התראות

חזית אסלאמית בצפון אפריקה

שיתוף

עניינים

כעת ברור כי מתגבשת חזית אסלאמית בצפון אפריקה. בראש הממשלות הבאות של מצרים, תוניסיה ומרוקו יעמדו האחים המוסלמים – אחרי שמפלגותיהם זכו בבחירות "באופן דמוקרטי". זו הייתה משאת נפשם של אנשי תנועת האחים המוסלמים במצרים מאז ששוחררו ממחנות המעצר ב-1970 על ידי הנשיא סאדאת, שהיה זקוק להם כדי להיאבק בשרידיו של השלטון הלאומני, הפאן ערבי והסוציאליסטי שהקים גמאל עבד אל-נאצר, כדי לשנות את האוריינטציה של מצרים לכיוון המערב ולהקים קשרים משמעותיים עם ארה"ב.

התפתחותה של תנועת האחים המוסלמים

האחים אמרו לסאדאת כי זנחו את דרך האלימות ולא יפעלו יותר בכוח לתפיסת השלטון כפי שפעלו מול נאצר שפרק את התנועה, הוציא להורג את מנהיגיה ושלח למחנות המעצר עשרות אלפים מתומכיה. ראשי התנועה אכן עמדו בהבטחתם. הם פיתחו מערכת הטפה אסלאמית ענפה והחלו לבנות תשתית פוליטית חברתית, שעכשיו, 40 שנה לאחר מכן, מביאה אותם לשלטון בדרכים לא אלימות. איש אינו יכול לומר מאומה: העם בחר וזו "הדמוקרטיה במיטבה" (יצוין עם זאת, כי אלמנטים קיצונים שחונכו על בסיס ההטפה הקיצונית של התנועה, חרגו ממדיניותה, הקימו קבוצות אסלאמיות קיצוניות, כגון אלגמאעה, אלאסלאמיה והג'האד, הרגו את סאדאת ותרמו להקמתה של אלקאיעדה).

מפלגת האחים בטוניסיה זכתה בבחירות לפרלמנט

בטוניסיה פועלת מפלגת האחים המוסלמים תחת השם אלנהאדה (התחייה). המפלגה החלה לפעול בחשאיות החל משנות ה-70 המוקדמות, על ידי קבוצה של אסלאמיסטים, שבראשם עמד ראשד ע'נושי, אשר שאב את אמונתו הדתית מהקיצוניים מבין מורי האסלאם הרדיקאלי של העת החדשה, סייד קוטוב (ממנהיגי האחים המוסלמים) ומאולנה מאודודי. פעילותם כוונה באותן שנים ראשונות כנגד תהליך החילון שבו פתח בורגיבה, נשיאה הראשון של טוניסיה. נהאדה כמפלגה פוליטית הוקמה ב-1981. בתחילת שנות ה-90, כאשר הפכה לאיום על שלטונו של בן עלי, הוא אסר על פעילותה ועצר עשרות אלפים מחבריה.

ע'נושי ברח וקיבל מקלט פוליטי בלונדון ומשם המשיך לנהל בדיסקרטיות את המפלגה ולפתח את תשתיתה החברתית ברחבי המדינה. לאחר נפילתו של בן עלי בינואר השנה, הוא חזר לארצו ותוך תשעה חודשים ארגן מחדש את אלנהאדה על בסיס התשתית ששימר. בבחירות לפרלמנט שהתקיימו באוקטובר זכתה מפלגתו ב-40% מן המושבים והפכה למפלגה הגדולה ביותר. היא עומדת להקים ממשלה קואליציונית – יחד עם שתי מפלגות שמאל –  שבראשה יעמוד מזכ"ל אלנהאדה חמאדי ג'באלי, אסלאמיסט קיצוני ידוע. חמאדי ג'באלי כבר הודיע כי הוא מתכנון לפעול למען הקמתה של הח'ליפות וגם לכבוש את ירושלים. הפרלמנט החדש שיונהג על ידי נהאדה הינו אסיפה מכוננת האמורה לנסח את החוקה, והמשמעות כאן היא שזו תהיה חוקה אסלאמית בה השריעה תהווה את הבסיס למערכת החברתית והמשפטית. נציגי נהאדה כבר הודיעו כי ידרשו לכלול בחוקה סעיף שימנע הקמת יחסים עם ישראל.

ע'נושי עצמו הודיע לפני כמה חודשים כי לא ישתתף בבחירות, זאת כנראה במטרה שלא להפחיד את דעת הקהל המקומית והבינלאומית. ראוי לציין כי ע'נושי הוא חבר המועצה העולמית של האחים המוסלמים ולפני מספר שבועות הוא קרא בראיון עיתונאי להשמדת ישראל.

"מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית והקיצונית זכתה בבחירות במרוקו

גם במרוקו זכתה בבחירות מפלגה אסלאמית קיצונית הפועלת תחת השם "מפלגת הצדק והפיתוח". מפלגה זו הוקמה ב-1967 כמפלגת לאומנית על רקע מאבק עם המלך והייתה למפלגת אופוזיציה קטנה. ב-1996 השתלטה על הנהגתה קבוצה של אסלאמיסטים ומאז היא פועלת כמפלגה אסלאמית בעלת מצע פוליטי אסלאמי. בבחירות לפרלמנט, שהתקיימו בשבוע שעבר, בעקבות הרפורמות בחוקה שביצע המלך מחמד השישי, זכתה מפלגת הצדק והפיתוח בקצת יותר מרבע מהמושבים בפרלמנט (107 מתוך 395) והפכה למפלגה הגדולה ביותר. בהתאם לחוקה, המלך הטיל את מלאכת הקמת הממשלה החדשה על מנהיג המפלגה, עבד אלאילה בנקיראן. ראש הממשלה היוצא, עבאס אלפסי, כבר הודיע כי מפלגתו תצטרף לקואליציה הדרושה להקמת הממשלה.

בנקיראן מונה למזכ"ל מפלגת הצדק והפיתוח ב-2008 אחרי מסע פוליטי ארוך ומפותל. הוא ידוע כאישיות מפוקפקת, אופורטוניסטית ובעיקר כמוסלמי קיצוני. בכיר הקבוצות האסלאמיסטיות במרוקו, עבד אלסלאם יאסין, אמר עליו כי הוא "איש חסר כל תכונות חיוביות כגון עזרה לזולת והשמירה על הכבוד". אחד ממוריו, שממנו ינק את אמונתו הדתית הקיצונית, תארו במונחים של בגידה, שפלות ופחדנות. הוא התחיל את מסעו הפוליטי כמרכסיסט, אך לאחר שבגד בחבריו וכנראה הלשין עליהם בפני השלטונות, ברח לשורות הקבוצות האסלאמיות והפך לקיצוני בדעותיו. הוא נעצר ונכלא, אך בבית הסוהר לא הפסיק להלשין על חבריו החדשים. בכיר בשרותי הביטחון המרוקאים אמר עליו כי היה מבין משתפי הפעולה הנאמנים ביותר ותרם רבות לפירוקן ולחיסולן של הקבוצות הקיצוניות במרוקו. הוא עצמו נדד בין הקבוצות האסלאמיות ולבסוף יחד עם כמה מחבריו השתלט על מפלגת הצדק והפיתוח כנאמר לעיל.

כראש ממשלה קיצוני, אסלאמי ללא ספק ינסה במשך הזמן לכפות נורמות קיצונית דתיות, אך נראה שהמבנה הפוליטי-חברתי-דתי המיוחד של מרוקו יצמצם את כושר תמרונו. מלך מרוקו, מחמד השישי, הוא נצר למשפחה המתייחסת לנביא מוחמד ומחמד עצמו נושא בתואר של "אמיר המואמינין", שפרושו כליף (תואר זה נשאו בתחילה ארבעת הכליפים הראשונים המכונים "ישרי הדרך" עד שהתבסס המונח כליף). למלך יש הילה דתית חשובה המקובלת במרוקו ובנקיראן יתקשה לעוקפו מבחינת פרסום הלכות דת. מכל מקום, בנקיראן הצהיר פעמים רבות על נאמנותו למלך.

כוחם של האחים המוסלמים בלוב עודנו איתן

בלוב, למרות שראש הממשלה עבד אלרחים אלכייב הודיע על הרכב ממשלתו, ספק רב אם יזכה לאישורם של האחים המוסלמים. הם לא זכו באף אחד מן התיקים החשובים כגון ביטחון, חוץ או פנים, למרות כוחם העודף במועצת המעבר. עבד אלחכים בלחאג', אסלאמיסט ידוע המכהן כמפקד המועצה הצבאית של טריפולי, איים לפעול בכוח אם ימשך הזלזול באסלאמיסטים.

אלג'יריה: פועלים להקמתה של מפלגה אסאלמית חדשה ברוח "אביב העמים הערבי"

באלג'יריה יוזם עבדאללה ג'אבאללה, אחד ממנהיגי הזרם האסלאמי במדינה, את הקמתה של מפלגה אסלאמית חדשה, בתקווה שזו תאושר ותוכל להתחרות בבחירות הבאות. הוא מקים בימים אלה "אגודה לאומית" שתפעל לניסוח מצע ועריכתה של ועידה מכוננת. הוא סבור כי חוק המפלגות הליברלי החדש העומד להתפרסם באלג'יריה בשבועות הבאים יאפשר את רישומה של מפלגתו כמפלגה מן המניין. ג'אבאללה כבר הקים בעבר מפלגות אסאלמיות ואף היה מועמד לנשיאות, אך נכשל. כעת, הוא מקווה שרוח "אביב העמים הערבי", הרפורמות הליברליות במדינות צפון אפריקה וניצחון עמיתיו בטוניסיה ובמרוקו, יאפשרו לו להקים מפלגה אסלאמית חדשה במטרה להגיע לשלטון בהקדם.

אל מול חופי אירופה מתגבשת מציאות פוליטית חדשה

עם ניצחונם הצפוי של האחים המוסלמים בבחירות לפרלמנט במצרים, נראה שבכל מדינות צפון אפריקה מתגבשת מציאות פוליטית חדשה. מדובר באיזור בעל חשיבות אסטרטגית מול חופי אירופה, ובפרט לצרפת המקיימת יחסים מיוחדים עם מושבותיה לשעבר, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. הנפט הלובי והגז האלג'ירי הם מקורות אנרגיה חשובים ביותר, בייחוד עבור איטליה וצרפת. בעיית הפליטים האפריקאים העוברים דרך צפון אפריקה, אף היא בעלת ממדים אסטרטגיים ונוגעת לכל מדינות אירופה. גם הסחר המצטבר בין צפון אפריקה לאירופה הוא בעל חשיבות כלכלית גדולה, כמו גם בעיית המיעוטים ממדינות צפון אפריקה שהיגרו  במיליוניהם לכל מדינות אירופה ומהווים פוטנציאל גדול לסכסוכים עם האוכלוסיה המקומית.

נראה כי עם התבססותם בעתיד הקרוב של המשטרים החדשים המונהגים על ידי מפלגות אסלאמיות מן האסכולה של האחים המוסלמים, יש לצפות שהם ידרשו משא ומתן מחודש על כל הבעיות השרויות ועומדות במחלוקת עם מדינות אירופה מתוך מעמד של כוח. אירופה תעמוד בפני קואליציה של משטרים קיצוניים נחושים לקדם את האינטרסים שלהם ולפתח מערכת איזון חדשה עם הכוחות הקולוניאליים הקודמים. הם ישאבו עידוד ותעוזה מהיותם שייכים לאסכולה דתית דומה ויציבו אתגר לא קל לאירופה.

גם ישראל תעמוד בפני דילמה לא פשוטה כיצד לעמוד מול חזית אסלאמית, ובמיוחד מול המשטר החדש במצרים שיקבל תמיכה מכל מדינות צפון אפריקה למדיניותו החדשה כלפי ישראל.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. 

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close