התראות

הניסיון המר של ישראל עם כוחות בינלאומיים

שיתוף

תוכן העניינים

הרעיון להציב כוחות בינלאומיים באיו"ש מועלה תדיר ע"י גורמים דיפלומטיים שונים כמענה לדרישות הביטחון של ישראל במסגרת הסדר אפשרי ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים. בעיקר אמורים הדברים בתרחיש בו ייסוג צה"ל מהאזורים האסטרטגיים של איו"ש, דוגמת בקעת הירדן. בתחילת כהונת ממשל אובמה הציע היועץ לביטחון לאומי דאז, גנרל ג'ים ג'ונס, להציב כוחות בינלאומיים באזור במסגרת הסדר מדיני.

מספר מנהיגים ישראליים נישבו אף הם ברעיון. כך למשל, אמר רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט ל"ניו יורק טיימס" בתחילת השנה, כי הוא חתר להביא להצבת כוחות בינלאומיים בהובלה אמריקנית באיו"ש.

לפני שבוע, ב-22 בספטמבר, אולמרט פרסם את תוכניתו המדינית בטור בעמוד הדיעות של ה"ניו יורק טיימס", אם כי בלי כל הפירוט על הכוחות הבינלאומיים.

 מציאות מסוכנת

הניסיון האחרון של ישראל עם כוחות בינלאומיים היה תחת ממשלת אולמרט, עת קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 1701 בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006. ראוי להתבונן לאחור ולבחון את תפקודם של הכוחות הבינלאומיים בלבנון טרם תועלנה הצעות דומות על ידי הקהילה הבינלאומית בהקשר לסכסוך עם הפלסטינים.

בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולאחריה התמקד המאמץ הדיפלומטי של ישראל בגיבושם של הסדרי ביטחון, שנועדו למנוע היווצרותה מחדש של היערכות צבאית עוינת בדרום לבנון. מתוך הכרה בדרישות הביטחון של ישראל, הודיעה מועצת הביטחון בהחלטה 1701 על הקמתו של כוח יוניפי"ל מחודש עם מנדט מורחב ואפקטיבי יותר מבעבר.

החלטת מועצת הביטחון חזרה והדגישה את החשיבות שכוח יוניפי"ל יפעל לפרק את נשקן של המליציות הלבנוניות, דוגמת חיזבאללה, בהתאם להחלטות קודמות של האו"ם. כמו כן, ההחלטה אסרה על העברת נשק ללבנון ללא פיקוח של ממשלת לבנון. משמעות הדברים היא שהעברת נשק מאירן לחיזבאללה הוגדרה כהפרה של החלטת מועצת הביטחון. לצורך יישום אמברגו הנשק נשלחו בספטמבר 2006 ספינות מלחמה גרמניות לפקח על התעבורה הימית ללבנון.

החידוש החשוב ביותר הגלום בהחלטה 1701 היה בקביעה, כי באזור שבין קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון ועד לנהר הליטני מצפון לו, יותר רק לצבא לבנון ולכוחות יוניפי"ל להחזיק נשק. מטרת סעיף זה הייתה להרחיק את כוחות חיזבאללה מהגבול הישראלי. כזכור, קודם למלחמת לבנון השנייה החזיק חיזבאללה באזור זה כוח שמנה כחמשת אלפים לוחמים המצוידים בעשרת אלפים רקטות.

החלטה 1701 הוגדרה בשעתה כהישג חשוב של הדיפלומטיה הישראלית. האומנם? בחינת תמונת המצב בחמש השנים מאז יישום החלטה 1701 מלמדת, כי כוחות חיזבאללה חזרו לדרום לבנון בהיקף גדול יותר מההיערכות שקדמה למלחמתלבנון השנייה. הארסנל של חיזבאללה כולל קרוב ל-40 אלף רקטות, מתוכן 30 אלף מוצבות מדרום לנהר הליטני באזור שאמור להיות בשליטה צבאית בלעדית של יוניפי"ל וצבא לבנון.

ההיערכות הצבאית המסיבית של חיזבאללה בדרום לבנון נחשפה במרץ השנה על ידי העיתון "וושינגטון פוסט". במפות שהוכנו על ידי צה"ל ופורסמו בעיתון סומנו מאות עמדות של חיזבאללה בכפרי דרום לבנון, ובכללם מחסני נשק, בונקרים ועמדות תצפית. בכפר השיעי אל-ח'יאם, ארבעה ק"מ צפונית לגבול ישראל, מיקם חיזבאללה את עמדותיו בקרבת בתי ספר, מסגדים ובתים של תושבים.

מציאות זו בדרום לבנון מסכנת אזרחים בעת התלקחות מחדש של עימות צבאי בין ישראל לחיזבאללה. לו כוח יוניפי"ל היה מבצע את תפקידו כהלכה בהתאם להחלטה 1701, הקמת עמדות צבאיות של חיזבאללה בלב ישובים אזרחיים הייתה נמנעת. יוניפי"ל היה צריך לפעול בכפרים השיעיים בדרום לבנון ולהוציא מתוכם אמצעי לחימה שחיזבאללה הציב בהם בניגוד מוחלט להחלטה 1701. דבר זה לא קרה, והאפשרות שכוחות אירופאיים יממשו את המנדט שבידיהם תוך הסתכנות בעימות עם חיזבאללה שואפת לאפס. בחודש יולי האחרון הצרפתים אפילו איימו להסיג את כוחותיהם בעקבות היתקלות עם מחבלים בדרום לבנון.

קו הגנה ראשון

לניסיון המר של ישראל עם כוחות בינלאומיים השלכות גם בזירה הפלסטינית. אם יוניפי"ל אינו יכול להבטיח פירוז של דרום לבנון, מי יתקע לידינו שכוחות בינלאומיים יהיו אפקטיביים בהבטחת הפירוז באיו"ש? ישראל למדה על בשרה את לקחי ההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה, ובפרט הנסיגה מציר פילדלפי. טרם הנסיגה, החמאס עשה שימוש ברקטות קסאם קטנות המיוצרת בייצור מקומי. התקיפה של ערים דוגמת אשקלון בעזרת רקטות ארוכות טווח כמו הגראד החלה לראשונה בשנת 2006, לאחר שכוחות צה"ל הפסיקו לפעול נגד ההברחות בציר פילדלפי והוא הפך לערוץ להברחת אמצעי לחימה בהיקף נרחב עבור חמאס, שכללו אפילו טילים נגד מטוסים מסוג SA-7.

ככלל, כוחות בינלאומיים הוכחו כמוגבלים ביותר בהבטחת הביטחון כמעט בכל זירה: ברואנדה, בבוסניה ובמקומות שונים במזרח התיכון, ולא ניתן לסמוך עליהם שיוכלו למנוע הברחות לאזור איו"ש. ניתן לסמוך אך ורק על צה"ל למנוע תופעות כאלה. מי ששואף להציב כוח אמריקני משמעותי כדי לתקן את החולשה של כוחות בינלאומיים אחרים, לא מבין את הלכי-הרוח בוושינגטון ב-2011, כאשר ארה"ב מתעייפת מהרעיון של תסבוכות צבאיות במזרח התיכון לאחר עיראק, אפגניסטן ולוב.

כישלון יוניפי"ל בדרום לבנון צריך לשמש נורת אזהרה בעת שיידונו הסדרי ביטחון באיו"ש, והוא ממחיש את חשיבות השליטה של צה"ל בבקעת הירדן כקו הגנה ראשון ממזרח. אלה הטוענים שישראל צריכה להסתייע בכוחות בינלאומיים כדי לשמור על ביטחונה, ראוי שילמדו היטב את לקחי החלטה 1701 בדרום לבנון.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

תגובות
1. יופי של כתבה
אליפל (03/10/2011 17:31:49)
2. נעדרת מהכתבה הטובה הזו, עובדה חשובה…
אייל תל אביב-יפו (05/10/2011 12:11:27)
שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close