתיד פרויקט הגרעין של איראן וביטול הסנקציות. הפסגה ב-BIARRITZ תוכננה ואורגנה היטב עם הקפדת יתר על שימור של אוירה נינוחה ולבבית למרות חלוקי הדעות עם ארה"ב ולאור "הזלזול" של טראמפ באירופה.
במטרה להצליח במשימה הכין מקרון קודם כל את דעת הקהל הצרפתית בהענקת תדרוכים וראיונות רבים לכל כלי התקשורת. במערכה מתוזמנת ומשומנת היטב הוא הצליח לקבל אהדה יוצאת דופן מכל הפרשנים והמומחים והפך להיות המנהיג האירופי היחידי המסוגל להציב מראה בלשון דיפלומטית, אל מול הסכנות האורבות למזה"ת ולעולם אם הסנקציות על איראן ימשכו ואם איראן תצליח ליצר בסופו של דבר נשק גרעיני.
קודם לכינוס פסגת ה-G-7 הוא הזמין את ולדימיר פוטין לטירה מפוארת ושם הוא קבל את הסכמתו למהלך עם איראן. מאז המשבר עם אוקראינה והמלחמה באי קרים רוסיה אינה משתתפת בפסגה זו. מקרון ביקש לנרמל ולחזק את הקשרים עם פוטין שהידרדרו מאז ובעיקר בגלל האשמה על התערבותו בבחירות לנשיאות ותמיכתו במנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן.
יש לציין כי כאשר היה שר אוצר בקש מקרון מהרוסים לתמוך בהסרת הסנקציות. כבר אז וכבנקאי לשעבר הוא הבין את החשיבות של המשך המסחר עם איראן עבור צרפת. הפגישה עם פוטין הניבה מיד פירות ומשלחת רמת דרג בראשות שרי ההגנה והחוץ הצרפתיים נהלה במוסקבה שיחות על הידוק הקשרים בין שתי המדינות וכן על עתיד הסכמי START לצמצום ארסנל הטילים הגרעיניים. מקרון גם ראה לנכון לתווך בין פוטין לנשיאה החדש של אוקראינה זלצנסקי. בנושא האיראני ובכל פתרון בין ישראל לפלשתינים צרפת מאמינה ששום הסכם לא ייחתם בלי הסכמתו המלאה של פוטין.
לאחר הפגישה עם פוטין וקבלת ה"אור הירוק" ממנו, נרתם מקרון למהלך דרמטי ותקשורתי עם האיראנים. בתום שיחות בטהרן שנערכו עם שליחו ויועצו עמנואל בון, לשעבר שגריר צרפת באירן ובלבנון, הוא הזמין את מוחמד זריף לשיחה בארמון האליזה בפאריס. מקרון שמר היטב על המהלך הבא שאמור היה להזמין את זריף לפסגת ה-7G בביאריץ. ואכן כאשר החלו השיחות לרבות עם הנשיא טראמפ ובעת שכל המרחב האווירי באזור היה סגור הרמטית נחת מטוסו האיראני של זריף עם משלחתו. כל העיתונים והפרשנים יצאו מגדרם כדי לשבח את המהלך הדיפלומטי – מעתה מקרון הפך לכוכב-על המכתיב את סדר היום העולמי.
Zarif: Talks with Macron on nuclear deal constructive https://t.co/iupWujajFy#Middle_East pic.twitter.com/RLEKvRtV3W
— Almanarnews English (@AlmanarEnglish) August 24, 2019
במהלך פגישה כנה ב"ארבע עיניים" ניסה מקרון לשכנע את טראמפ כי האיראנים מכבדים את ההסכמים שהם חתומים עליהם בניגוד לצפון קוריאה. הוא טען כי הפגישות עם מנהיג קוריאה דרבנו אותו ללכת ל"עסקת חבילה" שתכלול בין היתר:
-פגישה בין טראמפ לרוחני בשולי עצרת האו"ם
– חזרה לשיחות ובמקביל הסרה הדרגתית של הסנקציות
-בקור אינטנסיבי ומתמיד של פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית במטרה לוודא שאכן אירן אינה מפרה את הסכם וינה
– הכללת הטילים הבליסטיים בהסכם החדש
-הארכת תוקפו של ההסכם וחיזוק הערבויות למניעת הפרת ההסכם
-מתווה להחזרת היציבות בסוריה ונסיגת כל הכוחות הזרים
-שמירה על זכויות אדם באיראן ושחרור פעילים ואנשי אופוזיציה ממאסר
-הפסקת החתרנות ופעולות טרור באירופה
-חופש הפלגה לכל מיכליות הנפט במפרץ הפרסי
-אשראי של 15 מיליארד דולר לאיראן. בשלב ראשון איראן מעוניינת לייצא 700000 חביות ביום כדי להקל על המשבר הכלכלי החמור.
במטרה להאיץ את המהלכים הדיפלומטים ולהכין את הפגישה עם רוחני הגיעה לפריס משלחת איראנית רמת דרג שכללה את סגן שר החוץ האיראני, עבאס עראקג'י, וכן בנקאים, אנשי כלכלה ומסחר.
האינטרסים הכלכליים של צרפת
אין ספק כי המניע העיקרי של הנשיא מקרון הוא כלכלי ושמירה על האינטרסים של צרפת. מן הראוי לציין כי מאז הטלת הסנקציות החדשות ופרישת ארצות הברית מהסכם וינה ירד יצוא הסחורות הצרפתיות לאיראן ב-42%. צרפת היא היצואנית השלישית לאיראן באירופה אחרי גרמניה ואיטליה. בסוף שנת 2018 היקף המסחר בין שתי המדינות עמד על 2.4 מיליארד אירו. מלבד ההשקעות במדינה להקמת תשתיות תחבורה וחשמל, צרפת מייצאת חומרי גלם ואלקטרוניקה, ענפי חקלאות ומכונות וכן תרופות. שתי חברות גדולות TOTAL ו-RENAULT הקימו מפעלים והעסיקו אלפי עובדים מקומיים והיום שתי החברות כמעט מושבתות.
source: tradingeconomics.com
סיכום
המהלכים הדיפלומטים של נשיא צרפת אכן שקופים, אך גם מסוכנים מאחר שאירן תקבל על מגש הכסף את הסרת הסנקציות ואף קו אשראי כספי מבלי שהחלו השיחות. צרפת ועמה רוב מדינות אירופה מהמרים על הנשיא רוחאני ושר החוץ שלו זריף הנחשבים בעיניהם "מתונים", מבלי להתחשב בעמדה הנוקשה והבלתי מתפשרת של מנהיגי "משמרות המהפכה". פרשנים ודיפלומטים באירופה מותחים אף בקורת נוקבת על צרפת המחזקת את מעמדו של רוחאני. המהלך הזה שרת כבר את מאמצי האיחוד האירופי לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן.
מקרון הבין כי כל הניסיונות בעבר לעקוף את הסנקציות עלו בתוהו ושלמעשה על כל מהלך יש להתחשב בעמדת ארצות הברית ולקבל את אישורו של הנשיא טראמפ.
בתוך כך, על ישראל לצאת למערכה דיפלומטית ענפה במטרה לסכל את המהלך הצרפתי המסוכן. נציין כי בימים אלה דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שהתפרסם בימים אלה השבוע קבע שאיראן ממשיכה להפר את הסכם הגרעין והגדילה את מלאי האורניום המועשר שלה מעבר לרמה המותרת בו. לפי הדו"ח, איראן צברה מאגר של 241.6 ק"ג אורניום מועשר והעשירה אורניום לרמה של 4.5%.
עוד ועוד הגלויים האחרונים של ישראל על אתרים גרעיניים חדשים והמשך הפעילות החתרנית של איראן בסוריה, ועיראק ובמיוחד בלבנון עם בניית טילים מדויקים עבור החיזבאללה מחייבים את הקהילה הבינלאומית להתחשב ראשית כל בסכנה הקיומית האורבת למדינה היהודית ובוודאי לא במהלכים מרקנטילים עבור עסקאות כלכליות ובצע כסף.
