התראות

המשא ומתן הקשוח של חמאס

מצרים משקיעה מאמץ דיפלומטי אינטנסיבי כדי להשיג פריצת דרך  שתביא לייצוב הפסקת האש והבנות רגיעה חדשות בין ישראל לחמאס • המשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס הוא קשה וגורמים בכירים בירושלים אומרים כי יש להנמיך ציפיות לגבי תוצאותיו, סכנת ההתדרדרות לסבב לחימה נוסף עדיין קיימת
שיתוף
הדרישות של חמאס למו"מ מול ישראל : 1111 אסירים
הדרישות של חמאס למו"מ מול ישראל : 1111 אסירים

עניינים

הסימנים העולים מהפעילות המדינית המצרית המואצת לייצב את הפסקת האש ולהתקדם לעבר רגיעה ארוכת טווח בין ישראל לחמאס מצביעים על קשיים רבים, קיימים פערים גדולים בעמדות של ישראל וחמאס בסוגיות השונות, גורמים מדיניים בכירים הבקיאים בתמונת המצב מציעים להנמיך ציפיות, לדבריהם, מדובר במשא ומתן קשה ומסובך שימשך זמן רב וקשה להעריך את תוצאותיו.

ביקור שר המודיעין המצרי עבאס כאמל בישראל, רמאללה ורצועת עזה מסמל את הנחישות המצרית להשיג פריצת דרך במתווה הרגיעה ארוכת הטווח שגיבשה מצרים.

גורמים מצרים בכירים אומרים כי מצרים קיבלה "אור ירוק" מממשל ביידן, ממדינות ערב ומהאיחוד האירופי לטפל בהשגת רגיעה ארוכת טווח בין ישראל לחמאס ובמקביל לחזק את כוחה של הרש"פ ולהחזיר את מאזן הכוחות שבין חמאס לרש"פ שהיה ערב המלחמה, אלו הן משימות כבדות משקל שמצרים איננה רוצה להיכשל בהן.

סוגיית השבויים והנעדרים

ארגון הטרור איננו מקבל את התנאי הבסיסי שהציבה ישראל לשיקומה של רצועת עזה, הוא דורש להפריד את הנושא ההומניטרי, דהיינו שיקום רצועת עזה, מסוגיית ארבעת השבויים והנעדרים הישראלים בשבי חמאס, לטענתו מדובר בשתי סוגיות נפרדות שאיננן קשורות זו בזו וסוגיית עסקת חילופי השבויים צריכה להידון כתיק נפרד.

יחיא סיוואר, מנהיג תנועת הטרור ברצועת עזה, אמר למודיעין המצרי כי ניתן להתקדם על פי המתווה שהוא הציע בתחילת משבר הקורונה, חמאס מציע לבצע את עסקת חילופי השבויים בשני שלבים, בדומה ל"עסקת שליט" ב-2011.

בשלב הראשון דורש חמאס שישראל תשחרר כ-250 אסירים ביטחוניים מבוגרים, חולים, נשים וקטינים בתמורה למסירת מידע ממנו על גורל ארבעת הישראלים המוחזקים בידיו.

בשלב השני תשחרר ישראל מאות מחבלים רוצחים,ובראשם מנהיגי הטרור כמו מאמון א-סייד, עבדאללה ברגותי, אחמד סעדאת, מרוואן ברגותי ואחרים בתמורה להחזרתם של ארבעת השבויים והנעדרים לידי ישראל.

ישראל דוחה על הסף את דרישות חמאס,לפני כמה שבועות מסרה ישראל לחמאס באמצעות מתווכים רשימה של כמה עשרות אסירים ביטחוניים שהיא מוכנה לשחרר במסגרת העסקה, אך חמאס לא הגיב על ההצעה.

ישראל איננה מוכנה לפצל את עסקת החילופין לשלבים והיא מתנה את שיקום הרצועה בהחזרתם של השבויים והנעדרים, גורמים מדיניים בכירים אומרים:" לא נחזור על הטעויות של עסקת שליט ולא נסכים לשחרר מאות מחבלים עם דם על הידיים".

סינוואר עשה אתמול תרגיל בלוחמה פסיכולוגית הוא הודיע בצורה מרומזת כי מספר המחבלים שחמאס דורש לשחרר במסגרת העסקה הוא 1,111 אסירים ביטחוניים, בכך הוא קבע את רף הציפיות של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא ושל הרחוב הפלסטיני מעסקת חילופי השבויים.

ההצהרה של יחיא סינוואר על מספר מדוייק של מחבלים שאת שחרורם דורש חמאס מאתגרת את ישראל מכיוון שהוא ידוע כאדם העומד במילתו.

הדרישות של חמאס למו"מ מול ישראל : 1111 אסירים
הדרישות של חמאס למו"מ מול ישראל : 1111 אסירים

סוגיית ירושלים והר הבית

ארגון חמאס דורש ממצרים להכליל בהבנות הרגיעה החדשה את נושא המצב במזרח ירושלים ובהר הבית.

חמאס דורש להפסיק את ביקורי היהודים בהר הבית ולשמור על הסטטוס קוו שהיה קיים במקום, הוא דורש שהווקף המוסלמי הכפוף לירדן הוא שיאכוף את הסטטוס קוו באמצעות שומרי הווקף.

כמו כן הוא דורש שישראל תבטל את פינוי המשפחות הפלסטיניות משכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים.

גורמים בחמאס אומרים כי לא יהייה שום ויתור בנושא הזה וכי חמאס יצא למלחמה האחרונה בגלל נושא ירושלים ומסגד אל-אקצא.

העמדה הישראלית שהיא שאין שום משא ומתן על נושא ירושלים והר הבית וכי לא יהיה שום ויתור בנושא ירושלים.

מצרים מקבלת את עמדת חמאס כי נושא ירושלים והר הבית צריכים להיות חלק מהבנות הרגיעה החדשות בין ישראל לחמאס.

 

מאבק בין חמאס לרש"פ

לגבי שיקום רצועת עזה, ארגון חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים ברצועה מתנגדים בתוקף למעורבות הרש"פ בשיקום הרצועה, למרות תמיכת ארה"ב וישראל במעורבות הרש"פ, כדי למנוע הגעת הכספים להתעצמות הצבאית של חמאס.

גורמים בחמאס אומרים כי הרש"פ רוצה לשקם את מעמדה ברחוב הפלסטיני על גבם של תושבי רצועת עזה אחרי שהטילה סנקציות קשות עליה, לדבריהם,מדובר ברשות שמנגנוניה מושחתים ואי אפשר "לתת לחתול לשמור על החלב".

לטענת חמאס, הרש"פ נוקטת סחבת בנושא שיקום הרצועה כדי להעניש את תושביה על נאמנותם לחמאס.

ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה יצא כבר בראש משלחת לביקור בשלוש מדינות במפרץ לצורך איסוף תרומות לשיקום רצועת עזה.

חמאס והפלגים הפלסטינים הכריזו על הקמת ועדה ממשלתית לשיקום הרצועה שבה חברים נציגים של המוסדות האזרחיים, הם מציעים לצרף אליה נציגים של ארגונים בינלאומיים ושהיא תהייה האחראית של שיקום הרצועה.

הדרישה של חמאס איננה מקובלת על הרש"פ, ישראל וארה"ב.

השבוע אמורות להגיע לרצועה כמה משלחות של האו"ם ושל האיחוד האירופי כדי לבדוק את המצב ברצועה, ישראל הודיעה לחמאס כי חברת החשמל הישראלית תיקנה 5 קווי מתח גבוה שנפגעו במלחמה וכי תחודש אספקת חשמל גדולה יותר לרצועת עזה.

מצרים עומדת בפני אתגר גדול מאוד, הנשיא א-סיסי לוחץ על המודיעין המצרי להביא לפריצת דרך, הוא רואה במצב שנוצר שעת כושר לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים, במיוחד בעיני ממשל ביידן, וגם הזדמנות להשיג רגיעה ב"חצר האחורית" של מצרים שהיא רצועת עזה.

גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי המצרים לא יוותרו וכי הם ינסו לגבש מתווה מדורג שיכלול את הדרישות ההדדיות של ישראל וחמאס, בינתיים הם יפעלו לייצוב הפסקת האש: פתיחת מעברי הגבול של ישראל עם הרש"פ והרחבת מרחב הדיג.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close