התראות

הקרב של מרוקו נגד הג'יהאדסטים

מרוקו אימצה אסטרטגיה של מלחמה אכזרית וחסרת רחמים נגד ארגוני הג'יהאד, תוך שהיא מגבירה את ההגנה שלה סביב יעדים ומוסדות אסטרטגיים
שיתוף

עניינים

תאי טרור ג'יאהדסטים מצאו קרקע פורייה במרוקו בה הם צומחים ומתפתחים לא רק לאיום ממשי על יציבות הממלכה, אלא גם כמגייס של כוח אדם משמעותי לתנועות האסלאמיות הרדיקליות השונות במזרח התיכון, באפריקה ובאירופה. נוכחותם במרוקו ניכרת בפיגועי הטרור שבוצעו מעת לעת נגד יעדים מרכזיים בממלכת שריפיאן [צאצא של מוחמד]. פיגוע הטרור בקזבלנקה, בו נהרגו יותר מ -45 קורבנות ב- 16 במאי 2003, מהווה את נקודת המוצא של העימות בין הממלכה לבין ארגוני הטרור האסלאמיים במרוקו, זאת שנתיים בלבד לאחר הפיגוע האכזרי במרכז הסחר העולמי בניו יורק ב- 11 בספטמבר 2001, שסימל את הרדיקליות האיסלאמית הגוברת ברחבי העולם.

 

אל מול האיום הזה, מרוקו אימצה אסטרטגיה של מלחמה אכזרית וחסרת רחמים נגד ארגוני הג'יהאד, תוך שהיא מגבירה את ההגנה שלה סביב יעדים ומוסדות אסטרטגיים. עם זאת, בשנים האחרונות סוכנויות הלוחמה בטרור במרוקו השיגו השיגים וכן כישלונות וזאת מבלי שהצליחו למגר את אותם ארגוני ג'יהאד ששורשיהם העמוקים בחברה המרוקאית. על פי ראש מודיעין החוץ המרוקאי לשעבר (DGED – Direction Générale des Etudes et de la Documentation), מוחמד יאסין אל מנסורי, הסוכנויות נגד טרור הצליחו עד אוקטובר 2014 לסכל 119 פיגועים עם חומר נפץ, 109 ניסיונות התנקשות, שבעה ניסיונות לחטיפת בני ערובה ו -41 מעשי שוד מזוינים.

עם זאת, נתון עדכני יותר בנושא הפעילויות נגד טרור שבוצעו על ידי הסוכנויות במרוקו נמסר על ידי מוחמד ניפוי, ראש החטיבה בסוכנות ה- FBI המרוקאית – הלשכה המרכזית לחקירה Bureau) Central d’Investigation Judiciaire), דברים אילו נחשפו במהלך יום עיון בנושא טרור בפברואר 2021.

לפי ניפוי, מרוקו הצליחה מאז 2003 לפרק יותר מ -2,000 תאי טרור, לתפוס 3535 מחבלים ולסכל יותר מ -500 פעולות טרור. מדובר על ממוצע של 111 תאי טרור בשנה וכמעט 10 סיכולים בחודש!

ובכל זאת, עד למרץ 2021 בוצעו באזור סאל, הגובל בגבולות הדרומיים של מרוקו, כ- 982 התנקשויות, המהווים כמעט 40% מהפשעים שבוצעו באזור, והם יוחסו לרשתות טרור. מתוך האלפים שהתנדבו לארגוני הג'יהאד, מקורם של 5,000 מהם הוא לוחמים ממדינות צפון אפריקה, 1,654 מרוקאים (כולל נשים וילדים). בסביבות 270 חזרו מעיראק וסוריה, ו- 137 מקרים טופלו על ידי ה- BCIJ והועמדו לדין, מתוכם 115 היו פעילים בסוריה-עירק, 14 בלוב. בנוסף, שמונה לוחמים נוספים הוחזרו למרוקו בסיוע ארצות הברית בשנת 2019.

מבין 288 הנשים שעזבו את המדינה 99 חזרו ואילו 82 מתוך 391 ילדים חזרו למרוקו.

 

 

לדברי ראש המודיעין החיצוני המרוקאי לשעבר, חלק מהמיליטנטים המרוקאים מילאו תפקידים בכירים במדינה האסלאמית: חלקם היו "שרים – אמירים" (שופט, פיננסים, פנים), וכן אמיר צבאי (ראש צבא) , ואפילו מושל אזור גיאוגרפי (הר טורקמן). עם זאת, נראה כי חלק הארי של הג'יהאדיסטים המרוקאים היו חברים במדינה האסלאמית. שבעים וחמישה אחוז מהם היו "Inghimasiyyine", טרמינולוגיה של המדינה האיסלאמית עבור פעיל סמוי האחראי על ההגנה על שיירות ושירות בגל ההתקפה השני כאשר מתבצעת התקפה ממוקדת וממוקדת .

בימים הראשונים של מלחמת האזרחים בסוריה התארגנו הצפון אפריקאים בחטיבות, אחת מהן נקראה "הרקת שאם אל-איסלאם" ובראשה עמד מרוקאי, איברהים בנצ'קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג'ריבי.

איברהים בנצ'קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג'ריבי.
איברהים בנצ'קרון, כינויו אבו אחמד אל-מג'ריבי.

חלקם אף כינו את החטיבה כ"ליווה אל-פרנסיון "(" הבריגדה הצרפתית ") מאחר שהלוחמים התקשרו ביניהם בצרפתית; חלק מחבריה היו אזרחים צרפתים, בעיקר ממוצא צפון אפריקאי, ששולבו בחטיבה דוברת הצרפתית בצפון אפריקה. החטיבה חסרת המזל, שהייתה פעילה באזור לטקיה, כמעט הושמדה לחלוטין על ידי הצבא הסורי, הנאמן לבשאר אסד. שאר החברים פוזרו ביחידות שונות שהוקמו לאחר מכן על ידי המדינה האיסלאמית .

המבחן הג'האדיסטי במרוקו

מרוקו רואה בכל אותם חוזרים אליה כאנשי שהצטרפו לארגוני טרור וככאלה הם טרוריסטים חשודים. הוראות החוק המרוקאיות חלות על נשים וגברים כאחד. אם ניתן צו מעצר בגלל פעילות טרור משתמעת, החשוד נעצר מיד עם כניסתו למרוקו ומובא לתביעה הציבורית הרלוונטית, במקרה זה, לבית המשפט לערעורים ברבאט.

מרוקו רואה בכל אותם חוזרים שהצטרפו לארגוני טרור וככאלה הם טרוריסטים חשודים. הוראות החוק המרוקאיות חלות על נשים וגברים כאחד. אם ניתן צו מעצר בגלל פעילות טרור משתמעת, החשוד נעצר מיד עם כניסתו למרוקו ומובא לתביעה הציבורית הרלוונטית, במקרה זה, לבית המשפט לערעורים ברבאט.

מאז התבוסה הצבאית של דאעש בקרב מוסול, עירק, בשנת 2017, בחרו הג'יהאדיסטים המרוקאים לרכז את מאמציהם ופעילותם בחגורת סאהל, חממה למדינה האסלאמית, אל-קאעידה וארגוני ג'יהאדיסטים אפרו-אסלאמיים אחרים. האזור הוא אזור בעל חשיבות עליונה עבור מרוקו, שהגדילה את מאמציה ואת שיתוף הפעולה עם המדינות האפריקאיות בדרומה ובדרום-מזרח, כתוספת לביטחון הלאומי ולשותפות הכלכלית האסטרטגית. לפי מנהל ה-BCIJ החדש, , צ'רקאוי חאבוב, יותר ממאה חברי פוליסריו (הלוחמים במרוקו בנושא סהרה המערבית שסופחה לממלכה בשנת 1976) הם חלק מאל-קאעידה, ומחנותיהם ממוקמים בטינדוף. (בגבול הדרומי של אלג'יריה-מרוקו). מדובר במרכזי גיוס והכשרה, הנהנים מחסותה של אלג'יריה מכיוון שהיא מסרבת לשתף פעולה עם מרוקו בנושא טרור ג'יהאדי .

מאז התבוסה הצבאית של דאעש בקרב מוסול, עירק, בשנת 2017, בחרו הג'יהאדיסטים המרוקאים לרכז את מאמציהם ופעילותם בחגורת סאהל, חממה למדינה האסלאמית, אל-קאעידה וארגוני ג'יהאדיסטים אפרו-אסלאמיים אחרים. . האזור הוא אזור בעל חשיבות עליונה עבור מרוקו, שהגדיל את מאמציו ואת שיתוף הפעולה עם המדינות האפריקאיות בדרומה ובדרום-מזרח, כהרחבה לביטחון הלאומי ולשותפות הכלכלית האסטרטגית. על פי המנהל החדש של ה- BCIJ, צ'רקאוי חאבוב, יותר ממאה חברי פוליסריו (הלוחמים במרוקו בנושא סהרה המערבית שסופחה לממלכה בשנת 1976) הם חלק מאל-קאעידה, ומחנותיהם ממוקמים בטינדוף. (בגבול הדרומי של אלג'יריה-מרוקו). מדובר במרכזי גיוס והכשרה, הנהנים מחסותה של אלג'יריה מכיוון שהיא מסרבת לשתף פעולה עם מרוקו בנושא טרור ג'יהאדי .

רשתות אסלאמיות עדיין עסוקות במרוקו בגיוס ג'יהאדיסטים, בעיקר בפרברי קזבלנקה ובעיר סאוטה שבצפון המדינה. רשתות אלה מתרכזות גם בתושבי ספרד ובקהילת הגולים המרוקאים בספרד. מאז 2013 סוכנויות האנטי-טרור בספרד, משתפת פעולה עם הסוכנות המרוקאיות, והן הצליחן לפרק יותר מ -40 תאי טרור וכלאו כ -150 ג'יהאדיסטים. יותר מ -83% מהג'יהאדיסטים הם גברים, וגילם הממוצע הוא 32 לעומת 23 אצל הנשים; שני שליש מהגברים נשואים, שסיימו את לימודיהם בתיכון עם ידע מסוים באיסלאם!

במאמציה להילחם בטרור, מרוקו יצרה שותפויות עם מעצמות מובילות אחרות במאבק בטרור. מרוקו חתמה על 80 אמנות העוסקות בשיתוף פעולה ביטחוני ושיפוטי הנוגע לטרור. נוצרה מערכת יחסים מיוחדת עם ארצות הברית וזאת במקביל לידיעה כי ארצות הברית מעוניינת להקים בסיס צבאי בסהרה. התנהלות זו מאופיינת על ידי המרוקאים כ"נכס אסטרטגי "מכיוון שהוא נועד לספק למרוקו מודיעין חיוני ומונע בנוגע לפעילות הג'יהאדיסטים וארגוני טרור אחרים המהווים איום על הממלכה. מאז 2016 מרוקו היא חלק ממפקדת אפריקה של ארצות הברית (AFRICOM), הכוח הרב לאומי שיזמה ארצות הברית והוקדש למאבק בג'יהאדיסטים בחגורת סאהל ובאפריקה.

Moroccan aircraft in a joint exercise with planes from the USS Eisenhower carrier on March 4, 2021. (AFRICOM)16
Moroccan aircraft in a joint exercise with planes from the USS Eisenhower carrier on March 4, 2021. (AFRICOM)16

שיתוף פעולה במרוקו עם ארה"ב וכוחות הצבא האירופיים

מרוקו פיתחה גם את שיתוף הפעולה שלה עם צרפת, ספרד ופורטוגל במסגרת אבטחת ה- G4. וכן נעשתה פניה בנושא לממשלת בלגיה.

יתר על כן, מרוקו ארגנה מחדש את סוכנויות האנטי-טרור שלה והעמיקה את שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון והמשפט השונים, מצב המאפשר למנגנון המרוקאי (סוכנויות הקשורות למשרד הפנים, המשטרה, הז'נדרמריה, DGST … ואחרים) לבצע פעולות מדויקות ומתואמות נגד יעדי טרור בשיתוף פעולה מלא של קבוצת ההתערבות המהירה (Groupe d'Intervention Rapide – GIR). ה- BCIJ, ה- FBI המרוקאי המקומי, מחזיק במטה ב- Sale ליד הבירה רבאט, הממוקמת בלב "משולש המוות", כפי שכונה על ידי התושבים המקומיים.

משרדי BCIJ נמצאים מאחורי חומותיו של כלא זכי ונמצאים כמה צעדים מבית המשפט נגד טרור של Sale. ה- BCIJ מייצג למעשה את הזרוע המשפטית של המנהל הכללי לפיקוח על השטח (DGST), הסוכנות לביטחון פנים. חשודים שנעצרו ונחקרו נשלחים ליועץ המשפטי לממשלה האחראי לתביעה, שמשרדיו ממש מול אלה של ה- BCIJ. ה- BCIJ אף קיבל אישור לחקור פעולות טרור שבוצעו מחוץ לגבולות מרוקו.

במקביל, כוחות הצבא המלכותיים של מרוקו (FAR), יחד עם משרד הפנים, פרסו רשת ביטחונית בשם "הזר" (ערבית לערנות) שנועדה לחזק את עמדות הגבול בשדות התעופה ובתחנות הרכבת. הממלכה התאימה גם את חוקיה הנוגעים לפעילות טרור כדי לכלול אפילו ענישה על כוונתם של אנשים להצטרף לתאי טרור ולוחמים מחוץ לגבולות מרוקו.

לסיכום, מרוקו נחבטה כמעט שני עשורים בדפוסי גיהאדי-טרור משתנים. לאחר שספגה מכות קשות בתחילת המאה, מרוקו הקימה מערכת שהצליחה לסכל פעילויות טרור רבות. זה, כמובן, דורש מאמץ מתמיד, ארגון יעיל וכושר המצאה.

אין ספק כי הטרור הג'יהאדי במדינה קשור להקשר הרחב יותר של הרדיקליות האסלאמית הרווחת בימינו ומושפע באופן ספציפי מפעילות הג'יהאדי המתמשכת באזור סאהל ובאירופה. מרוקו בנתה צוות תגובה יעיל להפליא נגד אותו טרור. ובכל זאת, היא לא הצליחה למגר את הסיבות העומדות מאחורי קיומן של אותן תנועות קיצוניות. כמו מדינות אחרות באזור, מרוקו סובלת מנגיף פוליטי המגיח ממדינות כושלות כמו לוב ומשטרים לא יציבים בחגורת סאהל. עתידם של אותם ארגונים ג'יהאדיים מסתמך על המאמצים המרוכזים של כל הנוגעים בדבר להילחם בתופעה זו בשורשיה.

המאמר מתורגם – גרסת המקור נמצאת באתר באנגלית של המרכז הירושלמי.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close