התראות

יפן חוששת והפסיקה לשתוק – רוסיה מגיבה

לאחר עשורים של מדיניות מאוד פושרת גם כלפי רוסיה , יפן חוזה במתרחש באירופה וחוששת מהעתיד לבוא הן מכיוון רוסיה והן מכיוון סין ולראשונה מדברת על אפשרות לשינוי הגבלות החוקה על גודל הצבא
שיתוף
maxresdefault// מקור: יוטיוב
maxresdefault// מקור: יוטיוב

עניינים

בתקדים היסטורי ולאחר עשורים של "שתיקה דיפלומטית", יפן גינתה בצורה קשה את פלישת רוסיה לאוקראינה, כאשר הסכסוך באירופה מוביל לעיצוב מחדש של תפיסת ההגנה של טוקיו כשהיא עומדת אל מול השאיפות הסיניות באזורה.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

 כאשר רוסיה פלשה לאי קריים ב-2014, התגובה של יפן נתפסה כפושרת, אבל הפעם החליטו בטוקיו ליישר קו עם המערב בהטלת הסנקציות ובגינוים קשים. יפן אף שלחה ציוד הגנה לאוקראינה.

המשבר באירופה כבר נותן את אותותיו בדיונים על הוצאות הביטחון ועל המגבלה של המדינה המושרשת בחוקה שלה לאחר מלחמתה עולם השנייה.

"יפן הואשמה בעבר בכך ששילמה את דרכה החוצה, באופן מסוים, רק נתנה כסף אבל לא הייתה מעורבת ישירות בשום משבר", אמרה ולרי ניקה, מומחית לאסיה במכון חשיבה צרפתי למחקר אסטרטגי. לסוכנות הידיעות AFP.

הפעם, טוקיו "שמה דגש רב על מה שהם עושים… כדי להראות שהם לא רק יושבים ליד ומחכים לראות איך הדברים יתפתחו".

המהירות שבה טוקיו פעלה נגד רוסיה בצורת סנקציות אינדיבידואליות הייתה "מדהימה לחלוטין", אמר טוביאס האריס, עמית בכיר במרכז לקידמה אמריקאית.

"זה הרבה יותר רחוק ממה שחשבתי שנראה את ממשלת יפן הולכת".

אבה, ראש הממשלה הקודם ניסה להתקרב לרוסיה
אבה, ראש הממשלה הקודם ניסה להתקרב לרוסיה

זה משקף בחלקו את אופיו יוצא הדופן של הסכסוך, אבל גם שינויים בפוליטיקה היפנית שהתחוללו בזמן האחרון, כולל עזיבתו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, שביקש יחסים קרובים עם מוסקבה.

אבה, שהתפטר ב-2020, קיווה שהיחסים החמים יותר יובילו לפריצת דרך על האיים השנויים במחלוקת שבידי רוסיה, שמוסקבה מכנה הקורילים ויפן מכנה הטריטוריות הצפוניות.

אבל כשאבה איננו ולאחר שנים של מבוי סתום במחלוקת, ממשלת יפן הרגישה חופשיה יותר לפעול נגד מוסקבה, אם כי החששות לגבי הפגיעה ביכולת לצרוך אנרגיה מנעו עד כה מטוקיו לפרוש מפרויקטי אנרגיה משותפים עם רוסיה.

 

עין על סין

 

במקביל לכך, האיום ממערב לא פוסק. סין לא מסתירה את שאיפותיה האזוריות ואת רצונה "לאחד מחדש" את טיוואן ואיים נוספים שנוים במחלוקת.

בעבר, טוקיו חששה שפעולות אגרסיביות כלפי רוסיה עלולות לדחוף את מוסקבה לזרועותיה של בייג'ין, אמר ג'יימס די.ג'יי בראון, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת טמפל בטוקיו.

"עם זאת, זה התהפך לגמרי", אמר ל-AFP.

במקום זאת, הדעה היא ש"יפן צריכה להיות קשוחה מול רוסיה, כי אחרת היא מהווה תקדים, ואולי מעודדת את סין לחשוב שהיא יכולה לעשות את אותוהדבר."

בטווח המיידי, יפן צפויה לשנות לחלוטין את השקפתה על רוסיה במסגרת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה שתוכננה בהמשך השנה.

"בהחלט רוסיה תתואר כאיום", אמר ניק.

"באחרונה, ב-2013, רוסיה נתפסה יותר כהזדמנות, בטח לא איום. זה ישתנה לחלוטין".

דיון על שיתוף גרעיני

המשבר באוקראינה עשוי לחזק את ידם של הקוראים להגדלת תקציב הביטחון.

בקמפיין בשנה שעברה, המפלגה הליברלית הדמוקרטית השלטת קבעה יעד ארוך טווח להעלות את תקציב הביטחון ליותר משני אחוזים מהתמ"ג, לעומת האחוז המסורתי שלו.

זה "עכשיו משהו שהם יכולים לדחוף לקראתו באופן מציאותי", אמר בראון.

הדיון בהשגת יכולת תקיפה כמו מל"טים שיכולים לבצע תקיפות ראשונות נגד אויב היה שנוי במחלוקת בהתחשב במגבלות החוקתיות על הצבא של יפן.

אבל "התמונות שראינו מאוקראינה הולכות להיות שימושיות עבור אנשים שרוצים שיפן תהיה הגנה לאומית חזקה יותר", אמר האריס.

סוגיה שנויה במחלוקת אפילו יותר, היא סוגית הגרעין. מפלגת השלטון של יפן אמורה לדון בהרתעה גרעינית, לאחר הצעות של מחוקקים, כולל אבה, לשקול את האפשרות של "שיתוף גרעיני".

סביר להניח שזה יישאר כ"גשר אחד רחוק מדי", לפחות לעת עתה.

בעוד יפן מסתמכת על המטריה הגרעינית של ארה"ב, המדיניות ארוכת השנים שלה מונעת ממנה לייצר, להחזיק או לארח את הנשק.

אבל אפילו דיון בנושא במדינה שספגה את פיגועי הפצצה בהירושימה ונגסאקי מעיד על ההשפעות מרחיקות הלכת של המשבר באוקראינה.

"אני חושב שלא ראינו עד תום את ההשפעה שתהיה למלחמה הזו על הדיונים הפנימיים של יפן", אמר האריס.

ב-21 למרץ הודיעה רוסיה על פרישתה משיחות השלום עם יפן  שמטרתן חתימה על הסכם שלום בין שתי המדינות. חשוב להזכיר כי מאז תום מלחמת העולם הנשייה לא חתמו המדינות על גבולות ברורים ומוסכמים. מוסקבה נימקה את הצעד ב עמדה ה"לא ידידותית" של טוקיו במלחמה באוקראינה.

"המצב הזה הוא תוצאה של תוקפנות רוסית באוקראינה", אמר ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, לפרלמנט בטוקיו.

"הניסיון (הרוסי) להפוך את הנושא הזה ליחסי יפן-רוסיה הוא לחלוטין לא מוצדק ובלתי מתקבל על הדעת", הוסיף.

קישידה הדגיש כי יפן "מוחה בחריפות" על החלטת מוסקבה, וחזר על גינוי ארצו לפעולותיה של רוסיה באוקראינה ש"משנות את הסטטוס קוו בכוח ובאופן חד צדדי".

 

נסיגת רוסיה

במצב מפתיע, משרד החוץ הרוסי הודיע ​​ב-21 למרץ כי "הצד הרוסי אינו מתכוון, בנסיבות הנוכחיות, להמשיך בשיחות עם יפן על הסכם השלום".

המשרד נימק עמדה זו ב"אי-אפשרות לדון במסמך הבסיסי של היחסים הבילטרליים עם מדינה שנקטה בגלוי עמדה לא ידידותית ושואפת לפגוע באינטרסים של ארצנו".

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close