|
מפלגת הצדק והפיתוח (חיזב אל-עדאלה ואל-תנמיה حركة العدالة والتنمية), המזוהה עם האחים המוסלמים, ניצחה בבחירות הכלליות שנערכו במרוקו ביום שבת (26.11.11). על פי התוצאות הסופיות היא זכתה ב-107 מושבים מכלל 395 המושבים בפרלמנט. על פי התיקון לחוקה יידרש המלך מוחמד השישי להטיל את משימת הרכבת הממשלה על עבד אל-אילה בן כיראן (عبد الإله بن كيران), מנהיג המפלגה הגדולה, העומד בראש מפלגת הצדק והפיתוח. ניצחונה של מפלגת הצדק והפיתוח, הזרוע הפוליטית של תנועת הייחוד והרפורמה (חרכת אל-תווחיד ואל-איסלאח حركة التوحيد والإصلاح) המייצגת את האחים המוסלמים במרוקו, מהווה ניצחון נוסף לתנועה האסלאמית במסגרת "האביב הערבי", והוא מתווסף לניצחון מפלגת אל-נהדה (האחים המוסלמים) בבחירות בתוניס. במצרים יחלו הבחירות בשלושה שלבים ביום שני (28.11.11), ותנועת האחים המוסלמים מסתמנת כבעלת סיכויים להשגת הישגים אלקטורליים משמעותיים. תנועת האחים המוסלמים בסוריה הנלחמת להפלת משטרו העלאווי של אסד נתמכת ע"י טורקיה הרואה בה אלטרנטיבה לשלטון הקיים. בלוב הצהיר השלטון החדש על מחויבות ליישומה של השריעה כמקור מרכזי לחקיקה. בתימן מילאו תנועות אסלאמיות תפקיד מרכזי במהפכה נגד שלטונו של עלי עבדאללה סאלח. קודם לכן, בשנת 2006 זכתה תנועת חמאס, שלוחת האחים המוסלמים בפלסטין, בניצחון בבחירות הכלליות שנערכו בשטחי הרשות הפלסטינית , ומאז ביסס חמאס את שלטונו ברצועת עזה והפכה לישות מדינית עצמאית בפועל. שלוחות האחים המוסלמים במדינות השונות שותפות באופן מלא לאידאולוגיה של התנועה העולמית, ואולם לכל אחת מהן חופש פעולה לקביעת הטקטיקה להשגת היעדים בהתאם לנסיבות הפוליטיות הספציפיות. במרוקו בחרה מפלגת הצדק והפיתוח לעמעם את המסר האסלאמי הקיצוני ותחת זאת להתמקד בעיקר במאבק בשחיתות ובשיפור המצב הכלכלי, נושאים שתפסו את חלקו הארי של מצע הבחירות. בפרק המדיני המצומצם נכתב, כי מפלגת הצדק והפיתוח תשאף להידוק הדיאלוג ושיתוף הפעולה עם כל מדינות האיחוד האירופי וקנדה, לביסוס האיזון ביחסים בין מרוקו לבין ארה"ב, לניהול דיפלומטיה נכונה מול מעגל מקבלי ההחלטות בארה"ב ולשמירה על האינטרסים הלאומיים בניהול היחסים עם ארה"ב. הניסוח בהקשר הישראלי היה מרוסן, וכלל מחויבות ל"הגנה על סוגיות העמים הצודקות ובראשן סוגיית פלסטין, וזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינתו העצמאית שבירתה ירושלים, בהיות בעיית פלסטין בעיה לאומית."[1] מצעה הרעיוני של מפלגת האם, תנועת הייחוד והרפורמה, חושף את פניה האסלאמיים האמיתיים. בפרק היעדים של התנועה נכתב, כי היא חותרת להנחיל את דת האסלאם בלב הפרט, המשפחה, החברה, המדינה והאומה ולסייע להפצת האסלאם בעולם כולו.[2] תנועת הייחוד והרפורמה הביעה תמיכה חד משמעית המאבק המזוין נגד ישראל במסגרת אינתיפאדת אל-אקצה ובפעולות הטרור שבוצעו נגד הכוחות האמריקניים בעיראק. היא הגדירה את "התוקפנות הציונית והאמריקנית" כ"ביטויי הטרור הגדולים והמסוכנים ביותר שידעה ההיסטוריה המודרנית."[3] עבד אל-אילה בן כיראן, מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח וראש הממשלה המיועד, הציג בשנים האחרונות עמדות אנטי ישראליות מובהקות השוללות את זכותה קיומה של ישראל והתומכות במאבק המזוין נגדה. להלן מספר מובאות מדבריו: ראיון לשבועון "אל-משעל" (2011) – "בנוגע לישראל, לה מעמד מיוחד. היא אינה כמו ארה"ב, אלא היא על פי ההיגיון שלנו מדינה המנהלת מלחמה נגד העם של פלסטין. אנו, לא כאומה ערבית אסלאמית, אלא כעם מרוקני, רואים בבעיה הפלסטינית לא כבעיה של אחינו הפלסטינים גרידא, אלא כבעייתנו אנו… אם ישראל הייתה חיה עם הפלסטינים בתוך מדינה אחת כפי שקרה בדרום אפריקה הייתה עמדתנו משתנה. ואולם, כעת אנו רואים בישראל מדינה עוינת."[4] ראיון לאתר חמאס המתועד באתר תנועת הייחוד והרפורמה בעת הגעתו לעזה (מרץ 2009): "תושבי מרוקו הערבית אינם סבורים שיש רק חובה להזדהות עם הפלסטינים, אלא רוצים ללחום בג'יהאד לצידכם… למרבה הצער, הנסיבות המדיניות, הגבולות, החיילים והמחסומים הקיימים בין המוסלמים מבחינה חוקית וצבאית, מונעים מתחושות אלה לקבל ביטוי כפי שצריך להיות… המרוקנים רואים בתנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס כאם ההתנגדות והעמידה האיתנה. המרוקנים אוהבים מאוד את תנועת חמאס… והם אוהבים להזכיר בכל אירוע את מעשי הגבורה וההקרבה של התנועה הגדולה והאדירה הזו… כל המרוקנים מתייצבים לימין הפלסטינים ואל-קודס האצילה, ואם יפתחו הגבולות בפני המרוקנים ויוסרו בפניהם המכשולים תוכלו לראות כיצד ההמונים יגיעו לסייע לאל-אקצה ולאל-קודס…".[5] עבד אל-אילה בן כיראן, לצד עשרות חכמי דת אסלאמיים נוספים, חתם על שני גילויי דעת המביעים תמיכה בלתי משתמעת לשני פנים בג'יהאד כדרך היחידה לשחרור כל פלסטין ובעד אימוץ גישה עוינת כלפי ארה"ב. להלן ציטוטים נסחרים מגילויי הדעת: גילוי דעת בזכות התמיכה בעזה: "אי גינוי המאבק (הפלסטיני), אלא הכרה בלגיטימיות שלו… גינוי רשמי לעמדת ארה"ב התומכת והמסייעת לישות הכובשת וקריאה לשגרירים להתייעצות ולבחון מחדש את היחסים (עימה)… חשיבות היוזמה להכנת גילוי דעת אסלאמי הלכתי חופשי אשר יבהיר את ההיבט האסלאמי של סוגיית פלסטין ואת הלגיטימיות של הג'יהאד והמאבק נגד היהודים הכובשים… אימוץ דרך החרם הכלכלי נגד ישראל והישות הציונית… ג'יהאד כלכלי לסיוע לאחינו בעזה… הדגשת התמיכה בדרך המאבק ובהיות הג'יהאד הלגיטימי בפלסטין הדרך לשחרורה…".[6] גילוי דעת התומך בהסרת המצור מעל העם הפלסטיני: "אנו החתומים על גילוי דעת זה מדגישים את תמיכתה המוחלטת של האומה בעמדה האסלאמית ההלכתית והאצילה של מנהיגי העם הפלסטיני, הנמנים על חמאס וארגוני ג'יהאד אחרים, בסירובם להכיר במדינת 'ישראל' ובזכותה השקרית להתקיים בפלסטיני. אנו רואים בהכרה (בישראל) הפרה של הוראות החוק האסלאמי והקונצנזוס של האומה… "אנו מדגישים את זכותו של העם הפלסטיני המוסלמי להיאבק בתוקפנות על אדמתו… ואנו רואים בהתנגדות הזו לתוקפנות מצווה אסלאמית הלכתית ואינטרס מדיני אשר אסור לדרוש את גינויה או להתנער ממנה. "אנו רואים בכל חתימה על הסכמים או חוזים שיוותרו על זכות המאבק, או זכות שיבת הפליטים, או זכות הזהות האסלאמית של אל-קודס בפרט ופלסטין בכלל, הסגת גבול, יציאה נגד האומה, חריגה מעקרונות היסוד שלה וויתור על האינטרסים שלה. "אנו סבורים, כי ההתנגדות הפלסטינית לוחמת הג'יהאד על כל ארגוניה, היא אחד הכוכבים הבוהקים בשמי האסלאם לוחם הג'יהאד… "החתומים (על גילוי הדעת) מכירים להמוני האומה, כי חובת שחרור ירושלים וחילוץ מסגד אל-אקצה השבוי, אינו רק חובה של הפלסטינים לבדם, אלא חובה של האומה כולה, ולכן העמידה לצד הנאחזים על האדמה הקדושה אינו מעשה של התנדבות מרצון, אלא חובה אסלאמית הלכתית ופיקדון היסטורי."[7] בסיכומו של דבר, התיאור באמצעי התקשורת כאילו בבחירות במרוקו ניצחה מפלגת הצדק והפיתוח "המתונה" אינו משקף נאמנה את האידאולוגיה של המפלגה. "המתינות" לכאורה המשקפת בטקטיקה של המפלגה נודעה להשיג דריסת רגל פוליטית, שתשמש מקפצה באמצעות השתלבות בשלטון לצורך העמקת הכשרת הלבבות בציבור להשלמת עם החלת ההלכה האסלאמית כמקור לחוקה ולחוקים. מפלגה שהיא זאב בעור של כבש ניצחה בבחירות במרוקו, ולמרות המחויבות ההצהרתית במצעה להידוק היחסים עם המערב הקו של המפלגה, התבטאויות מנהיגה ומצע של מפלגת האם, מצביעים בברור על דרכם של האחים המוסלמים, העוינת את המערב ותרבותו והרואה בישראל אויב מרכזי. הניצחון של האחים המוסלמים במרוקו מעניק משנה מרץ לאחים המוסלמים במצרים לקראת הבחירות שתתחלנה ביום שני (28.11.11) ולשלוחות האחים המוסלמים במדינות נוספות הנאבקות נגד השלטון הקיים. אפקט הדומינו שהחל במהפכה בתוניסיה צובע את המזרח התיכון בירוק, צבעה של המהפכה האסלאמית המשנה בהדרגה את מאזן הכוחות האזורי ועשויה ליצור עם הזמן בסיס לחזית חדשה שתקרא תיגר על הסדר העולמי הקיים. הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. [1] https://www.profvb.com/vb/t83549.html [2] https://www.alislah.ma/images/stories/mitak.pdf [3] https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CBsQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.alislah.ma%2Fcomponent%2Fk2%2Fitem%2Fdownload%2F33.html&ei=3M7RTsvHIOLd0QGxnM0l&usg=AFQjCNHF4vqKa_rZcki3RLMmQDsKu4B26Q&sig2=XxzzY746623ViJKZjn8Kbw [4] https://www.marsadmag.org/index.php/2011-07-02-10-07-50/114-2011-10-01-03-32-53 הראיון נערך בשנת 2011 [5] https://67.15.234.95/~alislah/index.php?option=com_k2&view=item&id=10398:%20%20&Itemid=8 [6] https://www.saaid.net/mktarat/flasteen/231.htm [7] https://almoslim.net/node/83562 |
| הוספת תגובה | קישור ישיר לרשומה |
