המורכבויות הידועות של שדה הקרב הקונבנציונלי הופכות קשות וחמורות פי מאה כשמתמודדים עם דפוסי הלחימה והטכניקות של ארגונים כמו חזבאללה, חמאס, אל-קעידה ואחרים. פעילי ארגוני הטרור בקיאים היטב בדיני המלחמה ופועלים על פי ההנחה, הנכונה, כי צבאות המערב יצייתו בדרך כלל לכללים. כיצד ניתן להתמודד עם אויב שמנצל לרעה את דיני המלחמה הבינלאומיים?
המורכבות של יישום דיני המלחמה בשדה הקרב
חיילים מכל צבאות המערב מתחנכים על דיני המלחמה ומתחשבים בהם במהלך הלחימה בשדה הקרב. בכל מלחמה שהיא, שדה הקרב הוא אזור של בלבול וכאוס. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בסוג מלחמה לא קונבנציונלי, כמו זה עמו צה"ל התמודד בעזה ובלבנון, ושעמו מתמודדים הכוחות הבריטים והאמריקאים בעיראק ובאפגניסטן. המורכבויות הידועות של שדה הקרב הקונבנציונלי הופכות קשות וחמורות פי מאה כשמתמודדים עם דפוסי הלחימה והטכניקות של ארגונים כמו חזבאללה, חמאס, אל-קעידה ואחרים. ארגונים אלה, הקשורים ברשת אסלאמיסטית רדיקלית בינלאומית המקבלת הכוונה מאיראן, למדו וממשיכים ללמוד מההצלחות והכישלונות האחד של השני. כך, למשל, שיטות וכלי נשק שנוסו על חיילים ישראלים בלבנון, הופעלו גם נגד חיילים בריטיים בעיראק.
ארגוני הטרור האסלאמי לומדים ומנצלים את דיני המלחמה
האם הארגונים האסלאמיסטים האלה מתעלמים מדיני המלחמה? לא. תהיה זו טעות קשה לחשוב כך. פעילי ארגוני הטרור לומדים את הכללים של דיני המלחמה בדקדקנות ומבינים אותם היטב. הם יודעים שמפקדים וחיילים בריטיים או ישראלים מחויבים לפעול בהתאם לדיני המלחמה ועושים ככל שביכולתם על מנת לנצל את מה שהם רואים כנקודות התורפה של אויביהם. המודוס אופרנדי של הארגונים האלה מבוסס על ההנחה, הנכונה, כי צבאות המערב יצייתו בדרך כלל לכללים.
לא זו בלבד שארגונים אלה לא מצייתים לכללי המלחמה, הם מיישמים מדיניות הפועלת במכוון מחוץ לחוק הבינלאומי. בעזה, כמו בעיראק ובאפגניסטן, אזרחים ורכוש מנוצלים באופן קבוע על ידי ארגוני הטרור, תוך הפרה מכוונת ובוטה של כל דין בינלאומי או נורמה מקובלת של התנהגות אנושית. חפים מכל שיקול מוסרי, אותם ארגונים משיגים בקלות וביעילות הישגים טקטיים ואסטרטגיים. ברמה הטקטית, מבנים מוגנים כמסגדים, בתי ספר ובתי חולים משמשים כמעוזים המעניקים הגנה לא רק של קירות אבן, אלא גם של החוק הבינלאומי. ברמה האסטרטגית, כל טעות (ובמקרים רבים גם תגובה חוקית ומידתית) של צבא מערבי מנוצלת ומעוותת על מנת לעורר זעקה וגינוי בינלאומיים.
כך, למשל, באפריל 2004, בזמן שכוחות הקואליציה לחמו על מנת לשחרר את העיר פאלוג'ה בעיראק משליטת אל-קעידה, הכותרות התקשורת הודיעו על הפצצה אמריקאית של מסגד. בפועל, חמישה חיילי מארינס נפצעו מאש שנורתה מאותו מסגד ומפקדם גילה מידה רבה של דאגה ואיפוק כשהורה לכוון את האש רק על הקיר החיצוני של הבניין. למרבה הצער, הנזק כבר נעשה, והתקבל הרושם כי נורתה אש ישירה ומכוונת על המסגד.
דפוסי הפעולה דומים בעיראק, עזה ואפגניסטן
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, פעילי החמאס לבשו בגדים אזרחיים על מנת להיטמע באוכלוסיה האזרחית ואף השתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. כמו פעילי החמאס בעזה, גם אנשי הטליבאן בדרום אפגניסטן מומחים בהסתתרות מאחורי האוכלוסייה האזרחית. חמור מכך – הם מנצלים נשים, ילדים ואנשים הסובלים מפיגור שכלי על מנת לבצע פיגועי התאבדות, משתמשים בבתי מגורים ובתי ספר להנחת מטעני נפץ, ומעמידים צלפים בבתים בהם שוהים נשים וילדים.
המתח שבין ניצחון על האויב לשמירה על דיני המלחמה
צבאות ארצות הברית ובריטניה עדיין מתמודדים עם הבעיות האלה, אך אני מקווה שכעת אנו מתקרבים למציאת פתרונות שיאפשרו לנו עלינו להתייחס ליריב בהתאם לדיני המלחמה, ובה בעת לנצח אותו בשדה הקרב. כשאויב מתנער מדיני המלחמה, איננו יכולים להתחמק מקבלת החלטות קשות. הגנרל דייויד פטראוס, מי שעמד בראש כוחות הקואליציה בעיראק, הצהיר כי החיילים צריכים לעשות ככל שביכולתם על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסיה אזרחית, אך אין זה אומר שאסור להם לנקוט בפעולות שעלולות להעמיד אזרחים בסכנה. אנו מכבדים את הכללים הבינלאומיים ואת חשיבות המקומות הקדושים, אבל כשנורית אש לעבר חיילינו מאותם מקומות, אין לנו ברירה אלא לפעול.
בסופו של דבר, המפקד הנמצא בשדה הקרב חייב לאזן בין שיקולים סותרים ומורכבים ביותר. עליו להילחם באויב ובאותו הזמן לנסות להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. אסור לשכוח שאת ההחלטות הקשות עליו לקבל לא בחדר ממוזג, אלא בזירת הקרב המלחיצה והמאיימת, ובתוך שניות ספורות.
הצעדים שנקט צה"ל להגן על אזרחים – יותר מכל צבא בהיסטוריה
צה"ל עומד בכל האתגרים שדיברתי עליהם, ואף למעלה מכך. הוא נלחם באויב שמוכן להקריב את בני עמו ואשר מטה את כלי התקשורת במיומנות. אתגר נוסף שצה"ל נאלץ לעמוד בו הוא ההנחה האוטומטית של רבים בתקשורת הבינלאומית ובארגוני זכויות האדם כי צה"ל הוא "האיש הרע". במהלך מבצע "עופרת יצוקה", צה"ל התריע על התקפות מתוכננות שעות לפני התרחשותן, הפיץ כרוזים מעל שכונות מגורים שקראו לאזרחים לפנות אזורי תקיפה, הסיג לאחור מטוסים שכבר היו בדרכם לפגוע במטרות של חמאס לאחר שהתברר שנשקפת סכנה לאזרחים, התיר כניסת כמויות גדולות של סיוע הומניטארי לעזה, ועוד. עם זאת, למרות צעדיה יוצאי הדופן של ישראל, אזרחים פלסטינים נפצעו ונהרגו. הפגיעה באזרחים הייתה תוצאה של תנאי הלחימה המורכבים המאפיינים כל שדה קרב, אך בראש ובראשונה היא הייתה תוצאה של אופן הלחימה של חמאס.
הצעדים יוצאי הדופן שנקט צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" על מנת להגן על זכויותיהם של לוחמים ואזרחים הם יותר מכל מה שעשה כל צבא אחר במהלך ההיסטוריה של המלחמות. בכל זאת, צה"ל נחל הפסד בזירה התקשורתית. בימינו, אנו נמצאים בעידן של לוחמה תקשורתית. השיטות בהן משתמשים החמאס, החזבאללה והטליבאן משרתות אותם היטב והם ימשיכו להשתמש בהן.
דרכי ההתמודדות מול אויב המנצל לרעה את דיני המלחמה
כיצד עלינו להגיב? אל לנו לאמץ את הגישה האומרת שבגלל שהאויב מתנער מדיני המלחמה, עלינו לעשות את אותו הדבר. ההיפך הוא הנכון: עלינו להישאר צחים כשלג. במסגרת כללי הבטיחות המקובלים, עלינו להיות פתוחים וגלויים ככל שניתן. ישנן שלוש נקודות שצריכות להדריך אותנו מעתה והלאה בלחימה מול ארגוני טרור שאינם מכבדים את דיני המלחמה:
1. אנו חייבים להעניק לכלי התקשורת כל הזדמנות לדווח באופן הוגן וחיובי עלינו ועל פעילותנו. אנו צריכים להכניס עיתונאים לאימונים ולתת להם להכיר את חיילינו לפני היציאה לקרב וגם, כשהדבר מתאפשר, במהלך הקרב. החמאס זכה להצלחה אדירה לאחר שחשף את הפנים האנושיות שמאחורי המלחמה. עלינו לעשות את אותו הדבר.
2. אנו חייבים לחשוף בפני כלי התקשורת, באופן שאינו ישתמע לשני פנים, את ההפרות שמבצע האויב. חיילינו חייבים לעבור אימונים שיאפשרו להם לזהות את ההפרות האלה ולתעד אותן.
3. אנו חייבים למנוע מראש פרסומים מסולפים אודות כוחותינו. אין הכוונה כאן לסילוף העובדות, אלא בזיהוי מראש של מידע שעלול להתפרש באופן שגוי. על הכוחות בשטח להגדיר את העובדות מהר ככל שניתן ולדווח עליהן לתקשורת.
קולונל ריצ'רד קמפ עמד בראש הכוחות הבריטיים באפגניסטן. הדברים לעיל לקוחים מהרצאה שנשא במסגרת כנס שערך המרכז הירושלמי בנושא דיני המלחמה והמאבק נגד הטרור ב- 18 ביוני, 2009.
