דר' אימאן מצטפא אלבע'א, מרצה למדעי האסלאם באוניברסיטת דמאם בסעודיה, כתבה באחד מימי אוקטובר האחרון בחשבונות הטוייטר והפייסבוק שלה כי היא עזבה את האוניברסיטה "החביבה" שלה בערב הסעודית ויצאה לצפון סוריה להצטרף לדאעש. החלטתה עוררה דיונים סוערים אצל חכמי הדת במדינות ערב, שהדיהם אפילו לא הגיעו לתקשורת המערבית, הפועלת על בסיס תקינות פוליטית ורלטיביזם מוסרי המחייבים את הבנת האסלאם ושנאת ישראל.
דר' אלבע'א, בוגרת אוניברסיטת דמשק, היא מומחית למשפט אסלאמי, והייתה מוכרת כתומכת נלהבת של הג'האד, שאותו הסבירה בהרצאות רבות ברחבי הממלכה הסעודית מבלי שנתקלה בשום התנגדות, עד להיעלמותה ולחשיפת דרך מחשבתה ונימוקיה ברשתות החברתיות. דעותיה מעולם לא הפריעו לחכמי האסלאם בסעודיה, שכן הן עלו בקנה אחד עם עקרונות האסלאם המבוססים על השריעה כפי שמלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות וכפי שהבינה והפיצה דר' אלבע'א.
כך כתבה הדר': "עזבתי את אוניברסיטתי החביבה וחיי היפים והפעילים, את ביתי רחב הידים ואת משכורתי הענקית כדי להיפטר מן הכורח לדבוק בחוקים נפשעים של רודנות, אשר חנקו את הצדק במטרה להנציח את מצבה הנחות של האומה האסלאמית ואשר הובילו את בחירי האומה לתבוסות ולשחיתות ואף למוות ולחדלון".
עוד היא כתבה: "היה נסתר מכם שחפשתי מקום שאוכל לחסות בו, שם אוכל לבטא את דבר האמת והצדק… מאז שהתוודעתי לטרגדיות של המוסלמים נהייתי דאעשית במחשבתי ודרכי, עוד לפני שדאעש הייתה קיימת… ובעניין הג'יהאד של המדינה האסלאמית: זו הדרך, דרכה הנכונה של מדינת האסלאם. מנהיגיה אינם יכולים לשנות מאומה בדרך אל נצחון הצדק והתגלותו. אם האמיר בגדאדי היה משנה את הדרך הזו היינו מחליפים אותו באחר. הדרך הנכונה (הג'יהאד) היא זרקור המאיר את דרכם של המאמינים האמיתיים, אשר עזבו את העולם ודרכיו הנלוזות ובאו למלא את חובת הג'יהאד בחיקו של המוות".
הדר' מסרבת בצורה החלטית לקבל את הטענות כי דאעש אינו מייצג את האסלאם או אינו אסלאמי. בהקשר זה היא היא מדגישה כי מי שמעורר את כעסה יותר מכל הוא אובמה, הטוען כי דאעש הוא מחוץ לאסלאם, "נשיאה של מדינה שהורגת מוסלמים וגם אלה הכנועים מבין המוסלמים אשר שותקים נוכח הפרת השריעה וביזוייה של האומה האסלאמית ו"השליטה בנו של חבורת יהודים ההורגים את אנשינו מול עינינו". היא חוזרת ואומרת כי דאעש אינה מפרה את השריעה בשום אופן ופרט, למרות האלימות הקשה שהיא מגלה ופגיעתה בארגונים האסלאמים האחרים (אלקאעידה). להפך, היא מברכת את אלימותה של דאעש מול הארגונים אחרים שאינם על הדרך הנכונה.
דבריה עוררו מבוכה גדולה בקרב חכמי האסלאם, ובמיוחד בקרב התנועה הסלפית החותרת להקים חברה שתחקה את התנהגותו ומעשיו של הנביא על בסיס השריעה, דהיינו איחוד האומה האסלאמית תחת הח'ליפות, כפי שמדמיינים לעצמם רבים באסלאם את המציאות שהייתה קיימת בתקופת הנביא וארבעת יורשיו הח'ליפים המכונים "ישרי הדרך". הרי אלבע'א היא דר' למדעי האסלאם, מומחית ידועה למשפט האסלאמי, המרצה על שריעה באחת מהאוניברסיטאות החשובות בסעודיה ובעולם הערבי בכלל, בה לומדים גם מוסלמים מכל רחבי ארצות האסלאם וסופגים את דרך חשיבתה.
הכל יודעים כי דבריה נכונים ומייצגים את החשיבה המרכזית באסלאם ורבים חושבים כמוה. לאיש לא הייתה תשובה המפריכה את דבריה במישור המשפטי. על כן, כל מה שיכלו חכמי האסלאם לומר עליה הוא כי הייתה תמיד ידועה כקיצונית. אלא שכך לא ניתן לפתור את הבעייה הנמצאת בשורש האסלאם. חוקי האסלאם כפי שהתפתחו מאז ימי הנביא אינם מכוונים לרדוף שלום ולהקים חברה סובלנית. הם מיועדים לכפות את האסלאם בשכנוע או בכוח. כך כפה הנביא את האסלאם על שבטי ערב. יורשיו, הח'ליפים, המשיכו את דרכו ויצאו להילחם כדי לכפות את האסלאם בכוח על העולם, הצליחו לכבוש את המזרח התיכון וצפון אפריקה, הגיעו במזרח עד סין ובמערב עד צרפת ונהדפו. רק הכוח עצר אותם.
כאן טמונה הבעיה. דאעש מיישמת את השריעה כהלכתה – כפי שאומרת הדר' למדעי האסלאם, והיא עזבה את כל מנעמי החיים כדי להיות חלק ממי שנאבקים ליישמה. זה מה שנלמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות בכל רחבי העולם המוסלמי. דאעש מיישמת את העונשים הגופנים של סקילת נשים, צליבה, עריפת ראשים (ה"חדוד"), בהתאם הכתוב. רצח היזידים, הנחשבים בעיני האסלאם כעובדי אלילים, לקיחת נשותיהם כשבויות והפיכתן לשפחות מין מבוססים על השריעה. גם הכפפת הנוצרים, בני דת התגלות אלוהית, לחוקי הד'מה כאזרחים סוג ב' החייבים במס כדי להיות מוגנים על ידי האסלאם, היא על בסיס השריעה, שהייתה בתוקף באימפריה העות'מנית עד 1856 והופסקה תחת לחץ מעצמות המערב.
חכמי אל אזהר, המוסד הסוני המרכזי ללימודי האסלאם, ואנשי דת אחרים במדינות ערב אמרו כי מעשי דאעש הם חטא, מנוגדים לערכי האסלאם ההומניים וראויים לגינוי. אלא שאיש מביניהם לא הציג שום נימוק משפטי המבוסס על השריעה, שממנו יובן הלכתית כי דאעש הינו ארגון טרור שסילף את השריעה. שום איש דת מוסלמי אף לא נכנס לעימות עם דאעש במישור של השריעה. העימות מתרחש כיום בין אנשי הדת עצמם.
ספרי הלימוד באל-אזהר מבוססים על השריעה ומביאים לסטודנטים דוגמאות מעשיות על ראשית האסלאם. אחד הסיפורים הוא על ח'אלד בן וואליד, גדול מצביאי האסלאם, שהרג את מאלכ בן נוירה, ראש שבט שכפר באסלאם, קטע את ראשו, זרקו לסיר בישול ואכלו. הספרות הדתית הנלמדת באל-אזהר ספוגה בדוגמאות מסוג זה על מעשיהם של הנביא, חבריו, ארבעת הח'ליפים הראשונים ישרי הדרך ומצביאיהם. אם אלה הדברים הנלמדים באוניבסיטאות האסלאם והאמורים לשמש כדוגמא לאסלאם הנכון, אין פלא שהתוצאה היא אלקאעידה דאעש והשאר.
בסקרים שנעשו בסעודיה ברשתות החברתיות התברר כי 92% מהסעודים תומכים בדרכו של דאעש וההקשר ברור: זה מה שלמדו בבתי הספר וזה מה שהם שומעים בדרשות במסגדים. במדינות ערב לא היו שום הפגנות נגד דאעש וצעירים רבים עוזבים את ביתם במדינות ערב והמערב ויוצאים להתגייס לדאעש, להרפתקאה מפוקפת ממנה רבים לא יחזרו, רק מאחר שחונכו על ברכי השריעה ולא מצאו דרך טובה יותר להביע את זהותם.
ללא ספק, יש צורף ברפורמה של דיני האסלאם. נשיאה של מצרים, עבד פתאח אל-סיסי חזר ואמר מספר פעמים כי יש צורך לעקור את השיח הקיצוני מן האסלאם. על פי הנחייתו, ביטל משרד החינוך המצרי ביוני האחרון את המקצוע "חינוך אסלאמי" בבתי הספר ובמקומם הוכנס ספר לימוד על ערכי המוסר. שינוי חשוב זה לא קיבל פרסום רב.
מכל מקום, בין כותלי אל-אזהר ובחוגים אסלאמיים שונים מתנהל עימות שקט שעדיין לא הפך לדיון ציבורי נרחב וגלוי על הצורך ברפורמה. רק מעטים מאנשי הדת קוראים לשינוי מהותי בשריעה. מנגד, השמרנים, שהם כנראה הרוב, מסרבים לפתוח את הדלת לשינויים. הפרשנות והתאמת השריעה לעולם המשתנה הסתיימה באסלאם במאה ה-11 ומאז לא הייתה סמכות רצינית שיכלה להתמודד עם המודרניזציה. נראה כי על האסלאם לעבור עוד דרך ארוכה לפני שתתפתח בקירבו תנועת רפומה רצינית שתשנה את המציאות העגומה ותצעידו קדימה.
