התראות

חמאס וישראל: מדברים בקהיר ומסתכלים על י-ם

מצרים הזמינה את ישראל, חמאס והרש"פ לשיחות בקהיר כדי לייצב את הפסקת האש ולהתחיל במשא ומתן על הסכם רגיעה ארוך טווח אך קיימים קשיים רבים בדרך לשיחות • המצב במזרח ירושלים ובהר הבית מתוח מאוד, חמאס מאיים בחידוש האש ומציב תנאים שישראל תתקשה לקבל
שיתוף
חמאס וישראל: נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש 'העיט המצרי מגן על לוב ופלסטין' כך צייץ של אַחְמַד קַאעוּד המצרי, קריקטוריסט הבית של עיתון השלטון 'אל-יוֹם א-סַאבֶּע'. בקריקטורה אנו רואים את עיט צלאח א-דין שמשמש כיום כחלק מסמל מצרים, שומר על הפלסטיני מהמטוס הישראלי ועל הלובי מפני דאע"ש. קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש
חמאס וישראל: נעם בנעט - חלון למזרח התיכון המתחדש 'העיט המצרי מגן על לוב ופלסטין' כך צייץ של אַחְמַד קַאעוּד המצרי, קריקטוריסט הבית של עיתון השלטון 'אל-יוֹם א-סַאבֶּע'. בקריקטורה אנו רואים את עיט צלאח א-דין שמשמש כיום כחלק מסמל מצרים, שומר על הפלסטיני מהמטוס הישראלי ועל הלובי מפני דאע"ש. קרדיט: נעם בנעט חלון למזרח התיכון המתחדש

עניינים

מצרים הזמינה את ישראל, הרש"פ ותנועת חמאס לשיחות בקהיר. לא נמסר עדיין המועד בו יתחילו השיחות, אך על פי גורמים מצרים הן יעסקו בניסיון לגבש הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לחמאס, לפחות לתקופה של חמש שנים, ולקדם עסקת חילופי שבויים בין שני הצדדים.

אתמול ביקר בישראל ראש המודיעין המצרי ונפגש עם רה"מ נתניהו. במקביל טס שר החוץ אשכנזי למצרים על מנת לנהל שיחות אודות התנאים המקדימים של ישראל לעסקה מול חמאס.

גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי קיום השיחות בקהיר תלוי בתוצאות המגעים המדיניים והמצב הביטחוני במזרח ירושלים ובהר הבית, זאת במקביל להכרזה של הפלסטיני על יום שישי כ"יום זעם".

ראש הממשלה נתניהו עם ראש המודיעין המצרי בפגישה בירושלים // צילום: טוויטר רה"מ
ראש הממשלה נתניהו עם ראש המודיעין המצרי בפגישה בירושלים // צילום: טוויטר רה"מ

שר החוץ האמריקני טוני בלינקן הזהיר כי פינוי המשפחות הפלסטיניות משכונת שיח' ג'ראח והמתיחות בהר הבית עלולים להביא להתדרדרות ואפילו למלחמה.

גורמים מצרים מסרו את עיקרי המתווה המדיני שיגבשה מצרים:

א. ביסוס הפסקת האש: פתיחת מעברי הגבול לרצועה, פתיחת מרחב הדיג, העברת סיוע הומניטרי לרצועה וחידוש אספקת החשמל מישראל.

ב. הקמת “ממשלת אחדות פלסטינית” שבה יהיו הרש”פ וחמאס שותפות פוליטיות. במסגרת הזו הרש”פ תהייה הגוף שיקבל את כספי הסיוע הערבי והבינלאומי ותקים מנגנון לחלוקתו לתושבי רצועת עזה.

ג. חידוש המשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס, בתיווך מצרי, להשגת עסקת חילופי שבויים חדשה במסגרתה יוחזרו לישראל ארבעת השבויים והנעדרים המוחזקים בידי חמאס.

ד. התחייבות ישראלית לשמירת הסטטוס קוו בהר הבית והתחייבות שלא לפנות את המשפחות הפלסטיניות משכונת שיח’ ג’ראח במזרח ירושלים.

ה. התחייבות ישראלית שלא לחסל את בכירי חמאס.

ו.חידוש המשא ומתן המדיני בין ישראל לרש"פ.

שר החוץ האמריקני, טוני בלינקן, ביקר בקהיר ונפגש עם הנשיא א-סיסי נתן את "האור הירוק" האמריקני לקידום המתווה המצרי ולזימון הצדדים לשיחות בקהיר.

נראה כי כל הצדדים אכן ישלחו נציגים לקהיר, אף אחד מהם לא יחרים את המפגש המוצע. את השיחות ינהל המודיעין המצרי בתיאום עם שר החוץ סאמח שוכרי והן יתקיימו בנפרד עם כל צד.

גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי ישראל הציבה שני תנאים להשתתפותה בשיחות: השיחות יתנהלו בשני ערוצים נפרדים ושיקום רצועת עזה מותנה בהתקדמות בנושא השבויים והנעדרים הישראלים המוחזקים בידי חמאס.

גורמים בחמאס אומרים כי הארגון הציב תנאי כי השיחות יכללו את נושא ירושלים והר הבית וכי מצרים אימצה את עמדת חמאס כי ירושלים תיכלל במשוואת הרגיעה החדשה וכי אי אפשר להפריד בין מה שקורה בגדה ובירושלים לבין מה שקורה בגבול רצועת עזה עם ישראל.

מנהיג חמאס אסמעיל הניה אמר בראיון לערוץ אל-ג'זירה ב-26 במאי: " העברנו מסרים לוושינגטון ותל אביב כי ירושלים היא "קו אדום" ואנחנו אלה שנקבע את "כללי הלחימה".

ראש הרש"פ עבאס עם ראש המודיעין המצרי בפגישה ברמאללה// צילום: טוויטר
ראש הרש"פ עבאס עם ראש המודיעין המצרי בפגישה ברמאללה// צילום: טוויטר

התחזקות מעמדה של מצרים

המלחמה האחרונה ברצועת עזה חיזקה את מעמדה של מצרים כמתווך אזורי חשוב. למצרים יש קבלות, היא זו השיגה את הפסקת האש בין ישראל לחמאס במבצע "צוק איתן" ב-2014 והיא זו שתיווכה בהצלחה בין שני הצדדים ב"עסקת שליט" ב-2011.

מצרים נהנית הפעם מתמיכה חזקה של ממשל ביידן, למרות המחלוקות הקשות על נושא זכויות האדם במצרים, הנשיא ביידן שוחח באחרונה פעמיים בטלפון עם הנשיא המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי.

האמריקנים מברכים על המתווה המצרי ומקווים שאחרי שתיוצב הפסקת האש ברצועת עזה יתחדש גם המשא ומתן המדיני בין ישראל לרש"פ על בסיס עיקרון שתי המדינות.

קהיר מתואמת עם קטאר בכל הקשור לשיקום הרצועה. מצרים תרמה 500 מיליון דולר לשיקומה וגם קטאר הודיע על תרומת סכום דומה. איחוד האמירויות הודיע לארה"ב כי הוא מוכן לסייע לשיקום רצועת עזה בתנאי שארגון חמאס יהיה מחוץ לתמונה ולא יתערב.

הרעיון המצרי הוא להקים גוף שהאחריות שלו תהייה שיקום רצועת עזה מנזקי המלחמה. דרך הגוף הזה יוזרמו הכספים לגופים הפועלים בשטח, ללא קשר לארגון חמאס,התפקיד המרכזי בשיקום ינתן לחברות מצריות וגם לחברות ערביות ובינלאומיות, אולם לגופי ההנדסה של הצבא המצרי אמור להיות תפקיד חשוב בשיקום הרצועה.

אולם, צריך להנמיך ציפיות מהמפגש הצפוי בקהיר, מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר הודיע במסיבת עיתונאים שכינס בעזה ב-26 במאי כי רגיעה ארוכת טווח תתקיים רק תמורת נסיגה מלאה של ישראל משטחי הגדה ומזרח ירושלים.

צריך גם לזכור כי המצב במזרח ירושלים מתוח מאוד ולכן הפסקת האש היא שברירית מאוד, חמאס יכול לחזור ולשגר בכל רגע רקטות לעבר ישראל אם השקט במזרח ירושלים יתפוצץ מחדש.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close