התראות

מועצת זכויות האדם של האו"ם: ירידה למעמקי העוינות העמוקים ביותר נגד ישראל

"הוועדה אינה אלא כלי ציני, תוך שימוש באמתלת המכובדות שמציע האו"ם, עבור מספר מדינות לתמרן את המדינות החברות, לנצל לרעה את תום הלב שלהן, ולתפעל את המנגנון המנהלי והפיננסי של האו"ם כדי להטיל סנקציות ולממן אג'נדה פוליטית עויינת פרועה שמטרתה לפגוע בחבר מדינה אחד באו"ם – מדינת ישראל".
שיתוף

עניינים

 בהקמת "ועדת חקירה בינלאומית עצמאית מתמשכת" נגד ישראל, מועצת זכויות האדם של האו"ם וארגון האו"ם עצמו מרשים לעצמם להיות מנוצלים לרעה ומתוכמנים על ידי מדינות, שרבות מהן נמנות עם מפרי זכויות האדם הנלהבים ביותר בקהילה הבינלאומית שאין להן דאגה אמיתית לקידום והגנה על זכויות האדם.

• מילות באזז המזוהות עם זכויות האדם וביטויים דומים הנמצאות בהחלטה על הקמת ועדת החקירה אינם אלא כיסוי שקוף ובלתי עדין שנועד להטעות מדינות ולמשוך תמיכה מקסימלית למטרה הסופית של הוועדה להשמיץ ולדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

• תמיכתן של המדינות בהקמת הוועדה,כמו גם באישור התקציבי הפתוח והגורף שנתנו מערערת וחותרת תחת מטרותיו ועקרונות היסוד של ארגון האו"ם כפי שנקבע במגילת האו"ם. הם חותרים תחת עקרון השוויון הריבוני העומד בבסיס האו"ם.

• ועדת החקירה היא כלי ציני למדינות חסרות אחריות לתמרן את האו"ם ולנצל לרעה את תום הלב של המדינות החברות. הוועדה גם תתמרן את המנגנון המנהלי והפיננסי של האו"ם כדי להטיל סנקציות ולממן אג'נדה פרטיזנית משולחת רסן שמטרתה לפגוע במדינה אחת חברה באו"ם – מדינת ישראל.

• אותן מדינות המממנות את מרבית (70 אחוז) מתקציב האו"ם נקראות לפעול באופן מיידי ולפני שוועדת החקירה תתחיל בעבודתה, כדי למנוע שימוש לרעה במימון שלהן.

העוינות הפוליטית המובנית, ארוכת השנים, כלפי מדינת ישראל בתוך האו"ם בכלל, ומועצת זכויות האדם של האו"ם בפרט, אינה מפתיעה אף אחד.

עם זאת, ההחלטה חסרת התקדים האחרונה להקים ולממן "ועדת חקירה בינלאומית מתמשכת, עצמאית ובינלאומית" שתתפקד כ"אינקוויזיציה" קבועה או "KANGAROO COURT" שמטרתה אך ורק נגד מדינה אחת – ישראל – להוציא כל מדינות אחרות בעולם, מעלה את רוח הרפאים המפחידה, המזכירה את הזמנים שחלפו, של רדיפה ואפליה בלתי מוצדקות.

פעולה זו ננקטת על ידי גוף האו"ם שהוקם כגוף היחיד שנועד להגן מפני תופעות כאלה– מועצת זכויות האדם של האו"ם – גוף שמעצם הגדרתו, לא צריך להרשות לעצמו להיות מוכתם בכתם כה שלילי ומצער.

נראה כי הקמתה של ועדת חקירה זו דוחפת את האו"ם למעמקי הצביעות והסטנדרטים הכפולים ביותר, אפילו עד כדי ערעור עקרונותיו ומטרותיו, כמו גם מנגנונים פיננסיים ומנהליים משלו.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

מועצת זכויות האדם המוכפשת

מועצת זכויות האדם, שמאז הקמתה, עברה פוליטיזציה, מניפולציה וניצול לרעה על ידי קבוצה של מדינות חסרות אחריות, עם אג'נדה פוליטית אחת המכוונת נגד ישראל, ללא כל קשר לזכויות האדם, זכתה למוניטין שלילי בקיבעון הבלתי הגיוני והבלתי מאוזן המתמשך שלה נגד ישראל.

אפילו מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, בנובמבר 2006 מתח ביקורת חריפה על ההטיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, זמן קצר לאחר הקמתה. הוא הדגיש את היצר האנטי-ישראלי: "מאז תחילת עבודתם הם התמקדו כמעט לחלוטין בישראל, ויש מצבי משבר אחרים, כמו סודאן, שבהם הם לא הצליחו לומר מילה".

כאשר מועצת זכויות האדם של האו"ם הקימה בשנת 2009 את "ועדת חקר העובדות" שלה כדי לחקור את הפעולות הצבאיות הישראליות בעזה, יו"ר הועדה, השופט ריצ'רד גולדסטון, הרחיק את עצמו בסופו של דבר מ"דו"ח גולדסטון" המוטה ומלא השגיאות. הוא כתב מאמר דעה,"לשקול מחדש את דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", בוושינגטון פוסט ב-1 באפריל 2011: "אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע עכשיו, דו"ח גולדסטון היה מסמך אחר".

לפיכך, מועצת זכויות האדם של האו"ם הפכה לגוף מפקפק שאיבד כל אמינות מקצועית כגוף זכויות אדם אמיתי, בתום לב, המסוגל ומוכן לפעול באופן מהותי בהתאם לעקרונות ולמטרות שלשמה הוקמה.

בהקמת "ועדת החקירה המתמשכת והעצמאית", המועצה מנצלת לרעה את תום הלב של המדינות החברות באו"ם ומטעה אותן בכך שהיא מנצלת לרעה את תרומתן לתקציב האו"ם על ידי מניפולציה וניצול לרעה של כספים כדי לממן גוף בלתי לגיטימי.

הקמת ועדת החקירה

החלטת מועצת זכויות האדם מ-27 במאי 2021 יצרה את "ועדת החקירה הבינלאומית המתמשכת, העצמאית" עם המנדט הגורף:

לחקור בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל כל הפרה לכאורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי וכל ההפרות לכאורה של דיני זכויות האדם הבינלאומיים, עד ל-13 באפריל 2021 ומאז, וכן כל הגורמים השורשיים הבסיסיים שגרמו למתיחות חוזרת ונשנית, לחוסר יציבות ולהתפשטות של סכסוך, לרבות אפליה שיטתית ודיכוי על בסיס לאומי, זהות אתנית, גזעית או דתית.

כפי שניתן לראות מכותרתה ומהמנדט שלה, ההחלטה בוחרת לבודד רק את ישראל, בטענה להפרות של זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי על ידי ישראל, וכן אפליה ודיכוי שיטתיים לפני ובמהלך מעשי האיבה בין ישראל לחמאס בשנת 2021.

המנדט של ועדת החקירה מתעלם מכך שהיה זה ארגון הטרור חמאס השולט באזור רצועת עזה, שיזם את גל מעשי האיבה שבגינם הוקמה הוועדה. חמאס שיגר אלפי רקטות לעבר האוכלוסייה האזרחית בישראל וביצע פשעי מלחמה רבים, לרבות התעללות באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, בבתיהם, בבתי החולים, בשטחי העסקים ובבתי הספר על ידי הפיכתם למגינים אנושיים ואזרחיים.

חד-צדדיותה וקביעותה של ועדת חקירה "עצמאית" זו טבועות בכך שהיא מתעלמת מארגון הטרור חמאס, שמטרתו הבסיסית והמצהרת היא להשמיד את ישראל ולהטיל אימה על אוכלוסייתה.

הפרה של האתיקה והעקרונות המייסדים של האו"ם

חד-צדדיותה של ההחלטה ניכרת עוד יותר, שכן היא מערערת את האחריות האוניברסלית של מועצת זכויות האדם של האו"ם "לקידום והגנה על כל זכויות האדם ברחבי העולם", כפי שצוטט באתר האינטרנט שלה.

מועצת זכויות האדם של האו"ם הוקמה במרץ 2006 על ידי מסמך המייסד שלה, החלטת העצרת הכללית של האו"ם 60/251, במטרה הבסיסית "להתייחס לכל זכויות האדם באופן הוגן ושוויוני, באותה מידה ובאותו דגש".

ההחלטה הדגישה את "החשיבות של הבטחת אוניברסליות, אובייקטיביות ואי-סלקטיביות בשיקול סוגיות של זכויות אדם, וביטול סטנדרטים כפולים ופוליטיזציה".
בדומה לכך, נקבע כי:

קידום והגנה על זכויות האדם צריכים להתבסס על עקרונות שיתוף הפעולה והדיאלוג האמיתי, שמטרתם לחזק את יכולתן של המדינות החברות לעמוד בהתחייבויותיהן בתחום זכויות האדם לטובת כלל בני האדם.

בהחלטה מייסדת זו קבעה העצרת הכללית מוסר עבודה למועצה:

… עבודת המועצה תונחה על ידי עקרונות האוניברסליות, חוסר משוא פנים, האובייקטיביות ואי-הסלקטיביות, דיאלוג בינלאומי בונה ושיתוף פעולה, במטרה להגביר את הקידום וההגנה על כל זכויות האדם, האזרחים, הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים, לרבות הזכות לפיתוח
ו: … חברים שייבחרו למועצה יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בקידום והגנה על זכויות האדם.

לאור העקרונות המייסדים לעיל ואתיקת העבודה שנועדו להנחות את תפקודה של מועצת זכויות האדם, החלטת המועצה האחרונה, המקימה את "ועדת החקירה הבינלאומית המתמשכת, העצמאית" עם מנדט מוטה, פוליטי ומפלה באופן כה בוטה, היא בבירור חותרת תחת המטרות והעקרונות המייסדים של מועצת זכויות האדם והן את אלה של האו"ם עצמו.

מימון ועדת החקירה הקבועה אושר על ידי ועדה החמישית (התקציב והמינהל) של העצרת הכללית של האו"ם ב-6 בינואר 2022, לרבות הוספת 29 משרות חדשות הנדרשות כדי לאפשר את הפעילויות המוקצבות על-ידי מועצת זכויות האדם בהחלטתה.

מעניין לציין כי אישור כספי זה הוסתר היטב כפרק העשירי בהחלטה בת 24 העמודים, בת 24 פרקים, שהוגשה ארבעה חודשים לאחר מכן לוועדה החמישית, תחת הכותרת "נושאים מיוחדים הנוגעים לתקציב התוכנית המוצע לשנת 2022". הדבר אושר לאחר מכן על ידי העצרת הכללית של האו"ם.

לפיכך, סביר להניח שמדינות שהצביעו בעד אישור הדו"ח לא היו מודעות להשלכות הכספיות המוסתרות היטב של ועדת חקירה "מתמשכת" חסרת תקדים זו ולעובדה שהן עברו מניפולציה לאישורו.

ברור כי תמיכתה ומימון של העצרת הכללית של האו"ם בועדת החקירה החד-צדדית והמפלה מערערים עוד יותר את מטרותיו ועקרונותיו המייסדים של האו"ם עצמו, לרבות אמנות 2(1) של אמנת האו"ם הקובעת כי "הארגון מבוסס על עיקרון השוויון הריבוני של כל חבריו".

מוטיבציה פוליטית עויינת

בנוסף לעצם אי-החוקיות שבערעור העקרונות המייסדים הן של האו"ם עצמו והן של מועצת זכויות האדם של האו"ם, נראה כי הקמת ועדת החקירה "העצמאית והמתמשכת" לוקה גם היא בחוסר בוטה בתום לב שכן היא נובעת החלטה בעלת מניעים פוליטיים, בחסות חברי ארגון הוועידה האסלאמית (OIC) ומובל על ידי מטיפי הטוהר והמידות ההומניטריות כגון פקיסטן ו"מדינת פלסטין", כחלק ממסע דה-לגיטימציה מתמשך נגד מדינה חברה אחת באו"ם – ישראל.
המוטיבציה מאחורי אותן מדינות שנתנו חסות ותמכו בהחלטה אינה קשורה לקידום זכויות האדם העולמיות. הכותרת המוטה ועצם תוכן ההחלטה מכתיבים מראש את התוצאה הצפויה, שכן היא טוענת ומניחה שישראל, ורק ישראל, מפרה את דיני זכויות האדם הבינלאומי ואת המשפט ההומניטארי הבינלאומי ועוסקת ב-"אפליה ודיכוי שיטתיים".

דעה קדומה של חברי הוועדה

בנוסף לנימה האנטי-ישראלית הגלויה של ההחלטה, המנדט ותוכנית הפעולה של מה שאמור להיות ועדת חקירה "עצמאית", אלמנט העצמאות ככזה, כשלעצמו, מתערער מלכתחילה על ידי העובדה שחברי הוועדה שמינה נשיאת מועצת זכויות האדם ידועים, מהפרסומים, ההצהרות וההיסטוריה האישית שלהם, כבעלי הטיה אנטי-ישראלית ברורה.

לפיכך, בכלל לא ניתן לטעון שוועדת החקירה תפעל כוועדה בתום לב ו"עצמאית".

מסקנה

עם הקמת ועדת החקירה הבינלאומית המתמשכת הזו, הן מועצת זכויות האדם של האו"ם, והן ארגון האו"ם עצמו, הרשו לעצמם להיות מנוצלים לרעה ולמניפולציות על ידי מדינות שאין להן שום קשר לדאגה אמיתית לקידום והגנה על זכויות האדם. להיפך, הן מתכווניות להשמיץ את ישראל ולהביא לדה-לגיטימציה שלה.
ציטוט של ביטויי באזז בינלאומיים בעניין זכויות אדם וביטויים נלווים המשמשים בהחלטה להקמת הוועדה הם לא יותר מאשר כיסוי שקוף ולא מבוסס שנועד להטעות מדינות ולמשוך תמיכה מקסימלית למטרה הסופית של הוועדה להשמיץ את מדינת ישראל.

רבות מהמדינות המקדמות ותומכות בהקמת הוועדה הן בין המפרות הנלהבות ביותר בקהילה הבינלאומית.

התמיכה הניתנת על ידי מדינות התומכות בהקמת הוועדה, והקרט-בלאנש התקציבית הפתוחה שנתנו ,ואופיה החד-צדדי הברור של הוועדה מערערים ומפרים את מטרותיו ועקרונותיו של האו"ם, כולל עקרון השוויון הריבוני.

הוועדה אינה אלא כלי ציני, תוך שימוש באמתלת המכובדות שמציע האו"ם, עבור מספר מדינות לתמרן את המדינות החברות, לנצל לרעה את תום הלב שלהן, ולתפעל את המנגנון המנהלי והפיננסי של האו"ם כדי להטיל סנקציות ולממן אג'נדה פוליטית עויינת פרועה שמטרתה לפגוע בחבר מדינה אחד באו"ם – מדינת ישראל.
המדינות החברות שייקראו לתמוך בהמשך תפקודה של "ועדת חקירה בינלאומית מתמשכת ועצמאית" זו ולאשר הקצאות תקציביות למטרה זו, אינן צריכות להרשות לעצמן להיות כל כך מנוצלות לרע, ויש לעודדן לפעול כדי למנוע מהאו"ם להרשות לעצמו להיפגע מבפנים.

לכן, אותן מדינות המספקות את רוב (70 אחוז) מתקציב האו"ם (כולל ארה"ב, סין, יפן, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הרפובליקה של קוריאה, אוסטרליה, קנדה ואחרות) נקראות להתנגד להמשך המימון והפעילות של ועדה זו, ולמנוע הן באופן כמותי והן באופן איכותי, את מימון שלהם בחלקו היחסי של תקציב האו"ם המוקדש לוועדת החקירה

מדינות נקראות לפקוח את עיניהן לניצול לרעה של תום הלב שלהן ולפעול באופן מיידי ולפני שהוועדה תתחיל בעבודתה למניעת שימוש לרעה במימון שלהן.

הערות

[1] https://www.washingtonpost.com/opinions/reconsidering-the-goldstone-report-on-israel-and-war-crimes/2011/04/01/AFg111JC_story.html

[1] החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם A/HRC/Res/S-30/1 בנושא "הבטחת כיבוד משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל." https://www.ohchr.org/EN/HRBodies/HRC/CoIOPT-Israel/Pages/Index.aspx

[1] https://www.ohchr.org/en/hrbodies/hrc/pages/home.aspx

[1] החלטת העצרת הכללית של האו"ם  60/251 מ- 15 במרץ 2006. https://documents-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N05/502/66/PDF/N0550266.pdf?OpenElement:

[1] הוועדה החמישית של העצרת הכללית של האו"ם – תקציב התוכנית המוצע לשנת 2022, מסמך A/C.5/76/L.17 מיום 23 בדצמבר 2021, פרק 9, "הערכות מתוקנות הנובעות מהחלטות והחלטות שאימצה מועצת זכויות האדם בישיבות הקבועות ה-46, הארבעים והשביעיות וה-48 וה-30, שלושים ושלושים ושתיים." https://undocs.org/A/C.5/76/L.17

[1]  החלטת העצרת הכללית A/RES/76/145 מיום 6.1.22, תחת הכותרת "דו"ח מועצת זכויות האדם." https://undocs.org/en/A/RES/76/145. ראה גם את ההתייחסות לכך במאמר של פרופ' אן בייפסקי, "יש לאתגר את הפעולה האנטי-ישראלית החדשה של האו"ם – עכשיו" (דצמבר 2021). https://jcpa.org/article/the-newest-anti-israel-un-action-must-be-challenged-now/

[1] https://legal.un.org/repertory/art2.shtml

[1] לחשיפה מפורטת של הרקע האנטי-ישראלי של כל אחד מחברי הוועדה, ראו פרופ' אן בייפסקי, "יש לאתגר את הפעולה האנטי-ישראלית החדשה של האו"ם – עכשיו" (דצמבר 2021). https://jcpa.org/article/the-newest-anti-israel-un-action-must-be-challenged-now/

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close