התראות

ירדן מודאגת: האם אנחנו הבאים בתור?

פגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא פוטין במוסקבה נועדה לנסות ולשמור על האינטרסים הישראלים בעקבות המבצע הגדול של הנשיא אסד להשתלט על דרום סוריה • האיראנים מתכננים להתפרס לאחר כיבוש האזור בסמוך לגבול הסורי עם ישראל ועם ירדן
שיתוף
בדרך אל אזור הגבול עם ירדן. כוחות סורים בשילוב עם כוחות איראנים מעוררים חשש בישראל ובירדן
בדרך אל אזור הגבול עם ירדן. כוחות סורים בשילוב עם כוחות איראנים מעוררים חשש בישראל ובירדן

עניינים

ההתקפה האווירית על מטרות איראניות השבוע בבסיס T-4  הסורי המיוחסת לישראל, שוב מחדדת את מצב המתיחות ששורר מתחת לפני השטח ואת המלחמה העיקשת של ישראל כדי להגביר את הלחץ הצבאי על איראן להסיג את כוחותיה משטח סוריה.

אולם, במרכז האירועים בסוריה עומדת כרגע שאלת המאמץ של הנשיא בשאר אסד להשתלט על דרום המדינה שממנה החלה ב-2011 המרידה הגדולה נגדו, בסיועה של רוסיה המתכננת, מבחינה צבאית את המהלכים ונותנת גיבוי אווירי מסיבי לצבא הסורי.

אף אחד איננו יכול להגדיר בבירור בשלב הזה מהן הכוונות האמיתיות של נשיא סוריה בשאר אסד לאחר שצבאו ישלים את ההשתלטות על דרום סוריה ויפרוס את ריבונותו המלאה על הגבול עם ירדן וישראל, אבל הסימנים מדאיגים בכל הקשור לנוכחות הצבאית של איראן בדרום סוריה וישראל איננה יכולה להשלים עם תרחיש עתידי שבו כוחות איראניים ישבו על גדר הגבול הסורי-ישראלי.

איראן לא תיסוג מרצונה מסוריה

מליציות עיראקיות-שיעיות משתתפות בקרבות בדרום סוריה, אמנם היקפן איננו גדול אך הנוכחות הסמלית שלהן היא החשובה.

בין המליציות המשתתפות בקרבות נמצאת חטיבת ד'ו אלפקאר שהינה מליציה שיעית-עיראקית שמופעלת ע"י איראן וגם חטיבת אבו אלפצ'ל עבאס שהינה כוח שיעי-עיראקי נוסף המופעל ע"י "משמרות המהפכה" האיראניים.

גם כוחות חזבאללה פועלים במתקפה על דרום סוריה ביחד עם קצינים מ"ממשמרות המהפכה" ונראה כי כל הכוחות האלה משולבים ביחידות הצבא הסורי כשהם לובשים מדים סוריים ואינם פועלים כיחידות עצמאיות.

לכך יש להוסיף הצהרה משמעותית של סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסיה, בעלת הבית האמיתית בסוריה, שאמר ב-4 ביולי לאחר פגישה עם שר החוץ הירדני איימן א-ספדי כי "הדרישה מאיראן לסגת לחלוטין מסוריה "איננה מציאותית איראן היא אחת ממדינות המפתח באזור ולא ניתן לצפות שהיא תנטוש את האינטרסים שלה".

הצהרת הכוונות הרוסית מפיו של לברוב תעמוד בודאי במרכז הפגישה במוסקבה בין ראש הממשלה נתניהו לבין הנשיא פוטין, מדובר בפגישה חשובה מאוד להמשך התיאום הביטחוני בין שתי המדינות לגבי הנעשה בסוריה.

ראש הממשלה נתניהו ידגיש שוב את הקווים המנחים את ישראל בסוריה: ישראל לא תסכים לנוכחות איראנית בשטח סוריה בכל מתכונת שהיא, לא בקרבת הגבול עם ישראל ולא בשום מקום אחר, והיא תעמוד על כך שמשטרו של בשאר אסד יכבד את הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974.

לאיראן יש אליבי מצויין לנוכחותה בסוריה והיא מתכוונת להשתמש בו כדי להגיע לגדר הגבול עם ישראל, היא טוענת שיש לה רק יועצים צבאיים בסוריה שהינם "אורחים" רשמיים של המשטר וכי אין לה שום בסיס צבאי.

חוסיין אמיר עבד אללהיאן ,סגן יו"ר הפרלמנט האיראני לעניינים בינלאומיים אמר ב-8 ביולי כי "היועצים האיראנים נשארו בסוריה כדי לתמוך במלחמה בטרור".

הוא טען כי "ישראל שואפת להשתלט על סוריה לאחר דאע"ש אך כוחות ההתנגדות והיועצים האיראניים יעמדו לצד סוריה במלחמה בטרור".

מערכת התעמולה הסורית והאיראנית מחברת את דאע"ש עם ישראל כדי להצדיק את הנוכחות האיראנית בסוריה. בדרום המדינה ישנם עדיין  כוחות של "ג'בהת אלנוצרה" (אל-קאעדה) וגם כוחות המזוהים עם דאע"ש כמו ארגון "צבא ח'אלד בן אלווליד" הממוקם באזור משולש הגבולות סוריה-ירדן ישראל, דבר שהסורים בודאי ישתמשו בו לצורך מתן גיבוי מדיני לנוכחות האיראנית בשטחם.

החששות בירדן

גם ירדן ניסתה את כוחה כדי לשכנע את רוסיה כי הנוכחות האיראנית בדרום סוריה מסכנת אותה, שר החוץ הירדני, איימן אלספדי, נפגש במסקבה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אשר הוציא את הרוח ממפרשי ירדן בהצהרתו כי אי אפשר לדרוש מאיראן לוותר על האינטרסים שלה בסוריה.

צבא סוריה החזיר לעצמו לפני כמה ימים את השליטה על מעבר הגבול "נציב" בין סוריה לירדן בדרום סוריה.

מפקד האזור הצבאי בצפון ירדן בירך על הצעד שאיפשר את פתיחת המעבר מחדש, שאמור להכניס כסף רב לממשלת ירדן מגביית מיסים על סחורות במעבר, אך פתיחת המעבר איננה מפיגה את חששות ארמון המלוכה ההאשמי.

רוסיה היא ששולטת למעשה בדרום סוריה באמצעות חיל האוויר שלה. חיל האוויר הרוסי פועל נגד מעוזי המורדים באזור דרעא אך הירדנים מודאגים מאפשרות ירידת מליציות איראניות לבושות במדים של הצבא הסורי לגבול עם ירדן.

ראש ממשלת ירדן החדש עמר אלרזאז ביקר בימים האחרונים באזור הגבול עם סוריה, ירדן וישראל מתואמות באי מתן אפשרות לפליטים סורים להיכנס לשטחן אך  הדבר איננו פותר את הנוכחות הצבאית האיראנית בדרום סוריה.

המגעים הישירים של ירדן ושל ישראל עם הקרמלין במוסקבה הם חשובים אך הרוסים עושים ככל העולה על רוחם בסוריה ונותנים גיבוי מלא לאיראנים.

 

נראה שעבור ישראל וירדן, המצב העדיף היה שישארו באזור הגבול בדרום סוריה, ארגוני מורדים אסלאמיים קיצוניים שמטרתם להילחם בשלטון המרכזי בדמשק ולהפילו ולא כוחות של הצבא הסדיר הסורי המגובה במליציות איראניות.

רוסיה לא נתנה עד כה שום ערבויות לישראל או לירדן שבכוונתה לפעול להרחקת המליציות האיראניות מהגבול עם ישראל וירדן בדרום סוריה.

כיבוש דרום סוריה עדיין לא הושלם, גם לא הקטע של רמת הגולן הסורית, מדובר בעניין של כמה שבועות לפחות.

האתגר המדיני של ישראל הוא לשכנע את הרוסים כי הנוכחות הצבאית האיראנית בדרום סוריה רק תערער את היציבות שהרוסים כה חפצים בה כדי לייצב את משטרו של הנשיא בשאר אסד.

לכן, מה שנדרש הוא המשך תקיפות ישראליות על מטרות איראניות בסוריה והפעלת לחץ צבאי מתמשך עליהן כדי להעביר את המסר הישראלי.

בזירה הפנימית באיראן יש ביקורת קשה על המשטר המבזבז כספים על פעילות במדינות כמו לבנון, עיראק, סוריה ותימן, לכן חשוב שהממשל האמריקני יפעיל את הסנמציות הכלכליות נגד איראן, זה יכול להיות מנוף חשוב כדי להפסיק או לפחות לצמצם את הסיוע האיראני למשטר אסד.

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close