התראות

יהדות תחת התקפה באירופה

שיתוף

עניינים

 

מצוות הדת היהודית ומנהגיה נמצאים בלחץ של התקפות גוברות באירופה, שמקורן בכמה גורמים. כך למשל החליט בית המשפט העליון של בריטניה,  ב-16 בחודש, כי בית הספר היהודי החופשי בלונדון הפר את חוק יחסי הגזעים משנת 1976 בכך שסירב לקבל ילד שעבר גיור של התנועה המסורתית. בית הספר הזה נמצא תחת פיקוחו של הרב הראשי של אנגליה, הלורד ג'ונתן סאקס. מספר המועמדים לבית הספר גדול ממספר המקומות הפנויים ובית הספר מעדיף לקבל יהודים על-פי ההלכה האורתודוכסית.

לאחר שהילד סורב, עתר אביו לבית המשפט. בערכאה הנמוכה דחה אותו בית המשפט. אז עתר האב לבית המשפט לערעורים, שם התקבלה תלונתו כמוצדקת. ובית המשפט העליון פסק לטובתו ברוב של חמשה כנגד ארבעה. בית המשפט היה מודע היטב למורכבות התיק ולכן קיבל את ההחלטה בהרכב של תשעה שופטים מתוך 11 החברים בבית המשפט העליון.

נשיא בית המשפט פיליפס אמר, שהשופטים לא היו מאושרים לעסוק בבעיה הזאת. השופטים הסבירו שהפרשנות שלהם לחוק אין פירושה שהרב הראשי ובית הספר הם גזענים. הדרך היחידה שנותרה לבית הספר לערער על הפסיקה היא להביא את הסוגיה בפני בית המשפט האירופי לזכויות האדם.

מנהיג יהודי שעלה לארץ מאנגליה, פרופ' לסלי וגנר, הגיב כך על הפרשה: "כל הנושא עומד או נופל על השאלה, האם היהודים הם קבוצה דתית או קבוצה אתנית. אם הם קבוצה דתית, אז החקיקה לא נוגעת להם. אם זו קבוצה אתנית, החוק ישים. רוב הרכב השופטים החליט שהיהודים הם שני הדברים גם יחד!… האירוניה היא שבעוד ששורש התביעה הוא האותנטיות של הגיור (של הילד), זה כלל לא היה רלוונטי לפסיקה". (ג'רוסלם פוסט, 16 בדצמבר).

פרשן נוסף, צ'רלס מור בדיילי טלגרף, כתב שבית המשפט "למעשה אומר שהדרך שבה דת מגדירה את עצם החברות בה, וזאת לאורך 3,500 שנה, היא בלתי חוקית. זוהי בעיה דחופה ביותר ליהודים, המשקיעים מאמצים רבים לשמור על חוקיהם העתיקים, תוך כדי שמירה על חוקי המדינה. זה גם יהפוך לנשק בידי קבוצות אנטי-יהודיות ההולכות ומתחזקות. הם ישתמשו בפסיקה בטיעוניהם כי היהדות היא גזענית וכי מדינת ישראל היא אותו הדבר כמו דרום אפריקה בימי האפרטהייד". מור סיכם: "חוק יחסי הגזעים, שחוקק כדי לעזור למיעוטים, בסופו של דבר מעניש אותם". הוא הטיל את אשמת הפסיקה על הפרשנות הלקויה של זכויות האדם. לדעתו, זהו חלק מהמאבק החילוני נגד הדת.

מפעם לפעם היו התקפות מלוליות על בתי ספר דתיים בהולנד. המניע העקרי היה ההשגים הגרועים של בתי ספר מוסלמיים רבים. עבור מספר חילונים זה הפך לאמצעי התקפה נגד כל בתי הספר הדתיים, נוצרים בדרך כלל. יש שלושה בתי ספר יהודים במדינה.

הנרי מרקנס, המנהל לשעבר של בית הספר התיכון היהודי 'רמב"ם' באמסטרדם והיו"ר לשעבר של ארגון הגג של יהודי הולנד, אמר בראיון:  "אינני מוציא מכלל אפשרות שבעתיד יהיו נסיונות פוליטיים לחסל את בתי הספר הדתיים, או לפחות להטיל עליהם מגבלות חמורות". הוא מציין, כי כדי למנוע מראש התקפות על בתי ספר יהודיים הוא נהג להזמין לעתים קרובות פוליטיקאים לבית הספר שלו כדי להראות להם שבית הספר משולב גם בקהילה היהודית וגם בחברה ההולנדית.

החלטת בית המשפט העליון הבריטי היא רק אחת בשורה ארוכה של מקרים שגרמו לבעיות רציניות ליהודים דתיים. לאחרונה שומעים הרבה על כך שיהודים דתיים בצרפת מתקשים לקבל ימי חופשה בחגים היהודיים, למשל באוניברסיטאות. הסיבה המוצהרת  לעתים קרובות היא שההנהלה לא רוצה ליצור תקדימים, שמא גם המוסלמים יציבו תביעות דומות.

ב-29 בנובמבר נערך משאל עם בשוויץ, שבו הוחלט לאסור בניית עוד צריחי מסגדים. זה הוביל להצעה נוספת להגבלת נוהגים דתיים. בשוויץ מרוקנים כל כמה שנים את הקברים בבתי הקברות הרגילים. בבתי קברות יהודיים ומוסלמים הקברים נשארים כפי שהם. מיד אחרי תוצאות משאל העם, הציע מנהיג מפלגת המרכז הנוצרית לאסור פתיחת בתי קברות יהודיים ומוסלמים חדשים. רק לאחר מחאות רבות, כולל מתוך מפלגתו, הוא התנצל. צריך לציין שגם מפלגת המרכז הנוצרית וגם הקהילה היהודית התנגדו לאיסור הצריחים. לא מוגזם לשער, שבהצעתו חשב מנהיג מפלגת הנוצרים כריסטופר דרבליי להפגין שגם מפלגתו מוכנה לצאת נגד הקהילה המוסלמית. נראה שלא היה איכפת לו שבאותה הזדמנות גם היהודים יחטפו.

גם ברית המילה נמצאת תחת התקפה מתוך מניעים שונים. בשנת 2004 חברת הפרלמנט המוסלמית ההולנדית האנטי-דתית אייאן הירסי עלי הציעה להפוך ברית מילה לזכרים לעבירה פלילית. היא לא נאבקה על ההצעה. בסוף שנת 2008 המליצה המועצה לשלום הילד בדנמרק לאסור מילת ילודים זכרים מתחת לגיל 15. המועצה טענה שסיבה חשובה  לאיסור המילה היא שוויון בין המינים. מועצת האתיקה של המדינה תמכה בהצעה.

הרב הראשי של דנמרק בנט לקסנר אמר אז: "אם אי פעם יעבור החוק האוסר ברית מילה בדנמרק, לא יהיה מנוס ליהודים אלא לעזוב את המקום שבו חיו משך מאות בשנים". שוב, המטרה העיקרית של האיסור הזה היתה הקהילה המוסלמית הגדולה. הרקע ליוזמות האלה: ההתקפות נגד דנמרק בעולם המוסלמי בעקבות פרשת הקריקטורות של מוחמד, שהלהיטו את הרגשות האנטי-מוסלמיים במדינה.

אך ללא ספק הבעיה העיקרית לגבי יהודים נשארה ההתנגדות לשחיטה כשרה. שוויץ היתה הארץ האירופית הראשונה שאסרה על שחיטה כשרה. במשאל העם הראשון בשוויץ בשנת 1893 כתב ההיסטוריון סימון ארלנגר: "על אף שלכאורה המטרה היתה לחוס על בעלי חיים, המניע העקרי באותה עת היה להגביל הגירת יהודים. התאחדות הקהילות היהודיות בשוויץ נוסדה ב-1904 למטרה אחת ויחידה: להלחם באיסור השחיטה". ארלנגר מוסיף (במאמר העתיד להתפרסם בשנה הקרובה): "ב-2002 ניסה שר הפנים פסקל קושפין לבטל את האיסור בעזרת התאחדות הקהילות. עוד לפני שההצעה הונחה בפני הממשלה והפרלמנט, היא הציתה זעקה ציבורית נוראה. חרף העובדה שאלה שמחו טענו שהם רק פועלים מתוך דאגה לזכויות החיות, אי אפשר היה להתעלם מהטונים האנטישמיים. הזעם הציבורי הלך וגבר עד שהממשלה, בתיאום עם התאחדות הקהילות היהודיות, החליטה לרדת מהנושא".

גם בנורווגיה ובשוודיה נאסרה שחיטה כשרה. נורווגיה הקדימה בנושא זה בכמה שנים את גרמניה של היטלר. האיסור מוצג כדאגה לרווחת בעלי החיים. אלא שזוהי דוגמא להסוואת נוהגי אפליה עמוקים. שהרי ציד, שבו אין שום פיקוח על סבלן של החיות המומתות, הוא לא רק מותר אלא אפילו פופולרי בחוגי הממשלה הסוציאליסטית בנורווגיה. נורווגיה, יפאן ובמידה פחותה איסלנד הן הארצות היחידות שמתירות ציד לוויתנים. ומספר היונקים האלה שמחוסלים מדי שנה על ידי הצי הנורווגי גדול עשרות מונים ממספר הפרות הנחוץ כדי לספק את כמויות הבשר הכשר של יהודי נורווגיה.

אפשר לראות את כל התופעות האלה כאירועים מקריים. אך זו תהיה טעות. כוחות שונים פועלים באירופה: חילון מואץ, הרצון לשים סכר בפני המוסלמים ומנהגיהם, ואנטישמיות. כל אלה גורמים לתוצאות שמשפיעות בצורה שלילית על היהודים הדתיים החיים באירופה. חמור יותר, שכל הגורמים האלה רק יקבלו חשיבות הולכת וגוברת בעתיד.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close