התראות

המשמעות המעשית של נאום אבו מאזן – אינתיפאדה

שיתוף
הסרבנות הפלסטינית
הסרבנות הפלסטינית

תוכן העניינים

אבו מאזן, שמאויים בפומבי ע"י חמאס, הרואה בו ובאנשיו, אישים חסרי לגיטימיות לשלטונם והראויים להיות "מושלכים לפח הזבל של ההיסטוריה", מנסה לקטוף הישגים מדיניים באמצעות "ריצה קדימה" כדי לחמוק מהאיום מבית, וע"י איום בכאוס מדיני, שמשמעותו המעשית התדרדרות לעימות כולל בדפוסים של אינתיפאדה.

יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), נשא נאום (30 בספטמבר) בפני העצרת הכללית של האו"ם, בו התווה את הדרך לקראת צעדים נוספים שבכוונתו לנקוט באופן חד צדדי על מנת להביא למימוש הריבונות הפלסטינית בשטחי 67' ובמזרח ירושלים ללא הגעה להסכם שלום עם ישראל.

נאומו של אבו מאזן חשף את עמדות היסוד שלו, המשקפות תמיכה חד משמעית בטרור, גישה גזענית כלפי העם היהודי, שנאת שורשית לישראל וחתירה לחיסולה של מדינת ישראל. להלן הנקודות הבולטות בנאום:

שלילת הזיקה ההיסטורית והדתית של העם היהודי לארץ ישראל, וזכותם של יהודים לקיים פולחן דתי על הר הבית. "פלסטין היא ארץ הקדושה והשלום, מקום הולדת ישו שליח האהבה ומקום עלייתו לשמיים של מוחמד", אמר אבו מאזן ונמנע במפגיע, בדומה לנאומיו האחרים, מלציין כי הארץ קדושה גם לעם היהודי אשר תולדותיו שזורים בה מקדמת דנא.

אבו מאזן טען, כי ישראל חותרת "ליצור מציאות קיימת חדשה על פי מפתח של זמן [מתן אפשרות גם פולחן דתי של יהודים על הר הבית]… זו התוכנית אשר הממשלה הישראלית פועלת ליישם כשהיא מפרה את המצב הקיים מלפני 1967 ולאחריו, והיא מבצעת אפוא טעות גדולה, שכן אנו לא נסכים לכך, ועמנו הפלסטיני לא יסכים להוצאתה לפועל של התוכנית, אשר מציתה את רגשות הפלסטינים והמוסלמים בכל מקום… הדבר יהפוך את הסכסוך מפוליטי לדתי ויפוצץ את המצב בירושלים ובשאר האדמה הפלסטינית הכבושה". כלומר, על פי דברי אבו מאזן, הפלסטינים יתנגדו לאפשר ליהודים לקיים פולחן דתי בהר הבית.

עלילת דם נגד ישראל. אבו מאזן האשים את ישראל בטרור, בסיוע לטרור ובאי מיצוי הדין עם טרוריסטים. לדברי אבו מאזן: "הקיצונים… שרפו משפחה פלסטינית שלמה בכפר דומא בגדה המערבית… ואין זה הפשע הראשון, ולפניו הם שרפו ולאחר מכן רצחו את הילד הפלסטיני מוחמד אבו ח'דייר בירושלים, ואת הילד מוחמד אל-דורה בעזה, ואלפים לפניהם נהרגו בעזה ובגדה, ואנו עדיין זוכרים את טבח דיר יאסין, וכל אלה פשעים שעברו ללא עונש. עד מתי ישראל תישאר מעל לחוק הבינלאומי ולא תיתן דין וחשבון? עד מתי?"

עוד אמר אבו מאזן בעניין זה: "אנו לא נשיב על השנאה והאכזריות הישראלית ושל הכיבוש בדרך דומה, אלא אנו פועלים להפיץ את תרבות השלום ודו הקיום בין עמנו ובאזור… הדבר לא יתקיים עם המשך הכיבוש וההתנחלות, גדר ההפרדה הגזענית, שריפת בני אדם ומקומות תפילה ובתים, והרג צעירים, ילדים וטף, שריפת תוצרת חקלאית ומעצר ללא כתב אישום או משפט".

אבו מאזן משקר במצח נחושה. פעולות טרור בוצעו ע"י יהודים, ואולם אין הטרור זוכה לגיבוי כלשהו מגורמים רשמיים בישראל, אלא אדרבא מערכת אכיפת החוק חוקרת, מעמידה לדין ומענישה יהודים שהורשעו בעבירות של אלימות וטרור נגד פלסטינים. כך למשל, רוצחי הנער מוחמד אבו ח'דייר נעצרו והובאו לדין, והחשודים ברצח המשפחה הפלסטינית בדומא נעצרו במעצר מנהלי בהיעדר ראיות שניתן להגישם לבית המשפט.

תמיכה פלסטינית בטרור. אבו מאזן שאל בנאומו: "האם לא הגיע הזמן שאלפי האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל יראו את אור החירות ויחיו בקרב בני משפחותיהם?", ובשאלה זו הוא חשף את עמדתו האמיתית והעקבית התומכת בטרור. אלפי אסירים פלסטינים מרצים עונשי מאסר בישראל לאחר שהורשעו בעבירות של רצח יהודים, בסיוע לרצח יהודים או בניסיון לרצח יהודים. אחדים מהם היו אחראים לשילוח מחבלים מתאבדים ואחרים מחבלים מתאבדים שנתפסו טרם הצליחו לפוצץ עצמם במקומות הומים. הטרוריסטים הפלסטינים המרצים עונשי מאסר בישראל על עבירות טרור נימנים על כל הארגונים הפלסטיניים, ובהם גם שלוחות אל-קאעידה ודאעש. אבו מאזן דורש מישראל לשחרר את כל הטרוריסטים הפלסטיניים, וסבור שהם ראויים לזכות בחירות.

בניגוד לישראל, הרשות הפלסטינית מאדירה את פועלם של הטרוריסטים הפלסטינים "האסירים", מציגה אותם כ"גיבורים לאומיים", מעניקה להם סיוע כספי וסוציאלי לכל ימי חייהם ומחנכת את הדור הצעיר ללכת בדרכם.

אבו מאזן ציין עוד, כי "חוקי דיכוי כה רבים אישרו ממשלות ישראל ואלה הן הנחיות ממשלתיות רשמיות, והאחרונות שבהן הנחיות לירי כדורים חיים, מעצר והתעללות במפגינים פלסטינים הפועלים בדרכי שלום. לאן הדבר יגיע ולמה?"

גם בנקודה זו אבו מאזן חושף את עמדתו האמיתית בנוגע לטרור. הוא מכנה פעולות "בדרכי שלום" יידויי סלעים לעבר כלי רכב נוסעים באופן המסכן חיים, השלכת בקבוקי תעברה לתוך בתי יהודים כדי להציתם חיים, דקירת יהודים בסכין, דריסת יהודים בכלי רכב ועוד. ישראל לא קיבלה כל הנחיות "להתעלל" במפגינים פלסטינים אלא הנחתה את כוחות הביטחון להתאים את שיטות הפעולה לאיום העומד בפניהם, ובפרט כאשר מדובר בסכנת חיים.

תכנית השלבים לחיסולה של מדינת ישראל. אבו מאזן אמר, כי "עמי תולה תקוות במדינות של ארגון זה [האו"ם] כדי שיוכל לזכות בחירותו, עצמאותו וריבונותו, על מנת שיוכל לממש את יעדו ואת זכותו למדינה משלו בדומה לשאר העמים בעולם, וכן על מנת לפתור את בעיית הפליטים שלו בהתאם להחלטת האו"ם 194 ויוזמת השלום הערבית. האם זה הרבה?"

מתחת לחזות המתונה, שאבו מאזן מנסה לצייר לעצמו, נמצאת דמות אחרת של מנהיג פלסטיני התומך ללא סייג בטרור, והתובע ליישם את מה שהפלסטינים מכנים"זכות השיבה". הפרשנות הפלסטינית של "זכות השיבה" על פי החלטה 194 ויוזמת השלום הערבית, חד משמעית, והיא אושרה בחוק רשמי של הפרלמנט הפלסטיני, אשר קיבל את אישורו של אבו מאזן.

על פי "חוק זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים" משנת 2008:

"זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לבתיהם ולרכושם ומתן פיצוי להם על הסבל שהיה מנת חלקם היא זכות יסודית ומקודשת שאינה נתונה למקח וממכר או להמרה ולא יחולו עליה הפעלת שיקול דעת [לשינוי משמעותה], פרשנות או משאל עם.

"זכות השיבה היא זכות טבעית אישית, קיבוצית, אזרחית, פוליטית העוברת מאב לבן ואינה מתבטלת עם חלוף הזמן או באמצעות חתימה על הסכם כלשהו, ולא ניתן לבטלה או לוותר על היבט כלשהו בה".

"אסור ליישב את הפליטים הפלסטינים או לעקור אותם [ממקומם] כחלופה לזכות השיבה".

"הפועל בניגוד להוראות חוק זה ייחשב כמבצע פשע בגידה חמור ויחולו עליו כל העונשים הפליליים והאזרחיים שנקבעו לפשע זה".

"הסותר הוראות חוק זה נחשב בטל ומבוטל, וכל חקיקה או הסכם שיגרע מזכות השיבה או עומד בסתירה להוראות חוק זה ייחשב בטל ומבוטל".

במילים אחרות, גם לאחר נסיגה ישראלית לגבולות 67' והקמת מדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה, הסכסוך יישאר בעינו, ומדינת פלסטין תדרוש את "שיבת"מיליוני הפליטים וצאצאיהם לשטח מדינת ישראל. תביעת "השיבה" הפלסטינית משמעותה המעשית טרנספר של מיליוני יהודים ממקומות מגוריהם וחיסולה המעשי של מדינת ישראל.

דרישה להגנה בינלאומית על ארגוני הטרור הפלסטיניים. לדברי אבו מאזן: "לא ניתן להשלים עם המשך המצב הנוכחי… לא נסכים לפתרונות זמניים או למדינונות קטנות חצויות… נדרש למצוא מטריה בינלאומית שתפקח על סיום הכיבוש הזה בהתאם להחלטות הלגיטימיות הבינלאומית ועד אז אני דורש מהאו"ם, מהמזכיר הכלל, ונשיא העצרת הכללית, לספק מכאניזם של הגנה בינלאומית לעמנו הפלסטיני בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי. אנו מבקשים את הגנתכם, אנו מבקשים הגנה, אנו זקוקים להגנה בינלאומית, איננו יכולים להמשיך במצב הזה, שכן ההתקפות מגיעות מכל כיוון, אנו מבקשים, אנו זקוקים להגנה בינלאומית".

אבו מאזן לא הביע צער או חרטה על הטרור הפלסטיני הגואה בשטחים הנתונים תחת מרותו הישירה והמכוון כלפי יהודים. אבו מאזן לא מחה על שלטון הדיכוי והטרור של חמאס ברצועת עזה הפלסטינית, וגם לא על כוונת חמאס להפיל את משטרו באיו"ש בדרכים אלימות. הוא גם לא ציין, כי רק נוכחות ישראל באזורים מרכזיים באיו"ש היא זו שמאפשרת למעשה את קיום שלטונו. השליטה של אבו מאזן מוגבלת בלבד באיו"ש, ואינה קיימת הלכה למעשה ברצועת עזה. בקשה להגנה בינלאומית בנסיבות הנוכחיות היא למעשה בקשה שהקהילה הבינלאומית תחת הגנה וחסות לארגוני הטרור הפלסטיניים.

היערכות לעימות עתידי עם ישראל. בנאומו אמר אבו מאזן: "ממשלת ישראל מתעקשת להמשיך בדרך של הריסת פתרון שתי המדינות וקיבוע שני משטרים בשטח,משטר אפרטהייד בו המשמש כיום בשטחי מדינת פלסטין הכבושה כלפי הפלסטינים מצד אחד, ומשטר אחר שלו הטבות נרחבות למתנחלים הישראלים מצד שני…

"אנו מודיעים כי לא נוכל להמשיך לדבוק בהסכמים אלה וכי על ישראל לשאת באחריותה המלאה כשלטון כיבוש, משום שהמצב הקיים אינו יכול להימשך, והחלטות המועצה המרכזית הפלסטינית מחודש מרץ האחרון ברורות ומחייבות….

"מדינת פלסטין בגבולות ה-4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית היא מדינה תחת כיבוש… המצב הקיים אינו יכול להימשך ואנו נתחיל ביישום ההכרה בה בדרכי שלום ובאמצעים חוקיים כדי שהרשות הלאומית הפלסטינית תהיה גשר עבור העם הפלסטיני לכיבוש לעצמאות או שישראל תישא באחריות של הכיבוש, באחריותה המלאה".

אבו מאזן, שמאויים בפומבי ע"י חמאס, הרואה בו ובאנשיו, אישים חסרי לגיטימיות לשלטונם והראויים להיות "מושלכים לפח הזבל של ההיסטוריה", מנסה לקטוף הישגים מדיניים באמצעות "ריצה קדימה" כדי לחמוק מהאיום מבית, וע"י איום בכאוס מדיני, שמשמעותו המעשית התדרדרות לעימות כולל בדפוסים של אינתיפאדה.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close