התראות

טורקיה צפויה לפתוח בסיס נוסף בקאטר בסתיו

טורקיה מעמיקה את החדירה באזור המפרץ דווקא בתקופה רגישה לארה"ב ואיראן • ארדואן ממשיך לחלום על האימפריה המחודשת
שיתוף
הכוחות הצבאיים של טורקיה בקטאר משנת 2017
הכוחות הצבאיים של טורקיה בקטאר משנת 2017

עניינים

היום (חמישי) דווח כי טורקיה ממשיכה לחזק את אחזיקתה במדינה תומכת "האחים המוסלמים" והודיעה כי היא קרובה לפתוח את הבסיס הצבאי השני שלה במדינה.

לפי העיתון הטורקי "הארייט", מתקן צפוי להיחנך בסתיו על ידי האמיר הקטארי, טמין בן חמאד אל תאני ונשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן.

בדיווח נאמר כי הבסיס ימוקם לא הרחק מהבסיס הצבאי טריק בן זיאד בדרום דוחא, שם ממוקם הבסיס הקיים של טורקיה, הכולל כ -3,000 חיילים.

https://jcpa.org.il/article/%d7%96%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a2%d7%91%d7%90%d7%a1-%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d/

ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לוחצות על קטאר לסיים את שיתוף הפעולה הצבאי עם טורקיה, שהחל מיד עם עלית המתיחות במפרץ בין סעודיה לבין קטאר ב-2017, אז שלח ארדואן כוחות צבאיים לדוחא. הדבר הוביל להתקררות היחסים בין ריאד לאנקרה.

ארדואן מבקש להחזיר את האימפריה העותמאנית

ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה חשף באמרו על האחרון את ההתערבות של אנקרה במלחמת האזרחים בלוב בסיוע צבאי, מודיעני ואף בהעברת נשק למרות איסור מועצת הביטחון.

בעבר חשפנו במרכז הירושלמי את הניסיון של ארדואן "להחזיר עטרה ליושנה" , ולחדש את ההשפעה של טורקיה באזור אפריקה. צבי מזאל, חוקר המרכז ומומחה לטורקיה חשף את הקשר בין טורקיה לסודן, מדינת מפתח באזור האגן המזרחי של אפריקה. בדצמבר 2018 כתב כי הנוכחות הטורקית קיבלה בסודן ביטוי משמעותי בתחום הכלכלי. בראיון ליומון הסודאני אל שורוק ב- 29 בנובמבר אמר שר החקלאות והייעור הטורקי, בכר פקדמירלי, כי טורקיה וסודאן הקימו חברה משותפת לייצור חקלאי וכי משרדיה נפתחו בח'רטום כמה ימים קודם לכן.

הרשות החקלאית הטורקית TIGEM מחזיקה ב- 80% מן המניות וחלקה של ממשלת סודאן עומד על 20%. השר אמר כי במסגרת תכנית הפיילוט של החברה היא תחכיר 12.500 הקטאר (125.000 דונם) לחברות טורקיות של הסקטור הפרטי מתוך 780.000 הקטאר (7.800.000 מיליון דונם!) שטורקיה חכרה מסודאן ע"פ הסכם שנחתם בין שתי המדינות, זאת במהלך ביקורו של ארדואן בסודאן בדצמבר 2017.

השטחים הוחכרו לטורקיה ל- 99 שנים והם פרוסים בחמישה מחוזות. בתוכנית הפיילוט תבדקנה אפשרויות הגידול והייצוא. השר אמר כי התכנית מיועדת לסייע לפיתוח החקלאות בסודאן ומכוונת להבטיח הספקת מזון של מוצרי חקלאות לטורקיה אשר אינם מיוצרים שם בגלל אילוצי האקלים. המוצרים ייכנסו לטורקיה ללא תשלומי מכס.

הקמת החברה מבוססת על הסכם מסגרת לשת"פ חקלאי בין שתי המדינות שנחתם כבר ב- 2014 במטרה לנצל את הפוטנציאל החקלאי של סודאן לייצור מוצרי מזון.

זו התפתחות חשובה המבטאת שלב נוסף גלוי וברור בכוונת שתי המדינות לבסס ולקדם את היחסים ביניהן למשך שנים רבות. שתי המדינות חתמו על הסכם נוסף דומה בזמן ביקור ארדואן בסודאן בדצמבר 2017 שבהתאם לו החכירה סודאן לטורקיה את האי סואכין בים האדום, השוכן מול ג'דה הסעודית, לתקופה בלתי מוגבלת לשם פיתוחו הכולל בניית נמל, פיתוח חקלאות ושיקום המצודה העותומנית ששמשה משכנו של המושל העותומני באזור הים האדום במאות בהקודמות.

ארדואן זיהה את סודאן כמדינת יעד לחדירה לים האדום במסגרת חזונו לבסס את ארצו כמעצמה אזורית ובמידה מסויימת להחזיר לטורקיה את עטרה של אמפריה העות'ומנית. החדירה לסודאן  התחילה כבר בראשית שלטונו. ארדואן ערך את ביקורו הראשון בח'רטום עוד ב- 2006 בהיותו ראש ממשלה ומאז הלכו והתחממו היחסים. טורקיה סייעת רבות לכלכלה הסודאנית בתקופה בה הייתה סודאן תחת סנקציות של ארה"ב ובעשור האחרון השקיעו שם חברות טורקיות מאות מיליוני דולרים.

האירוע המרכזי שביטא את הקמת היחסים המיוחדים בין שתי המדינות היה ביקורו של ארדואן בסודאן בדצמבר 2017 בלווית משלחת גדולה של שרים ותעשינים שבהלכו נחתמו 12 הסכמי שת"פ כלכלי בסכום כולל של 650 מיליון דולר והוקמה וועדה עליונה לתיאום אסטרטגי. ההסכם על האי סואכין כנאמר לעיל הייתה עדות כי מדובר במערכת יחסים לטווח הארוך.

סוכם גם על שת"פ ביטחוני שתוכנו לא נחשף. בהקשר זה יוזכר כי הרמטכ"לים של סודאן, טורקיה וקטר (שהגיע לח'רטום באופן מיוחד בזמן ביקור ארדואן) נועדו בשולי הביקור לדיונים שתוכנם לא פורסם. כמה ימים לאחר מכן נועדו שרי הביטחון של שלוש המדינות האלה לדיונים גם כן בח'רטום וחנכו יחד עם הנשיא עומר אלבשיר מפעל לייצור מדים לצבאות שלהם ולמדינות אפריקה הסמוכות.

שיתוף הפעולה בין שתי המדינות נמשך בקצב מהיר. במרס 2018 חתם שר האוצר הסודאני על הסכם עם חברת הבנייה הטורקית הגדולה "סומה" לבניית נמל התעופה החדש של ח'רטום בסכום של 1.5 מיליארד דולר.

ביוני 2018 התכנסה באנקרה מועצת אנשי העסקים המשותפת סודאן – טורקיה בראשות שרי המסחר והכלכלה של שתי המדינות אשר חתמו על הסכם לעידוד הסחר ההדדי.

המכנה המשותף למערך שהקימה טורקיה והכולל את סודאן, קטר וסומליה הוא שהשלטון נמצא בידי מפלגות אסלאמיות הקרובות לתנועת "האחים המוסלמים". ארדואן השכיל לנצל זאת לקידום מעמדה האסטרטגי של ארצו במרחב הים האדום.

טורקיה נמצאת אפוא במצב שיש לה תשתית פוליטית (בני ברית) ופיסית (הבסיס הצבאי בסומליה ונמל סואכין בסודאן) להקמת מערך צבאי היכול לאיים על השיט בים האדום. בשלב הנוכחי אין לה כל סיבה להביאו לידי מימוש, אבל היא השיגה את מטרתה להיות מעצמה שיש להתחשב בה גם הרחק מגבולותיה.

https://sputniknews.com/military/201908141076550943-turkey-building-second-base-in-qatar-amid-gulf-tensions—reports/

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close