קריאתו של עסאם אלעריאן, ממנהיגיה הבכירים של תנועת האחים המוסלמים, ליהודי מצרים לחזור למצרים ולפנות את מקומם לפלסטינים, מאחר שישראל תחדל להתקיים תוך עשור, מהווה ביטוי ברור לאנטישמיות המוסלמית מבית מדרשה של תנועת האחים המוסלמים. קריאה זו מגלמת בתוכה את עיקרי האמונה של התנועה כי למדינת ישראל אין זכות קיום וכי בני הדת היהודית יכולים לכל היותר לחיות כמיעוט בארץ מוסלמית, כ"ד'מי" – כלומר אזרחים סוג ב' – כפופים לחוקי השריעה ו"מוגנים" על ידי האסלאם תמורת תשלום מס מיוחד (הג'זיה). נשמעים כיום קולות בקרב גורמים אסלאמים במצרים הקוראים לחדש את גביית מס ה'גזיה שבוטל בשלהי האימפריה העות'ומנית במחצית השנייה של המאה- 19.
יו"ר מפלגת החירות והצדק קורא לפצות את היהודים שגורשו ממצרים
עריאן הוא סגן יו"ר מפלגת החירות והצדק, הזרוע המדינית של תנועת האחים, ויו"ר הסיעה הפרלמנטרית של המפלגה בפרלמנט. הוא גם היה יועצו של הנשיא מורסי עד להתפטרותו השבוע, כנראה על רקע דבריו המביכים. קריאתו עוררה דיון סוער, מאחר שהוא חרג מן הקונצזוס: הוא האשים את גמאל עבד אל-נאצר בגירוש היהודים והבטיח להחזיר להם את רכושם. ואכן, תוך שעות שיגר אחד מארגוני יוצאי מצרים באירופה מברק למורסי הדורש לשלם ליהודים פיצויים בסך 30 מיליארד דולר על הרכוש שנאלצו להשאיר. בדרכונם של היהודים שגורשו עדיין מתנוססת החותמת (Sans Retour – ללא חזרה). אמנם אלה דברים ידועים, אך מצרים מעולם לא הסכימה להודות בכך. פוליטיקאים, משפטנים ואנשי תקשורת כאיש אחד גינו בחריפות את דברי עריאן (חיפוש בגוגל בערבית הראה כ-4.5 מיליון אזכורים) וטענו כי מטרת קריאתו הייתה לרצות את ארה"ב והלובי הציוני. כולם הכחישו כי נאצר גירש את היהודים ונזפו בעריאן על שהוא מסכן מצרים כאשר הוא מצדיק את תביעותיהם של היהודים לפיצויים. היו אמנם קולות בודדים שפויים, שהזכירו לאחים המוסלמים כי התקפותיהם על היהודים בעבר תרמו לבריחתם, אך אלה היו בטלים בשישים.
עריאן מואשם בפגיעה בביטחון המדינה
בהצהרות של אישים פוליטיים, אסלאמיים בעיקר, ובכתבות רבות נאמר כי היהודים חיו במצרים בשלום ובהרמוניה עם שכניהם המוסלמים והתחילו לעזוב את מצרים מרצונם עוד בזמן מלחמת העולם השנייה, עם התקרבות צבאו של רומל לגבול המצרי, ולאחר מכן עם התחזקותה של הציונית והקמתה של מדינת ישראל. ישראל עצמה הואשמה כי היא יזמה פעולות שונות כגון "פרשת לבון", שהביאו להגירת היהודים.
בכתבות רבות הוזכרו כהוכחה רבים מאמניה המפורסמים של מצרים שהיו יהודים, כגון הזמרת האגדתית לילה מוראד שהתאסלמה. "אלאהראם וויקלי" ידע לספר כי במצרים חיו בשלום 988 אלף יהודים (בשנות ה-40 היו במצרים לכל היותר 80 אלף יהודים), ואף הביא "ציטוט" מדברי דוד בן גוריון – על פי אתר אינטרנט המתנגד לאחים המוסלמים – אשר אמר, לכאורה, "כי מעולם לא חשבנו שיהודי מצרים יהגרו לישראל, שהרי תמיד סרבו לעשות כן. לולא הפוגרומים של האחים המוסלמים נגד רכושם הם מעולם לא היו מגיעם לישראל, וללא כספם שלקחו עימם הכלכלה הישראלית מעולם לא הייתה מגיע לשגשוג". אלה רק פירורים מעטים מהכתבות שפורסמו בנושא זה כאשר דימיון ומציאות משמשים בעירבוביה. אירגון הג'האד המוסלמי הודיע כי אם היהודים יחזרו הוא יחדש את האלימות וכי נוכחות היהודים במצרים נוגדת את השריעה אשר מחייבת את הריגתם. עו"ד מצרי הגיש לתובע הכללי תלונה נגד עריאן על שדבריו פגעו בביטחון המדינה וגרמו לפאניקה בקרב הציבור. אמנם דובר הנשיאות הסתייג מדברי עריאן ואמר כי זו דעתו האישית, אך הסערה הפוליטית תקשורתית שהניבו דברי אלעריאן חשפה בצורה הבוטה ביותר את השנאה של האליטות המצריות ליהודים ולמדינת ישראל ואת חוסר הרצון או היכולת להתמודד עם המציאות.
חסן אלבנא בשירות הנאצים
נשכח מעמדם של היהודים כד'מי והרדיפות נגדם לאורך ההיסטוריה, ובמיוחד במצרים של שנות ה- 30 וה- 40 ביוזמת האחים המוסלמים.
תנועת האחים המוסלמים שהוקמה על ידי חסן אלבנא בשנת 1928 הפכה את השנאה המסורתית ליהודים באסלאם לשנאה אקטיבית, אשר הייתה לחלק מרכזי של הצעידה וההכנות להקמת ח'ליפות אסלאמית והשתלבה בזמנו גם במאבק נגד הכיבוש הבריטי. חסן אלבנא וסעיד קוטוב (הוגה הדעות המרכזי של התנועה) פיתחו תיאוריות על חתירת היהודים נגד האסלאם ונגד העולם כולו והסיתו את המאמינים לפגוע ביהודים. חסן אלבנא התכתב עם היטלר וקיים קשרים עם השלטון הנאצי. האחים תרגמו אתMein Kampf לערבית תחת הכותרת My Jihad, ועבדו והתאימו את הקריקטורות של דֶר שטירמר וכתבים נאצים אחרים למציאות האסלאמית. כבר בשנות ה-30 הקהילה הגרמנית בקהיר בהנהגתם של סוכנים נאצים שהגיעו מגרמניה סייעה לאחים המוסלמים לפגוע ביהודים. עם פרוץ המלחמה חסן אלבנא הציע את שירותיו להיטלר כדי שיסייע למצרים במאבק בבריטים וביהודים. הארגון החתרני הסודי שהקים אלבנא העביר לגרמניה מידע על תנועת הכוחות הבריטים.
עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 גייסו האחים חטיבה שלמה שהצטרפה לצבא המצרי כדי לכבוש את ירושלים.
ראשי תנועת האחים לדורותיהם המשיכו בכיוון זה ופירסמו אין ספור כתבי שטנה ופתוות נגד היהודים. נזכיר את השייח' יוסף קרדאווי, התיאולוג המרכזי של האחים כיום, מצרי המתגורר בקטאר, התוקף ללא הרף את ישראל ואשר אמר בין השאר כי "אין דיאלוג בינינו לבין היהודים אלא באמצעות החרב והרובה".
המהפכה במצרים גרמה ל"שדרוג" האנטישמית
בתקופת מובארק רווחה האנטישמיות בתקשורת ובקרב האליטות האסלאמיות והנאצריסטיות, אך היא היתה יותר בעלת ניחוח פוליטי ובמידה מסויימת מטרתה הייתה להציג את ישראל באור שלילי ולמנוע את הנורמליזציה בין שתי המדינות. הגעתם של האחים המוסלמים לשלטון בעקבות נפילת מובארק הביאה ל"שידרוג" מעמד האנטישמיות. האנטישמיות האסלאמית האקטיבית מבית מדרשם של האחים היא כיום חלק בלתי נפרד מאידיאולגית השלטון. אנשי דת קיצונים מרבים להתבטא במסגדים ובתקשורת נגד היהודים. התחושה אצלם כי הם מייצגים עכשיו את השלטון. הם צופים לעבר השמדתה של ישראל ומצפים בשקיקה לח'ליפות המתקרבת. קיים אף חדית' האומר כי שלטון מוסלמי במצרים הוא ראשית הקמת הח'ליפות.
מורסי עצמו נזהר בדבריו במהלך מערכת הבחירות, אם כי בהיותו באסיפת בחירות בשארם אל-שייח' הבטיח כי ישחרר את ירושלים. עם זאת, הוא נכח באסיפות רבות שבמהלכן השמיעו אנשי דת דברי שטנה חריפים נגד היהודים וישראל והוא נתן להבין כי הוא מסכים להם. זכורה לשמצה אסיפת הבחירות בעיר מחאלה, שם נאם איש הדת הקיצוני השייח' ספואת חיגזי, אשר חזר והדגיש בפאתוס כי מורסי עומד לקיים את חלום הח'ליפות וכי "ארצות הברית הערבית" תוקם בקרוב ובירתה תהיה לא אחרת מאשר ירושלים – לא מכה ולא מדינה, אלא ירושלים. אסיפה זו לוותה בשירים הקוראים להחזיק בנשק ולפגוע ביהודים. מורסי ישב בשורה הראשונה וחייך בשביעות רצון.
לאחרונה פירסמו ממר"י ו-The Jihad Watch לקט של הצהרותיו האנטישמיות של מורסי משנת 2010, לפני המהפך במצרים, אז התבטא בחופשיות והביע את דיעותיו האמיתיות על ישראל והיהודים. בין השאר אמר "לא למו"מ עם מוצצי הדם ומחרחרי המלחמה, צאצאי הקופים והחזירים".
במהלך מבצע עמוד ענן קראו מפגיני האחים המוסלמים בכיכר התחריר: "ח'ייבר ח'ייבר צבא מוחמד חוזר", "העם רוצה להרוס את תל אביב", המרגמה וחומר הנפץ הם הפתרון להשמדת היהודים. יוסף קרדאווי, שהוזמן לדרוש באלאזהר, קרא להשמיד את "היהודים העושקים הגאוותנים"
בזמן מערכת התעמולה לאישור החוקה האסלאמית לפני שבועיים אמר הדרשן של אחד המסגדים בעיר מחאלה אל כוברה כי היהודים מנסים להרוס את מצרים ומשלמים סכומי כסף גדולים למצרים כדי שיצביעו נגד החוקה.
לסיכום, תנועת האחים המוסלמים העוינת ליהודים והשוללת את קיומה של מדינת ישראל שולטת כיום במדינה הגדולה והחשובה במדינות ערב. בשל הצורך לשמור על דימוייה כארגון פרגמאטי מתון, ראשיה נמנעים מלתקוף חזיתית את היהודים וישראל. אין סייג זה חל על אלמנטים דתיים קיצוניים הרואים בשלטון האחים עידוד לאמונתם, והם הגבירו את ההסתה נגד היהודים וישראל. אשר לעסאם אלעריאן, נראה כי נכשל בדיבורו, הביך את תנועתו וחשף פן חמור של החברה המצרית המסרבת לבוא בחשבון עם עצמה לגבי יחסה ליהודים.
