חסן נסראללה, הציג בשבוע שעבר פרטים חדשים על אסון השייטת, פעולת הקומנדו הימי שהסתבכה באנסרייה בלבנון בספטמבר 1997 ובה נהרגו 12 לוחמים. נסראללה, שדבריו תואמים חלק מההערכות שהועלו במערכת הביטחון הישראלית לאורך השנים, טוען שארגונו טמן מארב מתוכנן לכוח צה"ל ועקב במשך זמן רב אחר ההכנות למבצע, שכינויו הצבאי היה "שירת הצפצפה".
מנהיג חיזבאללה דיבר ב-2 במאי בעצרת לזכרו של מוסטפה באדר א-דין, בכיר הארגון שנהרג בסוריה בנסיבות מסתוריות לפני שלוש שנים. ד"ר שמעון שפירא, תת אלוף במילואים המתמחה בחקר איראן וחיזבאללה, תרגם את הדברים וניתח אותם במאמר המתפרסם באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. כוח השייטת, בפיקודו של סגן אלוף יוסי קורקין, מנה 16 לוחמים שיצאו בליל 4 בספטמבר 1997 להניח מטעני חבלה על כביש סמוך לחוף לבנון, בין צור לצידון.
לאחר שנחתו בחוף אירע פיצוץ של מטען חבלה שגרם לנפגעים ולנתק בין שני חלקי הכוח. קורקין ועשרה מלוחמיו נהרגו. הלוחמים ששרדו דיווחו כי לאחר הפיצוץ נורתה לעברם אש, ולאחר מכן חולצו במאמץ רב עם חבריהם ההרוגים בעזרת מסוקים. תוך כדי פעולות החילוץ נהרג רופא צבאי מאש לבנונית. גופתו של אחד ההרוגים, רב-סמל איתמר איליה, נותרה מאחור והוחזרה לישראל בעסקת חילופים עם חיזבאללה כעבור תשעה חודשים.
שורת ועדות בצה"ל חקרה את הפעולה הכושלת: הצבא, ובעקבותיו כמה תחקירים שפורסמו בתקשורת, נעו בין כמה הסברים סותרים – מארב מתוכנן של חיזבאללה, מארב מקרי של חיזבאללה שלא נשען על דליפה מודיעינית בצד הישראלי (כפי שטענה ועדה בראשות אלוף גבי אופיר) או תקלה שהביאה לפיצוץ אחד המטענים שנשאו עליהם הלוחמים.
ב-2007 דווח ב"מעריב" כי ההכנות למבצע דלפו לחיזבאללה משום שמזל"ט של צה"ל צילם את אזור הפעולה בשבועות שקדמו לה והעביר תמונות מהשטח בערוץ לא מוצפן, שנחשף בידי האויב. כעבור שלוש שנים העלה גם נסראללה טענה דומה. בנאומו הוסיף מזכ"ל חיזבאללה פרטים נוספים: לדבריו, על סמך תשדורות המזל"ט שפוענחו פרס הארגון כמה מארבים באזור הנחיתה המיועד.
בארגון העריכו כי כוח ישראלי ינחת על החוף וכי שניים או שלושה לוחמים יתקדמו לכיוון אנסרייה דרך אזור הפרדסים. בחיזבאללה הסיקו שהכוח מבקש לחטוף או לחסל אדם שזהותו לא היתה ברורה. נסראללה סיפר כי על בסיס ההערכה הזו התקיימה בארגון הערכת מצב שבה השתתפו באדר א-דין, שמונה לפקד על הפעולה, וגיסו עימאד מורנייה שתואר כרמטכ"ל חיזבאללה, ונהרג בפעולת התנקשות המיוחסת למוסד הישראלי ולסי-איי-איי בפברואר 2008 בדמשק.
נסראללה טען כי הארגון הבחין כמה פעמים בחיילים ישראלים הנוחתים בחוף ומכינים את הפעולה, אך החליט לא לפגוע בהם אלא להמשיך ולעקוב מתוך הנחה שצפוי מבצע גדול יותר. בחיזבאללה פרסו מארב שימתין לכוח הישראלי כשיגיע למבצע. נסראללה סיפר כי באדר א-דין ומורנייה שהו באזור הפעולה המתוכננת, סיירו בפרדסים והלכו לאורך הנתיב שבו לפי הניתוח שלהם היה הכוח הישראלי אמור להתקדם. הם קבעו בהתאם את תוכנית הפעולה של חיזבאללה. שפירא כותב מפי נסראללה כי נוצרה בעיה מאחר שחקלאים מלבנון עבדו בפרדסים מדי יום, מזריחת השמש ועד שקיעתה. לכן לא היה אפשר להניח מטענים במקום באופן קבוע, מחשש שייפגעו. מדי ערב, עם רדת החשכה, הניחו אנשי חיזבאללה את המטענים ולמחרת, כשהתברר שהישראלים לא הגיעו במשך הלילה, פורקו המטענים לפני הגעת החקלאים. לדברי נסראללה, כך נהג הארגון פעמים רבות עד ללילה שבו הגיע כוח השייטת לאנסרייה.
מי רצח את מפקד הפעולה? נסראללה סיפר בהספד לבאדר א-דין כי כשהאחרון מונה למפקד כוחות הארגון בעת מלחמת האזרחים בסוריה, הוא התבקש לפקד על הפעילות משטח לבנון. אולם, לדברי נסראללה, באדר א-דין התעקש להילחם עם אנשיו בשדה הקרב בסוריה. הוא נהרג במאי 2016 ,בתקרית חריגה בבסיס חיזבאללה ליד נמל התעופה דמשק, מיד לאחר שסיים פגישה עם מפקד גיס קודס של משמרות המהפכה האיראניים, הגנרל קאסם סולימאני.
בחיזבאללה טענו כי באדר א-דין נהרג בהפצצה של ארגון מורדים סורי. בישראל סבורים כי האיראנים רצחו את א-דין, ברקע מחלוקת עמם ולאחר הסכמה של הנהגת חיזבאללה להריגתו. הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, אף רמז לכך בפומבי לפני כשנתיים. שפירא כותב כי באיראן לא צוינו השנה אירועים מיוחדים לזכר באדר א-דין. לדבריו, שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הסתפק בשיגור איגרת קצרה לנסראללה. משמרות המהפכה, שהמפקד מחיזבאללה פעל בשירותם מאז שנות השמונים, לא הזכירו את יום השנה למותו בשום דרך. ההתעלמות מכך, דווקא בתקופת מתיחות בין איראן לארצות הברית שבה האיראנים נזקקים לסיוע של בני חסותם מחיזבאללה, עשויה גם היא לרמז שלאיראן היתה יד במותו.
פורסם באתר הארץ.
