גל טרור שוטף את מצרים בימים האחרונים, במהלך חודש הרמאדן שהינו חודש קדוש באסלאם.
הגל איננו מקרי, אפשר היה לחזות אותו מראש, שכן החודש מציינים ארגוני הטרור שני תאריכים חשובים: האחד יום השנה הראשון להכרזה על הקמת "הח'ליפות האסלאמית" של דאע"ש והשני,יום השנה השני להדחת שלטון "האחים המוסלמים" בראשות הנשיא מחמד מורסי שאירע ב30 ביוני 2013.
הטרור של דאע"ש בסיני
ארגון דאע"ש עמד בהבטחתו להגביר את פעולות הטרור במהלך חודש הרמאדן, שהוא מבחינתו מועד דתי מצויין לפעילות טרור. לאחר שורה של פיגועים בצרפת, תוניסיה וכווית הגיעה גם תורה של מצרים באמצעות השלוחה שלו בצפון סיני הנקראת "אנצאר בית אלמקדס" או "מחוז סיני" (ווילאיאת סינאא'-בערבית).
השלוחה של דאע"ש שולטת למעשה בצפון חצי האי סיני והנהגת דאע"ש מתייחסת לשטח הזה כחלק בלתי נפרד מ"הח'ליפות האסלאמית".
הנשיא א-סיסי תיגבר בחודשים האחרונים את אזור סיני ביחידות צבא נוספות ובמפקדים בכירים עתירי ניסיון במלחמה בטרור שהצליחו גם לגייס לצידם כמה מהשבטים הבדואים באיזור כדי להילחם בטרור של דאע"ש.
אולם הצבא המצרי מתקשה להתמודד בהצלחה עם הטרור והעימותים המזויינים עם פעילי דאע"ש הפכו לעיסוק יומיומי.
עשרות חיילים מצרים נהרגו ונפצעו ב1 ביולי במתקפת טרור משולבת של ארגון "אנצאר בית אלמקדס" באיזור שיח' זוויד בסיני שכללה ירי מרגמות וירי מנשק קל על חמש עמדות של הצבא המצרי ופיצוץ מכונית תופת.
על פי דיווחי הצבא המצרי בהתקפת הטרור השתתפו 70 מחבלים חמושים של דאע"ש. זו הפעם הראשונה שהארגון מפעיל מסגרת צבאית גדולה כזו באיזור סיני והדבר מעיד על שיפור ביכולת המבצעית שלו.
מדובר בהתקפה חסרת תקדים על חיילי הצבא המצרי בסיני ואתגר שמציב הארגון בפני הצבא המצרי שייאלץ עכשיו למצוא את הדרך כיצד להתמודד עמו.
הטרור של "האחים המוסלמים"
התובע הכללי המצרי השאם ברכאת שנרצח ב-29 ביוני בפיצוץ מכונית תופת בלב קהיר איננו הקורבן הראשון של מערכת המשפט המצרית בידי טרוריסטים אסלאמיים קיצונים, ב-22 במרץ 1948 רצחו פעילי תנועת "האחים המוסלמים" את השופט אחמד אלח'אזנדאר, רצח שזעזע את מצרים באותה התקופה.
יום השנה השני לעלייתו של הנשיא סיסי לשלטון שחל ב-30 ביוני, יום לאחר ההתנקשות בחייו של התובע הכללי, עבר בשקט יחסי במצרים, תנועת "האחים המוסלמים" הצליחה לארגן הפגנות מעטות מאוד שהסתיימו בשקט יחסי.
למעשה מדובר בכישלון של התנועה להוציא את תומכיה אל הרחובות כדי לארגן הפגנות המוניות בדרישה לשחרר את הנשיא המודח מחמד מורסי ועוד עשרות ממנהיגי התנועה שנדונו למוות בבתי הדין המצרים.
גורמי המודיעין של מצרים מעריכים כי תנועת "האחים המוסלמים" שהוצאה מחוץ לחוק תמשיך בחיסולים הפוליטיים משתי סיבות: האחת, יש לה רצון עז לנקום במשטרו של א-סיסי בגלל הדחת בכירי התנועה מהשלטון לפני שנתיים וגזירת עונשי מוות עליהם, והשניה, העובדה שהתנועה לא מצליחה לחזור לחיים הפוליטים במצרים והיא מאבדת את השפעתה על חלקים בציבור המצרי.
להערכת גורמי הביטחון המצרים כישלונם של "האחים המוסלמים" לארגן הפגנות עממיות גדולות ביום ה-30 ביוני היה ידוע מראש, מכיוון שאין ברחוב המצרי היענות גדולה לקריאותיהם, ולכן הם החליטו לבצע "פיגוע איכותי" שיזעזע את מצרים, מי ששילם את המחיר בחייו היה התובע הכללי השאם ברכאת.
התקפות הטרור במצרים נגד תחנות משטרה, מתקנים חיונים כמו גנרטורים ותחנות כוח, הפכו באחרונה לעניין יומיומי, צעירי התנועה מעורבים בפיגועים האלה.
ווליד אלברש, מייסד תנועת המרד של הג'מאעה אלאסלאמיה, אמר ב-1 ביולי לעיתון המצרי "אליום אלסאבע" כי תנועת "האחים המוסלמים" הקימה באחרונה "ועדות איכותיות" של צעירי התנועה לביצוע פעולות אלימות.
העיתון "אלמצרי אליום" דיווח ב-1 ביולי כי צעירי תנועת "האחים המוסלמים" מסיתים בדפי הפייסבוק שלהם להמשיך בפעולות החיסול של בכירי המשטר וכי בדפים האלה יש קריאות לחיסולם של הנשיא א-סיסי, שר המשפטים אחמד אלזנד והתובע מחמד נאג'י שחאתה.
האתגר של הנשיא א-סיסי
הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי שולט במצרים שנתיים בלבד, הוא קיבל לידיו את מצרים במצב ביטחוני וכלכלי קשה ויחסיו עם האסלאם הקיצוני הינם מורכבים, עליו להילחם בטרור בתוך ערי מצרים עצמה שמתבצע בעיקר על ידי פעילי "האחים המוסלמים" ובטרור של ארגון דאע"ש בחצי האי סיני.
המלחמה בדאע"ש היא מלחמה שנכפתה על מצרים, כפי שנכפתה על מדינות ערביות אחרות, והנשיא א-סיסי יצטרך למצוא את הפיתרון הצבאי כיצד להכריע אותה בצפון סיני.
לגבי תנועת "האחים המוסלמים" הרי שמדובר בתנועה פוליטית שהפכה בשנים האחרונות לתנועה חברתית רחבה שהצליחה גם להגיע לכס השלטון ושיש לה בריתות עם מדינות ערביות כמו קטאר וסעודיה.
הנשיא א-סיסי שאב את הלגיטימיות של משטרו מהעוינות לתנועת "האחים המוסלמים" שהמאיסה את עצמה על הציבור המצרי כשהגיעה לשלטון לפני כשנתיים.
הנשיא א-סיסי נקט באותם צעדים שנקטו גם נשיאים מצרים לפניו כמו ג'מאל עבד אלנאצר ואנוואר סאדאת כדי להילחם בטרור של "האחים המוסלמים", בין היתר הועמדו מנהיגיהם לדין בבתי דין אזרחיים ולא צבאים ונגזרו על עשרות מהם עונשי מוות שעד כה לא בוצעו.
הנשיא א-סיסי היה מוכן לשקול בעבר, בתחילת דרכו כנשיא, תיווך של מדינות ערביות כדי להגיע ל"פיוס לאומי" עם תנועת "האחים המוסלמים" אולם ככל שגבר גל הטרור של פעילי התנועה הפך הדבר לבלתי אפשרי מבחינתו.
השיח התקשורתי במצרים הינו שיח המדבר על "עקירת תנועת "האחים המוסלמים" משורשיה" ונגד הפיוס עמה.
ב-30 ביוני הודיע הנשיא א-סיסי כי בעקבות רצח התובע הכללי השאם ברכאת הוא מבקש להאיץ את יישום עונשי המוות ומאסרי העולם שנגזרו על מנהיגי "האחים המוסלמים".
נראה כי השיקולים הביטחוניים והמאמצים הכבירים להציל את הכלכלה דוחפים את הנשיא א-סיסי להעדיף את מדיניות "היד הקשה" מול "האחים המוסלמים" ולכן צפוי שהעימות עמם יימשך וכנראה שהוא יהיה עקוב מדם.
