ההפגנות ההמוניות של התושבים ברחבי רצועת עזה בימים האחרונים, בגלל מצוקת המחסור בחשמל, משקפות את אחד הכישלונות הגדולים של תנועת חמאס בשלטונה ברצועת עזה, מאז שהשתלטה עליה בכוח בשנת 2007 וגירשה ממנה את הרשות הפלסטינית והעומד בראשה.
חמאס משקיעה את רוב משאביה הכספיים בהתעצמות צבאית חסרת תקדים, בבניית מנהרות, בייצור רקטות ובפיתוח אמצעי לחימה חדשים לקראת הסיבוב הבא נגד ישראל.
זהו סדר העדיפויות שלה והיא מתעלמת מהצרכים הבסיסיים של תושבי הרצועה, שמספרם מגיע לשני מיליון איש ובראשם מצוקת החשמל.
בעוד תושב ממוצע עזתי נהנה מאספקת חשמל רק למשך שלוש שעות ביום, נהנים מאות ממנהיגי חמאס ופקידי השלטון הבכירים מאספקה שוטפת של חשמל, בזכות גנרטורים פרטיים בבתיהם ובמשרדיהם. גם מנהרות החמאס מוארות באופן קבוע, כדי להשלים את הפרוייקט למלחמה בישראל.
תנועת חמאס לא מצליחה להתמודד עם הביקורת הקשה על מחדלי תפקודה בתחום האזרחי, ומנסה לגלגל את האשמה על הרשות הפלסטינית ועל ישראל ומוכנה לוותר על הטיפול בנושא אספקת החשמל כדי לצמצם את המחאה נגדה.
ביטוי לכך נתן עאטף עדוואן, חבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס, כשהודיע ב-14 בינואר כי תנועתו מוכנה לוותר לחלוטין על תיק החשמל לטובת הרשות הפלסטינית ברמאללה. הוא טען כי האחריות מוטלת על הרשות הפלסטינית לנהל את חיי היום יום באופן שווה בגדה וברצועה ללא שום אפליה.
מצוקת החשמל
בגלל החורף הקשה השנה, מצוקת החשמל הגיעה לכדי פיצוץ בשבועות האחרונים, מה שהוביל להפגנות אלימות ודיכוי המפגינים בכוח בידי כוחות הביטחון של חמאס, בנוסף למעצרם של מאות תושבים.
הטמפרטורה בלילה ברצועת עזה מגיעה לפעמים ל 4 מעלות בלבד. בגלל המצב הכלכלי, התושבים אינם יכולים להסתייע בגנרטורים פרטיים ומשתמשים בנרות לתאורה ובהדלקת עצים לחימום ביתי. רצועת עזה זקוקה ל 450-500 מגוואט חשמל באופן יומי, אך מקבלת רק שליש מכך. תחנת הכוח ברצועה מייצרת רק 30 מגוואט חשמל,ישראל מספקת 120 מגוואט ו-30 מגוואט נוספים מגיעים ממצרים. תחנת הכוח בעזה זקוקה ל600 אלף ליטר סולר ביום כדי לייצר חשמל.
עפ"י מקורות בעזה ,חובות החשמל של רצועת עזה נעים בין 2-3 מיליארד שקל. כ-60 אלף תושבים אינם משלמים את החשבונות בגלל מצוקה כלכלית, חלקם גונבים חשמל באמצעות התחברות פיראטית לרשת החשמל והרשות הפלסטינית אינה מוכנה להפחית משמעותית את מס הבלו המוטל על הדלק המסופק לתחנת הכוח ברצועה, בגלל מצוקתה הכספית.
מוסא אבו מרזוק, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, טוען כי הרשות הפלסטינית דחתה פרויקט של מדינות האמירויות הערביות, שיכול היה לסיים את מצוקת החשמל, באמצעות הקמת תחנת כוח חדשה, בתואנה כי מדובר בהתערבות פוליטית של חמאס בניהל ענייני הרצועה וכי הרשות הפלסטינית היא הריבון.
ברשות מאשימים את חמאס כי אינה גובה די כסף מתושבי הרצועה, כדי לקנות סולר עבור תחנת הכוח וכי החובות הכספיים של שלטון חמאס בתחום החשמל הם גדולים מאוד. מאמון אבו שהלא, שר העבודה הפסלטיני הסביר כי ישראל יכולה לסייע באספקת עוד 100 מגוואט חשמל לרצועה ולאפשר התחברות לקו מתח גבוה 161, אך היא רוצה תשלום עבור החשמל הזה. הוא הבטיח כי הממשלה הפלסטינית תעניק בקרוב פטור מלא ממס הבלו לסולר המיועד לתחנת הכוח בעזה.
גם נשיא טורקיה, רג'ב טייפ ארדואן, נזעק לעזרת חמאס והבטיח בסוף השבוע שעבר לשגר דרך הים לרצועה כמויות גדולות של סולר עבור תחנת הכוח בעזה.
עימות פוליטי על חשבון התושבים
בעיית החשמל ברצועה היא פוליטית. מדובר במאבקי כוח בין תנועת חמאס לרשות הפלסטינית. מבחינת הרשות הפלסטינית, המאבק הפוליטי בחמאס הוא לגיטימי מכיוון שהיא אויבתה, שסילקה אותה מרצועת עזה.
מחמוד עבאס רואה במצוקת החשמל הזדמנות להוכיח את טענתו כי הרשות הפלסטינית היא הריבון ברצועה ודורש כי חמאס תתכופף ותענה לדרישותיו הפוליטיות. חמאס מסרבת, ומי שמשלם את המחיר הינם תושבי הרצועה. באופן טבעי, הזעם מופנה לעבר חמאס בעיקר, אך גם אל עבר הרשות.
בהפגנות שהיו במהלך השבוע שעבר ברצועה שרפו המפגינים תמונות של בכיר חמאס אסמעיל הניה, אבל גם תמונות של ראמי חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטינית, היושבת ברמאללה.
לא מן הנמנע כי מחמוד עבאס מנסה לנצל את מצוקת החשמל כדי להתסיס את התושבים ברצועה נגד שלטון חמאס בניסיון לזעזע את אחיזתה של חמאס ברצועת עזה. מי שעשוי להרוויח פוליטית מן המצב הוא מחמד דחלאן, הפופולארי מאוד ברצועה. דחלאן כינה את מצוקת החשמל כ"מעשה בלתי מוסרי כלפי תושבי הרצועה" וקרא לכינוס חירום של המועצה המחוקקת הפלסטינית (פרלמנט).
למרות כוחה הצבאי, הוכיחה תנועת חמאס כי איננה יכולה לנהל ביעילות ממשל אזרחי או ישות מדינית נפרדת. למרות שחמאס גירשה את הרשות הפלסטינית מרצועת עזה, משבר החשמל מוכיח כי היא איננה יכולה לספק את הצרכים הבסיסיים של תושבי הרצועה. למרות חולשתה של הרשות הפלסטינית ברצועה, היא עדיין נחשבת למקור הלגיטמיות של תושבי הרצועה ומרבית הסיוע הבינלאומי המיועד לעזה עובר דרכה.
ההתמודדות הכושלת של תנועת חמאס עם מצוקת החשמל ברצועה מייצגת את כישלונה של תנועת "האחים המוסלמים" שמנסה להציג את שלטון חמאס בעזה כמודל להצלחה מדינית והיסטורית בדרך להקמת "ח'ליפות אסלאמית". הסיסמא שמספקת התנועה לנאמניה כי "האיסלאם הוא הפיתרון" נכשלה בגדול ברצועת עזה.
הנכונות של תנועת חמאס להעביר את כל הטיפול בחשמל של רצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית היא הודאה בכישלונה, בעצם היא אומרת כי יכולותיה הן צבאיות בלבד כ "תנועת התנגדות" (מוקאוומה-בערבית) וכי איננה יכולה לנהל ממשל אזרחי או ישות מדינית.
