התראות

יפן חוששת והפסיקה לשתוק – רוסיה מגיבה

לאחר עשורים של מדיניות מאוד פושרת גם כלפי רוסיה , יפן חוזה במתרחש באירופה וחוששת מהעתיד לבוא הן מכיוון רוסיה והן מכיוון סין ולראשונה מדברת על אפשרות לשינוי הגבלות החוקה על גודל הצבא
שיתוף
maxresdefault// מקור: יוטיוב
maxresdefault// מקור: יוטיוב

תוכן העניינים

בתקדים היסטורי ולאחר עשורים של "שתיקה דיפלומטית", יפן גינתה בצורה קשה את פלישת רוסיה לאוקראינה, כאשר הסכסוך באירופה מוביל לעיצוב מחדש של תפיסת ההגנה של טוקיו כשהיא עומדת אל מול השאיפות הסיניות באזורה.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

 כאשר רוסיה פלשה לאי קריים ב-2014, התגובה של יפן נתפסה כפושרת, אבל הפעם החליטו בטוקיו ליישר קו עם המערב בהטלת הסנקציות ובגינוים קשים. יפן אף שלחה ציוד הגנה לאוקראינה.

המשבר באירופה כבר נותן את אותותיו בדיונים על הוצאות הביטחון ועל המגבלה של המדינה המושרשת בחוקה שלה לאחר מלחמתה עולם השנייה.

"יפן הואשמה בעבר בכך ששילמה את דרכה החוצה, באופן מסוים, רק נתנה כסף אבל לא הייתה מעורבת ישירות בשום משבר", אמרה ולרי ניקה, מומחית לאסיה במכון חשיבה צרפתי למחקר אסטרטגי. לסוכנות הידיעות AFP.

הפעם, טוקיו "שמה דגש רב על מה שהם עושים… כדי להראות שהם לא רק יושבים ליד ומחכים לראות איך הדברים יתפתחו".

המהירות שבה טוקיו פעלה נגד רוסיה בצורת סנקציות אינדיבידואליות הייתה "מדהימה לחלוטין", אמר טוביאס האריס, עמית בכיר במרכז לקידמה אמריקאית.

"זה הרבה יותר רחוק ממה שחשבתי שנראה את ממשלת יפן הולכת".

אבה, ראש הממשלה הקודם ניסה להתקרב לרוסיה
אבה, ראש הממשלה הקודם ניסה להתקרב לרוסיה

זה משקף בחלקו את אופיו יוצא הדופן של הסכסוך, אבל גם שינויים בפוליטיקה היפנית שהתחוללו בזמן האחרון, כולל עזיבתו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, שביקש יחסים קרובים עם מוסקבה.

אבה, שהתפטר ב-2020, קיווה שהיחסים החמים יותר יובילו לפריצת דרך על האיים השנויים במחלוקת שבידי רוסיה, שמוסקבה מכנה הקורילים ויפן מכנה הטריטוריות הצפוניות.

אבל כשאבה איננו ולאחר שנים של מבוי סתום במחלוקת, ממשלת יפן הרגישה חופשיה יותר לפעול נגד מוסקבה, אם כי החששות לגבי הפגיעה ביכולת לצרוך אנרגיה מנעו עד כה מטוקיו לפרוש מפרויקטי אנרגיה משותפים עם רוסיה.

 

עין על סין

 

במקביל לכך, האיום ממערב לא פוסק. סין לא מסתירה את שאיפותיה האזוריות ואת רצונה "לאחד מחדש" את טיוואן ואיים נוספים שנוים במחלוקת.

בעבר, טוקיו חששה שפעולות אגרסיביות כלפי רוסיה עלולות לדחוף את מוסקבה לזרועותיה של בייג'ין, אמר ג'יימס די.ג'יי בראון, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת טמפל בטוקיו.

"עם זאת, זה התהפך לגמרי", אמר ל-AFP.

במקום זאת, הדעה היא ש"יפן צריכה להיות קשוחה מול רוסיה, כי אחרת היא מהווה תקדים, ואולי מעודדת את סין לחשוב שהיא יכולה לעשות את אותוהדבר."

בטווח המיידי, יפן צפויה לשנות לחלוטין את השקפתה על רוסיה במסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה שתוכננה בהמשך השנה.

"בהחלט רוסיה תתואר כאיום", אמר ניק.

"באחרונה, ב-2013, רוסיה נתפסה יותר כהזדמנות, בטח לא איום. זה ישתנה לחלוטין".

דיון על שיתוף גרעיני

המשבר באוקראינה עשוי לחזק את ידם של הקוראים להגדלת תקציב הביטחון.

בקמפיין בשנה שעברה, המפלגה הליברלית הדמוקרטית השלטת קבעה יעד ארוך טווח להעלות את תקציב הביטחון ליותר משני אחוזים מהתמ"ג, לעומת האחוז המסורתי שלו.

זה "עכשיו משהו שהם יכולים לדחוף לקראתו באופן מציאותי", אמר בראון.

הדיון בהשגת יכולת תקיפה כמו מל"טים שיכולים לבצע תקיפות ראשונות נגד אויב היה שנוי במחלוקת בהתחשב במגבלות החוקתיות על הצבא של יפן.

אבל "התמונות שראינו מאוקראינה הולכות להיות שימושיות עבור אנשים שרוצים שיפן תהיה הגנה לאומית חזקה יותר", אמר האריס.

סוגיה שנויה במחלוקת אפילו יותר, היא סוגית הגרעין. מפלגת השלטון של יפן אמורה לדון בהרתעה גרעינית, לאחר הצעות של מחוקקים, כולל אבה, לשקול את האפשרות של "שיתוף גרעיני".

סביר להניח שזה יישאר כ"גשר אחד רחוק מדי", לפחות לעת עתה.

בעוד יפן מסתמכת על המטריה הגרעינית של ארה"ב, המדיניות ארוכת השנים שלה מונעת ממנה לייצר, להחזיק או לארח את הנשק.

אבל אפילו דיון בנושא במדינה שספגה את פיגועי הפצצה בהירושימה ונגסאקי מעיד על ההשפעות מרחיקות הלכת של המשבר באוקראינה.

"אני חושב שלא ראינו עד תום את ההשפעה שתהיה למלחמה הזו על הדיונים הפנימיים של יפן", אמר האריס.

ב-21 למרץ הודיעה רוסיה על פרישתה משיחות השלום עם יפן  שמטרתן חתימה על הסכם שלום בין שתי המדינות. חשוב להזכיר כי מאז תום מלחמת העולם הנשייה לא חתמו המדינות על גבולות ברורים ומוסכמים. מוסקבה נימקה את הצעד ב עמדה ה"לא ידידותית" של טוקיו במלחמה באוקראינה.

"המצב הזה הוא תוצאה של תוקפנות רוסית באוקראינה", אמר ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לפרלמנט בטוקיו.

"הניסיון (הרוסי) להפוך את הנושא הזה ליחסי יפן-רוסיה הוא לחלוטין לא מוצדק ובלתי מתקבל על הדעת", הוסיף.

קישידה הדגיש כי יפן "מוחה בחריפות" על החלטת מוסקבה, וחזר על גינוי ארצו לפעולותיה של רוסיה באוקראינה ש"משנות את הסטטוס קוו בכוח ובאופן חד צדדי".

 

נסיגת רוסיה

במצב מפתיע, משרד החוץ הרוסי הודיע ​​ב-21 למרץ כי "הצד הרוסי אינו מתכוון, בנסיבות הנוכחיות, להמשיך בשיחות עם יפן על הסכם השלום".

המשרד נימק עמדה זו ב"אי-אפשרות לדון במסמך הבסיסי של היחסים הבילטרליים עם מדינה שנקטה בגלוי עמדה לא ידידותית ושואפת לפגוע באינטרסים של ארצנו".

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close