בקרב פוליטיקאים, חוקרים, עיתונאים, פרשנים ובציבור בכלל קיים ויכוח ארוך ימים בנוגע לאסטרטגיה המדינית הפלסטינית ולאפשרות להסדר מדיני עם ישראל ליישובו של הסכסוך.
בדיון הציבורי נטען לא אחת, כי הרשות הפלסטינית מציגה עמדות נוקשות במו"מ מסיבות טקטיות בלבד ול"צורכי פנים", וברגע האמת כאשר תובא טיוטת הסדר מדיני לאישור, תסכים ההנהגה הפלסטינית לוותר על תביעתה לשיבת 5 מיליון (ויש טוענים 7 מיליון) הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם לשטח מדינת ישראל.
אחרים טוענים, כי בצד הפלסטיני קיים קונצנזוס בלתי מתפשר על תביעת השיבה של הפליטים וכי לאחר נסיגה ישראלית לקווי 67' הם ימשיכו את המאבק נגד ישראל בדרישה לממש את "זכות השיבה", שמשמעותה בפועל היא פינוי תל אביב, חיפה וירושלים (וישובים רבים נוספים) מהתושבים היהודים לצורך קליטת הפליטים וחיסולה בפועל של מדינת ישראל.
עמדת ארגון פתח, אש"ף והרשות הפלסטינית בנוגע לזכות השיבה נותחה בהרחבה במסמך: "בעיית הפליטים – התרחיש הסביר "ביום שאחרי" קבלת העצמאות הפלסטינית".[1] המחויבות הפלסטינית למימושה של "זכות השיבה" עוגנה בחוק שאושר על ידי ראש הראשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בשנת 2008. הוראות אלו אינן מעניקות כל גמישות לנושא ונותן הפלסטיני לשנות ולו פסיק בתביעת השיבה של הפליטים ל"פלסטין ההיסטורית" ולפיצויים מישראל על הנזקים שנגרמו להם לאורך השנים. להבנה לאשורה של האסטרטגיה המדינית הפלסטינית חשיבות עליונה לצורך גיבוש המדיניות הישראלית בסוגיה הפלסטינית ולמרחב התמרון המדיני והביטחוני העומד בפני ישראל.
מצ"ב תרגום חוק זכות השיבה שאושר על ידי הפרלמנט הפלסטיני וראש הרשות הפלסטינית.
"חוק זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים"
מספר (1) לשנת 2008
ראש הועד הפועל של אש"ף
נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית
לאחר עיון בחוק היסוד ובתיקוניו, ובפרט בסעיף 41 בו; לאחר העיון בתקנון הפנימי של המועצה המחוקקת, ובפרט סעיף 71 בו; בהסתמך על החלטות המועצה המחוקקת בישיבתה ב-22 בנובמבר 2007, לאחר העיון במסמך ההעברה [של החוק] מטעם המועצה המחוקקת לנשיא הרשות הלאומית הפלסטינית מ-8 בדצמבר 2007 ובשם העם הערבי הפלסטיני פרסמנו את החוק הבא:
סעיף 1
הגדרות
משמעות המילים והביטויים הבאים המופיעים בחוק זה כרשום מטה, כל עוד ההקשר אינו סותר זאת.
הפליט הפלסטיני: כל פלסטיני אשר הכיבוש הציוני מנע או מונע ממנו ו/או מצאצאיו שהות קבע בישוב המקורי שלו בפלסטין ההיסטורית, ו[מונע ממנו] לקבל את מלוא זכויות האזרחות בה [בפלסטין ההיסטורית], ללא קשר לתאריך בו נשללה ממנו זכות זו, לדרך שלילתה [של זכות זו], [לאופן] ההגירה, העקירה, הגירוש, ההגליה, ההיעדרות, ההתאזרחות, המניעה [של מימוש הזכות], או שימוש בכל אמצעי ששולל את זכותו לשיבה.
זכות השיבה של הפליט הפלסטיני: זו זכות שיבת הפליטים הנמצאים בתוך ומחוץ לפלסטין אל בתיהם, רכושם וזכויותיהם בכל חלק של פלסטין ההיסטורית, ומתן פיצוי להם על כל נזקי עגמת הנפש והנזקים החומריים שהיו, עודם ויהיו מנת חלקם [של הפליטים] וצאצאיהם ו/או [נזקים] ברכושם, בבתיהם ובזכויותיהם [שחלו] באופן ישיר או עקיף כתוצאה מהפיכתם לפליטים ועד לשיבה.
סעיף 2
זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לבתיהם ולרכושם ומתן פיצוי להם על הסבל שהיה מנת חלקם היא זכות יסודית ומקודשת שאינה נתונה למקח וממכר או להמרה ולא יחולו עליה הפעלת שיקול דעת [לשינוי משמעותה], פרשנות או משאל עם.
סעיף 3
זכות השיבה היא זכות טבעית אישית, קיבוצית, אזרחית, פוליטית העוברת מאב לבן ואינה מתבטלת עם חלוף הזמן או באמצעות חתימה על הסכם כלשהו, ולא ניתן לבטלה או לוותר על היבט כלשהו בה.
סעיף 4
א. הכיבוש הציוני נושא בכל האחריות המדינית, החוקית, ההומניטארית והמוסרית לסבל של העם הפלסטיני ועל אי ההכרה בזכותו להגדרה עצמית.
ב. בריטניה נושאת באחריות ההיסטורית לסבלו של העם הפלסטיני.
ג. הקהילה הבינלאומית נושאת באחריות המלאה להסיר את סבלו של העם הפלסטיני ולשים לה קץ.
ד. לפלסטינים זכות לתבוע משפטית את הכיבוש הציוני וכל מי שגרם סבל לעם הפלסטיני ולדרוש פיצוי על הנזקים החומריים ונזקי עגמת הנפש שנגרמו להם.
סעיף 5
אסור ליישב את הפליטים הפלסטינים או לעקור אותם [ממקומם] כחלופה לזכות השיבה.
סעיף 6
הפועל בניגוד להוראות חוק זה ייחשב כמבצע פשע בגידה חמור ויחולו עליו כל העונשים הפליליים והאזרחיים שנקבעו לפשע זה.
סעיף 7
הסותר הוראות חוק זה נחשב בטל ומבוטל, וכל חקיקה או הסכם שיגרע מזכות השיבה או עומד בסתירה להוראות חוק זה ייחשב בטל ומבוטל.
סעיף 8
על כל הגורמים הנוגעים בדבר, כל אחד בתחום הרלוונטי לו, ליישם את הוראות חוק זה, ולפעול לפיו החל ממועד פרסומו ברשומות.
פורסם בתאריך 8 בינואר 2008
29 בחודש ד'ו אל-חיג'ה לשנת 1429 להיג'רה
מחמוד עבאס
יו"ר הועד הפועל של אש"ף
נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית"
