התראות

הסלמה מסוכנת בשטחי הגדה

מערכת הביטחון הישראלית חוששת מההסלמה בשטחי הגדה ואפשרות של פרוץ אינתיפאדה עממית מזויינת עד סוף השנה • כוחה של הרש"פ בשטח נחלש, קרב הירושה בצמרת הרש"פ מתעצם והדרג המדיני חייב לקבל החלטה על מבצע צבאי גדול בצפון השומרון כדי לבלום את התפשטות פעילות הטרור
שיתוף

עניינים

ההסלמה בשטחי הגדה נמשכת גם לאחר הפיגוע שביצעה אתמול חוליית טרור מקומית מאזור ג'נין נגד אוטובוס חיילים בצפון בקעת הירדן שהייתה שקטה עד עכשיו מבחינה ביטחונית.

בפיגוע נפצעו 7 חיילי צה"ל אחד מהם באורח קשה.

ארגוני הטרור מעודדים מההצלחה של פיגועי הירי, ההסתה הפלסטינית נמשכת ברשתות החברתיות עם קריאות לאינתיפאדה מזויינת בגדה.

אמש נפצעו 4 חיילי צה"ל מהשלכת מטעני חבלה לעבר עמדת צה"ל באזור רמאללה.

בסוף השבוע שעבר קיבלנו דוגמא נוספת לטרור המתגבר בשטחי הגדה, מחבל ממחנה הפליטים דהיישה תקף בסכין חייל צה"ל במחסום באזור קריית ארבע ופצע אותו באורח בינוני, הוא נורה למוות על ידי חייל צה"ל.

לא רק פיגועי ירי גם תקיפות בנשק קר

הממשל האמריקני מודאג מאוד מההסלמה בשטחי הגדה, הוא שיגר לישראל ולרש"פ את ברברה ליף, סגנית מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב.
היא נועדה עם בכירים בישראל וברש"פ והדגישה את הצורך בהורדת האלימות בשטחים ומתן הקלות נוספות לרש"פ.

גורמי הביטחון הישראלים הבהירו לברברה ליף כי המלחמה בטרור תימשך במלוא הכוח.

מערכת הביטחון הישראלית מודאגת מאוד מההתפתחויות הביטחוניות האחרונות בשטחי הגדה והתגברות תופעת השימוש בנשק חם לביצוע פיגועים נגד חילים ואזרחים ישראלים.

על פי נתוני צה"ל, השנה החולפת התאפיינה במספר שיא של פיגועי ירי, מאז תחילת השנה היו 60 פיגועי ירי עד חודש אוגוסט, עוד 220 פיגועי ירי סוכלו על ידי כוחות הביטחון.

בשנה שעברה היו 50 פיגועי ירי, בשנת 2020 היו 48 פיגועים ובשנת 2019 היו 61 פיגועים.

צה"ל והשב"כ עצרו במהלך 4 החודשים האחרונים יותר מ-1200 מבוקשים בשטחי הגדה.
תופעה שמדאיגה מאוד את צה"ל הינה עלייה בהשלכת בקבוקי התבערה, מאז תחילת השנה ועד היום הושלכו יותר מאלף בקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים בשטחי הגדה.

מתחילת השנה ועד היום נהרגו יותר מ-70 פלסטינים בעימותים עם כוחות הביטחון.

למרות גל פיגועי הירי בערים המרכזיות בישראל, צה"ל נמנע, בהוראת הדרג המדיני, מלקיים מבצע צבאי גדול בצפון השומרון בסגנון מבצע "חומת מגן 2" כדי לפרק את תשתיות הטרור שמונות כמה מאות מחבלים חמושים ואלפי כלי נשק בלתי חוקיים וכמויות גדולות של תחמושת.

לעומת זאת, הגביר צה"ל את פעילות היחידות המיוחדות ומבצע "שובר גלים" לסיכול פעילות של מחבלים בודדים שמתכוונים לבצע פיגועים נגד ישראלים.

מסתבר כי הפעילות הזו איננה מספיקה כדי לעצור את הטרור. חגי תשרי מתקרבים ובידי מערכת הביטחון יש מידע מודיעיני בדוק על כוונות של ארגוני טרור להגביר את פעילותם, בקצב שבו מתרחשים האירועים נראה כי אין מנוס וצה"ל ייאלץ לצאת בקרוב למבצע צבאי רחב היקף בשטחי הגדה כדי למגר את תופעת הטרור.

צה"ל ינסה להפריד את הערים הפלסטיניות שאינן מעורבות בטרור מצפון השומרון כדי שלא לגרור את כל שטחי הגדה להסלמה ויגביר את שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון של הרש"פ.

על הרקע הזה אפשר להבין כי ההתקפלות של שב"ס בסוף השבוע שעבר בפני האסירים הביטחוניים הייתה החלטה מגבוה של הדרג המדיני כדי למנוע שפיכת דלק בעיתוי הנוכחי על האש שבוערת כבר במקומות שונים בגדה.

שירות בתי הסוהר ביטל את כל הצעדים החדשים שנקט בבתי הסוהר לגבי ניוד האסירים הביטחוניים ובתמורה הסכימה ועדת החירום של האסירים הביטחוניים לבטל לאלתר את שביתת הרעב שבה עמדו לפתוח כ-1,200 אסירים ביטחוניים בשלב הראשון.

מהלך נוסף באותו הקשר הוא החלטת ישראל לשחרר את פעיל הג'יהאד האסלאמי ח'ליל אלעוואוודה ששבת רעב יותר מ-170 ימים, ישראל מנסה לצמצם את החיכוך כדי למנע התפרצות של גל טרור בשטחי הגדה שיתפשט גם למזרח ירושלים.

ארגוני הטרור ובראשם חמאס כבר נערכו להעניק תמיכה מבחוץ לשביתת הרעב של האסירים הביטחוניים ומנהיג חמאס אסמעיל הניה הודיע כי נושא האסירים הביטחוניים הוא בראש סולם העדיפויות של תנועתו.

הסלמה בשטח

בימים האחרונים הייתה עליה בפיגועי הירי נגד החיילים והמתנחלים הישראלים ועימותים עם כוחות צה"ל בכל מקום שאליו הם נכנס ולבצע מעצרים.

ההסלמה הזו עלולה להביא לפרוץ אינתיפאדה עממית מזויינת חדשה עד לסוף השנה, דבר שמדאיג את מערכת הביטחון הישראלית.

הערים ג'נין ושכם בצפון השומרון הן שמובילות את המגמה הזו אולם באחרונה הצטרפו אליהן גם מקומות נוספים כמו העיירה טובאס, הכפר רוג'יב והעיירה סילוואד.

ישראל נמצאת במרוץ נגד הזמן כדי למנוע מהמחבלים הבודדים בשטח להפוך לחוליות טרור חזקות ומנוסות בפיגועים.

היום קשה יותר לכוחות צה"ל לבצע מעצרים במקומות שונים בגדה והם נתקלים בעימותים עם צעירים פלסטינים שמשתמשים בנשק חם, בבקבוקי תבערה ובאבנים, התופעה הזו לא הייתה קיימת לפני שנתיים, רמת התעוזה של הפלסטינים התגברה וההרתעה הישראלית נשחקה.

העימותים בין כוחות צה"ל לבין תושבי הגדה הפלסטינים הפכו במקומות מסויימים, כמו צפון השומרון, לעניין יום יומי, התופעה הזו החלה במבצע "שומר החומות" במאי 2021 והיא מקבלת תאוצה גם בעקבות העימות הצבאי האחרון בין צה"ל לג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה (מבצע "עלות השחר").

היחלשות כוחה של הרש"פ

ההתתדדרות במצב הביטחון בשטחי הגדה נעוצה גם בהיחלשות כוחה של הרש"פ שויתרה מראש על השליטה באזורים מסויימים, כמו אזור ג'נין, כדי שלא להיכנס לעימותים מזויינים עם הפעילים החמושים של הג'יהאד האסלאמי באזור הזה.

כל עוד הם לא מאיימים על השלטון המרכזי של הרש"פ ברמאללה ההנחייה של יו"ר הרש"פ אבו מאזן היא לא להתעמת עמם אם אינם מאתגרים באופן ישיר את כוחות הביטחון של הרש"פ ומתמקדים בעימותים עם צה"ל.

הרש"פ איבדה לפני זמן רב את השליטה במחנות הפליטים בגדה ובהם קמו קבוצות חמושות עצמאיות שחלק מהן נתמך על ידי מוחמד דחלאן.

גם אזור חברון הפך לאזור עצמאי בגלל סכסוכי חמולות והרש"פ מתקשה לאכוף בו את הסדר ואת הביטחון.

זה משרת את האסטרטגיה של אבו מאזן להראות שה"אינתיפאדה העממית" נגד הכיבוש הישראלי מתגברת וכי ישראל חייבת לסגת בהקדם מכל השטחים עד לקווי 67.

לקרב הירושה בצמרת הרש"פ יש השלכות חשובות על המתרחש בשטח. לכל אחד מבכירי תנועת פת"ח שרואה את עצמו כיורשו האפשרי של אבו מאזן יש מליציות חמושות בשטח, והם נערכים לאפשרות של עימות צבאי עם המליציות של חוסיין א-שיח' שאבו מאזן כפה על הנהגת אש"פ בתפקיד מזכ"ל הועד הפועל של הארגון כדי להכשירו לתפקיד היורש.

חוסיין א-שיח' מסתמך על כוחות הביטחון של הרש"פ שנתונים לפיקודו של מקורבו מאג'ד פרג' אף ספק אם הם יעמדו לרשותו ביום פקודה.

ספק רב אם ההקלות הכלכליות שישראל עושה לרש"פ, בתיאום עם ממשל ביידן, יכולות להביא לרגיעה.

יו"ר הרש"פ אבו מאזן ייצא השבוע למצרים כדי לבקש את תמיכת הנשיא א-סיסי ביוזמתו החדשה-ישנה לשכנע את האו"ם להעניק למדינת פלסטין חברות מלאה באו"ם, כיום יש לה מעמד של מדינה משקיפה.
זהו הקלף המדיני היחידי שיש לאבו מאזן בהיעדר אופק מדיני, ישראל וארה"ב מתנגדות למהלך הזה בתקיפות והממשל הזהיר את אבו מאזן כי יטיל עליו וטו כשהנושא יגיע למועצת הביטחון.

ארגוני הטרור מנסים לנצל את חוסר היציבות הפוליטית בישראל בגלל מערכת הבחירות כדי לערער את היציבות הביטחונית באמצעות הגברת ההסתה ברשתות החברתיות ובפיגועי טרור.

בשטחי הגדה יש עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים ואם ישראל לא תעצור בזמן את הכאוס הביטחוני בצפון השומרון, הוא עלול לעבור בהדרגה ולהתפשט לאזורים נוספים, הפעילות הנוכחית של צה"ל בצפון השומרון איננה מספיקה לעצור את הטרור, בשטח יש מאות מבוקשים חמושים ואיראן וחזבאללה מזרימים כספי לארגון הג'יהאד האסלאמי בצפון השומרון כדי להקים שם מאחז קדמי לקראת השתלטות על אזורים נוספים.

בהקשר הזה, מעצרו של השיח' בסאם א-סעדי, בכיר הגי'האד האסלאמי בג'נין היה צעד חשוב לעצירת התופעה אך הוא איננו מספיק לעצירת פעילות הטרור של הג'יהאד האסלאמי.

בשורה התחתונה, המצב הביטחוני בשטחי הגדה הוא במגמת הסלמה ונדרשת פעילות נרחבת של צה"ל בצפון הגדה כדי לעצור את התפשטות הטרור לאזורים נוספים, ההחלטה על כך היא בידי הדרג המדיני.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close