הסכם הפיוס הפלסטיני סולל את הדרך להשתלטות חמאס והג'יהאד האסלאמי על אש"ף בחסות איראן

נציגים של תנועות פת"ח וחמאס ממשיכים במגעים בדרג בכיר וזוטר בניסיון לתרגם את הסכם הפיוס שנחתם בין הצדדים ב-23 באפריל השנה לשורה של צעדים אופרטיביים, ובראשם שילוב חמאס והג'יהאד האסלאמי במוסדות אש"ף, הקמת ממשלת אחדות והיערכות לקראת בחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות. "הנשיא" הפלסטיני נועד עם מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, ואמיר קטר בדוחה (6.5.14), חבר הוועדה המרכזית של פת"ח, עזאם אל-אחמד אמור להגיע לעזה להמשך שיחות הפיוס ובמקביל מתקיימים מגעים בוועדות משותפות.

להלן עיקרי ההסכמות המסתמנות בין הצדדים בסוגיות השונות:

הקמת ממשלת טכנוקרטים – הממשלה החדשה תורכב (עד סוף חודש מאי) משרים שאינם מזוהים עם מפלגה פוליטית כלשהי, ומשימותיה העיקריות תהיינה ניהול ענייני היומיום בגדה המערבית וברצועת עזה, סנכרון  פעילות משרדי הממשלה שכיום מפוצלת בין ממשלת רמאללה וממשלת חמאס, היערכות לקראת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, יישום סעיפי הסכם הפיוס (ובין היתר הפסקת "המעצרים הפוליטיים" והסדרת העסקתם של עובדי המגזר הציבורי שמונו מאז קיץ 2007 עת תפס חמאס את השלטון בעזה בהפיכה אלימה), שיקום רצועת עזה והסדרת הפעילות במעבר רפיח המחבר בין רצועת עזה למצרים. לממשלה הפלסטינית לא תהיה כל סמכות לעסוק בסוגיית היחסים עם ישראל.

רפורמה במוסדות אש"ף – שילוב  נציגי חמאס והג'יהאד האסלאמי במועצה הלאומית הפלסטינית, במועצה המהפכנית ובוועד הפועל של אש"ף. ועדת משותפת לכל הארגונים הפלסטיניים תחל לדון על  ניסוח החוקה של מדינת פלסטין. הסמכות לניהול הנושא המדיני מול ישראל תהיה מצויה בסמכותו הבלעדית של אש"ף.

הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל – סגן מנהיג חמאס, מוסא אבו מרזוק טען, כי הושגה הסכמה עם הרשות הפלסטינית על "שלילה של התיאום הביטחוני עם ישראל, שמירה על הרובה ודרך המאבק".[1]

שחרור כל אסירי חמאס – דובר חמאס, סאמי אבו זוהרי, מסר כי הרשות הפלסטינית התחייבה במסגרת הסכם הפיוס לשחרר את כל העצורים ללא קשר להשתייכותם ופעילותם הפוליטית. שמות האסירים המיועדים לשחרור הועברו לראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ולגבי אלה אשר הורשעו בדין ונידונו לתקופות מאסר יידרש מתן חנינה עבורם.[2]

שני הצדדים כבר החלו לנקוט בשורה של צעדים בוני אמון, והבולט שבהם השבוע היה מתן ההיתר להפצת ביטאון ממשלת חמאס "פלסטין" בגדה המערבית וביטאוני הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה", "אל-איאם" ו"אל-קודס" ברצועת עזה.[3]

הרשות הפלסטינית דחתה את הדרישה שחמאס יקבל את תנאי הקוורטט (התנערות מהטרור, הכרה במדינת ישראל והכרה בהסכמים שנחתמו בין ישראל לאש"ף ולרש"פ) כתנאי לשילובו בממשלה או במוסדות אש"ף.

בכיר פלסטיני מסר לעיתון "אל-חיאת", כי "הנשיא" הפלסטיני, אבו מאזן [מחמוד עבאס], הבהיר בפגישתו עם היועצת לביטחון לאומי של ארה"ב, סוזאן רייס (8.5.14) את עמדתו השוללת הצבת תנאים לחמאס. להלן דברי הבכיר כמצוטט ע"י "אל-חיאת" על תוכן השיחה בין רייס לאבו מאזן (מתורגם מערבית):

"רייס שאלה את הנשיא עבאס בנוגע לממשלה החדשה, והוא השיב לה שזו ממשלתי ואני אהיה ה'ראיס' שלה [ייתכנו שתי פרשנויות של מילה זו: הנשיא או ראש הממשלה]. לאחר מכן היא שאלה אותו על ההכרה בישראל, והוא אמר שהממשלה תכיר כמוני בישראל. היא שאלה על התנערות מהאלימות, והוא ענה שהממשלה תתנער כמוני מהאלימות. היא שאלה על מצע הממשלה, ועבאס השיב כי מצע הממשלה הוא המצע של ה'ראיס'. היא שאלה על תפקיד חמאס בממשלה, והוא השיב שחמאס אינו משתתף בממשלה, וכי חברי הממשלה אינם נמנים על הארגונים [הפלסטיניים], אלא הם טכנוקרטים עצמאים".[4]

העמדות שהציג בשיחתו עם רייס עולות בקנה אחד עם דבריו של אבו מאזן בראיון לערוץ הטלוויזיה אל-עוודה, אשר שודרו גם בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית. בראיון זה אמר אבו מאזן כדלהלן (מתורגם מערבית):[5]

"הפיוס קיים על בסיס של הקמת ממשלת טכנוקרטים, כלומר [שרי הממשלה] לא מפת"ח, לא מחמאס ומהחזית [העממית]. זו ממשלה של [שרים] עצמאים וטכנוקרטים. אמרו בעניין זה: האם הממשלה תתנער מהאלימות ותכיר בישראל? אני אוסיף בעניין זה [ואומר], כי היא תכיר בלגיטימיות הבינלאומית [כלומר בהחלטות המוסדות הבינלאומיים] ותדגול בהתנגדות העממית".

"[היה מי ש]אמר: האם תאמר זאת בגלוי? אמרתי [את הדברים בכינוס] במועצה המרכזית. הוא אמר: מדוע לא יכיר חמאס בישראל? אמרתי להם: מדוע למה ש[חמאס] יכיר [בישראל]. הוא [חמאס] אינו ממשלה. הוא מבחינתנו אופוזיציה, ואתם [ישראל] ניהלתם מו"מ איתם [עם חמאס]. אתם בני חורין בדרככם".

"ואולם, כעת חמאס בשלטון, מדוע נדרש ממנו [מחמאס] להכיר בישראל? ידוע שישראל הסכימה עם חמאס על הפסקת אש. חמאס הוא אופוזיציה שאינו חלק מהשלטון. אנו נלך לקלפי ומי שינצח בבחירות יתפוס את [השלטון] במדינה כפי שקורה הדבר בכל מדינה בעולם".

"בארה"ב ובישראל יודעים היטב, כי הבחירות אצלנו הוגנות בדרך שאינה קיימת במדינות העולם, ואפילו לא במדינות סקנדינביה. היכן הטעות?"

אבו מאזן מרחיק לכת עוד יותר בעמדותיו. לא רק שהוא אינו דורש מחמאס להתנער מהאלימות והטרור, הוא טוען בתוקף כי חמאס אינו ארגון טרור, ובהסכמתו לשילוב הג'יהאד האסלאמי באש"ף משתמע, כי אבו מאזן אף אינו רואה בג'יהאד האסלאמי ארגון טרור.

בוועידה ברמאללה שדנה ב"אסטרטגיית ההתנגדות" (5.4.14) אמר חבר הוועד הפועל של אש"ף וראש צוות המו"מ הפלסטיני עם ישראל, סאיב עריקאת, את הדברים הבאים: "אני מצהיר בפני כולי עלמא, וזאת בשמו של הנשיא אבו מאזן ובשמו של הוועד הפועל [של אש"ף], כי תנועת חמאס היא תנועה פלסטינית, וכי היא לא הייתה ולא תהיה ארגון טרור".[6]

עריקאת חזר על אותו מסר בראיון לאתר החדשות הישראלי Ynet (27.4.14), בו אמר, כי "אנחנו [הרשות הפלסטינית] לא מתייחסים לחמאס כאל ארגון טרור", וכי בראייתה של הרשות הפלסטינית "חמאס הוא ארגון פוליטי".[7] בראיון אחר לרדיו "אל-שמס" (8.5.14) אמר עריקאת, כי "חמאס תנועה פוליטית ולא טרוריסטית".[8]

בכירים בחמאס מבהירים, כי אין בכוונת הארגון להכיר בישראל או לקבל תנאי הקוורטט. סגן מנהיג חמאס, מוסא אבו מרזוק, השוהה ברצועת עזה אמר בשיחה עם עיתונאים (4.5.14), כי "לעולם לא נכיר [בישראל] ואין מקום להכרה בישות הציונית", בהוסיפו כי הארגונים הפלסטיניים הגיעו להסכמה על שלב ביניים בו תוקם מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה אל-קודס ללא הכרה ב"ישות הציונית".

בהתייחסו לתנאי הקוורטט הגדיר אבו מרזוק, כי חמאס דוחה אותם, משום ש"הם גורעים מזכויות העם הפלסטיני". לדבריו, "סירבנו בעבר ועדיין אנו מחזיקים בסירובנו לתנאים כלשהם אשר גורעים מהזכויות הפלסטיניות. חמאס יישאר נאמן לזכות השיבה של הפליטים [לשטח ישראל] ולשחרור [כל שטח פלסטין]".

אבו מרזוק ציין, כי בשיחות הפיוס בין אש"ף לחמאס "לא דנו בנשק של גדודי אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס]… ואיש אינו דורש לדון בו [בנשק של גדודי אל-קסאם], שכן מדובר בנשק לאומי המשמש למאבק".[9]

בדברים שנשא בשם מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, בהרצאה בכנס מטעם ההתאחדות העולמית של חכמי דת המוסלמים בדוחה שבקטר (11.5.14), אמר אוסמה חמדאן, חבר הלשכה המדינית של חמאס, כי בעת הנוכחית צריך לעורר את הערבים והמוסלמים למלחמה כדי להביא לשחרורה של פלסטין, שכן הזכויות הפלסטיניות לא תוחזרנה אלא בכוח. חמדאן ציין עוד, כי הפלסטינים צריכים לחזור למפעל הלאומי המקורי שלהם, והוא תכנית השחרור והשיבה, אשר חותרת לשחרר את האדמות הפלסטינית שנכבשו בשנת 1948.[10]

על הדבקות של חמאס בדרך הג'יהאד והטרור מעיד גם סרטון אנימציה שהפיקה מחלקת יחסי הציבור של גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, לרגל יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל. הסרטון קורא לכל היהודים המתגוררים בשטח פלסטין למהר לעזוב את הארץ אחרת גורלם יהיה הוצאה להורג, הווה אומר רצח עם.[11]

אבו מאזן מציג את המדינה הפלסטינית כעובדה מוגמרת, בהתבססו על הכרזת העצמאות מ-1988, החלטת עצרת האו"ם להכיר בפלסטין כמדינה שאינה חברה וההצטרפות לארגונים ולאמנות בינלאומיות. בראיון לערוץ הטלוויזיה "אל-עוודה" אמר אבו מאזן, "אנו יכולים לומר, כי תעודת הלידה [של מדינת פלסטין] שרירה וקיימת, וכי לעם הפלסטיני יש מדינה באו"ם".

אבו מאזן שלל אפשרות לחזרה מפניית "מדינת פלסטין" להצטרף ל-15 ארגונים ואמנות בינ"ל, והזהיר כי אם ישראל לא תסכים לחזור למו"מ ותנקוט צעדי עונשין "אנו נמשיך להצטרף לשאר הארגונים הבינלאומיים, ואגב לא מדובר ב-48 ארגונים, כלומר 48 ארגונים ואמנות, אלא ביותר מ-700 או 800 [ארגונים] אשר אנו זכאים להצטרף אליהם".[12]

כתנאים מהותיים לחידוש המו"מ עם ישראל דורש אבו מאזן מישראל לשחרר את 30 האסירים אזרחי ישראל שהורשעו בפעילות טרור לפני 1993, להפסיק לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות ולהסכים לקבוע בתוך שלושה חודשים את קווי הגבול בין ישראל לבין פלסטין, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדון בשאר הסוגיות הקשורות להסדר הקבע.[13]

הערכה ומשמעויות

גורמים שונים עומדים מאחורי החלטת מנהיגי פת"ח וחמאס לקדם פעם נוספת את יוזמת הפיוס. החשוב ביותר מבין אלה הוא כפי הנראה הנחישות של אבו מאזן לפעול באופן חד צדדי בזירה הבינלאומית כדי לצקת תוכן מעשי בהחלטת עצרת האו"ם המכירה בפלסטין כמדינה שאינה חברה, ולשדרג את מעמדה של פלסטין למדינה מוכרת הזכאית לריבונות מלאה על שטחי 67' ולתבוע זכויות נוספות בשטח ישראל.

אסטרטגיה זו יוצרת בסיס אינטרסים משותף לפת"ח וחמאס. אבו מאזן, שהינו מנהיג פת"ח, ראש אש"ף, נשיא מדינת פלסטין ויו"ר הרשות הפלסטינית, זקוק לשיתוף פעולה עם חמאס כדי להציג חזות לפיה שלטונה של הרשות הפלסטינית מתקיים הלכה למעשה גם ברצועת עזה. לסוגיה זו חשיבות עליונה בשלב בו הרשות הפלסטינית מבקשת לקבל הכרה בינלאומית.

הנהגת חמאס רואה באסטרטגיה של אבו מאזן הזדמנות היסטורית, וכשם שהיא התייצבה לימינו כאשר הוא פנה ב-2012 לעצרת האו"ם להכיר במדינת פלסטין כך גם כיום אין היא מתנגדת לכל מהלך מדיני שיביא לשדרוג מעמדה של מדינת פלסטין. המהלכים המדיניים אינם נושאים בחובם כל ויתור מדיני לישראל, אלא הם בראייתה בבחינת נטילה בכוח (انتزاع) של זכויות פלסטיניות ללא כל מתן תמורה מדינית, הווה אומר – שיפור העמדות במאבק הבלתי מתפשר נגד ישראל.

מעבר לכך, הפיוס משרת את חמאס בשני אפיקים אסטרטגיים. ראשית, הוא מעניק לחמאס לגיטימציה בינלאומית בסיועו של אבו מאזן והרשות הפלסטינית, אשר הפכו לסנגורים המרכזיים של חמאס בזירה הבינלאומית, בהציגם אותו כארגון "פוליטי" ובהתנגדותם להגדרתו כ"ארגון טרור".

חמאס מפגין שביעות רצון פומבית מההכשר הבינלאומי אותו צופה לקבל בסיועו של אבו מאזן. סגן מנהיג חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר בהקשר זה, כי הוא אינו מעריך שהמערב ימנע מקשר עם ממשלת האחדות הפלסטינית. "למערב עניין שלא לפוצץ את האזור, ואני מעריך הוא ימשיך [לקיים מגעים] עם [ממשלת] הטכנוקרטים הלאומית, וחשנו בכך כאשר הפיוס התקבל בברכה [במערב]".[14] במילים אחרות, האיום בטרור אזורי הוא נכס מדיני בעל חשיבות עליונה באמצעותו ניתן לחלץ מהמערב הכרה דה פקטו בארגון טרור.

כרטיס הכניסה שמעניק אבו מאזן לחמאס ולג'יהאד האסלאמי לאש"ף, מבלי שארגונים אלה שינו את מצעם והתנערו מהטרור, מאפשר להם למעשה להתמודד על השליטה במוסדות הארגון ולהשתלט בדרך של בחירות על הנהגת התנועה הלאומית הפלסטינית. בבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית אמורות להתקיים בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ובפזורה הפלסטינית (למעט בישראל ובירדן). בשנת 2006 זכתה חמאס ברוב מכריע בבחירות לפרלמנט שנערכו בגדה המערבית וברצועת עזה, והקו המאפיין את עמדות ההנהגה הפלסטינית בפזורה היה מסורתית ביקורתי כלפי המו"מ עם ישראל ותומך בדרך המאבק של חמאס. משמעות הדברים – חמאס מזהה הזדמנות היסטורית לשדרג את מעמדו משלטון ברצועת עזה וממתמודד על ייצוג העם הפלסטיני לנציג הבלעדי של העם הפלסטיני בפלסטין ובפזורה. אבו מאזן, בראיית חמאס, אינו אלא חמורו של משיח.

בהתרסה החוזרת ונשנית כלפי ארה"ב, ובעצם הנכונות לשלב גם את הגי'האד האסלאמי באש"ף, וייתכן גם ארגוני טרור אסלאמיים נוספים, מאותת אבו מאזן, כי הוא אינו עוד נמצא במחנה האמריקני, אלא אדרבא מאמץ את עמדות מחנה הסירוב ומבקש את קרבתה של איראן, בעלת הברית של חמאס והפטרונית של הג'יהאד האסלאמי. סימן לכך ניתן למצוא בביקורו של חבר הוועדה המרכזית של פת"ח, ג'בריל רג'וב בטהראן (סוף ינואר 2014), בהעברת מסר מאבו מאזן להנהגה האיראנית, בניסיון להכשיר את הקרקע לביקור של אבו מאזן באיראן ובהתבטאות לפיה הרשות הפלסטינית מעוניינת לשפר את היחסים עם איראן.[15] ראוי לשים לב בהקשר לכך, כי אבו מאזן נמנע באופן שיטתי מלגנות את איראן או את המשטר הסורי על שיתוף הפעולה ביניהם במלחמת האזרחים בסוריה, בה נהרגו למעלה מ-150 אלף איש מאז מרץ 2011.

בסיכומו של דבר, הרשות הפלסטינית פתחה במלחמה מדינית נגד ישראל, המשולבת בהמשך הפעלת טרור בעוצמה משתנה, ויעדה העיקרי הוא להשיג בצעדים חד צדדיים הכרה בינלאומית בתביעתה לריבונות ועצמאות פלסטינית על כל שטחי 67' כשלב ביניים לקראת הצגת תביעות נוספות, ובראשן תביעת "שיבה" של מיליוני "פליטים" פלסטינים וצאצאיהם לשטח מדינת ישראל. ההכרה הבינלאומית תאפשר לפלסטינים למצות טוב יותר את הכלים המדיניים והמשפטיים כדי לאלץ את ישראל לסגת מ"השטחים הפלסטיניים הכבושים". זו למעשה תמצית תכנית השלבים, שאישר אש"ף ב-1974, וכעת היא מגיעה לשלב מתקדם ביישומה, בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים.

ישראל נמצאת במלכוד. השלמה עם התנאים הפלסטיניים וכניעה ללחץ בינלאומי עלולה להביא להקמת מדינה פלסטינית עוינת בשליטת ארגוני הטרור האסלאמיים, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי, מדינה שתהיה שלוחה של איראן. בנוסף, נסיגה ישראלית מקו בקעת הירדן עלולה לסכן את יציבות המשטר ההאשמי בירדן, שבה רוב דמוגרפי פלסטיני מוחלט, אשר עשוי להתקומם נגד שלטונו המלך עבדאללה לאחר השגת העצמאות הפלסטינית.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

[1] https://felesteen.ps/nd/releases/2014/052014/09/index.html?d=1399827403

[2] https://felesteen.ps/nd/releases/2014/052014/09/index.html?d=1399827403

[3] https://felesteen.ps/details/news/115599/%D8%B5%D8%AD%D9%8A%D9%81%D8%A9-%D9%81%D9%84%D8%B3%D8%B7%D9%8A%D9%86-%D9%81%D9%8A-%D8%A7%D9%84%D8%B6%D9%81%D8%A9-%D9%88%D8%A7%D9%84%D9%82%D8%AF%D8%B3-%D8%A8%D8%B9%D8%AF-7-%D8%B3%D9%86%D9%88%D8%A7%D8%AA-%D9%85%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%AD%D8%B8%D8%B1.html

[4] https://alhayat.com/Articles/2273141/%D8%B9%D8%A8%D8%A7%D8%B3-%D8%A3%D8%BA%D9%84%D9%82-%D8%A7%D9%84%D8%B7%D8%B1%D9%8A%D9%82-%D8%A3%D9%85%D8%A7%D9%85-%D9%88%D8%A7%D8%B4%D9%86%D8%B7%D9%86-%D9%84%D9%84%D8%A5%D8%B9%D8%AA%D8%B1%D8%A7%D8%B6-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D8%AD%D9%83%D9%88%D9%85%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%B5%D8%A7%D9%84%D8%AD%D8%A9

[5] https://wafa.ps/arabic/index.php?action=detail&id=173919

[6] https://www.alquds.com/news/article/view/id/497742

[7] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4513537,00.html

[8] https://www.youtube.com/watch?v=m5EY559_K3g#t=1254

[9] https://www.almasryalyoum.com/news/details/439889

[10] https://www.assabeel.net/%D9%81%D9%84%D8%B3%D8%B7%D9%8A%D9%86/item/40955-%D8%AD%D9%85%D8%AF%D8%A7%D9%86-%D9%8A%D8%A4%D9%83%D8%AF-%D8%B1%D9%81%D8%B6-%D8%B2%D9%8A%D8%A7%D8%B1%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%B3%D9%84%D9%85%D9%8A%D9%86-%D9%84%D9%84%D8%A3%D9%82%D8%B5%D9%89-%D8%AA%D8%AD%D8%AA-%D8%A7%D9%84%D8%A7%D8%AD%D8%AA%D9%84%D8%A7%D9%84

[11] https://www.youtube.com/watch?v=nWSMIwcvTlA

[12] https://wafa.ps/arabic/index.php?action=detail&id=173919

[13] https://wafa.ps/arabic/index.php?action=detail&id=173919

[14] https://felesteen.ps/nd/releases/2014/052014/09/index.html?d=1399827403

[15] https://www.alahednews.com.lb/essaydetails.php?eid=91642&cid=9