הכותרות מנאומו של ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במועצת הביטחון דיברו, על הקריאה לשלום, ועל ישראל לבחון ברצינות כל פתח לחידוש המשא המתן לשלום. אבל כאשר בוחנים את תוכן דבריו, הרי לא היה בהם חידוש של ממש, ואם היה חידוש, הוא לא היה לטובה.
אין בדבריו של ראש הרשות הפלסטינית בשורה לחידוש מהיר ורציני של שיחות שלום. בשורה התחתונה אלה אותם הצעות ישנות של מסגרת בינלאומית שתכפה הסדר על ישראל. מחמוד עבאס, דיבר על כל שלא יחסוך מאמץ "להחזיר את הזכויות לפלסטינים", ולא על הסדר של פשרה.
נדמה כי הוא גם ריכך את התנגדותו לכל מגע עם ארה"ב. הוא דיבר על מסגרת בינלאומית רחבה, שארה"ב תהיה חלק בו. אבל גם זה לא ממש חדש.
הרעיונות של עבאס
רעיונות של הרחבת הרביעייה הבינלאומית כבר מרחפת באוויר זמן רב. אבל בנאום אבו מאזן הבהיר כי בעקרו של דבר מדובר שארה"ב תצטרף ליוזמת הצרפתית של וועידה בינלאומית, וכי הרביעייה המורחבת תהיה מעין גוף מדריך ומפקח על השיחות הלא ישירות במסגרת הוועידה הבינלאומית.
בינתיים, הפלסטינים ממשיכים בתוכניתיים להצטרפות לסוכנויות האו"ם.
אם היה חידוש אזי, הוא לא היה לטובה. בסוף דבריו הגניב התייחסות למושג דתי איסלאמי הקרוי "סידרת אל-מונתהא". מפרשי האיסלאם נחלקו בקשר למושג הזה הלקוח מן הקוראן. אחד הפירושים הוא שזה שם המקום ברקיע הששי, שבו נאספים נשמות השוהדא. כלומר: הוא נתן רמז כי אם יוזמתו תידחה, יחזור הטרור.
רמז אחר טמון בדבריו על התנגדותו לנשק גרעיני. מאז הסכמי אוסלו יש הבנה שבשתיקה שהפלסטינים ימנעו מהצטרפות ללחצים על ישראל בעניין הזה. עד כה, עם יוצאים מן הכלל מעטים, שמרו הפלסטינים על ההבנה הזאת. כעת, הוא רמז, שממסגרת ההצטרפות לסוכנויות האו"ם, הפלסטינים יעוררו גם את סוגיית תפוצת הגרעין בידי ישראל, המיוחסת לישראל בסוכנויות האו"ם.
