התראות

הראיון המלא עם הגנרל אנטואן לחד-לשעבר מפקד צד"ל

פנחס ענברי מראיין את הגנרל אנטואן לחד
שיתוף

עניינים

 

היינו רוצים לקבל את נקודת המבט שלך על הגורמים לחוסר היציבות בלבנון, איך לדעתך המצב יתפתח?

"לבנון היא מדינה מאוד קטנה עם שכנה  כמו סוריה, ולכן אנחנו חשופים לבעיות. ישנם בעיות של ריבונות, מדינתנו חלשה, אין לנו כוח צבאי. אבל האזור כולו נכנס לבעיות- עיראק, הפלסטינים ובוודאי גם סוריה.  בלבנון מפלגות רבות הפועלות בחסות מדינות אחרות: החיזבאללה והנשיא לאחוד- שמקבל הוראות מסוריה ואיראן. "

מה לגבי האינטרסים של סוריה בלבנון? האם הסורים רוצים את רמת הגולן או האם האינטרס המרכזי שלהם הוא לבנון ולא הגולן?

"סוריה אף פעם לא הכירה בלבנון כמדינה עצמאית מאז הוקמה ככזאת ב-1918. עד היום אין שגריר סורי בביירות. סוריה אף פעם לא הכירה בנו. סוריה מרגישה מופלית לרעה בשרטוטי הגבולות של הסכם סייקס-פיקו, אף פעם לא הייתה מדינת "סוריה" עם הגבולות הנוכחים שיש כיום עם לבנון אלא "בילאד אל שאאם" (מה שמכונה "סוריה הגדולה".)  הנשיא חאפז אל אסאד רצה לשנות זאת. עוצמתו הייתה לא צבאית אלא מכוח בעלי בריתו. הוא כרת ברית עם איראן. הוא נכנס ללבנון עם ברכתם של ארה"ב וישראל ונשאר שם 29 שנים עד לרציחתו של חרירי. לפעמים הסורים רצו את כל לבנון, ולפעמים חלקים- הבקעה והצפון. סוריה לא נכנסה ללבנון בשביל רמת הגולן אלא בגלל שארה"ב וישראל אפשרו זאת.

כעת לבנון דורשת בית משפט בינלאומי וסוריה לא מרוצה מכך ותעשה הכול כדי למנוע זאת. הם מפעילים את כל הכוחות שיש להם  כמו חיזבאללה, אמאל, הנשיא לאחוד (שהוא אחד משלהם) ואת מעט הנוצרים התומכים בו. סוריה מפחדת מבית המשפט הבינלאומי כי אז ייחשף מה קרה וכל הפוליטיקאים והתקשורת ילמדו את מה שהציבור כבר בעצם יודע, כלומר מי באמת ביצע את הרציחות. סוריה אולי יצאה מלבנון מבחינה צבאית אך לא מבחינה פוליטית. הם השאירו מאחורה את אלה שהזכרתי קודם ועל כן האי יציבות בלבנון.

יש כאלה שמציעים לסוריה את הגולן בתמורה לניתוק מגעיה עם איראן. האם זה יהיה מספיק בשבילה?

לא. הגולן בשבילם הוא טעם המוות. אם ילחמו בשבילו- הם יאבדו את המשטר, ואם יעשו שלום בשבילו אז אותו הדבר- המשטר יופל. אם ילחמו על הגולן- ישראל תפיל אותו ואם תעשה הסכם שלום- האופוזיציה תפיל אותו. הכללת הגולן תשים את דמשק בסכנה שכן היא נמצאת בטווח הארטילריה של ישראל. הם יודעים מראש כי סוריה תפסיד במלחמה וגם את משטרו של אסאד. אם ינסו "לשחרר" את הגולן, דמשק היא במרחק של רק 40 ק"מ. צריך להבין מה מעניין את אסאד היום, אסאד הוא עלאווי, העלאווים הם חלק מהשיעים. השיעים כיום הם 11% מהאוכלוסיה בסוריה והם בשלטון. הם יודעים שנשק האופוזיציה מכוון כלפיהם. העלאווים הרגו 30 אלף מהאופוזיציה בחמאה וחומס ואף אחד בעולם אפילו לא הזכיר זאת. הם יודעים שברגע שהם מפציצים את הגולן, משטרו של אסאד יעלם. הוא אומר שהוא רוצה במשא ומתן אבל אינו יכול לסכם שום דבר, במקום זה הוא נאבק עד אחרון הלבנונים.

עכשיו בעניין איראן, האם אתה חושב שנוכחות איראן בלבנון היא חזית מול אירופה או מול ישראל בלבד?

זוהי לא חזית מול אירופה ולא מול ישראל. חומייני עשה את המהפכה שלו ורצה להפיץ אותה לכל העולם השיעי. בלבנון הם ייסדו את החיזבאללה שיום אחד היא תהפוך למדינה חומייניסטית. סוריהגם היא תומכת בעניין מפני שהיא גם מדינה שיעית. הם רוצים שמשנתו של חומיני תופץ. לנסראללה אין סיכוי להפוך את לבנון לשיעית, הוא אומר שהוא רוצה להפוך אותה לכזאת בצורה דמוקרטית. כלומר דרך ילודה.

שמענו דיבורים על הפיכת לבנון למדינה פדראלית. האם זה מעשי?

לבנון קטנה מידי בשביל קנטונים.

גם שוויץ קטנה…

אי אפשר להשוות. המצב מסובך בלבנון. אפשר למצוא מקומות שבהם חלקי האוכלוסיה התמזגו אלה באלה  , ואי אפשר לפרק אותם, הם די מאוחדים. רוב הסונים, הנוצרים ורוב הדרוזים תומכים בבית משפט הבינלאומי ובעצמאות לבנונית מוחלטת. השיעים ועוד מספר אישיים לבנונים נמצאים לבד. אינני יודע מדוע עאון איתם. הוא השתנה. למרות זאת, ואם להיות מעשיים, אפשר לראות שבאזורים הסונים- הסונים דומיננטיים וכך גם באזורים הנוצרים והדרוזים.

מה צריכות המעצמות כארה"ב ואירופה וישראל לעשות כדי לייצב את המצב בלבנון?

הם צריכות לעשות כל מה שאפשר מבחינה פוליטית משום שאינם יכולים להסכים על מלחמה נגד סוריה (או איראן) בשל ניגודי אינטרסים בתוכם. ההסכמה היא על המלחמה נגד טרור, אך טרור בא והולך ולכן אי אפשר ממש לנהל מלחמה נגד טרור. ההסכמה במלחמה הזאת היא במישור הפוליטי, כולם מסכימים על בית המשפט הבינלאומי. ישנו גם ניסיון לסנקציות כלכליות נגד סוריהואיראן אך זה לא יעבוד, שוב, בגלל ניגודי האינטרסים.

אילו צעדים אפקטיבים אפשר לקחת נגד סוריה ואיראן כדי לסיים עם הבעיה בלבנון?

סוריה ואיראן הן ראש הנחש. אם תילחמו בחיזבאללה בלבנון זה כאילו חתכת את זנב הנחש- הנחש עצמו ישוב. אף אחד לא רוצה לגעת בסוריה ואיראן ולכן המצב נשאר כמו שהוא. ראית למהסוריה מסוגלת, היא הרגה את חרירי בדרך שהרגה, (לא הרתיע אותה שהיה) ראש הממשלה וסוני. אחרי תוצאות בית המשפט הבינלאומי הסונים בסוריה ישרפו את סוריה מבפנים. הם יגמרו את סוריה.

שמענו באל ג'אזירה שמקור הבעיות בלבנון הוא איזור בעל-בק והרמל שהוא מרכז הסמים. בעצם חיזבאללה וסוריה נלחמות על שימור מקור הכנסה ענק.

יש 300 ק"מ של גבול הררי עם לבנון ואף אחד לא משגיח עליהם. אין כוחות לבנוניים היכולים לשמור על הגבול. השיעים מפוצלים בלבנון: בבקעת הלבנון, בביירות ובדרום לבנון והקשר היחיד ביניהם הוא דרך הדרוזים והנוצרים. השיעים הם רבים אבל מפוצלים. הלבנוניים יכולים להשתלט עליהם. הבעיה היא המשטר הסורי. הישראלים מבינים זאת, האמריקאיים לא. צריך לתת לרוב הסוני בסוריה את הממשלה.

אין אמון במדיניות ארה"ב?

הם לא מבינים. מה הם עשו בעיראק? כלום. מה בלבנון? רק מילים, לא יותר מזה.

אחרי המלחמה בין ישראל לחיזבאללה כוחות בינלאומיים ולבנוניים הגיעו לדרום. האם הם יכולים לעמוד במשימתם ולהעניק יציבות באזור?

"קודם כל מה שקרה בין ישראל לחיזבאללה לא הייתה מלחמה. לא יודע מה זה היה אבל בטח שלא מלחמה. יוניפיל וצבא לבנון נותנות חיזבאללה מנוח מישראל. האינטרסים שלהם בעד החיזבאללה. בלבנון 2 ממשלות- אחת של סניורה והשנייה של חיזבאללה."

האם הם מונעים מחיזבאללה מלהבריח נשק?

"לא. האו"ם הכריז שלא יפרוק את החיזבאללה מנשקו אלא רק ימנע מהופעות חמושות פומביות של החיזבאללה, כדי שלא יראו כמיליציות ברחובות אלא ישארו במחתרת. מסוכן להם להראות בפומבי."

האם זה נכון שחיזבאללה שיקם את יכולתו בעניין שיגור טילים?

ישראל יכולה להתמודד עם בעיית טילים הארוכי טווח, אך כפי שאנו רואים בעזה יש לה בעיה עם טילים קצרי טווח. כעת יש מרחק בין ישראל לחיזבאללה אז ישראל יכולה להתמודד עם המצב ביתר קלות. בתוך לבנון החיזבאללה אינם יכולים להשתמש בנשק נגד הלבנונים מפני שלכל לבנוני יש נשק משלו בבית וכך תפרוץ מלחמת אזרחים. אם זה יקרה כולם יקללו את החיזבאללה ואת אבא של החיזבאללה.

האם מלחמת אזרחים אפשרית?

כן- אבל לא הגיונית. במלחמת האזרחים שהייתה אף אחד לא ניצח, כולם הפסידו. החיזבאללה יודעים שאם יתחילו במלחמת אזרחים הם יהרסו את לבנון אבל לא ינצחו. גם מול ישראל הם חגגו ניצחון אבל הרסו את לבנון, והם יודעים שלא ניצחו במלחמה, גם ישראל לא ניצחה במלחמה. שתיהן הפסידו. למרות זאת מבחינה פוליטית ישראל ניצחה, בגלל הכוחות הבינלאומיים שבדרום ובגלל שהממשלה הלבנונית רוצה לחזור עכשיו להסכמי הפסקת האש מ1949.

האם הצבא הלבנוני מציית לממשלה?

עד עכשיו כן.

ראינו הרבה אנשים שהלכו להפגין ברחובות. עד איפה לדעתך יהיו המפגינים מוכנים ללכת? האם זה ישנה את המדינה? האם סוריה יכולה לעצור את זה?

נסראללה אמר שאם היה יודע שישראל תגיב בצורה שהגיבה לא היה חוטף את החיילים ומתחיל במלחמה. עכשיו הוא נזהר בצעדיו. הוא יודע שאם יתחיל תנועה צבאית בלבנון, זה תחילת הסוף בשבילו.  הוא יודע שהמיליונים שהתאספו באו נגד סוריה ובעד בית המשפט הבינלאומי. בית המשפט יכול לגרום לבעיות בתוך סוריה. גם הסורים יכולים לאסוף הפגנות ענקיות, יש מיליון סורים שעובדים בלבנון, ולכן מספרים אינם חשובים כאן. הוא יודע שפעולה צבאית תבטיח לו רק 20 אחוז הצלחה. נסראללה ואנשיו חכמים. אך מצד שני איראן מנוסה במשא ומתן וגם סוריה.

 ג'יימס בייקר מנסה כעת לחדש את הדיאלוג של ארה"ב עם סוריה ואיראן. האם אתה חושב שיצליח?

לא. איראן תיכנס למשא ומתן כדי להרוויח עוד זמן. ובכל הנוגע לאסד- כל המנהיגים הערביים נגדו. מצרים נגדו, ערב הסעודית וירדן- כולם נגדו. אז מה הוא (בייקר) יכול לעשות? כלום.

האם אתה חושב שהמלחמה בין ישראל לחיזבאללה תתחדש?

כן- אבל זה מסובך. אחרי כל הנזק של המלחמה הקודמת, הלבנונים יעצרו אותו. כעת חיזבאללה מסתיר את נישקו, ברגע שיחשוף אותם הלבנונים ייקחו אותם. אולי הוא ימציא משהו חדש- מי יודע מה בראשו. הוא כבר קיבל את ההחלטה למלחמה לבדו והתעלם מהמדינה, הוא לא יכול לעשות זאת שוב. הלבנונים ישברו לו את הצוואר.

 האם יש סכנה לכוחות הבינלאומיים מצד חיזבאללה או אל קעידה?

כן, בוודאי. זה כבר קרה בעבר. אך ברגע שזה יקרה זה יוצר מצב מאוד רציני עבור סוריה ואיראן. הם יואשמו במצב. זה לא דבר פשוט להרוג חיילי או"ם.

אבל האם אל קעידה מסוגלים לעשות זאת?

לא, זה לא פשוט. לבנון קטנה וכולם מכירים את כולם.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close