התראות

ירושלים: שמירה על עיר מאוחדת, במקום תוכניות חלוקה

המשך הסטטוס קוו בהר הבית, שמירה על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל כולל העיר העתיקה. גריעת השכונות הערביות שמעבר לגדר והפיכתן לבירת המדינה הפלסטינית העתידית •  הדבר עתיד לשפר מאד את המאזן הדמוגרפי בעיר לטובת היהודים וגם -  אפשרות ל-200 אלף תושבים ערבים במזרח ירושלים להפוך לאזרחים
שיתוף
ירושלים , העיר העתיקה // צילום: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שגיב שטיינברג
ירושלים , העיר העתיקה // צילום: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שגיב שטיינברג

עניינים

בעוד ש'מתווה קלינטון'  לחלוקת ירושלים בתקופת ממשלת ברק  או הצעות רה"מ לשעבר אולמרט ליו"ר הרש"פ אבו מאזן ב-2008, הצעות לחלוקת ירושלים, הן מהנדיבות ביותר שהוצעו אי פעם לפלסטינים בעניין ירושלים על ידי ממשלה ישראל, הרי שפרק ירושלים ב'תוכנית המאה' של הנשיא טראמפ הוא היפוכם הכמעט מוחלט:

על פי התוכנית, ארה"ב מכירה בריבונות ישראל על ירושלים, ומשמרת את הסטטוס קוו בהר הבית ואת מעמדה של ירדן במסגרת אותו סטטוס קוו. השכונות היהודיות והערביות שבתוך גדר הבטחון, נשארות בריבונות ישראלית.

בניגוד לידיעות שפורסמו במהלך השנה האחרונה, אין בתוכנית פורמט כלשהוא לניהול משותף של שכונות מזרח ירושלים על ידי פלסטינים וישראלים, או  פורמט של ריבונות פונקציונלית, או אוטונומיה מוניציפלית לפלסטינים בניהול שכונותיהם. בניגוד לידיעות שפורסמו לאורך השנה האחרונה גם אין לסעודיה מעמד כלשהוא בהר הבית, למרות שאפשרות זאת, ממנה חששה ירדן, עלתה לא פעם במהלך המגעים שהאמריקנים קיימו עם גורמים ערביים במהלך גיבוש התוכנית.

ולמרות זאת יש בתוכנית מיני חלוקה. על פי 'תוכנית המאה', השכונות הערביות הירושלמיות שבתוך התחום המוניציפלי של ירושלים כיום, אך מעבר לגדר ההפרדה (הבטחון) –  יוצאו מתחום השיפוט של ירושלים שבו חלה ריבונות ישראלית. הן יצורפו לשטחי המדינה הפלסטינית העתידית. בשכונות המזרח ירושלמיות הללו – כך  על פי 'מתווה טראמפ'  – תוקם הבירה של המדינה הפלסטינית שתקרא 'אל-קודס', או בכל שם אחר שהפלסטינים יבחרו בו. מדובר בעיקר במרחבי השכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט שבצפון העיר שמחזיקים כ-3,500 דונם, וכן באבו דיס, שרק מיעוטה הזעיר נמצא כיום בתחום שיפוט העיר, מעבר לגדר ההפרדה ורובה נמצא בשטח הרש"פ, וכן לכאורה גם באיזור וואלגה, כ-500 דונם נוספים שהוצאו מתחומי העיר אל מחוץ לגדר הבטחון. הפלסטינים – אם ירצו – יוכלו כמובן לצרף לבירתם איזורים אחרים סמוכים לירושלים שנמצאים כיום בתחומי 'הגדה'.

 

השטח שיוצא מירושלים ויהפוך לבירתם של הפלסטינים על פי 'מתווה טראמפ' מחזיק כ-4 קמ"ר מתוך כ-63 קמ"ר שישראל צירפה לירושלים והחילה עליהם מיד לאחר מלחמת ששת הימים את המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל. באיזורים אלה חיה כיום כשליש מהאוכלוסייה המזרח ירושלמית, כ-140 אלף נפש. הוצאתה האפשרית של האוכלוסייה הזאת מתחומי ירושלים תשפר את המאזן הדמוגרפי בין יהודים לבין ערבים בתחומי ירושלים שתישאר בידי ישראל. במקום 59% יהודים ו-41% ערבים כיום ,ישתנה היחס ל-68% יהודים ו-32% ערבים.

 

השכונות שבהן מדובר כבר הוצאו דה פקטו מירושלים עם הקמת גדר ההפרדה (הבטחון) בראשית שנות ה-2000, בתקופה שבה רבות פיגועי הטרור וההתאבדות במרחב ירושלים ובסביבתה. הקמת הגדר מדרום למרחב כפר עקב – מחנה הפליטים שועפט, העמיקה את ההזנחה, העבריינות, העוני והעדר המשילות ששררו בהם מלכתחילה. איזורים אלה הוגדרו בשנים האחרונות על ידי גורמים רשמיים כ'שטח הפקר', וביטויי המצוקה בהם רבים: סמים, עוני, עבריינות בנייה נרחבת שהביאה  היצע רב וזול במיוחד של דיור; עזובה, הזנחה, רמת תשתיות עירוניות ושירותים עירוניים נמוכה במיוחד, תופעה של נשק לא חוקי המצוי בידי התושבים וככלל – ריק שלטוני מובהק.

 

השכונות הערביות הללו, שמתווה טראמפ מציע לגרוע מירושלים, הפכו בשנים האחרונות מוקד לויכוח פנים ישראלי. תוכנית שחיבר חוקר 'המרכז הירושלמי' נדב שרגאי, הציעה לגרוע את השכונות הללו מהתחום המוניציפלי של העיר, אך להותירם בריבונות ישראל ולהקים עבורן שתי מועצות מקומיות נפרדות. גם השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, תמך במתווה זה. ח"כ לשעבר ענת ברקו (ליכוד), והשר לשעבר חיים רמון הציעו להוציא את השכונות הללו ( ושכונות מזרח ירושלמיות נוספות) מתחום ירושלים ולהעבירן בסופו של דבר לשטחי הרשות הפלסטינית.  מתווה טראמפ, אם ימומש, מכריע בוויכוח ועל פיו השכונות הללו יוצאו לכאורה מריבונות ישראל.

 

מרכיב משמעותי נוסף בפרק ירושלים של מתווה טראמפ מאפשר לראשונה לאוכלוסייה המזרח ירושלמית  שתישאר בתחומי ירושלים-בירת ישראל, להפוך על פי בחירתם לאזרחים. כיום הם נהנים ממעמד של תושבים בלבד. מעמד התושבות הופך את האוכלוסייה המזרח ירושלמית  'תושבי קבע בישראל'. 'התושבים' נושאים תעודות זהות ישראליות, זכאים להשתתף בבחירות העירוניות, לבחור ולהיבחר למועצת העיר, לזכות בהטבות סוציאליות, וליהנות מיתרונות כלכליים כמו זכאות לביטוח לאומי ולביטוח בריאות ממלכתי, תנועה חופשית ברחבי ישראל וגישה חופשית לשוק העבודה בירושלים ובישראל כולה. תושבי מזרח ירושלים אינם נושאים עם זאת דרכון ישראלי, ובכדי לצאת ולהיכנס מישראל הם זקוקים ל'תעודת מעבר' שמשרד הפנים מנפיק להם לתקופה מוגבלת. 'התושבים' אף אינם רשאים לבחור לכנסת, והם גם עלולים לאבד את מעמדם אם הם שוהים מחוץ לגבולות ישראל, אפילו בפרברים שמחוץ לירושלים בתחומי 'הגדה' מעל שבע שנים.

 

מאז 1967 הפכו רק 6% מתושבי מזרח ירושלים לאזרחים ועוד כ-15 אלף מהם  איבדו את תושבותם בשל סיבות שונות. השינוי שמאפשרת 'תוכנית המאה', היא להעניק לתושבים בחירה להפוך לאזרחים ישראלים או לחלופין לאזרחים פלסטינים במדינה הפלסטינית. אפשרות שלישית – להישאר במעמדם כיום כתושבים. תיאורטית אפוא – על פי מתווה טראמפ, יוכלו למעלה מ-200 אלף ערבים מזרח ירושלמים שכיום הינם תושבים בלבד, לבחור להפוך לאזרחים ישראלים. מדובר בפוטנציאל לשינוי של ממש!

 

מתווה טראמפ חולק שבחים לדרך שבה ניהלה ישראל את 'האגן הקדוש' על עשרות המקומות הקדושים לשלש הדתות המצויים בו, ובכלל זה כנסיות, מנזרים, הר הבית הכותל המערבי וכנסיית הקבר. במתווה נכתב במפורש כי שלא כמו כוחות קודמים ששלטו בירושלים, שהרסו והחריבו מקומות קדושים לדתות ואמונות אחרות, הרי שישראל שמרה, כיבדה והגנה על המקומות הקדושים ואפשרה חופש גישה ופולחן למאמינים השונים שפקדו אותם. לפיכך מציעה התוכנית להשאיר את המצב בסוגיית המקומות הקדושים ובניהולם, באחריותה של ישראל ובאותה מתכונת.

 

בתוכנית יש לכאורה סתירה פנימית בסוגיית הר הבית. מצד אחד נכתב, וכך גם הצהיר הנשיא טראמפ שהסטטוס קוו בהר הבית ישמר. סטטוס קוו זה מתיר ליהודים לבקר בהר, אולם אוסר עליהם להתפלל בו. מצד שני כתוב בתוכנית, כי "ראוי שבני כל הדתות והאמונות יוכלו להתפלל על הר הבית, בדרך שתכבד באופן מלא את דתם, תוך כדי כך שהם מביאים בחשבון את זמני התפילה והחגים של המתפללים בני הדתות האחרות, כמו גם פקטורים דתיים אחרים".

 

התוכנית היא המיטיבה ביותר עם ישראל בנוגע לירושלים, אולם הפלסטינים דוחים אותה מכל וכל. עתה, מעניין יהיה לעקוב אחר הצעדים שתנקוט ישראל בירושלים, בעיקר בתחום הבניה, באיזורים שבהם יש הקפאות בניה או הקפאות תכנון כמו בגבעת המטוס, בהר חומה ובעטרות.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close