התראות

חמש שנים למהפכת ה- 30 ביוני – האם סיסי בדרך להגשמת חזונו?

מלחמה בטרור והתאוששות כלכלית, אילו המטרות שהציב לעצמו נשיא מצרים המציין את חמש שנות שלטונו לאחר המהפכה נגד ה"אחים המוסלמים"
שיתוף
חמש שנות שלטון - א- סיסי
חמש שנות שלטון - א- סיסי

עניינים

בשבועות האחרונים התבשרו המצרים על מספר התפתחויות חיוביות המצביעות על כך כי מאמציו של נשיא מצרים עבד אל פתאח אל סיסי למאבק בטרור ויישום רפורמות בתחומי הכלכלה והחברה מתחילים לשאת פרי. שני בכירים של ארגון מחוז סיני של המדינה האסלאמית הסגירו את עצמם לשלטונות הביטחון זאת כאשר מורגשת ירידה משמעותית בהתקפות הארגון בצפון סיני. גם הולך ומתברר שכוחה הפוליטי של תנועת האחים המוסלמים שהודחה מן השלטון ע"י סיסי הולך ונמוג ברחוב המצרי. בתחום הכלכלי נראה כי הרפורמות שהכתיבה קרן המטבע למצרים כתנאי למתן הלוואה של 12 מיליארד דולר הולכות ומיושמות לשביעות רצונה של הקרן. גם ההשקעות הגדולות במגה פרויקטים שבהם התרכז סיסי מראשית כהונתו מתחילים להניב תוצאות חיוביות. עם זאת השיפור המקווה ברמת החיים של השכבות הנמוכות המהוות את רוב האוכלוסייה עדין לא נתן את אותותיו.

בנאומו לציון חמש שנים לאירועי יוני-יולי 2013  שהביאו להפלתו של שלטון האחים המוסלמים במצרים ולהגעתו לשלטון חזר והדגיש סיסי כי "המהפכה הנכונה" התרחשה ב- 30 ביוני ולא בהפגנות ינואר – פברואר 2011, שכונו בזמנו "האביב הערבי" ושהביאו לנפילתו של הנשיא מחמד מובארק. לדבריו אירועי 2011 היו מהומות שגרמו לפגיעה בביטחון האישי וביציבות הפוליטית, להתפשטות הטרור ולהתמוטטות הכלכלה וכי שלטונו פועל בהצלחה לתיקון התפתחויות הרות אסון אלה בסיוע כוחות הביטחון ובתמיכת העם. נראה שדבריו של סיסי נכונים במידה רבה אם כי דרכו ליישום הרפורמות שנויה במחלוקת על רקע של ניהולו האוטוריטטיבי של המדינה. אירועי האביב הערבי אכן לא הולידו שלטון דמוקרטי אלא דווקא לעלייתם לשלטון של האחים המוסלמים במצרים ובמדינות אחרות ולמלחמות אחים רצחניות בכמה מהן. סיסי מתגאה בכך שהציל את מצרים מהתבססותה של דיקטטורה אסלאמית מבית מדרשם של האחים המוסלמים והחזיר את היציבות לארצו אומנם במחיר כבד של אלימות שגבתה את חייהם של מאות מתומכי האחים שלא הסכימו להדחתו של מנהיגם מחמד מורסי. מרבית מאמציו עם זאת מכוונים להגשמת חזונו לפיתוח כלכלי אפילו במחיר של רפורמות כלכליות כואבות.

הסכנה המידית הדורשת מענה היא עדין הטרור האסלאמי בסיני. הצבא המצרי נאבק כבר ארבע שנים בארגון המדינה האסלאמית – מחוז סיני. ב- 9 בפברואר השנה הכריז סיסי על מבצע רחב הקף המכונה "סיני 2018" לחיסולו של הארגון ותגבר לשם כך באופן משמעותי את כוחות הצבא הכוללים חלקים של הארמיה השנייה והשלישית. בששת החודשים האחרונים הרג הצבא מאות מחבלים ועצר אלפי חשודים בפשיעה או בהשתייכות לארגון המדינה האסלאמית. כמו כן הרס מרכזי תקשורת ופיקוד, חשף מקומות מסתור ואכסון של חומרי נפץ והחרים מאות כלי רכב ואופנועים. נוכחותם של כוחות צבא גדולים בכל שטחי צפון סיני ופעולותיהם ההתקפיות שאינן פוסקות אכן הביאו לירידה משמעותית בפעולות הטרור, אך לא להיעלמו של הארגון. בנסיבות אלה סיסי עדין אינו יכול להרשות לעצמו לדלל את כוחותיו מה שמעיק על תקציב הביטחון המצרי וגם פוגע קשות במרקם החיים בצפון סיני.

הצבא הקים אזור חיץ של חמישה ק"מ על גבול רצועת עזה – מצרים כדי לבודד את סיני מן הרצועה ומאות משפחות פונו מן השטח. בנוסף הוטל עוצר על אזורים בצפון סיני – מה שפגע קשות בהספקת מוצרים חיוניים כגון אוכל ותרופות לאוכלוסייה. גם הופסקו הלימודים בבתי הספר ובמכללות מחשש לפיגועים. האוכלוסייה האזרחית בדואית ברובה, שלא היה לה אימון רב בממשל המצרי, עברה בחודשים האחרונים לתמיכה במאבק במחבלים. זאת אחרי הטבח במסגד רודה בביר אלעבד בנובמבר שעבר שמהלכו נרצחו 311 מתפללים. איחוד השבטים של סיני הודיע אז כי יפעל לחיסולה של הנוכחות הטרוריסטית באזור ואכן השבטים משתפים פעולה עם הצבא. כאמור בתחילת החודש הנוכחי שני מפקדים בכירים של "מחוז סיני" הסגירו את עצמם לכוחות הביטחון אחרי קרב ארוך בתוך רפיח, כנראה בתיווך איחוד השבטים, אשר קרא לשאר פעילי הארגון להסגיר את עצמם "בעקבות התבוסות שהם סופגים". לאחרונה נמסר כי הוקלו מעט אמצעי הביטחון החמורים באזור והתחילה חזרה מסוימת לשגרת החיים.

גורם בעייתי נוסף בתחום הביטחון הם האחים המוסלמים, שאף כי עברו חמש שנים מאז סילוקם מן השלטון והדיכוי האלים של הפגנותיהם, אינם מוכנים לקבל את תבוסתם ולמצוא דרך להתפשר עם שלטונו של סיסי. האחים הגיעו לשלטון בעקבות אירועי 2011  אחרי 80 שנה של מאבק עיקש  שבמהלכן תנועתם הוצאה פעמיים אל מחוץ לחוק, אלפים מפעיליהם נכלאו  ומנהיגיהם הוצאו להורג. ב-2012 הם הקימו מפלגה פוליטית "החופש והצדק" וזכו לרוב מרשים בפרלמנט. ב- 2013 נציגם מחמד מורסי נבחר לנשיא. כעבור שנה בלבד הפרלמנט פוזר מסיבות משפטיות ומחמד מורסי הודח ונעצר על רקע הפגנות ענק של המצרים בסיוע הצבא בהנהגתו של סיסי. כיום נמצאת התנועה בשפל המדרגה. היא הוכרזה כארגון טרור, ואלפים מפעיליה נעצרו, המפלגה הפוליטית שלה וכל הארגונים המסונפים אליה פוזרו ונאסר עליהם לקיים פעילות כלשהי. משרדיה ונכסיה הוחרמו. לאחרונה פורסם צו נשיאותי המתיר השתלטות המדינה גם על רכושם האישי של המחבלים כולל פעילי האחים המוסלמים שנידונו ע"י בתי המשפט ומיצו את כל תהליכי הערעור בערכאות המשפטיות.

מרבית מנהיגי התנועה הבכירים עצורים ומתנהלים נגדם משפטים על רקע של בגידה במדינה ואלימות נגד אזרחים. ביניהם נמצאים הנשיא לשעבר מחמד מורסי, המדריך הכללי של התנועה, מחמד בדיע, סגניו ח'יירת אל שאטר ורשאד אל ביומי ומנהיגים אחרים בולטים כגון מחמד אלבלתגי ועסאם אל עריאן. מדובר באישים מוכרים היטב בעולם הערבי/אסלאמי שחלקם הפכו לאגדות.

מורסי ובדיע נשפטו כבר למספר מאסרי עולם ואף נידונו למוות אם כי פסקי הדין שלהם עדין בתהליכי ערעור. דרגים נמוכים מנסים לקיים פעילות מינימלית, אך הם נתונים למעקב צמוד של השלטונות הסוגרים את משרדיהם המאולתרים ועוצרים אותם. הבכירים המעטים שהצליחו לברוח נעים ונדים בין קטר לטורקיה התומכות באחים. בשלב זה נראה שמבנה הארגון התמוטט.

אחד מסגני המדריך הכללי, מחמוד עזת, שהצליח לחמוק מגל המעצרים והמסתתר כנראה במצרים נחשב כיום כמנהיג התנועה אם כי לא הוכתר ככזה. הוא מנסה למנוע את התפרקותה הסופית ומשדר את המסר כי יש להחזיק מעמד עד יעבור זעם. אולם במצב האנדרלמוסיה שנוצר ללא יד מנהלת חל בארגון פילוג דה פקטו. מחמד כמאל, אחד מוותיקי התנועה שמונה כראש הוועדה המנהלית העליונה כדי להמשיך לנהל את הארגון ניסה לשקם את מוסדותיה אך נכשל ובחר בדרך הנקמה והאלימות. נראה שחלק גדול מצעירי התנועה הצטרף אליו .הוא נחשב כמי שהקים את שני ארגוני הטרור "ליווא אל ת'אורה" (דגל המפכה)  ו"חסם" (הכרעה) שביצעו פעולות טרור בתוך מצרים ופגעו בעיקר בכוחות הביטחון ובאנשי ציבור. הוא נהרג בפשיטה של כוחות הביטחון בצפון קהיר באוקטובר 2016.

במצב זה התנועה נראית כחסרת אונים ואבדה כמעט לחלוטין את כוח משיכתה ברחוב המצרי. על כל פנים היא אינה יכולה כבר לארגן הפגנות גדולות כפי שעשתה בשנים 2014/15. בשנתיים האחרונות דווח מספר פעמים על יוזמות למו"מ של התנועה עם השלטון, אך כולן נכשלו לאחר שהתברר כי האחים מציבים תנאים מוקדמים לכל דיאלוג כגון שחרור מורסי מהכלא. סיסי מצדו מוכן לדיון, אך ללא שום תנאים מוקדמים. ניתן להבין שהשלטון אינו רואה יותר סכנה מידית בתנועת האחים. ספק עם זאת אם אפשר כבר להספידה שהרי הוכיחה כושר התאוששות מפתיע אחרי כל אחד מן המשברים הקשים שעברו עליה. נראה שלאידאולוגיה שלה, שעיקרה חזרה למקורות האסלאם והקמת ח'ליפות, עדין יש קסם רב במצרים ובמדינות ערב האחרות שם פועלות המפלגות של האחים המוסלמים בלא מעט הצלחה.

עם זאת הבעיות המרכזיות של מצרים הן בסופו של דבר בתחום החברה והכלכלה שאליהן מכוון סיסי את מירב מרצו כפי שהבטיח לעמו אחרי תפיסת השלטון עוד ב-2104. מצרים מונה כיום מאה מיליון תושבים והיא מתרבה במיליון נילודים כל שישה חודשים. שיעור הילודה עדין גבוה כ- 3.3%. רוב התושבים נמצאים מתחת לקו האדום של העוני המוגדר ע"י האו"ם כשני דולר ליום. מצרים זקוקה אפוא לאחוזי צמיחה גבוהים לפחות 7-8% לשנה במשך שנים רבות כדי לפצות על שיעור הילודה הגבוה, ולהתגבר על הנזק שנגרם לכלכלתה בתקופות הממשלים הקודמים.

סיסי בחר באסטרטגיה של בניית מגה תכניות של תשתיות שהיו אמורות להביא לעידוד ההשקעות ולצמיחה כלכלית רחבת היקף. אלא שהתברר לו מהר מאד, כי אף אם עקרונית הוא בדרך הנכונה, הרי השלמת התכניות והמתנה להשפעתן על האזרח הן עניין לשנים רבות ובינתיים האוכלוסייה ממשיכה לסבול ומאבדת את האימון בו. זאת ועוד, התיירות שהביאה למצרים כ-12 מיליארד דולר כל שנה והייתה מקור עיקרי למטבע חוץ נפגעה קשות ע"י הטרור ומצרים מצאה את עצמה במשבר הולך מחמיר. נראה שזה ההסבר לפנייתו של סיסי לקרן המטבע העולמי לקבלת הלוואת ביניים עד להבשלת האסטרטגיה שלו. יתכן שגם רצה להראות לציבור כי אין לו ברירה אלא לקיים את תנאיה של קרן המטבע להבראת הכלכלה אף אם הן פוגעות בציבור גדול בשלב ראשון. הקרן הסכימה להעניק לו הלוואה של 12 מיליארד דולר בריבית נמוכה בתנאי לביצוע רפורמות כלכליות מרחיקות לכת שמבארק סרב בזמנו לבצע כי הן נראו בעיניו כמסוכנות לשלטונו וכפוגעות בכבוד הלאומי המצרי.

סיסי אכן יישם את הרפורמות שהתחייב להן: ניוד הלירה המצרית, הטלת מע"מ, ביטול הדרגתי של הסובסידיות לדלק וגז. הוא גם יזם תחיקה ליברלית בנושאי סחר והשקעות וביטל רבים מההליכים הבירוקרטיים של מצרים שמקורם היה בהלאמת הכלכלה ע"י גמאל עבד אלנאצר ושהרתיעו את המשקיע הזר הפוטנציאלי.

הרפורמות אכן גרמו לאינפלציה שנתית בקצב של כ- 30% ועליית המחירים, כנצפה, גרמה להתמרמרות גדולה בקרב האוכלוסייה, בינתיים ללא הפגנות ברחוב, כנראה מתוך המתנה לבאות.

במישור המקרו-כלכלי הרפורמות הולידו תוצאות מהירות יחסית ובשנתיים האחרונות גברו ההשקעות הזרות והצמיחה של התוצר הלאומי הגולמי עלתה לכ- 4%. בשנת התקציב הבאה צופה ממשלת מצרים צמיחה של מעל 5% ובהמשך אפילו 8% לשנה. גם האינפלציה הצטמצמה מעט והאבטלה יורדת לאיטה.

עד עכשיו עמדה מצרים בהצלחה בשלוש ביקורות תקופתיות של קרן המטבע – האחרונה בהן בחודש מאי. לפני מספר ימים פרסמה הקרן הודעה על תוצאות הביקורת השלישית שם נאמר כי יישום הרפורמות בוצע לשביעות רצונה וסייע בהאצת הצמיחה, צמצום האבטלה ובהקטנת הגרעון הפנימי והחיצוני.

בינתיים גם המגה פרויקטים שהושלמו מניבים תוצאות. מואב ממיש יו"ר רשות תעלת סואץ הודיע בסוף יוני כי ההכנסות מן המעבר בתעלה, שהכפלתה הייתה תכנית הכתר של סיסי, הגיעו במחצית השנה הנוכחית לשיא של כל הזמנים. כמו כן פורסם כי בניית קהיר החדשה הנבנית בין קהיר ההיסטורית לבין תעלת סואץ והאמורה לשמש כבירתה הפוליטית והאדמיניסטרטיבית של מצרים מתקדמת יפה וכי הרובע הראשון של משרדי שירות המדינה יושלם במחצית השנייה של 2019 ויועברו אליו 57.000 פקידים מקהיר. זו אמורה להיות עיר מודרנית, שמקורות האנרגיה שלה יהיו ממקורות חלופיים בלבד, ותשמש דוגמא לפיתוח העירוני במצרים.

גם הרפורמה לליברליזציה בהענקת רשיונות לחיפוש והפקת גז ונפט נתנה תוצאות חיוביות. שדה הגז הגדול ביותר במזרח הים התיכון " זור" נתגלה ע"י חברת אני האיטלקית ובארותיו הראשונות כבר מספקות את הגז החיוני לתושבי המדינה. תכניות אלה הם אכן הגדולות ביותר, אך עשרות נוספות נמצאות בשלבי ביצוע והם כוללות סלילת אלפי ק"מ של כבישים, הכשרת מיליון וחצי פדאן לחקלאות, ניכוי ממגורות התבואה שהוזנחו שם הלכו לאיבוד 30% מן החיטה של המדינה, עידוד מפעלים קטנים ובינונים ובניית אוניברסיטאות חדשות. ראש הממשלה החדש מוצטפא מדבולי, שמונה לתפקידו בחודש שעבר אחרי שסיסי נבחר לכהונתו השניה, הודיע בתחילת החודש כי ממשלתו השלימה כ-85% של הרפורמה הכלכלית וכי האזרח יתחיל להרגיש בקרוב את השיפור במצבו. הוא הוסיף כי מתוכננות בנוסף רפורמות מרחיקות לכת בביטוח הלאומי ובמערכת הבריאות, קידום המחקר המדעי, והקמת מרכזי שעשועים, ספורט ובידור.

אלה כמובן הצהרות מרחיקות לכת הדורשת שנים רבות של עבודה מאומצת והשקעות רבות שלא בטוח שמצרים תוכל לעמוד בהם. עם זאת השיפור במדדים האסטרטגים של הכלכלה כאמור לעיל הוא ללא ספק סימן מעודד, אם כי בינתיים אינו מורגש בצורה משמעותית בציבור הממשיך לסבול קשות מעלית המחירים. מחוסר ברירה ומתוך תיקווה לעתיד טוב יותר ממשיך העם המצרי לתת את אמונו בסיסי שעושה כנראה כל מה שניתן לעשות במצבה הקשה של מצרים.

איום בעל משמעות אסטרטגית על הכלכלה המצרית קשור בבניית "סכר התחייה" באתיופיה על אחד מיובלי הנילוס הכחול המאיים על הספקת המים של מצרים ש- 95% ממנה מקורם בנילוס. הנושא נמצא במו"מ כבר מספר שנים, אך בינתיים ללא פתרון. בניית הסכר אמורה להסתיים בשנה הבאה ומצרים חוששת כי עם תחילת מילויו היא תאבד כמויות גדולות של מים – מה שיפגע הן בהספקת החשמל שלה והן בחקלאות. בינתיים הסכימה רוסיה לממן בניית ארבעה כורים אטומיים לייצור חשמל האמורים למתן את השפעת צמצום כמויות המים המגיעות לסכר אסואן שהוא מחולל החשמל העיקרי של מצרים. אי פתרון הבעיה עלול להביא לעימות בין שתי המדינות. נושא המים נחשב במצרים "קאזוס בלי".

ראוי לציון כי מצרים של סיסי נמנעת מלהתערב במשברים השונים באזור. היא אומנם חברה בקואליציה האמריקאית למלחמה במדינה האסלאמית וגם בקואליציה הערבית שהקימה ערב הסעודית למלחמה תימן, אך אינה פעילה בשטח בהיותה עסוקה ביותר בבעיותיה הביטחוניות והכלכליות. עם זאת יוזכר כי סיסי רכש בשנים האחרונות כמויות גדולות מאד של נשק, מטוסים ואניות מלחמה, כנראה מתוך הנחה שמצרים עלולה להיגרר למלחמה כזו או אחרת במצב המשברי המסוכן השורר באזור ועליה להיות מוכנה.

לסיכום מצרים עדין נתונה במצב כלכלי בעיתי, אך נראה שסיסי מבצע בהצלחה לא מעטה את הניתוח המקרו-כלכלי הכואב שהיה יכול להביא לסילוקו מן השלטון. עתה נותר לראות אם אכן כל הרפורמות תבוצענה ותיפתח תקופה חדשה של פיתוח כלכלי מודרני במצרים.

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close