התראות

חיזבאללה, סוריה והקשיים בהרכבת הממשלה החדשה בלבנון

שיתוף

עניינים

לפני למעלה מחודש נערכו הבחירות לפרלמנט הלבנוני, וסעד אלחרירי, עליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה, הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי. חיזבאללה, בתמיכת סוריהואיראן, מסרב בתוקף להגמיש את דרישותיו הקואליציוניות. אפילו אם תימצא פשרה בסופו של דבר, מפלגות הרוב הן שישלמו את המחיר בוויתורים מרחיקי לכת.

סעד חרירי הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי

משימת הרכבתה של הממשלה החדשה בלבנון הולכת ומסתבכת והופכת לבעיה בין-ערבית ואפילו בינלאומית. לפני למעלה מחודש (7/6) נערכו הבחירות לפרלמנט הלבנוני, וסעד אלחרירי, עליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה, הולך וטובע בבוץ הלבנוני-סורי. חרירי נועד כבר עם נציגי כל המפלגות, ואפילו עם חסן נסראללה, אך לא הצליח לגבש שום הסכמה שתאפשר את הקמת הממשלה.

חרירי מייצג את מפלגות הרוב של הפרלמנט היוצא, אשר הגבירו את כוחן בבחירות האחרונות ל- 71 צירים (מול 57 לאופוזיציה). לפיכך, על הנייר לפחות, הוא יכול היה להרכיב ממשלה תוך ימים ספורים. עם זאת, חרירי נאלץ לתמרן בין המצב העדתי המורכב בלבנון לבין הניסיון להדוף את לחצי החיזבאללה, שזוכה לתמיכתן של סוריה ואיראן. חרירי ואנשי תנועתו, "14 במרס", מודעים לכך שכדי להקים ממשלה יציבה ולטפל בבעיות הכלכליות החמורות, עליהם לצרף לממשלה את מפלגות האופוזיציה בהנהגת חיזבאללה. בכך הם מקווים גם לרצות את סוריה ואיראן. חרירי אמר לאחר הניצחון בבחירות כי ישאף "להקמתה של ממשלת אחדות לאומית".

דרישות החיזבאללה

חיזבאללה, מצידו, מתנה את כניסתו לממשלה בקבלת שליש חוסם – מינוי נציגיו לשליש משרי הממשלה וקבלת זכות וטו על החלטותיה החשובות, כפי שהיה בממשלה הקודמת על בסיס הסכם דוחה. במיוחד אמור הדבר לגבי גורל נשקו של חיזבאללה. הארגון ממשיך להחזיק במיליציה מזוינת, למרות הסכמים פנים-לבנוניים כגון הסכם טא'יפ והחלטות מועצת הביטחון (ובכללן החלטה 1701 שהביאה לסיומה של מלחמת לבנון השניה). חיזבאללה היה גם רוצה להמשיך לשמור על חופש הפעולה שלו ביחס להברחות הנשק הנרחבות מסוריה ולהיות בעל דעה לגבי כל החלטות הקשורות בישראל, לרבות פינוי חוות שבעא. יש להזכיר כי השבוע פורסם הדו"ח השנתי של האו"ם על החלטה 1701 ונושא נשקו של חיזבאללה והברחות הנשק דרך הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון נמצאו במרכזו. בעיה חשובה נוספת היא הנשק המוחזק בידי הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון. על פי הסכמים קודמים, לפלסטינים יש הזכות להחזיק בנשק בתוך המחנות. ברבות הזמן, הוברחו כלי נשק רבים למחנות והוקמו ארגונים פלסטינים קיצוניים הפועלים גם בזירה הבין-לבנונית ותורמים להגברת חוסר היציבות. חיזבאללה מעוניין לשמור על בכורתו הצבאית בלבנון ולפקח על הפעילות הפלסטינית.

חילוקי הדעות בקרב הקואליציה

בתוך כך, חילוקי הדעות אינן פוסחות על מפלגות הרוב. בעוד המפלגות הנוצריות ומפלגתו הסונית של חרירי מתנגדות להעניק לחיזבאללה את מעמד השליש החוסם, נראה שהצלע השלישית של קואליציית הרוב, המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית בראשות וליד ג'נבלאט, נוטה לעבר חיזבאללה. לפני מספר שבועות נועד ג'נבלאט עם נסראללה, ומאז הוא מסביר כי יש להתחשב בעמדותיהם של השיעים המהווים חלק חשוב מעם הלבנוני. לאחרונה אף נערכה סולחה בין משלחת אנשי דת מטעם חיזבאללה לראשי הדת הדרוזים, לאחר עימות הדמים שהתרחש במאי שעבר בין לוחמי חיזבאללה והמיליציה הדרוזית בעת השתלטות חיזבאללה על מערב ביירות.

סעודיה ומצרים מנסות להתערב

על רקע מצב סבוך זה, עושות סעודיה ומצרים מאמצים נרחבים להשפיע על סוריה בתקווה שתלחץ על חיזבאללה למתן את דרישותיו. נראה כי מצרים וסעודיה חוששות מהתערערות המצב באזור על רקע שתי בעיות בוערות: המשבר הלבנוני והקרע בין הפתח לחמאס. יחסיהן של סעודיה ומצרים עם סוריה הידרדרו מאז רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי, והוחרפו עוד יותר כשהתברר כי תא טרור של החיזבאללה פעל במצרים. המשבר הנוכחי הביא להערכת מצב מחודשת.  בשבוע האחרון נפגשו מלך סעודיה והנשיא מובארק פעמיים, ובנו של מלך סעודיה אף נשלח לדמשק לשיחות עם אסד. השבוע גם ביקרה משלחת של המודיעין המצרי בדמשק וככל הנראה ניסתה לדבר על ליבם של הסורים בעניין עמדת החמאס לגבי הפיוס עם פתח. סביר להניח שגם הנושא הלבנוני עלה בשיחות.

בשבוע האחרון נפוצו שמועות כי סעד חרירי עומד להיפגש עם אסד, או כי בכוונתו ליטול חלק בפסגה בדמשק בהשתתפות מלך סעודיה ונשיאי סוריה ולבנון, במטרה להגיע להסכמה שתאפשר את הקמת הממשלה בלבנון. בתגובה לשמועות, דחו ראשי המפלגות הנוצריות ואישים סונים בלבנון את האפשרות שחרירי יצא לדמשק בטרם תוקם הממשלה. הם חזרו והדגישו כי ממשלת לבנון תוקם בהתאם לאינטרסים הלבנוניים ולא הסוריים. אחרי הקמתה של הממשלה, אמרו, יוכל חרירי לצאת לדמשק ולדון ביחסים עם סוריה. אם אכן התכוון חרירי לצאת לדמשק, נראה כי כוונה זו הורדה בינתיים מן הפרק, לפחות עד לאחר שיקים את ממשלתו. חרירי, שמן הסתם אינו שש להיפגש עם ראשי חיזבאללה וראשי השלטון בסוריה ביודעו שהם אחראים לרצח אביו, נמצא אפוא במלכוד.

מפלגות הרוב ישלמו בסופו של דבר את המחיר

ארצות הברית וצרפת נרתמו אף הן למאמצים לשכנע את סוריה להגמיש את עמדותיה. בניגוד למדיניות האמריקאית שננקטה בעבר, ארצות הברית מקיימת עם סוריה דיאלוג נמרץ מאז נבחר ברק אובאמה לנשיאות. אין יותר דיבורים על "ציר הרשע", מספר משלחות מטעם הקונגרס כבר ביקרו בסוריה והשגריר האמריקאי אף הוחזר לדמשק. השבוע ייערך בדמשק מפגש של השגרירים הצרפתים במזרח התיכון, אליו יגיע גם שר החוץ הצרפתי, ברנרד קושנייר. קושנייר ביקר בסוריה פעמים רבות בשנה האחרונה וסרקוזי אף אירח את אסד בפאריס.

עם זאת, למרות המאמצים, לא נראתה עד כה תפנית שתאפשר לחרירי להקים את הממשלה החדשה בלבנון. סוריה, איראן וחיזבאללה אינם מראים כל סימן על נכונות להגמיש את עמדותיהם. בסופו של דבר, סביר להניח שתימצא פשרה כלשהי, אך נראה כי דווקא מפלגות הרוב, אשר זכו בבחירות וזוכות לתמיכה במדינות ערב ובמערב, הן שישלמו את המחיר בוויתורים מרחיקי לכת.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close