התראות

המשבר עם רוסיה: בשאר אסד המרוויח העיקרי

הנשיא הסורי בשאר אסד מרוויח מהמשבר ביחסי ישראל סוריה והוא ינסה לנצל את התמשכות המשבר כדי להתחמש בעוד נשק וטכנולוגיה איראנית מתוך הנחה שישראל לא תתקוף בארצו כל עוד נמשך המשבר • האינטרס הישראלי מחייב את פתרון המשבר במהירות כדי לחדש את הפעילות האווירית נגד ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה
שיתוף
באשר אסד - המנצח הגדול של המשבר בין ישראל לרוסיה
באשר אסד - המנצח הגדול של המשבר בין ישראל לרוסיה

עניינים

נפתלות הן דרכי הפוליטיקה המזרח תיכונית.

נכון לשעה זו הנשיא, בשאר אסד, הוא המרוויח העיקרי מהמשבר הדיפלומטי בין ישראל לרוסיה, בעקבות הפלת המטוס הרוסי.

באופן אבסורדי, סוריה שמערכת ההגנה האווירית שלה היא שהפילה את המטוס הרוסי באמצעות טיל רוסי מסוג 5-SA יוצאת "נקיה" מהפרשה בעוד ישראל נדרשת לשלם את המחיר.

אמנם, שר המודיעין ישראל כץ גילה ב-20 בספטמבר כי הנשיא פוטין לא ענה לשיחות הטלפון של הנשיא בשאר אסד, זמן קצר לאחר הפלת המטוס ועפ"י דיווחים שונים נעצרו קצינים במערך ההגנה האווירית הסורית שהיו אחראים להפלת המטוס, אבל מה שקובע הוא האינטרסים של סוריה  ומה שרוצה הנשיא פוטין להפיק מהמשבר הזה בקשר להבנות האטסרטגיות עם ישראל בכל הקשור לנעשה בסוריה.

ערוץ "אל-מיאדין" הלבנוני המקורב לחזבאללה דיווח ב-21 בספטמבר כי רוסיה דחתה את הסברי ישראל לתקרית הפלת המטוס הרוסי ואת הדו"ח שמסר בעניין מפקד חיל האוויר האלוף נורקין בעת ביקורו במוסקבה, דבר מעיד על כך שרוסיה איננה ממהרת לסיים את המשבר ורוצה להפיק ממנו את המקסימום. נדמה כי רוסיה מבקשת לשנות את הסכם ההבנות האסטרטגיות שהיא השיגה עם ישראל לפני 3 שנים ברגע שהתערבה באופן צבאי במלחמה בסוריה לטובתו של הנשיא בשאר אסד ולהתאים אותו למציאות הנוכחית עפ"י האינטרסים שלה.

גורמים צבאים בישראל מסרו לעומת זאת כי מנגנון התיאום בין ישראל לרוסיה חזר לשגרה לאחר ביקור מפקד חיל האוויר האלוף נורקין במסוקבה וכי סוכם ש"שני הצדדים יבחנו כיצד לשפר את התיאום כדי למנוע חיכוך ומצד שני לשמור על חופש פעולה".

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר ב-21 בספטמבר כי הנשיא פוטין עודכן בתוצאות ביקורו של מפקד חיל האוויר הישראלי במוסקבה, אך לא התקבלה בקרמלין החלטה בקשר לצעד הבא של רוסיה בנושא, הוא נשאל על היחסים העתידיים עם ישראל ואמר כי "מוקדם לדבר על כך".

מלחמת האזרחים בסוריה על סף סיום, הנשיא פוטין הגיע להסכם עם נשיא טורקיה ארדואן על הדרך לטפל באזור אדליב והוא צריך פחות את ישראל מאשר היה צריך אותה לפני 3 שנים.

נראה כי פוטין הגיע למסקנה כי ההתקפות הצבאיות של ישראל על מטרות צבאיות איראניות בסוריה מנוגדות לאינטרסים של רוסיה ופוגעות במטרתה העיקרית לשמור על יציבותו של המשטר הסורי ולשקם את המדינה מהר כלל האפשר.\

ככל שהמשבר בין רוסיה לישראל מתארך,מי שמרוויח מכך הוא הנשיא הסורי בשאר אסד שבודאי ינסה להשפיע על הנשיא פוטין לנצל את ההזדמנות שנוצרה שבה ישראל נקלעה למצוקה כדי להכתיב לה כללי משחק חדשים שישרתו גם את האינטרסים שלו.

למרות יותר מ-200 הפצצות אוויריות בשטח סוריה, ישראל לא הצליחה לעצור את ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה אלא רק להאיט אותה.

הנשיא בשאר אסד והאיראנים ינצלו בודאי את התקופה הקרובה, כל עוד נמשך המשבר בין ישראל לסוריה, להאיץ את קצב העברת משלוחי הנשק והטילים מאיראן לסוריה ולחזבאללה בלבנון בהנחה שישראל תתקשה לתקוף כל עוד המשבר עם רוסיה בעיצומו.

האיראנים אימצו טקטיקה חדשה ומיקמו את מחסני הנשק שלהם בסמוך לבסיסים הצבאיים הרוסים באזור חמיימים וטרטוס כדי לקבל מטריה אווירית של מערכת הנ"מ הרוסית ולהקשות על ישראל לתקוף אותם.

המשבר הדיפלומטי בין ישראל לרוסיה נותן לכאורה פרק זמן נוסף לנשיא בשאר אסד לקלוט את הטכנולוגיה האיראנית כדי לשפר את פרוייקט דיוק הטילים שברשותו וברשות החזבאללה לקראת מלחמה עתידית עם ישראל מבלי שישראל תפגע בו.

ההבנות החשאיות בין ישראל לרוסיה כללו השלמה ישראלית עם המשך שלטונו של בשאר אסד בתמורה לכך שהיא תוכל לפעול נגד ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה.

הרוסים אף התחייבו להרחיק את הכוחות האיראניים מזרחה למרחק של 100 ק"מ מהגבול עם ישראל.

מבחינתו של הנשיא פוטין, שם המשחק הוא שמירת היציבות בסוריה ושמירה על הנשיא בשאר אסד שהוא זה שנותן לגיטימציה לרוסים להקים בסיסים צבאיים קבועים בארצו  באמתלה שהם "אורחים" שהוזמנו על ידו.

ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה את הימשכות המשבר, היא זקוקה לרוסיה כדי למנוע הדרדרות בגבול עם סוריה והתבססות כוחות אירניים סמוך לגבול ברמת הגולן.

האינטרס הישראלי הוא לסיים את המשבר הזה במהירות ולגלות גמישות במגעים עם רוסיה גם אם היא תצטרך לנסח הבנות אסטרטגיות חדשות עמה בכל הקשור לסוריה.

הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה היא "קו אדום" מבחינתה של ישראל ואסור לוותר עליו, כבודה הלאומי של רוסיה נפגע זמן קצר לאחר הנשיא פוטין הגיע להסכם חשוב מבחינתו עם הנשיא ארדואן על גורל אזור אדליב, ישראל איננה אשמה בהפלת המטוס אולם היא צריכה לעזור לרוסיה לשקם את כבודה מכיוון שסיום המשבר במהירות הוא אינטרס עליון שלה גם במחיר של התכופפות מסויימת בפני הדוב הרוסי.

נראה כי הרוסים מתכוונים להטיל הגבלות אוויריות בעקבות הפלת המטוס הרוסי, ערוץ "אל-מיאדין הלבנוני" דיווח ב-22 בספטמבר כי רוסיה מתכוונת לסגור את המרחב האווירי מעל המים הטריטוריאלים של סוריה עם סיום התמרונים שהיא עושה בים התיכון.

אם הדבר נכון, חיל האוויר הישראלי עדיין יכול לפעול נגד מטרות איראניות בסוריה ע"י כך שיטוס במים הטריטוריאלים של לבנון או מערבה מהמים הטריטוריאלים של סוריה ולתקוף מרחוק באמצעות חימוש מתקדם ומדוייק.

הטיפול במשבר יצא כבר מידי צה"ל וחיל האוויר מול מערכת הביטחון הרוסית, ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך לטפל בו אישית גם אם מדובר בנסיעה לרוסיה בזמן הקרוב ביותר כדי לסכם עם הנשיא פוטין את סיום המשבר.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close